מדד המחירים לצרכן
מדד המחירים לצרכן הוא מדד, המהווה אחד מסוגי מדדי המחירים, המחושב בטכניקות סטטיסטיות ומשתנה מזמן לזמן, אשר מיועד למדוד את השתנות המחירים של סל מוצרים ושירותים הנצרכים על ידי קבוצת צרכנים.
חישוב המדד
עריכהמאחר שמטרת המדד היא למדוד את השינוי ברמת המחירים, אין חשיבות לערכו המוחלט אלא לשינוי היחסי בערך זה. לעליית המדד מרמה של 100 נקודות לרמה של 110 נקודות משמעות זהה לעלייה מ-200 ל-220. לפיכך, קובעים את ערך המדד בנקודת זמן אחת (הקרויה "תקופת הבסיס") באופן שרירותי. בדרך כלל, נהוג לקבוע את ערך המדד בתקופת הבסיס בגובה של 100 (או 100 נקודות). קביעה כזו תגרום לכך שערך המדד בכל נקודת זמן יהיה שווה ל"רמת המחירים הכללית" באותו זמן, כשהיא מבוטאת באחוזים מרמת המחירים בתקופת הבסיס.
השינוי בערכו של המדד מייצג את השינוי שחל במחירי המוצרים הנכללים בסל ספציפי, שנקבע אחת לתקופה. מאחר שמדובר במדד מחירים לצרכן, יהיה הסל מורכב ממוצרים ושירותים הנצרכים על ידי הצרכנים, אליהם מתייחס החישוב. מדד המחירים בנקודת זמן לאחר תקופת הבסיס יהיה שווה למדד בתקופת הבסיס כשהוא מוגדל (או מוקטן) על פי שיעור השינוי של עלות הסל (כלומר, מוכפל בעלות הסל בנקודת הזמן עבורה מחושב המדד ומחולק בעלות אותו סל בתקופת הבסיס).
בעיות בחישוב המדד ופתרונות להן
עריכהקיימות מספר בעיות בחישוב מדד המחירים לצרכן:
- קביעת הסל: סל המוצרים והשירותים אמור לשקף את דפוסי הצריכה של קבוצת צרכנים מסוימת. לפיכך בודקים את הרגלי הצריכה של אותה קבוצה בתקופה מסוימת. קיימת השאלה – באיזו תקופה יש למדוד? האם יש לשמור על סל קבוע לאורך שנים רבות?
- מוצרים חדשים: כיצד מטפלים בכניסת מוצרים חדשים לסל התצרוכת.
- שינויים באיכות המוצרים: ניתן להתייחס לזאת כאל העלמות מוצר וכניסת מוצר אחר במקומו.
- בעיות מדידה אחרות, כבכל מדד סטטיסטי.
קיימות צורות שונות לפתרון בעיות אלה:
- בדרך כלל, נוהגים לקבוע סל התחלתי על פי סקר שנערך סמוך לתקופת הבסיס. בסל זה משתמשים מספר שנים. לאחר מכן, קובעים תקופת בסיס חדשה וממנה ואילך משתמשים בסל חדש. באופן זה, ניתן לקבל סדרות של מדדים לתקופות שונות (עוקבות) שלכל אחת מהן תקופת בסיס שונה בה נקבע מדד 100. כדי לקבל סדרת מדדים לתקופה ארוכה – משרשרים את המדדים. כלומר, קובעים את המדד הבסיסי של כל מדד (שהוא כאמור גודל שרירותי) להיות שווה לערך המדד האחרון שבסדרה הקודמת. שיטה זו מאפשרת השוואת רמות מחירים בתקופות ארוכות ושימוש במדד לצרכים מעשיים, אם כי קיימות בעיות מושגיות קשות בהשוואות כאלה.
- לגבי מוצרים חדשים, נוהגים שלא להכלילם בסל אלא לאחר שמשקלם מגיע לרמה מינימלית מסוימת. כמו כן, עדכון הסל תוך מספר שנים קטן מצמצם את הבעייתיות של שינויי איכות (אם כי יוצר בעיות אחרות הקשורות בשירשור).
מדד המחירים לצרכן בישראל
עריכה
ערך מורחב – מדד המחירים לצרכן בישראל
בישראל, בכל חודש מפרסם הלמ"ס את המדד מחדש (כלומר בכמה עלו או ירדו המחירים בחודש מסוים). המדד מתפרסם ב-15 לחודש וכולל את הנתונים של החודש הקודם.
שימושים והשפעות
עריכהשימושי מדד המחירים לצרכן:
- הצמדה למדד של תשלומים (שעליהם נקבע מראש כי יוצמדו למדד), הלוואות, משכנתאות, אגרות-חוב ודמי מזונות.
- בסיס לחישובים של תוספת יוקר: תשלום שמקבלים שכירים כפיצוי לעלייה ביוקר המחיה, אם הושג הסכם בין המעסיק למועסק בנוגע לתשלום שכזה. בדרך כלל התוספת מחושבת לפי מדד המחירים לצרכן.
- אמצעי למעקב אחר ההתפתחויות במשק.
- מקובל לומר כי עלייה במדד המחירים לצרכן פירושה אינפלציה, וכי ירידה במדד משמעה דפלציה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- נתוני מדדים שונים לשימוש הציבור הרחב. Madad.org.il
- דוגמאות לחישוב מדד המחירים לצרכן
- מדד המחירים לצרכן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)