מדברית עינונית
מדברית עינונית (שם מדעי: Mesalina guttulata) היא אחת הלטאות של ארץ ישראל ושייכת למשפחת לטאיים. אורך מדברית עינונית הוא עד 18 ס"מ (כולל הזנב). נפוצה בחבל המדברי ובספר המדבר, מכאן נגזר השם העברי של הסוג מדברית.
 מדברית עינונית
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | חולייתנים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | קשקשאים |
| משפחה: | לטאיים |
| סוג: | מדברית |
| מין: | מדברית עינונית |
| שם מדעי | |
 Mesalina guttulataליכטנשטיין, 1823 | |
| |
מאפיינים
עריכהצבעה הוא בגוני חום ואפור, והגב מגובב בכתמים עגלגלים, קטנים ובהירים, בחלקם דמויי עיניים קטנות ומכאן נגזר השם העברי של המין. לעיתים נוצרות מספר שורות (לרוב 6) על ידי הכתמים, שחלקן מגיעות עד הרגליים. מאפיין של הסוג מדברית הוא צורתו של האף. ישנן שתי התרחבויות, מעין תפיחות על האף, כאשר על כל אחת מהן יש נחיר. אורך חייהם הוא כשנה. המדברית ניזונה מחרקים ומשאר פרוקי רגליים קטנים.
פעילותה יומית. בשעות הבלתי נסבלות בקיץ מקפידה המדברית לשהות במקום מסתור מהשמש, כגון מתחת לאבנים, בתוך מחילה וכדומה. מדברית עינונית איננה מצויה בחולות אלא רק בבתי גידול סלעיים בחבל המדברי ובספר המדבר - דרום בקעת הירדן, ככר ים המלח, מדבר שומרון, מדבר יהודה, הנגב, הערבה, הרי אילת וכן בחצי האי ערב, חצי האי סיני ומדבר סהרה. בנגב ובדרום מישור החוף ניתן למצוא מין קרוב אליה, מדברית פסים (שם מדעי: Mesalina olivieri) על קרקעות של חולות מיוצבים (לא נודדים) ולס.
רבייה
עריכהעונת החיזור באביב. הנקבה מטילה בקיץ 2-4ביצים פעם או פעמים בשנה. הצעירים בוקעים אחרי 5-7שבועות ואורכם 5 סנטימטרים. רק מעטים מגיעים לבגרות.
קריאה נוספת
עריכה- אביעד בר, גיא חיימוביץ ואמיר ארנון, זוחלים ודו-חיים בישראל - מדריך שדה, מהדורה שלישית 2022. ISBN 978-965-91880-2-4, עמודים: 111-112
קישורים חיצוניים
עריכה
- מדברית עינונית, באתר NCBI (באנגלית)
- מדברית עינונית, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- מדברית עינונית, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- מדברית עינונית, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ מדברית עינונית באתר הרשימה האדומה של IUCN
