מודוס ויוונדי
| ערך מחפש מקורות | |
מודוס ויוונדי (בלטינית: Modus vivendi; "מודוס"- "דרך", "ויוונדי" - "לחיות") הוא ביטוי בלטינית המשמש לתיאור מצב פוליטי ודיפלומטי שבו שני הצדדים של עימות מסוים חולקים הסכמה ארעית ולא רשמית על הפסקה של עימות זה, מתוך נכונותם להגיע או לציית להסדרים מסוימים שיבטיחו את מסלולם התקין של חייהם. כאשר שני צדדים מגיעים למצב של "מודוס ויוונדי" ביחס למחלוקת מסוימת, פירוש הדבר שלמרות המחלוקת, אומצה דרך שתאפשר לשני הצדדים לחיות איתה.
במובן הדיפלומטי והבינלאומי של המושג, "מודוס ויוונדי" הוא כלי המשמש לביטוי טבעם של הסדרים בין מדינות בסיום מלחמה, הסדרים בעלי אופי זמני כללי וארעי, המיועדים להיות מוחלפים בהסכמים קבועים ומפורטים, לרוב בצורה של חוזה שלום או אמנה. שביתת נשק והסכמי כניעה נחשבים בדרך כלל למצבים של "מודוס ויוונדי".
במדינת ישראל היה קיים למעשה מצב של "מודוס ויוונדי" עם מדינות ערב, עם חתימת הסכמי שביתת הנשק לאחר מלחמת העצמאות. כיום, במובן מסוים, שרויה מדינת ישראל במצב של "מודוס ויוונדי" עם מספר מדינות ערביות ובראשן סוריה.
