נקודת תצפית
נקודת תצפית[1][2], מצפור[3] או מצפה היא מקום גבוה ממנו ניתן לצפות כדי להשקיף לנוף הנראה ממקום המצפה.
מצפור בטבע
עריכהמצפים נבנים לרוב בצדי כבישים, ראשי פסגות, מדרונות הרים, צוקים, גבעות גבוהות ואף בגבעות נמוכות. מצפים רבים נבנים בפארקים לאומיים. לרוב יהיה ניתן למצוא אותם במקום מוגבה או כחלק מטיילת המשקיפה לנוף. המצפים הקיימים בפארקים לאומיים בטיילות ובגנים עשויים מאבן או מעץ ואילו רוב נקודות התצפית האחרות אינן בנויות.
לעיתים הצפייה בנקודות התצפית כרוכה בתשלום.
בישראל ניתן למצוא נקודות תצפית נופיות לטבע רבות כגון: מצפה דדו במטולה, הר בנטל ברמת הגולן, מצפה רן ברכס הרי נפתלי, מערת קשת בגליל המערבי, מצוק הארבל בגליל התחתון, הר ארי בבית ג'ן, הר ברקן בגלבוע, מצפור המרפסת של המדינה, גן הפסגה בתל אביב, מצפה נח כנרתי ברמת סירין, הר הזיתים בירושלים, נחל בוקק בבקעת ים המלח, כרבולת חרירים במכתש רמון, מצפה זי"ו בהר חברון והר ברך באילת[4].
נקודת תצפית בראש גורד שחקים
עריכהבנוסף לנקודות תצפית נופיות מוקמות נקודות תצפית בראשי גורדי השחקים. בישראל הוקמו נקודות תצפית כאלה למשל בראש מגדל שלום ומגדלי עזריאלי. הגישה אליהן כרוכה בתשלום. נקודת תצפית קיימת גם בראש מגדל אשכול בקמפוס אוניברסיטת חיפה, המשלב את גובה המגדל עם גובה ההר שעליו נבנה. נקודות תצפית נודעות בניו יורק הוקמו בראש בניין אמפייר סטייט ובראש מגדלי התאומים.
לקריאה נוספת
עריכה- עמנואל הראובני, פסגות – טיולים אל נקודות תצפית, הוצאת כנרת, 1993.
קישורים חיצוניים
עריכה- רונית סבירסקי, מעל כולם: המצפורים היפים בארץ שתוכלו לשלב בכל טיול שתבחרו, באתר הארץ, 31 ביולי 2014
הערות שוליים
עריכה- ^ את המילה תצפית חידש הבלשן יצחק אפשטיין
- ^ דוד סמילנסקי, עם בני ארצי ועירי, הועד הצבורי להוצאת כתביו של דוד סמילנסקי ומסדה, עמ' 127, 1958
- ^ מצפור - האקדמיה ללשון העברית
- ^ נקודות התצפית היפות ביותר בישראל