מורארג'י דסאי
מורארג'י ראנצ'הוג'י דסאי (באנגלית: Morarji Ranchhodji Desai, בהינדית: मोरारजी देसाई, בגוג'ראטי: મોરારજી દેસાઈ; 29 בפברואר 1896 – 10 באפריל 1995) היה פוליטיקאי הודי ממוצא גוג'ראטי, שכיהן כראש הממשלה הרביעי של הודו בשנים 1977–1979. היה ראש הממשלה הראשון של הודו שלא השתייך למפלגת הקונגרס, ועמד בראש קואליציה של מפלגות של מרכז-ימין ובראשה מפלגת ג'נאטה. הוא היה בגיל 84 גם ראש הממשלה המבוגר ביותר בהיסטוריה של הודו.
צילום מ-1978 | |||||
לידה |
29 בפברואר 1896 Valsad district, הודו | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
10 באפריל 1995 (בגיל 99) מומבאי, הודו | ||||
מדינה | הראג' הבריטי, הודו, הדומיניון של הודו | ||||
השכלה | Wilson College, Mumbai | ||||
מפלגה | ג'נטה דאל, הקונגרס הלאומי ההודי | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
פרסים והוקרה | |||||
בהרט רטנה (1991) | |||||
חתימה | |||||
ביוגרפיה
עריכהדסאי נולד ב-29 בפברואר 1896 בכפר בהדלי במחוז (Presidency) בומביי בהודו הבריטית (היום בגוג'ראט) למשפחה ברהמנית גוג'ראטית. במשפחתו היה שמונה ילדים, ואביו שימש כמורה[1].
דסאי שימש במשך 12 שנים כפקיד בשלטון הבריטי בהודו, אך התפטר ב-1930 והצטרף לתנועת העצמאות ההודית[1].
בחייו האישיים היה סגפן, חסיד נאמן לתורתו של מהטמה גנדי, התנגד לשתיית אלכוהול, הקפיד על תרגילי יוגה ועל תזונה צמחונית והתנזר ממין מ-1925[2]. דסאי גם האמין בסגולות המנהג הרפואי המסורתי של שתיית שתן עצמי פעמיים ביום[3].
דסאי קיבל את העיטור הכבוד האזרחי הגבוה של הודו, בהרט רטנה, ב-1991.
דסאי נפטר בשנת 1995 בגיל 99.
קריירה פוליטית
עריכהדסאי היה פעיל בתנועת העצמאות ההודית והיה ממייסדי הקונגרס הלאומי ההודי[4].
דסאי כיהן כשר הפנים של בומביי קודם לעצמאות הודו, ולאחר עצמאותה נבחר באפריל 1952 לראש השרים של מדינת בומביי. כראש השרים, התנגד לתנועות שקראו לפיצול מדינת בומביי בין דוברי מראטהית ודוברי גוג'ראטית, ובשל כך נדחה פיצול המדינה מחוק ארגון מחדש של המדינות מ-1956 ל-1960.
ב-1957 נבחר דסאי ללוק סבהה. שימש כשר האוצר בממשל נהרו ממרץ 1958 עד אוגוסט 1963.
דסאי התמודד על ראשות מפלגת הקונגרס לאחר מות ג'ווהרלל נהרו במאי 1964, אך הובס על ידי לאל בהדור שסטרי[1]. דסאי לא הצטרף לממשלתו של שסטרי, אך לאחר מותו הפתאומי בינואר 1966 התמודד דסאי בשנית על ראשות המפלגה והובס על ידי אינדירה גנדי[1].
אינדירה גנדי מינתה את דסאי לסגן ראש הממשלה ושר האוצר. בשנת 1969 חל סכסוך בין גנדי לדסאי עקב החלטתה של גנדי להלאים קבוצת בנקים גדולים, וגנדי פיטרה אותו ממשרת שר האוצר. בעקבות כך התפטר דסאי ממשרת סגן ראש הממשלה, וחל פילוג במפלגת הקונגרס. דסאי הקים עם פורשים אחרים את מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי (ארגון) שנמצא ביריבות עם מפלגתהקונגרס הלאומי ההודי (R) של תומכי אינדירה גנדי, אך בבחירות ללוק סבהה ב-1971 ניצחה גנדי את מתנגדיה ודסאי נהיה לאיש אופוזיציה[4].
דסאי נעצר, כמו מנהיגי אופוזיציה אחרים, לאחר הכרזת מצב החירום על ידי אינדירה גנדי בשנת 1975. לאחר 19 חודשים במאסר, שוחרר דסאי עם ביטול מצב החירום במרץ 1977[5].
ראש ממשלת הודו
עריכהלקראת הבחירות בהודו במרץ 1977 מפלגות האופוזיציה מן הימין והמרכז, בהם הקונגרס (ארגון), בהרטיה ג'אנה סנג, המפלגה הסוציאליסטית ובהרטיה לוק דאל התלכדו בהנהגת מפלגת ג'נטה בהנהגתו של דסאי וזכתה בבחירות הכלליות לפרלמנט. ב-25 במרץ 1977 הושבע דסאי לראש ממשלת הודו[6] דסאי הרכיב ממשלה ועמד בראשה עד שנת 1979.
כראש ממשלת הודו, פעל דסאי בגישות שונות מגישתה של גנדי. יחסי הודו-ברית המועצות נהיו רכים יותר[6], ודסאי פעל לנירמול היחסים עם שתי המדינות השכנות היריבות של הודו - סין ופקיסטן. דסאי גם פעל ליצירת יחסים דיפלומטיים רשמיים בין הודו לישראל, אך הדבר לא הבשיל[7][8].
אחרי שביצעה הודו את הניסוי הגרעיני הראשון שלה בשנת 1974 דאג דסאי בעת שלטונו לטפח יחסי ידידות עם סין העממית ולהפיג את המתח עם פקיסטן כדי למנוע עימות צבאי כפי שקרה בשנת 1971. בנסיבות אלה התכבד באות האזרחית החשובה ביותר של פקיסטן - נישאן-א-פקיסטן.
בשנת 1979 הקואליציה שתמכה בדסאי התפוררה, לאחר שהראשטריה סוויאמסווק סאנג משכה את תמיכתה בו, ודסאי התפטר מראשות הממשלה[9]. הוא הוחלף בצ'אראן סינג[10].
דסאי היה מעורב בניהול הג'נטה במהלך הבחירות ב־1980, אך עקב הפסד המפלגה פרש מפעילות פוליטית.
פרסים ואותות הוקרה
עריכה- האות נישאן-א-פקיסטן
- 1991 - קיבל את העיטור הכבוד האזרחי הגבוה של הודו, בהרט רטנה
קישורים חיצוניים
עריכה- ביוגרפיה באתר iloveindia
- מאמר הספד בעיתון Independent
- מורארג'י דסאי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מורארג'י דסאי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 ד.ק. ג'ושי, מבית־הכלא לראשות הממשלה, על המשמר, 28 במרץ 1977
- ^ מורארג'י דסאי: האסיר של אינדירה עתיד לרשת אותה, מעריב, 22 במרץ 1977
- ^ ד. ק. ג'ושי, שתו שתן לבריאות, על המשמר, 9 בנובמבר 1977
- ^ 1 2 מי ומה, מעריב, 20 בינואר 1977
- ^ גאנדי תפזר הפרלמנט; הבחירות בהודו - במארס, מעריב, 19 בינואר 1977
- ^ 1 2 ק. ג'ושי, ראש־ממשלתה החדש של הודו מבטיח: אי־הזדהות "אמיתית", על המשמר, 25 במרץ 1977
- ^ רא"מ הודו מצדד בקשרים עם ישראל, מעריב, 4 בספטמבר 1977
- ^ אורי דן, דיין טס לבומביי בתחפושת ושם המתין מטוסו של ראש ממשלת הודו שלקחו לפגישה החשאית, מעריב, 11 באפריל 1980
- ^ הסיעה שבה תלה מורארג'י דםאי את תקוותיו לצאת כמנצח - היא שגרמה לנפילת ממשלת הודו, מעריב, 18 ביולי 1979
- ^ מחיר ציר פרלמנט הודי: 2.5 מיליון ומכונית מהודרת, מעריב, 31 ביולי 1979