מוצב הרדוף
מוצב הרדוף היה אחד ממוצבי צה"ל בגבול ישראל-לבנון בתקופה בה שהה צה"ל ברצועת הביטחון בדרום לבנון.
 | |
| נוף מתצפית מוצב הרדוף | |
| מידע על המבנה | |
|---|---|
| סוג | מוצב צה"ל |
| על שם |
הרדוף  |
  | |
היסטוריה
עריכההרדוף היה ממוקם צפונית ליישוב שלומי, בנקודת פיתול הגבול, ושטח המוצב חדר לשטח לבנון. מערבית לו היו המוצבים דבורנית וברקן (ראש הנקרה).
את הרדוף איישו סוללות גדודי נ״מ מתנייע 66, 946 ו-947, שהחזיקו בו כוננות אווירית וקרקעית כאחד, והתחלפו ביניהן באחזקת המוצב ובפיקוד עליו. הגדודים הפעילו מערכות נשק נגד מטוסים לטווח קצר מסוג דרקון (צ׳פרל), וולקן, ברקן (סטינגר) ומחבט.
איוש המוצב בכוחות הגנה אווירית נבע כחלק ממסקנות ליל הגלשונים, שהובילו לעיבוי ההגנה האווירית על גבול הצפון, במטרה למנוע חדירות של כלי טיס זעירים, גלשנים וכדורים פורחים כמו גם מטוסי ומסוקי אויב. במקביל להרדוף פעל בגזרה המזרחית מוצב חממה, גם הוא תחת פיקודן של סוללות נ״מ.
בנוסף היה ממוקם בהרדוף מכ"ם "נורית" שהופעל על ידי חיילי תותחנים ואיכן ירי ארטילרי של לוחמי חזבאללה[1].
בשנת 2000 השלים צה"ל את הנסיגה מרצועת הביטחון. הרדוף לא פונה עם פינוי כלל הכוחות בגלל סמיכותו לגבול הבינלאומי. לאחר ההסכמות ותיקוני הגבול באישור האו"ם, היה הרדוף למוצב האחרון שמפונה על ידי צה"ל[2], היות ששטח המוצב חדר מהקו הבינלאומי לתוך שטח לבנון. באופן סימבולי, פינוי הרדוף הוא זה שסגר את פרק הנוכחות הצה"לית בלבנון[3].
הערות שוליים
עריכה- ^ חיים הר-זהב, לבנון: המלחמה האבודה, ישראל, 2019, עמ' 125
- ^ כך נזכור את לבנון, באתר ynet, 22 במאי 2001
- ^ האו"ם דורש תיקוני גבול נוספים בצפון: הגבול ליד קיבוץ מנרה יוזז דרומה, באתר וואלה, 8 ביוני 2000