ספר טלפונים

ספר טלפונים הוא ספר בו רשומים מספרי הטלפון של בעלי טלפונים באזור מסוים, יחד עם שם המנוי וכתובתו, ומשמש לאיתור מספר טלפון של מנוי נדרש. רשימת המנויים ממוינת בסדר אלפביתי, לפי שם המשפחה והשם הפרטי (או שם העסק) של המנוי. ישנם מנויים שמספרם ומידע עליהם הוא חסוי, ולכן אינם נמצאים בספר טלפונים כגון מספרים של ידוענים שאינם רוצים שיתקשרו אליהם. בבריטניה, למשל, מוערך ש-48 אחוזים מהציבור אינם רשומים בספר הטלפונים.

ספר טלפונים של חברת בל, מארצות הברית, 1922.

ספר הטלפונים הראשון התפרסם כעמוד בודד ב-21 בפברואר 1878 בניו הייבן, קונטיקט שבארצות הברית; בספר היו 50 מספרים. בספרי הטלפונים הראשונים לא היו מספרים, רק שמות וכתובות; כדי לצלצל לטלפון אחר היה צורך להתקשר למרכזייה ולומר את השם והכתובת הרצויים.

סוגיה מרכזית בהפקתו של ספר הטלפונים היא סוגיית עדכניותו. רשת הטלפונים עוברת שינויים מתמידים: מנויים מצטרפים, פורשים ומשנים כתובת (שינוי שבטלפון קווי גורם פעמים רבות לשינוי מספר הטלפון), והרשת עצמה עוברת שינויים מערכתיים הכרוכים בהחלפה נרחבת של מספרי טלפון. כתוצאה מכך, גם כאשר תהליך ההוצאה לאור קצר ביותר, ספר הטלפונים מיושן, במידה זו או אחרת, כבר עם צאתו לאור. ככל שהוא ממשיך להתיישן, תועלתו למשתמשים בו הולכת ופוחתת. הגידול המתמיד במספר המנויים הביא לבעיה נוספת: הצורך להחזיק ספרי טלפון רבים כדי לקבל מידע על כל המנויים במדינה מסוימת. הבעיה גדולה במיוחד בטלפונים ציבוריים, שם קשה להחזיק ספרי טלפון, עקב חוסר מקום ועקב השחתת הספרים. להתמודדות עם בעיות אלה ניתנו פתרונות אחדים, המנצלים את רשת הטלפונים עצמה למתן מידע על מספרי הטלפון בה:

• בנוסף לחיפוש עצמאי בספר הטלפונים, ניתן לפנות טלפונית למוקד סיוע של חברת הטלפונים, ולקבל ממנה את מספר הטלפון של מנוי מבוקש.
• חברת הטלפונים הצרפתית יזמה בשנת 1982 את מיזם מיניטל - מערכת וידאוטקס שפעלה באמצעות רשת הטלפון ואפשרה למנוי לקבל מידע על מספרי טלפון. היה זה מיזם חדשני, שמימש עקרונות שזכו לאחר מכן לתפוצה רחבה ברשת האינטרנט.
• עם התפתחות האינטרנט ניתנת אפשרות לחפש מספרי טלפון באמצעות אתר אינטרנט מתאים.
• בשווייץ מלווים טלפונים ציבוריים במסופים אלקטרוניים המאפשרים קבלת מידע מספר הטלפונים.

ספר הטלפונים בישראל

קטע מספר הטלפונים

כריכת אחד ממדריכי הטלפונים של בזק כיום (אזור שרון צפוני, מהדורת יולי 2018)

בשנותיה הראשונות של המדינה פעל שירות הטלפונים במסגרת משרד הדואר. בית הדפוס בו הודפס המדריך, הוקם בבניין ג'נרלי בירושלים, על ידי פיינמסר צבי (הירש) אשר הצליח להפעיל את מכונות הדפוס אשר הגיעו מצ'כוסלובקיה כחלק מהסיוע למדינת ישראל ומונה למנהל הראשון של בית הדפוס. מדריך הטלפון, אף שהתעדכן בתדירות נמוכה, עקב קושי של המשרד להתמיד בעדכונים שהוכנסו לספר בצורה ידנית, עדיין נתן פתרון סביר למנויים באיתור מספרי טלפון.

ברבות השנים גדל מספרם של מנויי הטלפון והכנסת שמות כולם למדריך אחד הפכה בלתי אפשרית וכך חולקה המדינה תחילה לשני ספרים ואחר כך לשלושה וכן הלאה.

במהלך השנים הועברו שירותי הטלפון ממשרד הדואר לחברה ממשלתית בשם "בזק", שמחויבת בתנאי הרישיון שלה להפיק ספר טלפונים כל שנה. "בזק" העבירה את משימת הפקת מדריכי הטלפון לחברה אחרת - "דפי זהב". במסגרת שיתוף הפעולה בין החברות העבירה "בזק" לדפי זהב את בסיס הנתונים שלה על מספרי טלפון פרטיים, ודפי זהב הדפיסה לבזק מדריכי טלפון (שהודפסו יחד עם המדריכים העסקיים שלה).

"בזק" סיימה את שיתוף הפעולה עם חברת דפי זהב ביולי 2009, ומדריכי הטלפונים האחרונים בהדפסת דפי זהב יצאו בעת זו. עד הפסקת שיתוף הפעולה היה ניתן לקבל גם ספרי טלפונים של אזורים אחרים בסניפי "דפי זהב". כמו כן ניתן היה לקבל ספרי טלפון גם בסניפי בזקסטור.

כיום המדריך לא מופץ אלא נשלח רק ללקוחות "בזק" אשר מבקשים אותו במיוחד, על ידי יצירת קשר עם החברה במוקד 199. המוציא לאור של המדריך כיום הוא דפוס בארי.

ספר טלפונים דיגיטלי

מהפכת המחשוב הביאה שינוי משמעותי באופי מדריך הטלפון כאשר "בזק" ייצרה וחילקה תוכנה (שהופצה על דיסקט) ואיפשרה למנויים לאתר מספרים באמצעות האינטרנט.

בשלב מאוחר יותר, יצאו לשוק מדריכי טלפון על גבי תקליטור בהפקות של חברות שונות כשהידועים שבהם המדריך של "דפי זהב", מדריך "טלפתיה" של חברת "דבש מערכות תוכנה" וכן "תקפון" של חברת "סי די איי סיסטמס".

הודעה של "בזק" המסבירה מדוע מנוי מבוקש לא נמצא באתר של ספר הטלפונים

עם התפתחות האינטרנט שיפרה "בזק" את השירות למנויים בכך שפתחה אתר אינטרנט שאיפשר חיפוש מנויים אך כמה שנים מאוחר יותר חדלה לעדכנו והסבירה כי היא מתקשה בעדכונו. האתר נותר לא מעודכן ו"בזק" התנצלה על כך במשך שנים אחדות.

עקב תלונות רבות של המנויים על היעדר דרך פשוטה וזולה לאתר מספרי טלפון במדינה, הורה משרד התקשורת לכל חברות הטלפונים (הסלולרים והקויים) לפתוח אתר אינטרנט משולב שיאפשר לתושבים לאתר מספרי טלפון בישראל באמצעות שאלה אחת.

בעקבות כך פתחה בזק ב-8 בפברואר 2007 את אתר b144: שירות חדש באתר האינטרנט שלה שמאפשר איתור מנוי - עסק או מנוי פרטי - בחינם בכל חברות הטלפונים גם יחד באמצעות שאלה אחת. אתר זה נותן גם מדריך מסווג של עסקים (בדומה ל"דפי זהב" הוותיק יותר. המדריך קיים במספר שפות: עברית, אנגלית, ערבית ורוסית. שירות נוסף שמספק המדריך המקוון הוא שירות מיפוי. המשתמש יכול לחפש כתובת, ולקבל את מיקומה על גבי המפה. ישנן גם אופציות לקבל פירוט על בתי עסק שונים הרשומים במאגר, הנמצאים בסמוך לכתובת המבוקשת וגם לקבל הנחיות כיוון בין שתי כתובות שונות (בעזרת אופציית המסלול). במקביל פועל גם מוקד המידע הטלפוני בתשלום של חברת "בזק" בכל שעות היממה, שמספרו 144 ומשנת 2006 גם 1344 (שנותן מידע גם לחברות אחרות כולל סלולריות). חברות הטלפון הסלולרי אינן מפרסמות ספר טלפונים (מודפס על נייר). חלקן מאפשרות איתור מנויים באמצעות אתרי האינטרנט שלהן וכל אחת מהן מפעילה מוקד מידע טלפוני חינם למידע על מנוייה.

ראו גם

• B144
• דפי זהב

קישורים חיצוניים

• איתור מספרי חברת אורנג'.

• איתור מספרי חברת פלאפון.

• אתר 144 של בזק.

• אתר 441 - אתר המזהה מנוי לפי מספר טלפון. אהוד קינן, בדקנו: אתר 144 - פחות נוח מהמוקד הטלפוני, באתר ynet, 8 בפברואר 2007

• סיפורו של ספר הטלפונים מגיש: יהודה עצבה, באתר: ׳יוטיוב׳.