מופע הבכורה החגיגי של מיקי

מופע הבכורה החגיגי של מיקי
Mickey's Gala Premier
	כרזת הסרט
בימוי	ברט גילט
הופק בידי	וולט דיסני
מדבבים	וולט דיסני; מרסלייט גארנר; פינטו קולביג; ג'רי לסטר (ללא קרדיט);
מוזיקה	פרנק צ'רצ'יל
אנימטור	ג'ק קינג, אד לאב (ללא קרדיט)
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	וולט דיסני הפקות
חברה מפיצה	יונייטד ארטיסטס
הקרנת בכורה	1 ביולי 1933
משך הקרנה	7 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט קצר, סרט הנפשה, סרט לכל המשפחה, סרט מוזיקלי
מקום התרחשות	לוס אנג'לס
	דף הסרט ב־IMDb

מופע הבכורה החגיגי של מיקי (באנגלית: Mickey's Gala Premier) הוא סרט הנפשה קצר אמריקאי משנת 1933. הסרט הופק על ידי וולט דיסני, בוים על ידי ברט גילט וכולל פרודיות על כמה שחקני קולנוע הוליוודיים מפורסמים משנות ה-30. זהו הסרט הקצר ה-58 בסדרת הסרטים "מיקי מאוס" והשמיני שיצא באותה השנה.^[2]

מספר מקורות טוענים ששם הסרט הוא "Mickey's Gala Premiere" (הפרימיירה החגיגית של מיקי). עם זאת, ניתן לראות בבירור את המילה "Premier" (ראש וראשון) בפתיח הסרט. לסרט, שבמקור היה בשחור-לבן, יצאה גרסה עם צבע בשנת 1991.^[3]

עלילה

הסרט החדש של מיקי מאוס יוצג בבכורה בהתיאטרון הסיני של גראומן בהוליווד. כמה ידוענים הוליוודיים מגיעים כולם בלימוזינות כדי להשתתף באירוע מיוחד זה. בחוץ קבוצת שוטרי קיסטון(אנ') (בן טרפין, פורד סטרלינג, מאק סויין, הארי לנגדון וצ'סטר קונקלין) שומרים על התנועה.

ואלאס בירי, מארי דרסלר, ליונל ברימור, ג'ון ברימור ואתל ברימור יוצאים מהלימוזינה הראשונה, כולם מחופשים כמו בסרט "רספוטין והקיסרית"(אנ') (1932). בסוף לורל והארדי יוצאים גם מהמכונית ואיש השירות סוגר את הדלת מאחוריהם, בעוד ארבעת האחים מרקס מוציאים את ראשם מחלון המכונית.

בסצנה הבאה מוריס שבלייה, אדי קנטור, הלבוש כמו בסרט "הילד מספרד"(אנ'), וג'ימי דוראנט שרים בתורות מול מיקרופון. אחריהם מגיעים ג'ין הארלו, ג'ואן קרופורד, הלבושה כמו בסרט "גשם"(אנ'), וג'נט גיינור אשר שרות יחד מילים חדשות לשיר. לבסוף הרולד לויד, קלארק גייבל, אדוארד ג'י רובינסון ואדולף מנז'ו מצטרפים לסיום השיר.

משמאל: ג'ין הארלו, ג'ואן קרופורד וג'נט גיינור שרות יחדיו

המנחה סיד גראומן מקדם בברכה את כל האורחים. ג'ורג' ארליס וג'ו א. בראון נכנסים כרגיל אך צ'ארלי צ'פלין מתגנב פנימה. מיד באסטר קיטון נכנס פנימה ואחריו האחים מרקס המוסתרים כולם מתחת למעילו של גראוצ'ו מרקס. מיי וסט נכנסת, לבושה כמו בסרט "היא עשתה לו עוול", ואומרת את השורה המפורסמת שלה, "למה שלא תבוא מתישהו ותראה אותי?", שמזעזעת ומביכה את גראומן.

ואז מיקי, מיני מאוס, פלוטו, הוראס הורסקולר וקלרבל הפרה מגיעים בלימוזינה כשהקהל מריע להם. בתוך אולם התיאטרון הסרט החדש של מיקי, "הרומן הדוהר", מוצג בהקרנתו הבכורה. העלילה סובבת סביב מיקי ומיני שמנגנים יחד מוזיקה, כשלפתע פיט רגל-עץ חוטף את מיני ורוכב על סוס (הוראס הורסוקלר). מיקי רודף אחרי פיט ובסופו של דבר מביס אותו ומציל את מיני שאומרת לו "הגיבור שלי".

משמאל: בלה לוגוסי (כדרקולה), פרדריק מארץ' (כמיסטר הייד) ובוריס קרלוף (כהמפלצת של פרנקנשטיין)

כל האורחים בתיאטרון נעים באופן קיצבי למוזיקה. ניתן לראות את הלן הייז, ויליאם פאוול, צ'סטר מוריס, גלוריה סוונסון וג'ורג' ארליס בקהל. בסצנות הקלוז-אפ הבאות אפשר לזהות את ג'ימי דוראנט, ואלאס בירי, מארי דרסלר, רודי ואלה, אדי קנטור, ג'ואן קרופורד, ויל ה. הייז (לבוש כמלך בהתייחס לתפקידו כ"צאר הצנזורה") וכן גם מירנה לוי. אד וין, הצמד וילר ווולסי(אנ') והצמד לורל והארדי צוחקים כולם עם הסרט. בלה לוגוסי (לבוש כרוזן דרקולה), פרדריק מארץ' (לבוש כמיסטר הייד) ובוריס קרלוף (לבוש כהמפלצת של פרנקנשטיין) עושים את אותו הדבר, אבל בצחוק מרושע ומפחיד. ג'ו א. בראון צוחק כל כך חזק שהפה העצום שלו נפתח לרווחה, בעוד באסטר קיטון שומר על פני הפוקר שלו. ג'ימי דוראנט ודאגלס פיירבנקס צוחקים כל כך חזק שהם "מתגלגלים מצחוק" פשוטו כמשמעו. אליהם מצטרפים גראוצ'ו מרקס, ג'ו א. בראון, צ'רלי צ'פלין, הרולד לויד ולורל והארדי. עם סיום הסרט כל הקהל מוחא כפיים ומריע, אבל מיקי כל כך ביישן שויל רוג'רס חייב למשוך אותו על הבמה בחבל. כל השחקני הוליווד ניגשים ולוחצים את ידיו (ורגליו) של מיקי כדי לברך אותו על הצלחתו. לאחר מכן גרטה גרבו, שכבר לא רוצה להיות לבד, עולה לבמה ומרעיפה נשיקות על פניו של מיקי. מיקי מתעורר במיטתו, בעוד פלוטו מלקק את פניו. מיקי תוהה אם הוא חלם, מסלק את פלוטו ממיטתו וחוזר לישון כשהמסך נסגר.

ידוענים הוליוודיים נוספים שאפשר להבחין בסצנות הקהל: קונסטנס בנט, וורנר בקסטר, ווולט דיסני (בתור האדם הרביעי מימין, בסצנה ששאר השחקנים נרתעים בגלל שגרבו עלתה לבמה).

דמויות ומדבבים

מיקי מאוס - וולט דיסני
מיני מאוס - מרסלייט גארנר
פלוטו - פינטו קולביג
קלרבל הפרה
הוראס הורסקולר
פיט
מוריס שבלייה, אדי קנטור, ג'ימי דוראנט ואד וין - ג'רי לסטר
שאר הידוענים - לא ידוע

טריוויה

הסרט המוקרן שנראה בסרט זה, "הרומן הדוהר", נוצר באופן בלעדי עבור "מופע הבכורה החגיגי של מיקי". אף סרט נפרד של מיקי מאוס לא נושא את הכותרת הזו, אם כי עלילתו והעיצוב של דמותו של פיט מזכירים סרט קודם של מיקי, "הגאוצ'ו הדוהר".
אד וין גילם מאוחר יותר את הכובען המטורף בסרט "עליסה בארץ הפלאות" (1951) והדוד אלברט ב"מרי פופינס" (1964). מוריס שבלייה גילם מאוחר יותר את פרופסור ז'אק פאנאגל ב"ילדי רב החובל גרנט" (1962) ואת האב סילביין ב"הקופים באים, האמריקאים באים!" (1967), ושר את שיר הנושא של הסרט "חתולים בצמרת". שני שחקנים אלו קיבלו בהמשך את התואר אגדת דיסני, פרס שניתן לאלה שתרמו תרומה יוצאת דופן לחברת וולט דיסני.
אדולף מנז'ו ערך את הופעתו האחרונה בסרט "פוליאנה" משנת 1960.
הלן הייז גילמה מאוחר יותר את מיס שטיינמץ ב"החיפושית דוהרת שוב" משנת 1974.
גם ג'ימי דוראנט וגם הצמד הקומי סטן לורל ואוליבר הארדי יחלקו הופעה לצידו של מיקי בסרט של חברת מטרו גולדווין מאייר משנת 1934, "Hollywood Party", כאשר דוראנט אפילו מקיים אינטראקציה עם דמותו של מיקי.
זו הייתה הפעם הראשונה שמיקי הוצג באינטראקציה עם בני אדם.
בנקודת זמן זו, הסרטים הקצרים של מיקי הופצו דרך יונייטד ארטיסטס, אבל ההדפסים היחידים הקיימים כרגע של סרט קצר זה הם הדפסי הוצאה מחודשת המחסירים כל אזכור של יונייטד ארטיסטס. עם זאת, ה"כותרות" שב"הרומן הדוהר", הסרט הקצר שבתוך סרט זה, מציגות את הקרדיטים ליונייטד ארטיסטס, ונותנות לצופה של ימינו מושג איך פתיח של סרטי מיקי מאוס עשוי היה להיראות בעידן של יונייטד ארטיסטס.

השבתה זמנית של שירות הטלוויזיה של BBC

ב-1 בספטמבר 1939, "מופע הבכורה החגיגי של מיקי" היה התוכנית האחרונה ששודרה על ידי שירות הטלוויזיה של ה-BBC (היום המכונה BBC One) לפני שהפסיקה לשדר במהלך מלחמת העולם השנייה.^[4] אגדה אורבנית על השידור האחרון הזה טוענת שבשל פרוץ המלחמה הפתאומית ה-BBC ניתקה את השידור באמצע התוכנית, וכאשר שירות הטלוויזיה התחדש לאחר המלחמה, הוא המשיך בדיוק בנקודה בה הוא הופסק.^[5]

למרות אמונה רווחת זו, הסרט הוצג בשלמותו ורק אז באו תבניות בדיקה. ב-7 ביוני 1946, ביום שבו התחדשו שידורי הטלוויזיה של ה-BBC לאחר המלחמה, "מופע הבכורה החגיגי של מיקי" הוצג שוב.^[6]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מופע הבכורה החגיגי של מיקי בוויקישיתוף

"מופע הבכורה החגיגי של מיקי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"מופע הבכורה החגיגי של מיקי", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)

הערות שוליים

^ Kaufman, J.B.; Gerstein, David (2018). Walt Disney's Mickey Mouse: The Ultimate History. Cologne: Taschen. ISBN 978-3-8365-5284-4.
^ Lenburg, Jeff (1999). The Encyclopedia of Animated Cartoons. Checkmark Books. pp. 108-109. ISBN 0-8160-3831-7. נבדק ב-6 ביוני 2020. {{cite book}}: (עזרה)
^ PAu001629049 / 1991-10-31
^ Thomson, Ernest C (1 בספטמבר 2016). "Au Revoir, Television". Transdiffusion. נבדק ב-27 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
^ Cronin, Brian (13 ביולי 2022). "Did the BBC Air a Mickey Mouse Cartoon in a Clever Return to Normalcy Post-WWII?". CBR. {{cite web}}: (עזרה)
^ "The TV Room Plus: TV Listings". אורכב מ-המקור ב-15 ביולי 2012. {{cite web}}: (עזרה)

[ultimate-1] Kaufman, J.B.; Gerstein, David (2018). Walt Disney's Mickey Mouse: The Ultimate History. Cologne: Taschen. ISBN 978-3-8365-5284-4.

[2] Lenburg, Jeff (1999). The Encyclopedia of Animated Cartoons. Checkmark Books. pp. 108-109. ISBN 0-8160-3831-7. נבדק ב-6 ביוני 2020. {{cite book}}: (עזרה)

[3] PAu001629049 / 1991-10-31

[4] Thomson, Ernest C (1 בספטמבר 2016). "Au Revoir, Television". Transdiffusion. נבדק ב-27 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[5] Cronin, Brian (13 ביולי 2022). "Did the BBC Air a Mickey Mouse Cartoon in a Clever Return to Normalcy Post-WWII?". CBR. {{cite web}}: (עזרה)

[6] "The TV Room Plus: TV Listings". אורכב מ-המקור ב-15 ביולי 2012. {{cite web}}: (עזרה)

[2]

[1]

[3]

[4]

[5]

[6]