מוזיאון הארמון הלאומי

מוזיאון הארמון הלאומי
國立故宮博物院
מידע כללי
סוג	מוזיאון אמנות
כתובת	מחוז שילין, טאיפיי, טאיוואן
מיקום	שילין
מדינה	טאיוואן
מבקרים בשנה	5,301,860 (2015)
מנהל	לין ג'אנג יי
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1964
תאריך פתיחה רשמי	1965
קואורדינטות	25°06′08″N 121°32′55″E / 25.102222222222°N 121.54861111111°E
	www.npm.gov.tw
	(למפת טאיפיי רגילה) מוזיאון הארמון הלאומי

מוזיאון הארמון הלאומי (בסינית: 國立故宮博物院) הוא מוזיאון הממוקם בטאיפיי בירת טאיוואן.

במוזיאון, שנוסד בשנת 1964 ומכיל באוספיו למעלה מ-696,344 פרטי אמנות סינית, מבקרים מדי שנה למעלה מ-5.4 מיליון מבקרים.

אוספי המוזיאון מציגים למעלה מ-8,000 שנים של ההיסטוריה של סין מאז התקופה הנאוליטית ועד שלהי שושלת צ'ינג, והוא נחשב לאחד האוספים המקיף והחשוב בעולם של אמנות סינית^[2].

מקורם של אוספי המוזיאון (כמו גם אוספי "מוזיאון הארמון" שבבייג'ינג) באוצרות העיר האסורה, שנחלקו בין הרפובליקה העממית של סין לבין טאיוואן במהלך מלחמת האזרחים הסינית.

היסטוריה

האגף המרכזי של המוזיאון.

ראשיתו של מוזיאון הארמון במוזיאון שהוקם בעיר האסורה ב-10 באוקטובר 1925, זמן קצר לאחר גירושו של פויי, אחרון קיסרי סין, מהעיר האסורה על ידי פנג יו השיאנג. מוצגי המוזיאון כללו את הריהוט וחפצי האמנות שנותרו בארמון שהיה קודם לכן רכוש המשפחה הקיסרית.

בשנת 1931 בעקבות הפלישה היפנית למנצ'וריה הורה צ'יאנג קאי שק להוציא מהמוזיאון את חפצי הערך שבו מחשש שצבא יפן יבזוז אותם. בעקבות הנחיה זו, ב-6 בפברואר 1933 הועברו 13,491 ארגזים בשתי רכבות מהכיכר שלפני שער העוצמה האלוהית של העיר האסורה, לדרום סין. האוספים הועברו לשאנגחאי, ובהמשך, בעקבות התקדמות הצבא היפני לאנשון ולייבין. בתום מלחמת העולם השנייה הושבו חלק ניכר מהארגזים לעיר האסורה.

פרוץ מלחמת האזרחים הסינית בתום מלחמת העולם השנייה, והפסדי כוחותיו הביא בשנת 1948 להחלטת צ'יאנג קאי שק להעביר את החשובים שבין חפצי הערך לטאיוואן. הנג לי-וו, לימים מנהל המוזיאון, פיקח על העברת חפצי ערך לטאיוואן. האוסף הועבר בשלושה משלוחים, במשך ארבעה ימים בפברואר באותה שנה, והגיע לג'ילונג. בסך הכל הועברו 2,972 ארגזים, אולם אלה כללו את החפצים היקרים והידועים ביותר שבאוסף. תפיסת העיר האסורה על ידי הכוחות הקומוניסטיים מנעה המשך העברת הארגזים לטאיוואן.

האוסף אוחסן במחסני הרכבת, ובהמשך הועבר למפעל לייצור קנה סוכר בסמוך לטאיצ'ונג. עם השלמת מבנה המוזיאון בשנת 1965 הועברו אליו האוספים.

בתקופת מהפכת התרבות, במסגרתה נהרסו חפצי אמנות היסטוריים רבים, הסתמכה טאיוואן על הצגת האוספים ושמירתם על מנת לטעון שהיא המייצגת האמיתית של תרבות סין.

עמדת ממשלת סין העממית הוא שהאוסף נגנב, ועל טאיוואן להשיבו לסין. מאידך טאיוואן טוענת כי עצם שמירת האוסף בטאיוואן, הביא לכך שנמנעה השמדתו בתקופת מהפכת התרבות, ולכן האוסף שייך לה.

מבנה המוזיאון

הקמת מבנה המוזיאון נמשכה בין מרץ 1964 לאוגוסט 1965, על מנת לאפשר הצגת פרטי האוסף הגדול (ובו למעלה מ-655,000 מוצגים).

המוזיאון שופץ בשנים 1967, 1970 וב-1996 החל שיפוץ מקיף של המוזיאון שהסתיים בשנת 2006. במסגרת שיפוץ זה נסגרו שני שלישים משטחי התצוגה של המוזיאון.

מבנה המוזיאון אינו יכול להציג את כל המוצגים, ואלה מוצגים בתחלופה של אחת לשלושה חודשים, כאשר בכל עת מוצגים כ-60,000 מוצגים בלבד.

הסניף הדרומי

סניף נוסף של המוזיאון נבנה במחוז ג'יאיי בדרום המדינה. מבנה המוזיאון, אשר הקמתו החלה בשנת 2005, והוא צפוי להיות מושלם בשנת 2013 יכלול שטחי תצוגה וכן גן סיני.

מוצגי המוזיאון

חזית המוזיאון

במוזיאון מוצגים כ-93,000 פרטים הכוללים קליגרפיות, חרסינה, כלי ברונזה, ציורי נוף, פסלים שמקורם בעיר האסורה. עוד כולל המוזיאון כ-562,000 ספרים וכתבי יד.

האוסף כולל 6,000 פסלי ברונזה, 5,2000 ציורים, 3,000 קליגרפיות, 12,000 פרטי ירקן, 3,200 פרטי אמייל וכן מניפות מסורתיות, בגדים ומטבעות.

רק כ-1% מהאוסף מוצג בכל עת לקהל, כאשר יתרת האוסף נשמר במרתפים מוגנים.

בין המוצגים הידועים שבמוזיאון ניתן למנות את כרוב הג'יידיט – פסל עשוי ג'יידיט בצורת כרוב סיני; פסל עשוי ישפה המדמה בשר חזיר מבושל ברוטב; מגילת צ'ינגמינג (אחד משני העתקים של המגילה); סירה מגולפת מאבן זית; והיצירה "מאה סוסים" משנת 1728, המשלבת טכניקה מערבית עם ציור מסורתי סיני.