מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה

מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה
United States Holocaust Memorial Museum
מידע כללי
סוג	מוזיאון שואה
על שם	השואה
כתובת	100 Raoul Wallenberg Place ; SW
מיקום	וושינגטון די. סי.
מדינה	ארצות הברית
בעלים	ממשלת ארצות הברית
מייסדים	ג'ק טראמל
מבקרים בשנה	1,626,674
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	? – 22 באפריל 1993
תאריך פתיחה רשמי	22 באפריל 1993
אדריכל	ג'יימס אינגו פריד
קואורדינטות	38°53′12″N 77°01′57″W / 38.886666666667°N 77.0325°W
	www.ushmm.org
	(למפת וושינגטון די. סי. רגילה) מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה

מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה (באנגלית: United States Holocaust Memorial Museum) הוא מוזיאון לאומי הממוקם בקרבת המול בעיר וושינגטון די. סי., בירת ארצות הברית. במוזיאון מתבצעת פעילות תיעוד, לימוד ופירוש ההיסטוריה של השואה והוא משמש כמפעל הנצחה למיליוני יהודים ובני עמים אחרים שנספו בשואה. הוא פועל מאז אפריל 1993.

היסטוריה

המוזיאון נבנה בעקבות חוק שעבר בקונגרס האמריקאי פה אחד בשנת 1980, אשר קודם על ידי ועדה שמונתה על ידי נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. הוא נפתח לציבור באפריל 1993, לאחר שהנשיא ביל קלינטון וניצול השואה אלי ויזל הדליקו את הלהבה הנצחית באולם הזיכרון של המוזיאון במהלך טקס הקדשה קודר.

הרחוב שבו ממוקם המוזיאון קרוי על שם ראול ולנברג, הדיפלומט השוודי שהציל 100,000 יהודים בהונגריה במהלך מלחמת העולם השנייה.

המימון לפעילות המוזיאון מגיע בעיקר ממקורות פרטיים ומבמאי הסרטים היהודי סטיבן ספילברג. חלק מהמימון מגיע מממשלת ארצות הברית.

המתקנים במקום מכילים מספר תערוכות, יצירות אמנות, פרסומים וחפצים הקשורים בשואה. המוזיאון אוסף ומשמר עדויות מהשואה, מפיץ חומר חינוכי ומייצר תוכניות עבור הציבור. במוזיאון נערכים טקסי אזכרה שנתיים לזכר השואה. המוזיאון מוציא לאור את אנציקלופדיה של המחנות והגטאות. המוזיאון כולל תערוכה קבועה של הציירת הישראלית-אמריקאית אילנה רביב.

תערוכה קבועה במוזיאון היא היסטוריה כרונולוגית של השואה. היא מתחילה ב-1933, עם עליית היטלר לשלטון ומסתיימת בשחרור מחנות הריכוז והקמת מדינת ישראל. התערוכה מתפרשת על פני שלוש קומות וסוקרת שנים שונות. הקומה הרביעית (תחילת התערוכה) סוקרת את השנים 1933–1940 ומתמקדת בהרחקת היהודים מהחברה וברצף האירועים שהוביל למלחמת העולם השנייה עד לפלישת גרמניה לפולין. הקומה השלישית סוקרת את השנים 1940 עד 1945 ומתמקדת במחנות הריכוז, במרכזי ההשמדה ובגטאות. הקומה השנייה מתמקדת בהתנגדות לנאצים, בהצלה, בשחרור ובשנים שלאחר המלחמה. בסוף התערוכה מוצג סרט מחזורי המציג עדות של ניצולי השואה. עם הקמתו קיבל המוזיאון בהשאלה את מחציתו של אחד הצריפים שפורק משטח המחנה לשעבר בבירקנאו^[1]. בשנת 2006 המוזיאון רכש אלבום תמונות של קרל פרידריך הקר על חיי האסירים במחנה ריכוז.

בנוסף, המוזיאון מכיל את משרדי ועדת המצפון, מכון מחקר הממומן על ידי הממשלה וגורמים פרטיים, החוקר רצח עם במקומות שונים בעולם. הגוף היה המוביל בידע אודות רצח העם בדארפור שבסודאן וכן בנוגע לאזור הלום הקרבות של צ'צ'ניה ורוסיה, אזור שעשוי לפי הוועדה להוליד פשעי רצח עם, מלחמת האזרחים בסוריה וטבח הרוהינגיה במיאנמר^[2]. אולם, הוועדה אינה בעלת סמכות לקבוע מדיניות ומשרתת כגוף מייעץ בלבד לממשלת ארצות הברית ולמדינות אחרות המבקשות את שירותיה^[3].

ב-10 ביוני 2009 פתח אנטישמי אמריקאי בירי בתוך המוזיאון, ורצח את אחד המאבטחים^[4].

מגדל החיים

במוזיאון השואה הוקם מגדל החיים (Tower of Faces), מגדל זה הוא בן שלושה מפלסים. הוא כולל אלפי צילומים של יהודים מלפני מלחמת העולם השנייה, מהשנים 1890–1941, מתוך אוסף יפה אליאך של צילומים מעיירת מגוריה, איישישוק, היום בליטא.