מוריס כהן (הרפתקן)
מוריס אברהם כהן (באנגלית: Morris Abraham Cohen; 3 באוגוסט 1887 - 7 בספטמבר 1970), או בקיצור מוריס כהן (ידוע גם בכינוי "Two-Gun"), היה הרפתקן בריטי ממוצא יהודי שבמסעותיו הגיע עד לתפקיד עוזרו האישי ואיש אמונו של מי שמכונה עד היום בסין ובטאיוואן, 'אבי האומה', נשיאה הראשון של הרפובליקה הסינית סון יאט סן, מוקיר הציונות ולתפקיד אלוף בצבא הסיני.
 | |
| מוריס כהן | |
| לידה |
3 באוגוסט 1887 ראדזאנוב, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
7 בספטמבר 1970 (בגיל 83) סלפורד, אנגליה, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום קבורה |
בית הקברות בלקלי |
| השכלה |
JFS |
  | |
ראשית חייו
עריכהעל פי ביוגרפיה משנת 1954 שחיבר צ'ארלס דרייג' (Charles Drage) בסיועו של כהן, מוריס כהן נולד בלונדון ב-1889 למשפחה שאך היגרה לבריטניה מפולין. אולם, למעשה כהן נולד למשפחה יהודית דלת-אמצעים בראדזנו (Radzanów), פולין, ב-1887.[1] זמן לא רב לאחר לידתו, נמלטה משפחת כהן מהפוגרומים שהתחוללו במזרח אירופה, והיגרה לבריטניה, ליישוב סנט ג'ורג' אין דה איסט (St George in the East) שבאיסט אנד בלונדון.
כהן אהב בנערותו לבלות בתיאטראות, בשווקים, בצפייה בקרבות איגרוף ובשיטוט ברחובות. הוא לא הקדיש את מרצו ללימודים ולא נכח בבית ספרו. באפריל 1900 הוא נעצר על שום היותו חשוד ב"ניסיון לכייסות". השופט שלח אותו ללימודים בבית הספר התעשייתי הייס (Hayes Industrial School), מוסד חינוכי שהקים הלורד רוטשילד כדי לחנך ולהדריך נערים יהודים סוררים. הוא סיים את לימודיו במוסד ב-1905, והוריו שלחו אותו לקרוב משפחה במערב קנדה, בתקווה שהאוויר הצח והשטחים הפתוחים יסייעו לו ויגרמו לו לשנות את דרכיו.
תחילה עבד כהן בחווה ליד וייטהוד (Whitehood) בססקצ'ואן. הוא עבד בעיבוד האדמה ובטיפול בחיות המשק, ולמד כיצד לירות באקדח ואת אומנות המשחק בקלפים. שנה לאחר מכן עזב והחל לנדוד בפרובינציות המערביות של קנדה, והתפרנס בעבודה בירידים, שם היה בדרן וכן עסק בניסיון להזמין ולמשוך קהל להופעות (carnival talker). כמו כן הרוויח כסף בהימורים והיה מתווך נדל"ן מצליח. בעקבות חלק מעיסוקיו אלו מצא עצמו כמה פעמים בכלא.
כהן אף התחבר עם כמה מהגרים סינים שעבדו בחברת מסילות הרכבת קנדיאן פסיפיק ריילוויי (Canadian Pacific Railways). הוא אהב את חברתם ואת האוכל הסיני, ובפעם אחת שבה היה בססקטון שבססקצ'ואן נחלץ לעזרתו של בעל מסעדה סיני בעת שנשדד. כהן נאבק בשודד וזרק אותו לרחוב. באותו זמן לא היה מקובל שאדם לבן נחלץ לעזרתו של אדם סיני, ומעשהו עורר הערכה רבה מצד הקהילה הסינית באזור. חברי הקהילה הסינית במקום קירבו אותו אליהם, ובסופו של דבר הציעו לו להצטרף לתנועת ההתנגדות טונג מנג חואי, בהנהגתו של סון יאט-סן, וכך אכן עשה. סון ביקר בקהילה הסינית בקנדה ב-1908 והשניים נפגשו לראשונה. כהן שימש אז כשומר ראשו של סון.
לאחר מכן עבר מוריס כהן להתגורר בעיר אדמונטון, בירת הפרובינציה הסמוכה אלברטה. שם היה למנהל של אחת מסוכנויות הנדל"ן המובילות בעיר, ולאחר מכן מונה, לפי המלצתו האישית של הפרקליט סר צ'ארלס וילסון קרוס (Charles Wilson Cross), לנציב השבועות (Commissioner of Oaths) של הפרובינציה, הממונה על תחום השבועות והתצהירים.
קריירה צבאית
עריכהכהן לחם בשורות חיל המשלוח הקנדי (Canadian Railway Troops) באירופה במלחמת העולם הראשונה, שם חלק מתפקידו היה לפקח על העובדים הסינים. הוא נטל חלק בלוחמה עזה בקרב פשנדל. לאחר המלחמה, חזר והתיישב בקנדה. אך בשלב זה הייתה כלכלתה של קנדה פגועה, וחלפו ימי השגשוג של תחום הנדל"ן. כהן חיפש לעסוק בדבר מה אחר, וב-1922 נסע לסין, על מנת לסייע בחתימת עסקה הקשורה במסילות בעבור סון יאט-סן, מול החברות "נורת'רן קונסטרקשן" (Northern Construction) ו"ג'.וו. סטיוארט" (JW Stewart Ltd). לאחר שירד לחופי שאנגחאי, הלך כהן להיפגש עם ג'ורג' סוקולוסקי (George Sokolosky), עיתונאי יליד ניו יורק שכתב בעבור העיתון "שנגחאי גאזט" (Shanghai Gazette), עיתונו של סון בשפה האנגלית. סוקולוסקי ארגן בעבור כהן ראיון עבודה עם יוג'ין צ'ן (Eugene Chen), המזכיר דובר האנגלית של סון. כהן התקבל לעבודה, והשתכן בביתו של סון ברחוב רו מולייר (Rue Molière) 29 ברובע הצרפתי של העיר.
בשנגחאי ובקנטון, אימן כהן את צבאו הקטן של סון בלוחמה פיזית ובירייה באקדח, וסיפר לאנשים כי הוא עוזרו האישי של סון ושהוא קולונל מכהן בצבאו של סון יט-סן. ידיעותיו הדלות בסינית - הוא ידע לדבר בעירוב ניבים של קנטונזית במקרה הטוב - לא היוו בעיה, מאחר שסון, אשתו סונג צ'ינג-לינג ורבים מקרוביהם רכשו השכלה מערבית וידעו לדבר אנגלית. עמיתיו של כהן החלו לכנותו בשם "מא קון", והוא הפך תוך זמן קצר לאחד משומרי הראש הראשיים של סון, שאותו ליווה לכנסים ולאזורי קרב. לאחר שבאחד הקרבות נפגע מיריית כדור, החל כהן לשאת עמו אקדח נוסף. הקהילה המערבית גילתה עניין בשומר-הראש החמוש באקדח של סון, והחלה לכנותו "טו-גאן כהן" ("Two-Gun Cohen"; "כהן שני-אקדחים"), על שום שני האקדחים שנשא עמו. הכינוי דבק בו.
ב-1925 מת סון ממחלת הסרטן, וכהן החל לעבוד בעבור שורה של מנהיגים סיניים-דרומיים ממפלגת הקוומינטנג, החל בבנו של סון, סון פו, עבור בגיסו של סון, הבנקאי צ.ו. סונג, וכלה במצביאים כגון לי ג'ישן וצ'ן ג'יטנג. הייתה לו אף היכרות עם צ'יאנג קאי שק, מנהיג סין שירש את סון, שאותו פגש בעת שהיה צ'יאנג מפקד האקדמיה הצבאית ומפואה, שהייתה ממוקמת קרוב לקנטון. היכרותו עם צ'יאנג הייתה, עם זאת, מינימלית, מכיוון שכהן התערה בחוגי המנהיגים הדרומיים, שלרוב התנגדו לדרכיו של צ'יאנג. כהן ניהל את תחום הביטחון אצל מעסיקיו, ורכש עבורם נשק וספינות-תותחים. לבסוף מונה לדרגת אלוף מכהן, אם כי הוא מעולם לא פיקד על חיילים.
כאשר פלשה יפן לסין במלחמת סין–יפן השנייה ב-1937, כהן היה נחוש להצטרף ולתרום לקרב. הוא אסף נשק בעבור הצבא הסיני ואף תרם לעבודת המודיעין הבריטית במסגרת מנהלת המבצעים המיוחדים. כהן הוכיח כי הכוחות היפניים משתמשים בגז רעיל כדי לקטול המוני סינים. כהן שהה בהונג קונג כאשר הכוחות היפניים תקפו שם בדצמבר 1941. הוא העלה את סונג צ'ינג-לינג ואת אחותה אי-לינג לאחד המטוסים האחרונים שיצאו מהמושבה הבריטית.
כהן נשאר להילחם, וכאשר נפלה הונג קונג חודש לאחר מכן ונכבשה על ידי היפנים, נכלא כהן במחנה האסירים סטנלי. שם סבל ממכות קשות מידי היפנים, ושם נותר עד ששוחרר במסגרת עסקת חילופי אסירים נדירה בשלהי 1943.
המשך חייו
עריכהלאחר מכן הפליג כהן חזרה לקנדה, התיישב במונטריאול ונישא לג'ודית קלארק (Judith Clark), שהייתה מנהלת של בוטיק נשים מצליח. הוא נהג לבקר על בסיס קבוע בסין, בקוותו להקים קשרי מסחר או לייסד מיזמים עסקיים חדשים. עם זאת, לרוב ביקר שם את ידידיו הוותיקים, ונהג לשבת באולמות הלובי של מלונות, שם היה מספר לנוכחים סיפורים על קורותיו - רבים מהם היו גוזמאות. כך יצר מיתוסים רבים, ואף קיווה לעודד אחרים לרקום מעשיות הקשורות בשמו, וזו הסיבה למידע המוטעה הרב הקשור בשמו של כהן, החל בטענה שהיה מעורב בהקמת סין המודרנית, ועד לטענות מסולפות כגון שניהל רומן עם אשתו של סון יט-סאן, סונג צ'ינג-לינג, ושהייתה לו רעיה בקנדה עוד בשנות ה-20.
תרומתו לשינוי החלטת סין בהצבעה על תוכנית החלוקה
עריכהסין הייתה אחת מחמש המעצמות בעלות זכות וטו במועצת הביטחון. בעקבות לחץ ערבי, התנגדה סין להקמת מדינה יהודית והחליטה להתנגד לתוכנית החלוקה ולהכרה בהקמתה של מדינת ישראל. התנגדות של סין בהצבעה מוקדמת במועצת הביטחון הייתה מונעת את קיום ההצבעה בעצרת הכללית. מנהיגי הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית ניסו ליצור מגע עם המשלחת הסינית לאו"ם - אך ללא הצלחה. הרב ישראל גולדשטיין, ממנהיגי התנועה הציונית בסן פרנסיסקו, נזכר במוריס כהן, יהודי חם, מוערך על ידי מנהיגי סין ממשיכי דרכו של סון יאט סן והזעיק אותו מקנדה לדבר על ליבו של שגריר סין לאומות המאוחדות. המהלך צלח. סין הסירה את התנגדותה במועצת הביטחון, ואילו בהצבעה בעצרת הכללית, בכ"ט בנובמבר - נמנעה.
לאחר המהפכה הקומוניסטית בסין ב-1949, כהן נמנה עם האנשים הבודדים שהייתה להם אשרת מעבר קבועה בין טאיוואן לשטחי סין. בעקבות היעדרויותיו הארוכות התרופפו יחסיו עם רעייתו, וב-1956 התגרש.
לאחר מכן התיישב כהן, יחד עם אחותו האלמנה לאה קופר (Leah Cooper), בסלפורד, אנגליה. שם היה מוקף בבני משפחתו: אחים, אחיינים ואחייניות. שירותו כעוזר נאמן לסון יט-סאן סייע לו בהקמת קשרים טובים הן עם מנהיגים טאיוואנים והן עם מנהיגי המפלגה הקומוניסטית של סין, והוא פיתח קריירת ייעוץ לחברות כמו ויקרס (מטוסים), רולס-רויס (מנועים) ודקה ראדאר (Decca Radar). ביקורו האחרון בסין היה בראשית מהפכת התרבות בסין, כאורח הכבוד של ג'ואו אנלאי.
מוריס כהן נפטר ב-1970 בסלפורד. הוא נקבר בבית הקברות היהודי בלייקלי (Blakeley) במנצ'סטר.[2]
בקולנוע
עריכההסרט "The General Died at Dawn" (בתרגום חופשי: הגנרל מת עם שחר) משנת 1936 שאב השראה מסיפורו של כהן, ובו גילם גרי קופר הרפתקן אירי-אמריקאי בסין.
לקריאה נוספת
עריכה- הגנרל הסיני משה אברהם הכהן: מי הוא הגנרל מא-קון, מיוצרי הצבא הסיני, המודיע, 19 בינואר 1951, עמ' 6
- Charles Drage with Morris Cohen, Two-Gun Cohen (1954)
- Paolo Frere, The Pedlar and the Doctor (1995)
- Daniel S. Levy Two-Gun Cohen: A Biography (1997)
- Jim Christy, Scalawags (2008)
קישורים חיצוניים
עריכה- מוריס כהן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- Who was this ‘Two-Gun Cohen’?, article in Cape Jewish Chronicle, February 2009.
כאן גרביים | מוריס כהן (הרפתקן), סרטון בערוץ "כאן | דיגיטל - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 04:23)
הערות שוליים
עריכה- ^ באופן היסטורי, היה מקובל כי כהן נולד בלונדון ב-1889. כך כתוב בספרו של צ'ארלס דרייג', שאותו בעיקרון הכתיב כהן לחברתו רוז קליין (Rose Klyne) מביתו במונטריאול, ושאותו סידרו וארגנו לאחר מכן קליין ודרייג' כפי יכולתם, ושלו הקנה לאחר מכן דרייג' נרטיב סיפורי. עם זאת, לאחר מותו של כהן ב-1970, אמרה אחותו של כהן, לאה קופר, שעמה חי כהן באנגליה לאחר חזרתו מקנדה בשנות ה-50, שהיה זה סוד משפחתי גלוי כי מוריס כהן נולד למעשה בפולין, ועבר לאנגליה בהיותו ילד צעיר. הוא אף נולד ב-1887, ולא ב-1889. את תאריך לידתו זה, 1887, מאשרים גם כמה מקרוביו האחרים של כהן. תעודת הפטירה של כהן מציינת את תאריך לידתו כאוגוסט 1887, ועל המצבה שלו כתוב: "בזיכרון אוהב של הגנרל מוריס אברהם כהן, שנפטר ב-7 בספטמבר 1970, בגיל 83", כלומר שהוא נולד ב-1887. כהן טען שנולד ב-1889 כאשר נעצר בנערותו בלונדון על כייסות. על ידי אימוץ גיל צעיר יותר, יכול היה כהן להבטיח שהוא יישלח לבית ספר תעשייתי, שם יוכל ללמוד מקצוע, ולהציל עצמו מעונש חמור יותר, כגון עונש מאסר. עם זאת, כהן נהג לספר בדרך כלל כי נולד באוגוסט 1887. למשל, כאשר נכלא בוויניפג, קנדה, באפריל 1909, הוא היה רשום כבן 21, גיל המתאים לתאריך הלידה אוגוסט 1887. בראיון במשטרת שנגחאי במרץ 1929, הוא אמר כי נולד ב-3 באוגוסט 1887. כך גם מסמכים רשמיים שונים באנגליה ובקנדה מציינים את תאריך הלידה 1887.
- ^ “Two-Gun Cohen’s Tomb in Manchester” by Rena Krasno