מחאת החיג'אב באיראן
מחאת החיג'אב באיראן (בפרסית: اعتراض به حجاب در ایران) היא סדרה של פעולות מחאה שהחלה בסוף 2017 נגד החוק המחייב נשים באיראן ללבוש חיג'אב. המחאה שמה דגש על תמיכה בזכויות אדם בכל וזכויות נשים בפרט ובכללן שוויון מגדרי.
תאריכי המאבק | 27 בדצמבר 2017 – הווה (6 שנים) |
---|---|
מקום | איראן |
המחאה החלה דרך הרשתות החברתיות באינטרנט, ובמסגרתה הפיצו הגולשים את סיפורה של אישה איראנית בשם וידה מׂוַהֵד (בפרסית: ویدا موحد), שהתפרסמה גם בשם הנערה מרחוב אנקלאבּ (פרסית: دختر خیابان انقلاب). לפי דיווחים שנפוצו באיראן, מוהד טיפסה על ארון תקשורת ברחוב אנקלאב ("רחוב המהפכה") בטהראן ב-27 בדצמבר 2017, ונעמדה עליו כשכיסוי הראש הלבן שלה קשור על מקל והיא מנופפת בו לעיני הקהל שסביבה כמנופפת בדגל[1][2][3][4]. מוהד נעצרה עוד באותו היום[3][4] ושוחררה ב-28 בינואר 2018[5][6]. נשים איראניות רבות שאבו השראה מהמעשה שלה וחיקו אותו[7].
מׂוַהֵד נקטה את צעד המחאה בעקבות קריאתה של מסיח עלינז'אד בתחילת 2017 להביע את מחאתן של הנשים על חוקי החיג'אב באמצעות ציון "יום רביעי הלבן". מסיח עלינז'אד היא מגישת תוכנית בערוץ "קול אמריקה בפרסית"[8][7][9].
על פי החוק האסלאמי שהוחל באיראן בעקבות מהפכת 1979, על הנשים ללבוש חיג'אב, והפרה של חוק זה יכולה לגרור עונש של עד חודשיים מאסר. הקנס על הפרת החוק עשוי להיות 50,000 עד 500,000 ריאל[10][11].
המחאות התגברו ב-2022 לאחר מותה של מהסה אמיני ודוכאו על ידי המשטר האיראני באלימות ובאכזריות[12][13][14].
רקע
עריכהכבר סמוך לימי כינון החוק, לאחר המהפכה של 1979, החלו מחאות נשים נגד חוק החיג'אב החדש. אולם בימיו של ח'ומייני, נתקלו המחאות ביד קשה, כאשר השלטונות כלאו והוציאו להורג רבים ממי שנתפסו כמתנגדי השלטון. עם זאת, התנגדותן של תנועות לקידום זכויות הנשים המשיכה גם חרף ניסיונות הדיכוי. התנגדותן של תנועות הנשים הפעילה לחץ במקרים שונים, סביב רצונם של המושלים במדינה לבטל חוקים נוספים שהנוגעים לזכויות נשים – דוגמת זכות הבחירה, שלא בוטלה – ויש חוקרים התולים בהתנגדות של תנועות הנשים את הסיבה למניעת התדרדרות נוספת בפגיעה בזכויות נשים. על אף ההתנגדויות חוק החיג'אב לא בוטל ונותר חלק מהשיח הציבורי והפוליטי[15].
לאחר ימיו של ח'ומייני, התמתן בהדרגה הדיכוי כלפי הנשים, וחל שיפור איטי בזכויות הנשים האיראניות[15]. העיסוק הציבורי סביב זכויות נשים בכלל ונושא החיג'אב בפרט צברו תאוצה בעשור השני של המאה, אז החלו התארגנויות ממוסדות יותר למען זכויות הנשים האיראניות. ההתארגנויות קיבלו רוח גבית מהרשתות חברתיות, בסיוע איראניות החיות מחוץ למדינה, והתמקדו בעיקר במעמדן החוקי של נשים, זכויותיהן בתחום הנישואין והגירושין, תעסוקתן ואכיפת קוד הלבוש האסלאמי. ההתארגנות שהחלה בעיקר על ידי נשים, עודדה בשלב מסוים קידום של מטרות המחאה על ידי גברים, במטרה להראות שהנושא נמצא במיינסטרים של החברה ומשותף גם לנשים וגם לגברים[16].
המחאה
עריכהדצמבר 2017
עריכה27 בדצמבר
עריכהב-27 בדצמבר 2017, סרטונים ותמונות של מוהד מניפה את צעיפה הפכו לויראלים ברשתות החברתיות. בעוד שתחילה זהותה לא הייתה ידועה, לאחר מספר ימים נסרין סותודה (בפרסית: نسرین ستوده), פעילה חברתית ועורכת דין אשר נעצרה, גילתה שהאישה בת 31 ונעצרה על המקום עם תינוק בן 19 חודש.
ינואר 2018
עריכה28 בינואר
עריכהב-28 בינואר, לפי סותודה, עורך הדין אשר חוקרת את המקרה, מוהד שוחררה זמנית בערבות.
29 בינואר
עריכהב-29 בינואר, אישה נעצרה בטהראן לאחר ששחזרה את מחאתה של מוהד כאשר עומדת באותו ארון תקשורת ברחוב אנקלאב, מורידה את החיג'אב הלבן שלה ומחזיקה אותו במקל. תמונות אשר פורסמו ברשתות החברתיות הראו שלפחות שלוש נשים שחזרו את מחאתה של מוהד בטהראן ב-29 בינואר, כולל אחת ליד רחוב פרדובסי.
30 בינואר
עריכהלפי סודותה ב-30 בינואר, האישה השנייה אשר נעצרה ב-29 בינואר 2018 הייתה נארגס חסיני (בפרסית: نرگس حسینی) בת ה-32.
מספר אנשים נוספים מחו נגד חוק החיג'אב על-ידי חזרה על מחאתה של מוהד. מחאות אלו חלו בטהראן, בנוסף לערים נוספות, ביניהן אספהאן ושיראז.
פברואר 2018
עריכה1 בפברואר
עריכהב-1 בפברואר, מחלקת המשטרה האיראנית הודיעה כי עצרה 29 נשים לאחר שהסירו את החיג'אב שלהן.
2 בפברואר
עריכהלפי עורכת הדין סודותה, נארגס חסיני בת ה-32 הידועה כאישה השנייה מרחוב אנקלאב, לא יכולה לשלם את דמי הערבות בסך 135,000 דולר אמריקאי אשר הוצב על-ידי השופט אשר מנהל את תיקה, בכך התמודדה מול עשר שנים אפשריות בכלא ועד ל-74 הצלפות בשוט באישומים אשר כללו ביצוע מעשה חטא בפומבי.
21 בפברואר
עריכהאישה מוחאת נוספת בשם שאפרק שאג'רזדה (בפרסית: شاپرک شجری زاده) נעצרה בעת שמחאה עם צעיף לבן ביום רביעי ב-21 בפברואר ברחוב גטריה. עדי ראייה אמרו שהמשטרה תקפה אותה מאחורה ולקחו אותה למעצר.
תמונות ששותפו ברשתות החברתיות הראו כי הממשלה הציבה מבנה ברזל הפוך בצורת האות האנגלית V על תיבות השירות בכדי למנוע עמידה על קופסאות אלו. שאג'רזדה נשפטה לשתי שנות מעצר בכלא בנוסף ל-18 שנים מעצר על תנאי. בנוסף לכך, שאג'רזדה הצהירה כי עזבה את איראן.
22 בפברואר
עריכהאישה נוספת בשם מרים שריאטמדרי (בפרסית: مریم شریعتمداری) מחאה על כפיית לבישת החיג'אב בעמידה על אותו ארון תקשורת ברחוב אנקלאב. המשטרה דרשה ממנה לרדת ובעקבות סירובה הורדה באלימות על-ידי המשטרה ורגלה נשברה.
שאפרק שאג'רזדה הוכתה במעצר. היא השתחררה לאחר מכן בערבות.
24 בפברואר
עריכהעדי ראייה אמרו כי אישה נוספת בשם חמרז סדגי (בפרסית: همراز صادقی) מחתה נגד כפיית לבישת החיג'אב ביום שבת ב-24 בפברואר, כאשר לפתע הותקפה על-ידי כוח אבטחה בלתי מוכר, ידה נשברה והיא נעצרה.
יולי 2018
עריכה8 ביולי
עריכהב-8 ביולי, נערה איראנית בשם מאידה הוג'ברי (בפרסית:مایدا هژبری) נעצרה לאחר שפרסמה סרטונים שלה רוקדת למוזיקה איראנית ומערבית בחשבון האינסטגרם שלה ללא כיסוי ראש. היא הייתה מבין משתמשי האינסטגרם הפופולריים, מעל ל-600 אלף עוקבים. הסרטונים שלה שותפו על-ידי מאות אנשים. נשים איראניות נוספות פרסמו סרטונים משלהן רוקדות כאות מחאה למעצרה של הוג'ברי[17].
אוקטובר 2018
עריכה27 באוקטובר
עריכהב-27 באוקטובר, סטודנטים באוניברסיטת אזאד האסלאמי במרכז טהראן מחאו לאחר שניידת משטרת המוסד נכנסה לקמפוס וניסתה לעצור מספר נשים אשר לבשו את החיג'אב בצורה לא תקינה. סרטונים הראו סטודנטית עומדת מול הניידת, מנסה לחסום אותה מלצאת, מה שהוביל לנהג הניידת לנסות לדרוס אותה.
29 באוקטובר
עריכהב-29 באוקטובר, אישה איראנית עמדה על כיפת מרכז אנקלאבב בטהראן, והסירה את כיסוי הראש שלה בכדי למחאות על כפיית לבישת החיג'אב. היא נעצרה דקות לאחר מכן בידי המשטרה. ב-14 באפריל 2019, פורסם שאותה אישה הייתה וידה מודה, האישה המקורית מרחוב אנקלאב, אשר מחאה בפעם השנייה.
פברואר 2019
עריכה15 בפברואר
עריכהב-15 בפברואר, משטרת המוסר ניסתה לעצור שתי נשים בשל לבישת חיג'אב בצורה שגויה באזור נמרק של טהראן ונתקלו בהתנגדות של עוברי אורח. קבוצת אנשים התגודדה סביב הניידת, שברו את החלונות, עקרו את הדלתות ושחררו את שתי הנשים בפנים. המשטרה ירתה לאוויר בכדי לפזר את הקהל. המשטרה האיראנית אישרה מאוחר יותר כי מקרה זה אכן קרה.
מרץ 2019
עריכה7 במרץ
עריכהב-7 במרץ, שתי נשים נעצרו בקנגבאר לאחר שמחאו על כפיית לבישת החיג'אב לאחר שהלכו ברחובות העיר ללא חיג'אב.
8 במרץ
עריכהביום האישה הבין-לאומי (8 במרץ), קבוצה נשים בטהראן הופיעו חשופות ומחאו נגד דיכוי הנשים. סרטון הראה ששתי נשים חשופות החזיקו שלט אדום, אשר עליו רשום "יום האישה הבין-לאומי הוא הבטחה לרק עולם לכל האנושות", רחוב ואליסר. סרטון נוסף הראה קבוצה של נשים חשופות ברכבת התחתית של טהראן מחלקות פרחים לעוברי אורח.
11 במרץ
עריכהב-11 במרץ, איש עמד על קופסה ברחוב אנקלאב אשר נופף בצעיף לבן על מקל. הוא נעצר על המקום בידי כוחות הביטחון.
מאי 2019
עריכה13 במאי
עריכהב-13 במאי, סטודנטים באוניברסיטת טהראן התאגדו למחאות נגד עליית הלחץ לציית לחוק חובה לבישת כיסוי ראש. משמרות בלבוש אזרחי תקפו סטודנטים שמחאו. סטודנטים גם נשאו שלטים אשר דורשים חופש ובחירות חופשיות.
אוגוסט 2019
עריכהבאוגוסט, פעילה חברתית איראנית סבא קורד פשרי (בפרסית: صبا کردافشاری) נשפטה ל-24 שנים מאחורי סורג ובריח, כולל 15 שנים על תנאי לאחר שהסירה את החיג'אב שלה בפומבי, אשר הרשויות האיראניות אמרו שמעשה זה מקדם "שחיתות וזנות".
ספטמבר–אוקטובר 2022
עריכה- ערך מורחב – פרשת מותה של מהסא אמיני וההפגנות באיראן (2022)
ב-16 בספטמבר, אישה איראנית בשם מהסא אמיני (בפרסית: مهسا امینی) בת ה-22 נהרגה במעצר של סיירת הדרכה בטהראן לאחר אלימות משטרתית[18]. אנשים רבים סביב העולם הגיבו למותה של אמיני, אשר נהפך לסמל של אלימות נגד נשים תחת הרפובליקה האסלאמית של איראן והציתה סדרה של הפגנות נגד חיג'אב ברחבי המדינה.
נשים מפגינות רבות הורידו בהתרסה את החיג'אב שלהן ושרפו אותם במדורות או שגזרו את השיער שלהן כאות מחאה. המונים יצאו לרחובות וקראו "מוות לדיקטטור" כנגד עלי חמינאי
המחאה במונדיאל 2022
עריכהכחלק ממשחקי המונדיאל במשחק של איראן נגד אנגליה, לא שרו שחקני איראן את ההמנון האיראני לצורך תמיכה במחאה[19][20].
תגובת השלטון למחאה
עריכההמחאה נתקלה בדיכוי אכזרי בידי משטר האייטולות. בהתנגשויות בין המפגינים לכוחות הביטחון נהרגו לפחות 519 מפגינים, מתוכם 68 ילדים, וכן 68 אנשי כוחות הביטחון. 20.000 מפגינים נעצרו ומפגינים הוצאו להורג[14].
ב-2023 זינק מספר ההוצאות להורג ב-43% (834 הוצאות להורג), חלקן פומביות במטרה לזרוע אימה באזרחים. מספר ההוצאות להורג בפומבי שילש את עצמו ב-2023 לעומת 2022[13].
מדו"ח של מועצת זכויות האדם של האו"ם עולה כי הרשויות נקטו בדיכוי בלתי אנושי של המחאה אשר מהווה פשע כנגד האנושות. העצורים עברו עינויים, מכות חשמל ופגיעות מיניות כדי להוציא מהם הודאות בכפייה. נעשה שימוש בירי מכוון מטווח קצר במפגינות וב"העלמת" מתנגדים. ממשלת איראן סירבה להגיב על הדו"ח.
ב-2023 הרשויות החמירו מאוד את האכיפה שכללה עמדות בידוק ברחובות, ניתוקים רבים של האינטרט ומעצרים שרירותיים של פעילים[21]. נכון ל-2024 הרשויות באירן ממשיכות לנהל קמפיין דרקוני כנגד חוקי החיג'אב. המשטרה האיראנית מפקחת ועוקבת אחרי נשים באמצעות סיורים ברגל וברכב של "משטרת המוסר" ובאמצעות מצלמות ואמצעים מתקדמים כמו AI כדי לזהות נשים שלא לובשות חיג'אב. השלטונות עוצרים נשים נוהגות, גוזרים על נשים עונשי מאסר ומלקות, וסוגרים בתי עסק, מסעדות וחברות שאינם אוכפים לבישת חיג'אב[22][23][12].
כתוצאה מתגובת המשטר האלימה פחת משמעותית מספר ההפגנות. המחאה ירדה למחתרת וקיבלה ביטוי אחר כגון שביתות, ריסוס סיסמאות והשחתת שלטים ממשלתיים.
קישורים חיצוניים
עריכה- AP, מחאה באיראן: נשים מצטלמות ללא חיג'אב, באתר ynet, 30 בינואר 2018
- איתמר לוין, המאבק נגד החיג'אב, באתר News1 מחלקה ראשונה, 4 בפברואר 2018
- מחאת החיג'אב באיראן, ברשת החברתית אינסטגרם
- הניצוץ, ההנהגה והפעילות בשטח: המחאה שמובילות הנשים באיראן לא דועכת, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2022
- כתב העת "סלון הדחויים" מקדיש את הגיליון שלו למחאת החיג'אב באיראן, עם טקסט פותח ושיר של המשורר והסופר מתי שמואלוף, 29.10.2022. עיצוב העטיפה: המשורר רוני סומק
- סנקציות והפגנות במערב, דיכוי והפחדה באיראן: שנה למות מהסא אמיני ו"מחאת החיג'אב", באתר ynet, 16 בספטמבר 2023
הערות שוליים
עריכה- ^ Stefania D'Ignoti, Women's campaigns flourish beyond Iran protests, Al-Monitor, January 18, 2018
- ^ '#Where is She?' Iranians Seek Answers Over Disappearance of Hijab-waving Icon, Al Bawaba (באנגלית),albawaba,'#Where is She?' Iranians Seek Answers Over Disappearance of Hijab-waving Icon, Jenuary 20, 2018
- ^ 1 2 Iran lawyer raises concern over missing hijab protester | News, Middle East | THE DAILY STAR, www.dailystar.com.lb
- ^ 1 2 Greg Norman, Iranian woman in iconic video feared to have been arrested after waving hijab on a stick, Fox News, 2018-01-23 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Woman who removed her headscarf during street protest in Iran has been released from custody, says lawyer, The Independent, 2018-01-29 (באנגלית)
- ^ Nasrin Sotoudeh نسرین ستوده, www.facebook.com
- ^ 1 2 correspondent, Saeed Kamali Dehghan Iran (2018-01-29). "Second woman arrested in Tehran for hijab protest". The Guardian (באנגלית בריטית). נבדק ב-2020-10-22.
- ^ The ‘Girls of Revolution Street’ Protest Iran’s Compulsory Hijab Laws · Global Voices, Global Voices, 2018-01-30 (באנגלית)
- ^ Uncovered 'Girl From Revolution Street' Picks Up Steam In Iran, RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית)
- ^ Iranian woman feared arrested after waving hijab in Tehran protest, The Sun, 2018-01-23 (באנגלית)
- ^ ["638". Book #5 of the Islamic Penal Code (Sanctions and deterrent penalties) (in Persian).]
- ^ 1 2 אירן הצליחה לדכא את מחאת החיגאב, באתר www.news1.co.il
- ^ 1 2 סמדר פרי, מספר שיא ב-9 השנים האחרונות: זינוק בהוצאות להורג באיראן, באתר ynet, 5 במרץ 2024
- ^ 1 2 גרדיאן (2024-03-10). "האו"ם: איראן אחראית לפשעים נגד האנושות בגין דיכוי מחאת החיג'אב". הארץ. נבדק ב-2024-03-28.
- ^ 1 2 Poupak Tafreshi, The struggle for freedom, justice, and equality, Washington University in St. Louis, 1.1.2010
- ^ מאבק אזרחי לשינוי החקיקה המפלה נשים באיראן, באתר הפורום לחשיבה אזורית, 5 באוקטובר 2015
- ^ "לנערות אסור לרקוד אך האנסים חופשיים": סערה באיראן עקב מעצר המתעמלת, באתר מעריב אונליין, 9 ביולי 2018
- ^ ynet והסוכנויות, זעם באיראן: צעירה מתה לאחר ש"הוכתה על ידי משטרת המוסר" בעקבות עטייה מרושלת של חיג'אב, באתר ynet, 17 בספטמבר 2022
- ^ כאות מחאה: שחקני איראן לא שרו את ההמנון, באתר ערוץ הספורט, 21 בנובמבר 2022
- ^ אסי ממן, קטאר, כאות מחאה: שחקני איראן לא שרו את ההמנון, באתר ONE, 21 בנובמבר 2022
- ^ אסף רוזנצוייג, המשטר האיראני חושש: מחאות החיג'אב יתחדשו השבוע, באתר מאקו, 13 בספטמבר 2023
- ^ מחאת החיג'אב באיראן
- ^ ירדו למחתרת: איראן מדכאת את "מחאת החיג'אב", אבל התסכול מהמשטר רק גובר, באתר ynet, 23 בינואר 2023