מעבר גבול

מעבר גבול הוא תחנה המשמשת למעבר בני אדם וסחורה ממדינה למדינה הסמוכה לה. מעבר הגבול משמש לביקורת דרכונים ומכס, לעיתים בקפדנות רבה ולעיתים בצורה שטחית ביותר (עד כדי ויתור על ביקורת), בהתאם לטיב היחסים בין המדינות. בנוסף למעברי גבול יבשתיים, מתבצע מעבר ממדינה למדינה שאינן בהכרח סמוכות זו לזו גם דרך נמלי הים והאוויר.

בעבר, בכל מעברי הגבול בהם התאפשרה תנועה היו ממוקמות גם תחנות ביקורת, אך בהווה קטן מספרן של תחנות הביקורת בשל הסכמים בינלאומיים בילטרליים או רב לאומיים.

בהיותם למעשה "שערי הכניסה" למדינה, אחראים מעברי הגבול גם לפיקוח ומניעת הכנסת חומרים אסורים לתחומה של המדינה, ובהם: סמים, מוצרים העלולים לסכן את תנאי התברואה והבריאות של תושבי המדינה (למשל: חי וצומח) וכן אמצעי לחימה מסוגים שונים העלולים לשמש לביצוע תקיפות טרור או פשיעה.

עקב רגישותם והיותם סמלי שלטון וריבונות, היוו מעברי גבול, לא אחת, יעד לפיגועי טרור^[1]^[2]. אשר על כן, אבטחתם היא אחת המשימות המרכזיות של כוחות הביטחון במדינה.

ביקורת דרכונים

ביקורת דרכונים שטחית במעברי גבול מתבצעת על ידי השוואה ידנית בין העובר לבין מסמך המעבר (הדרכון) אותו הוא נושא, וזאת ללא שימוש במערכות מחשוב. ביקורת דרכונים קפדנית והדוקה מתבצעת תוך שימוש במערכות מחשוב, וכוללת שלושה שלבים מרכזיים:

זיהוי – אימות שאכן העובר הוא בעל מסמך הנסיעה אותו הוא מציג. זיהוי יכול להיעשות תוך השוואה למאגרי מידע (כגון מרשם האוכלוסין), השוואת נתוני ביומטריה בין המידע הקיים בדרכון לבין המידע הביומטרי של העובר בפועל, ובשיטות נוספות.
בקרה – תהליך שבו נבדק שאכן העובר אשר זוהה רשאי לעבור את הגבול, לדוגמה אם העובר הוא נתין זר אשר יש בידו אשרת כניסה, ואין לגביו כל הגבלה ביטחונית או משפטית המונעת את מעברו.
רישום – שמירת פרטי תנועת המעבר (פרטי העובר, מעבר הגבול, כיוון המעבר, זמן המעבר וכדומה) במערכת המחשב, לצורכי שימוש חוזר, הן בתנועות המעבר הבאות והן למטרות תחקור.

מעברי גבול בישראל

מעברי גבול בישראל

אלנבי

נהר הירדן

ערבה

ארז

כרם שלום

ניצנה

טאבה

קוניטרה

נמל התעופה חיפה

בן-גוריון

נמל התעופה רמון

אילת

נמל חיפה

הרצליה

תל אביב

אשדוד

אשקלון

ראש הנקרה

אישור כניסה לארץ בביקורת גבולות

במדינת ישראל, על אף היותה בעלת שטח גאוגרפי קטן, קיימים 18 מעברי גבול קבועים. מעברי הגבול האוויריים והיבשתיים נמצאים תחת אחריות רשות שדות התעופה.

ביקורת הגבולות במעברי הגבול בישראל נעשית על ידי מינהל ביקורת גבולות שברשות האוכלוסין וההגירה. בעבר, ביקורת הגבולות במעברי הגבול נעשתה על ידי שוטרי משטרת ישראל, ובמעברים: אלנבי, נהר הירדן, אילת, ארז, וראש הנקרה עד שנת 2011 הביקורת נעשתה על ידי חיילי מג"ב (משמר הגבול) של המשטרה. בשנת 2011 התפקיד הועבר לרשות האוכלוסין וההגירה. תושבי ישראל המחזיקים דרכון ביומטרי, יכולים לבצע את הליך ביקורת הגבולות גם דרך מכונה אוטומטית המוצבת במעברי הגבול השונים.

בישראל קיימים מעברים גם בין אזור יהודה ושומרון לשאר חלקי ישראל לאורך הקו הירוק, מעברים אלה אינם מוגדרים מעברי גבול ועל רובם אחראית רשות מעברים יבשתיים.