פלה (מוקדון)
פֶּלָה[1] (ביוונית: Πέλλα) הייתה עיר הבירה העתיקה של ממלכת מוקדון. במקום בו עמדה העיר העתיקה נמצא כיום "המוזיאון הארכאולוגי של פלה" (אנ').
 | |
| אטריום בפלה | |
| מידות | |
|---|---|
| גובה מעל פני הים |
38 מ'  |
| אתר ארכאולוגי | |
| אתר אינטרנט |
http://www.pella-museum.gr |
| מיקום | |
| מדינה |
יוון |
| קואורדינטות | 40°45′36″N 22°31′09″E / 40.76°N 22.519167°E |
  | |
היסטוריה
עריכהפלה נזכרת לראשונה בידי ההיסטוריון היווני הרודוטוס, בהקשר למסעו של מלך פרס חשיארש הראשון למוקדון במחצית הראשונה של המאה ה-5 לפנה"ס.[2] באותה תקופה היא הייתה עיר קטנה ולא חשובה. היא נזכרת מספר פעמים בחיבורו של תוקידידס, "תולדות המלחמה הפלופונסית".[3] העיר החלה לשגשג ככל הנראה רק בסוף המאה ה-5 לפנה"ס, בתקופתו של ארכלאוס, מלך מוקדון, שהעתיק את עיר הבירה שלו מאיגאיה (Aegeae) לפלה.[4] ארכלאוס הפך את פלה למרכז של תרבות, ובחצרו פעלו בין היתר המשוררים טימותאוס ואגתון. מחבר הטרגדיות המפורסם אוריפידס, העלה בעיר שניים ממחזותיו: "הבאקכות" ו"ארכלאוס" (לא שרד). כמו כן, הוזמן לעיר הצייר זאוקסיס, שעיטר וקישט את ארמונו של ארכלאוס.[5]
בימי קדם הייתה לעיר גישה לים, הודות למפרץ התרמאי, אך במשך השנים נמל המפרץ נסתם בסחף, והותיר את העיר ללא גישה לים. בשנת 382 לפנה"ס נבזזה העיר בידי הליגה הכלקידיקית.[6] ההיסטוריון קסנופון מתאר את האירוע בחיבורו "הלניקה", וטוען שבאותה תקופה הייתה פלה "גדולת הערים במוקדון".[7] בתקופתו של פיליפוס השני, מלך מוקדון, פעל בעיר הפילוסוף המפורסם אריסטו, שחינך את בני האצולה המוקדונית. הודות לכיבושיו המזהירים של אלכסנדר הגדול, הפכה העיר לבירתה של אחת האימפריות הגדולות ביותר של העת העתיקה.
תחת שלטונו של קסנדרוס, עוצבה העיר מחדש – היא השתרעה על שטח של כ-2.500.000 מ"ר והייתה מוגנת בחומה ביצורים עם מעגל של כ-8,000 מטרים.[8] לשיא תפארתה הגיעה בתקופת שלטונו של אנטיגונוס גונאטס. בתקופה ההלניסטית פעל ומת בעיר המשורר אראטוס. לאחר קרב פידנה, הפכה העיר לחלק מהפרובינקיה הרומית "מוקדון", וייתכן שהיא אף שימשה כמקום מושבו של הנציב הרומאי המקומי. העיר נהרסה ברעידת אדמה במהלך המאה ה-1 לפנה"ס, אולם יושבה מחדש ובהמשך הפכה לקולוניה רומית. העיר התדרדרה במהירות, ובתקופת האימפריה הביזנטית כבר נחשבה לעיירה קטנה דלת תושבים. כיום ישנו כפר בשם "פלה" ליד האתר הארכאולוגי, כ-45 ק"מ ממערב לסלוניקי.[9] בכפר נפתח מדי שנה "מרתון אלכסנדר הגדול".
ארכאולוגיה
עריכההאתר נחקר רבות בידי נוסעים שונים במהלך המאה ה-19, אולם חפירות רציניות החלו בו רק בשנת 1914 בניצוחו של הארכאולוג היווני אויקומונוס (Oikonomos). החל משנת 1953, החלו להיחשף עוד ועוד חלקים של העיר על אם הדרך מסלוניקי לאדסה.[10] בפברואר 2006, חקלאי מקומי חשף בטעות בסמוך לפלה את מבנה הקבורה הגדול ביותר שנמצא עד אז ביוון. ארכאולוגים שבדקו את המבנה העריכו שהוא נבנה במאה ה-3 לפנה"ס או לכל המאוחר במאה ה-2 לפנה"ס. נראה שהוא השתייך למשפחה עשירה. חלק מהחפצים שהיו בקבר נבזזו במשך השנים, אולם עדיין נמצאו בהם חפצים כמו תכשיטים, מטבעות נחושת ואגרטלים.[11]
כמו כן התגלו באתר מבנים כמו "בית ציד האריות", הנקרא כך על שם פסיפס הנמצא בחצרו המתאר שני גברים צדים אריות. המבנה מכונה גם "בית דיוניסוס", בשל פסיפס בו נראה דיוניסוס רוכב על פנתר. מבנה מפורסם נוסף הוא "בית חטיפת הלנה", על שם פסיפס בו נראה תזאוס חוטף את הלנה התינוקת. פסיפס בולט נוסף בבית זה מתאר שני גברים צדים צבי באמצעות כלב ציד. פסיפסים אחרים מתארים אמזונות.[8] כמו כן, בגבעה בחלק הצפוני של העיר נמצאו שרידים של ארמון, שבו על פי המסורת נולד אלכסנדר הגדול.[8]
ניתן לשחזר כיום פחות או יותר את המראה של פלה, וניתן לדעת כי תושביה נהנו מאספקת מים מתוחכמת ומערכת ביוב מסדרת. בעיר היו רחובות רחבים מרוצפים, ו"אגורה" מרכזית שכללה סדנות ייצור, וחנויות לממכר כלי חרס, צלמיות מוצרי מתכת ומזון.[12] האגורה כיסתה שתי שורות של חמש אבני בניין, עם סטואה בצדדים שהקיפה את החנויות.[8] החפצים המעטים שנמצאו, מאוחסנים במוזיאון הארכאולוגי של פלה, הממוקם על גבעה לצד האתר.
גלריה
עריכה
|
.jpg)
.jpg)
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- משה עמית, "תולדות יוון הקלאסית", הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1984. (הספר בקטלוג ULI)
- דוד גולן, "תולדות העולם ההלניסטי", הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1983.
- Hammond, Nicholas Geoffrey Lemprière, and Guy Thompson Griffith, "A history of Macedonia", Oxford: Clarendon Press, 1979.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של פלה
סרטון המציג שחזור של העיר פלה, סרטון באתר יוטיוב- פלה באתר livius (באנגלית)
- פלה באתר המוקדש למוקדון העתיקה (באנגלית)
- פלה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ דוד גולן מתעתק "פיללא".
- ^ הרודוטוס, ספר שביעי, 123.
- ^ תוקידידס, ספר שני, 99. 100.
- ^ עמית, עמ' 497.
- ^ .Hammond, vol 2, p 138–139
- ^ עמית, עמ' 439.
- ^ קסנופון, הלניקה, ספר חמישי, 2.
- ^ 1 2 3 4 פלה באתר livius
- ^ תמונת לוויין
- ^ ירון אמיתי, יוון והאיים, כתר הוצאה לאור, 1999, עמ' 280.
- ^ Greek tomb find excites experts, BBC News Online
- ^ מאמר על פלה העתיקה