מגפיים

ערך זה עוסק בפריט הנעלה. אם התכוונתם ללהקה ישראלית, ראו להקת מגפיים.

מַגָּף (וברבים זוגי מַגָּפַיִם) הוא פריט הנעלה סגור וגבוה המכסה לפחות את קימור כף הרגל והקרסול בשלמותם. מגפיים מגיעים עד מעל לקרסול, עד אמצע השוק, עד מתחת לברך, עד מעל לברך ולעיתים נדירות עד מפרק הירך.

היסטוריה

העדות הקדומה ביותר למגפיים נמצאת בציור מערה בספרד המתוארך ל-15–12 אלף שנה לפנה"ס. הציור מתאר גבר ואישה הנועלים מגפיים. נמצאו כדים פרסיים מעוצבים כמגפיים מסביב 3000 לפנה"ס. היוונים הקדמונים תיארו את הסקיתים כנועלי מגפיים בשנות 1000 לפנה"ס. בצבאות האסיאתיים בעולם הקדמון ניתן היה לראות חיילים במגפיים. הקיסרים וחיילים גבוהי דרג נעלו מגפיים העשויים מעור ברומא העתיקה.^[1]

בימי הביניים אנשי חצרות המלכים נעלו מגפיים עם רכיסה. במאה ה-15 אנשים נעלו מגפיים שהגיעו עד לירכיים. נשים עדיין לא נעלו מגפיים אלא רק הגברים מכל המעמדות. המגפיים היו בדרך כלל מעור והסתיימו בשוליהם בפרווה. אחד מהאישומים כנגד ג'ון דארק היה שהיא נועלת מגפיים.

במאה ה-16 הופיעו מגפיים קלים יותר. תחת שלטונו של הקיסר לואי ה-17 המגפיים אף הפכו לקצרים יותר.

במאה ה-17 המגף הפך לחלק מהמדים הצבאיים באירופה. המגפיים הגנו על רגלי החיילים בעת הרכיבה.

במאה ה-18 המגפיים היו פופולריות באנגליה בעת רכיבה בזמן צייד ובספורט.

במאה ה-19 ההוסארים בגרמניה נעלו מגפיים שכונו: מגפי הסיאן. במאה ה-19 הדנדי באנגליה בלבושו המגונדר התהדר במגפיים. הרוזן מוולינגטון נעל מגפיים שהפכו לאופנתיות. מגפיים אלו ננעלו מעל המכנסיים הצרים וכונו מגפי וולינגטון. במאה ה-19 באנגליה נראו גם מגפי בלצ'ר שהם למעשה מגפונים.^[1]

בתקופה הוויקטוריאנית הייתה פופולריות עצומה למגפיים. הממציא הבריטי ג'. ספארקס הול הציג למלכה ויקטוריה את הדגם של המגפיים שהמציא, שנודעו בהמשך כמגפי צ'לסי, שהפכו לנפוצות לאחר מכן הן בקרב גברים והן בקרב נשים. החל מתקופה זו היו נפוצים מגפי באלמוראל ומגפוני דרבי.^[1]

בארצות הברית היו בולטים מגפי הבוקרים. מגפיים אלו התפתחו ממגפי וולינגטון ומהמגפיים המקסיקניות וקרוס.

נשים החלו לנעול מגפיים החל מהמאה ה-17. הן נעלו מגפיים מעור ומבד. המגפיים היו בדרך כלל רכוסות. בתחילת המאה ה-20 נעלו מגפיים, ונשים וגם גברים העדיפו נעליים אלגנטיות.

בשנות ה-50 הפכו מגפי נשים לאופנתיות והן ננעלו על עקבים גבוהים. במאה ה-20 מגפיים הפכו לחלק מהמלתחה הגברית והנשית. אצל נשים הופיעו מגפיים בכל הסגנונות.

מטרות וסוגים

בעבר שימשו מגפיים כמחסה לרגל כמו גם כסממן מעמדי, והיו עשויים בעיקר מעור; כיום ניתן לאפיין שתי קבוצות של מגפיים מודרניים: האחת – פונקציונלית, שבה מיוצרים מגפיים המיועדים להליכה בתנאי מזג אוויר קשים, גשם או תנאי שטח, רכיבה או צבא, אלה עשויים מחומרים עבים וגסים החל מעור דרך גומי מוקשח ועד סוגים שונים של אריגים סינתטיים, הקבוצה השנייה היא מגפיים יומיומיים, שהתפתחו כפריט אופנה. באופן מסורתי, מגף הוא בעל סוליה עבה וקשיחה יותר מנעל רגילה; עם זאת שכיחים גם דגמים – שהמוכּר בהם הוא מגף-הגשם שמזוהה עם ילדים – שעשויים יריעת גומי סינתטי וכל תכליתם היא מניעת הירטבות הגרב בשלוליות עירוניות. ככלל, מגפיים אינם מעוצבים לאפשר גמישות יתרה או אווירודינמיות מיוחדת של התנועה ושל הרגליים, כי אם להליכה או רכיבה תוך יציבות מקסימלית של הנועל (תנאי זה, אכן, אינו מתקיים במידה מרובה במקרה של מגפי-עקב אופנתיים).

מגף אוסטרלי

מגף אוסטרלי הוא מגף בעיצוב ייחודי המותאם בעיקר לעבודות בנייה וכדומה. דגם זה זוכה לפופולריות רבה ומיוצר, בין היתר, על ידי בלנדסטון (Blundstone Footwear) ורדבק (RedBack).