מזקובאצ'האזה
מזקובאצ'האזה (בהונגרית: Mezőkovácsháza ביידיש: קאוואטשהאזא) היא עיירה במחוז בקש שבהונגריה, המרכז והיישוב המאוכלס ביותר של נפת מזקובאצ'האזה. היישוב קיבל זכויות עיר בשנת 1986 ומאז 1969 צורף אליה כפר סמוך. יש בה ספא תרמי. העיר הייתה כבר זמן רב מרכז חשוב בסביבתה הצרה יותר, אחד משלושת היישובים בנפה שאינם נחשבים נחשלים מבחינה חברתית, כלכלית ותשתיתית, מקום בו האבטלה אינה מהווה עניין רציני.
| |||
 | |||
| הכנסייה הרומית-קתולית | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | המישור הגדול הדרומי | ||
| מחוז |
 בקש | ||
| נפה | נפת מזקובאצ'האזה | ||
| ראש העיר | Elemér József Csepreghy | ||
| שטח | 62.59 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 5,272 (1 בינואר 2024) | ||
| קואורדינטות | 46°24′43″N 20°54′39″E / 46.411944444444°N 20.910833333333°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| https://www.mezokovacshaza.hu/ | |||
מיקום
עריכההעיר ממוקמת על רכס צ'נאדי, ליד הגבול הרומני, לאורך הנהר מורש בחלק שמסתעף מהנהר. ממוקמת 45 ק"מ דרומה מבקשצ'אבה. הגבול הרומני (טורניה) מצוי כ-20 ק"מ מהעיר.
נגישות
עריכה
הדרכים הראשיות, כמו חלקים רבים אחרים במחוז בקש, לא עוברות דרכה, כך שניתן להגיע אליהם רק בדרכים משניות שאינן במצב טוב במיוחד. היא מחוברת לערים גיולה ומאקו על ידי כביש 4434 ולאורושהזה על ידי כביש 4428. תנועת האוטובוסים אינה תדירה במיוחד, חיבורה לרכבת טוב מאוד.
מקור שמה
עריכהשמה של העיר נגזר באופן מסורתי מנפחי הנשק של יאנוש הוניאדי. המילה "קובאץ'" שפירושה "נפח" בהונגרית, היא, על פי בלשנים, ממוצא שם פרטי, אך מכיוון שהיא הוזכרה לראשונה באותה תקופה - 1463: Kowachaza - כאשר שמות המשפחה עדיין היו בהתהוות, סביר להניח שהאדם המכונה קובאץ' היה אכן אמן במקצוע זה.
היסטוריה
עריכההיישוב וסביבתו היו מיושבים עוד מימי קדם, עברו ההיסטורי מתוארך לתקופת אוואר של המאה ה-7, ובמאה ה-9 הוא כבר היה מקום עם כנסייה. המקום שהיה מיושב בתקופת האווארים ואחר כך בתקופת "כיבוש המולדת על ידי השבטים ההונגרים" (התיישבות המדיארים במרכז אירופה) ונהרס לראשונה על ידי המונגולים בפלישה המונגולית לאירופה.
במחצית השנייה של המאה ה-15, בשנת 1463, קיבל היישוב שאוכלס מחדש מעמד של עיירת שוק ממתיאש הראשון, מלך הונגריה. עיירת השוק המשגשגת החלה להתפורר בשנת 1552 במהלך הקרבות נגד הטורקים. לאחר גירוש הטורקים, האזור נעשה בלתי מאוכלס ונטוש לחלוטין. בתקופה זו הפך כל האזור על אדמותיו לנכס של האוצר (אדמות מדינה), שעל פי הכללים האופייניים לעידן, הוחכר לדיירים שונים. בתקופה זו החוכר הראשי היה משפחה בשם ביטו שהביאה מתיישבים הונגרים וסלובקים מצפון הונגריה. הם ייסדו את היישוב כאזור גנים של גידולי טבק. יישוב עתיק זה מהווה עד היום את יסודות היישוב הנוכחי.
זוועותיה וההרס של מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה, השאירו עקבות בלתי נמחקים בחיי הניצולים והכפר. במלחמת העולם הראשונה נהרגו 159 חיילים מהיישוב ו-81 מהכפר הסמוך שמצורף כיום אליה, במלחמת העולם השנייה, 128 חיילים מהיישוב ו-37 חיילים מהיישוב הסמוך.
420 יהודים מהיישוב שגורשו למחנות ההשמדה רובם נרצחו.
ההיסטוריה של יהודי היישוב
עריכה
ערך מורחב – תולדות יהודי מזקובאצ'האזה
בשנת 1835 התגוררו רק 4 משפחות יהודיות במזקובאצ'האזה. בשנים 1870, 54 נפשות ובשנת 1880 חיו בכפר 92 (2.5 אחוזים) יהודים. החברה קדישא המקומית נוסדה בשנת 1895, ובשנת 1912 נבנה בית הכנסת עם מקווה ובית הרב. בני הקהילה מילאו תפקיד חשוב בסחר המקומי, בניגוד למגמה הלאומית, מספר היהודים גדל במקום בעידן מיקלוש הורטי. בשנת 1941 נמנו ביישוב 391 (6.5 אחוז) יהודים.
יהודי המקום בשנת 1944 קובצו לגטו ומתאריך ה-15 במאי ננעלו בשטח "חוות הרבעה של סוסים". גם יהודי שני כפרים סמוכים קובצו וננעלו במקום. היהודים הועברו מהמקום לבקשצ'אבה ב-17 ביוני. בסופו של דבר גורשו למחנות עבודה בגרמניה ולמחנות השמדה. הרוב גורשו ונרצחו באושוויץ.
ניתן להעריך את מספר הנספים בלמעלה מ-300 אנשים. הקהילה קמה מחדש לאחר 1945 על ידי שורדי השואה. בשנת 1949 היו ביישוב עדיין 108 יהודים. מאוחר יותר הרוב עזב את הונגריה. בית הכנסת שלא היה בו קהל נהרס בשנת 1974.
אתרים בעלי חשיבות
עריכהילידי המקום
עריכה- מלכה וייס, אמו של בני גנץ הרמטכ"ל ה-20 של צבא הגנה לישראל. היא הייתה ניצולת השואה ממחנה הריכוז ברגן-בלזן. עלתה לישראל והתיישבה בכפר אחים.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ "Archivált másolat". אורכב מ-המקור ב-2018-03-17.
- ^ http://www.furdo.mezokovacshaza.hu/news.php
- ^ "Archivált másolat". אורכב מ-המקור ב-2016-04-26.