מועצת השרים של גרמניה המזרחית
מועצת השרים של גרמניה המזרחית (בגרמנית: Ministerrat der Deutschen Demokratischen Republik) הייתה הקבינט והרשות המבצעת של גרמניה המזרחית מאוקטובר 1949 ועד לאיחוד גרמניה מחדש ב-3 באוקטובר 1990. על פי חוקת גרמניה המזרחית, מועצת השרים הוגדרה רשמית כממשלת המדינה. עם זאת, אותה חוקה אישרה רשמית כי מפלגת האיחוד הסוציאליסטי (SED), מפלגת השלטון, היא הגוף המרכזי בממשלה. מכאן שבמשך רוב שנות קיומה, מועצת השרים לא הייתה הסמכות העליונה במדינה, אלא הופקדה על יישום מדיניות המפלגה בפועל. בפרט, השרים היו כפופים למזכיר הוועד המרכזי. הוקמה במקור כגוף של 18 חברים, עד 1989 כללה המועצה 44 חברים.
סמל המדינה | |
בניין עיריית ברלין הישן ששימש כמושב הממשלה משנת 1961 עד 1990. | |
מידע כללי | |
---|---|
מדינה | גרמניה המזרחית |
תחום שיפוט | גרמניה המזרחית |
תאריך הקמה | 12 באוקטובר 1949 |
תאריך פירוק | 2 באוקטובר 1990 |
מטה מרכזי | ברלין |
בראש המועצה עומד יושב ראש (Vorsitzender), אשר נהגו לכנותו "ראש ממשלה" במקורות שאינם גרמניים. רשמית, ראש הממשלה כיהן בתפקיד המדיני הבכיר ביותר במדינה. למרות זאת, אף ממזכיר כללי ראשון של המפלגה מעולם לא כיהן במקביל כראש ממשלה. בית הפרלמנט הפרוסי לשעבר (Preußischer Landtag) שימש כמקום מושבה של המועצה מ-1950 עד 1953. מ-1961 עד 1990 היו משרדי המועצה ממוקמים בבית העירייה הישן לשעבר של ברלין בכתובת מספר 47 Klosterstraße.
ראשי הממשלה
עריכה- אוטו גרוטווהל (12 באוקטובר 1949 – 21 בספטמבר 1964)
- וילי שטוף (21 בספטמבר 1964 – 3 באוקטובר 1973)
- הורסט סינדרמן (3 באוקטובר 1973 – 29 באוקטובר 1976)
- וילי שטוף (29 באוקטובר 1976 – 13 בנובמבר 1989)
- הנס מודרוב (13 בנובמבר 1989 – 12 באפריל 1990)
- לותאר דה מוזייר (12 באפריל – 2 באוקטובר 1990)