רוני סומק
רוני סומק (נולד כרוני סומך, ב-28 בדצמבר 1951, בגדאד) הוא משורר, סופר ואמן ישראלי. שיריו תורגמו לעשרות שפות ופורסמו באנתולוגיות ובכתבי עת ברחבי העולם.
לידה |
28 בדצמבר 1951 (בן 72) בגדאד, ממלכת עיראק |
---|---|
מדינה | ישראל |
מקום לימודים | תוכנית הכתיבה הבין-לאומית |
שפות היצירה | עברית |
תקופת הפעילות | מ-1967 |
www | |
ביוגרפיה
עריכהנולד ב-1951 בבגדאד לאבנר ודיזי סומך, ועלה לארץ ישראל בשנת 1953. גדל והתחנך במעברה על גבול חולון ובת ים ולאחר מכן בשיכון ליד צהלה. למד בתיכון "השרון" ברמת השרון (היום תיכון ע"ש רוטברג), שבו אחד המורים שהשפיעו עליו היה האמן רפי לביא. כשהיה בן 17 התפרסם לראשונה שיר שלו בעיתון. בשם המשפחה שלו נפלה טעות כתיב - סומק במקום סומך - ומאז דבק בשם החדש. סומק למד רישום במכון אבני וספרות ופילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב. היה מדריך חבורות רחוב ומורה לספרות בתיכון עירוני י"א בתל אביב במשך מעל לשלושים שנה. וכיום מנחה סדנה לכתיבה יוצרת. פרסם 16 ספרי שירה, והאחרון שבהם, עד כה, הוא "אש". פרסם גם שני ספרי ילדים "כפתור הצחוק" ו"הקוף שלוף והקוף בלוף" (עם בתו שירלי סומק). חבר מערכת כתב העת ננופואטיקה.
ב-1997 הקליט בניו יורק את "נקמת הילד המגמגם" ובווינה את "קו העוני" - דיסקים משותפים עם המוזיקאי אליוט שארפ. ב-2001 הופיע הדיסק השלישי "קיצור תולדות הוודקה". ב-1998 הציג עם בני אפרת את "בית חרושת של הטבע" - שישה מיצבים בעקבות שירים. (התערוכה הוצגה בגלריית "המומחה" מטעם מוזיאון ישראל ובעקבותיה נוצר הווידאו-ארט "בית חרושת של הטבע" בבימויו של שחר בן-חור). ב-2004 הציג את "חוואג'ה ביאליק" - 10 רישומים ושיר בעקבות 9 שירים של ביאליק, ב-2007 את "ריה"ל מדריד" - 12 רישומים ושיר בעקבות 9 שירים של רבי יהודה הלוי, ב-2010 את "מפית", ב-2012 את "אגם הברבורים" וב-2014 את "שריטה במרפק השירה" (חמש התערוכות הוצגו במוזיאון לאמנות ישראלית שברמת-גן באצירתו של מאיר אהרונסון).
במסגרת חגיגות מאה שנים לתל אביב, הוצגה במאי 2009 בגלריה ד.ש. דנון בתל אביב, תערוכת מחווה לסומק. עשרה אמנים הגיבו ביצירה פלאסטית לשירו "נשר של כתובת קעקע" מתוך ספרו "גן עדן לאורז".
על שירתו זכה בין השאר בפרס ראש הממשלה, פרס יהודה עמיחי לשירה, פרס רמת-גן לשירה 2010, פרס ראשון בתחרות שירי יין שנערכה בפסטיבל השירה הבינלאומי בסטרוגה, מקדוניה (2005) ובפרס הנס ברגהאוס לשירה מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי במאסטריכט, הולנד (2006).
ב-3 במאי 2012 הצטרף סומק לרשימת המייסדים של מפלגת "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד.[1] סומק הוצב במקום ה-120 האחרון והסמלי ברשימת המפלגה לכנסת ה־19 וה־20, וכן ברשימת כחול לבן, בה יש עתיד הייתה שותפה, לכנסות ה־21,[2] ה-22 וה-23, ושוב ברשימת יש עתיד לכנסות ה-24 וה-25.
ב-2012 הוענק לו בשגרירות פולין בתל אביב "צלב אבירי השירות המופתי" של הרפובליקה הפולנית.
ב-2013 הוענק לו עיטור אביר במסדר האמנויות והספרות של ממשלת צרפת.
יצירתו
עריכהשיריו תורגמו ל-45 שפות (בעיקר לאנגלית אך גם לצרפתית, ערבית, קטלאנית, אלבנית ושפות נוספות). אחדים משיריו של סומק הולחנו, בין השאר בידי חנן יובל, מיקי גבריאלוב, יוני רועה, סגול 59, נמרוד לב, ערן צור,[3] ברי סחרוף ואקוט. סומק אף מבצע את שירו "הטמפרטורה היא אבק שרפה"[4] יחד עם נמרוד לב, באלבומו של לב "זורק לך עוגיה" מ-2013. כמו כן, הוא הוציא אלבום משותף עם אמן הג'אז אליוט שארפ, בשם "נקמת הילד המגמגם" (Revenge of the stuttering child). האלבום נבחר על ידי מבקר המוזיקה הווארד מנדל כדיסק השנה, במשאל שערך הירחון הבריטי "WIRE".
ספריו
עריכה- גולה, הוצאת מסדה, 1976
- 1 בשביל 3, 3 בשביל 1 (עם אלי בכר ופרץ-דרור בנאי), הוצאת עכשיו, 1980
- סולו, הוצאת מסדה, 1980
- אספלט, הוצאת מסדה, 1984
- 7 שורות על פלא הירקון, הוצאת אופטובסקי בשיתוף קרן תל אביב לספרות ולאמנות, 1987[5]
- ברדלס, הוצאת זמורה-ביתן, 1989
- בלאדי מרי, הוצאת זמורה-ביתן, 1994
- גן עדן לאורז, הוצאת זמורה-ביתן, 1996
- המתופף של המהפכה, הוצאת זמורה-ביתן, 2001
- מחתרת החלב, הוצאת זמורה-ביתן, 2005
- אלג'יר, הוצאת זמורה-ביתן, 2009
- כוח סוס, הוצאת זמורה ביתן, 2013
- כפתור הצחוק (עם שירלי סומק), הוצאת זמורה-ביתן, 1998
- הקוף שלוף והקוף בלוף (עם שירלי סומק), הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2012
- נקמת הילד המגמגם, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2017
- כל כך הרבה אלוהים, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2020.
- הרמס, זמורה - מוציאים לאור, 2022.
- הנבדל של האהבה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2023
- אש, זמורה - מוציאים לאור, 2024[6]
- בשפות זרות
- האש נשארת באדום (אנגלית), תרגום: משה דור וברברה גולדברג, הוצאת The University of Wisconsin Press with Dryad Press, ארצות הברית, 2002
- מחתרת החלב (אנגלית), תרגום: רוברט מנסטר וחנה ענבר, הוצאת White Pine Press, ניו יורק, 2015
- יסמין (ערבית), תרגם: סמיח אל קאסם, הוצאת אל-כראמה, חיפה בשיתוף מינהל התרבות-משרד האמנויות, 1995
- והשירה היא נערת פושעים (ערבית), תרגם: ראובן שניר, הוצאת Faradis, פריס, 1996
- חלב אריות (ערבית), תרגם: סלמאן מצאלחה, הוצאת ABN-LOKMAN, קהיר, 2010
- נולדנו בבגדאד (צרפתית), תרגם: מישל אופטובסקי, הוצאת Stavit, פריס, 1998
- עדות יופי, תרגמה: מרלנה ברשטאר, הוצאת PHI, 2008
- על נייר זכוכית (קטלאנית), הוצאת Proa, ברצלונה, 2000
- אהבה פיראטית (קטלאנית), תרגם: מנואל פורקאנו הוצאת Proa, ברצלונה, 2006
- סימן הנגיסה (אלבנית), תרגם: הוק בוצ'פאפא, הוצאת Ader, טיראנה, 2001
- כפתור הצחוק - עם שירלי סומק (אלבנית), תרגם: הוק בוצ'פאפא, הוצאת Geer, טיראנה, 2006
- הקטלוג האדום של המלה שקיעה (איטלקית), תרגמו: לינה אנג'יולתי וז'ק ארביב, הוצאת Il Laboratirio, נאפולי, 2002
- הילד המגמגם (איטלקית), תרגמו: שרה קמינסקי ומריה תרזה מילאנו, הוצאת MESOGEA, סיציליה, 2008
- חיטה (מקדונית), תרגם: איגור איסקובסקי, הוצאת בלסוק (Блесок), סקופיה, 2005
- דרקוני האספלט (מקדונית), תרגם: איגור איסקובסקי, הוצאת בלסוק (Блесок), סקופיה, 2011
- אני עיראקי - פיג'מה (יידיש), תרגמה: רבקה באסמאן בן-חיים, איור: מולה בן-חיים, הוצאת ה. לייוויק, תל אביב, 2008
- שירים (קרואטית), תרגם: מילוש דורדביץ', מהדורה מיוחדת לפסטיבל הספרות בזגרב, 2008
- בגדאד פברואר 1991 (נפאלית), תרגם: יויוצו שארמה, הוצאת NI'RALA, קטמנדו, 2009
- בלוז הנשיקה השלישית (הולנדית), תרגמה: הילדה פאך, הוצאת Azul מאסטריכט, הולנד, 2010
- מברשת השמש (דנית), תרגמה: חנה פריז, הוצאת Forlaget Goldberg& Mor, דנמרק, 2010
- בגדד ירושלים (צרפתית) - ספר משותף עם סאלח אל-חמדני, תרגם מישל אליאל, הוצאת Bruno Doucey (צרפת) 2012
- גול ברגל שמאל (פורטוגזית) תרגם: מואסיר אמאנסיו, הוצאת Annablume (ברזיל) 2012
- מסמרים (גרמנית) תרגמו: לידיה בוהמר ופרנק שבלבסקי, הוצאת Azul
- פוטו רצח (הולנדית) תרגם: הני ייטז הוצאת AZUL (ברזיל) 2012
- גן עדן לאורז (ספרדית) תרגם: מנואל פורקאנו הוצאת לוויתן (ארגנטינה) 2013
- הנמר ונעל הזכוכית (רוסית) תרגמה: לנה בייביקוב הוצאת ARGO-RISK (רוסיה) 2014
- הבלדה על עמק האלכוהול (טורקית) תרגמה: מואסר יינייה הוצאת SIIRI (טורקיה) 2014
- נשיקת השירה 24 שירי אהבה של יהודה עמיחי ושל רוני סומק, (צרפתית) תרגם: מישל אליאל, הוצאת LEVANT (צרפת) 2016
- הפסנתר הבוער, תרגם מישל אליאל (צרפת).2017 הוצאת Bruno Doucey
- אני אוהב אותה ושיישרף העולם. תרגמו: אנג'לינה מוניץ הוברמן ואלברטו הוברמן. מקסיקו 2018, הוצאת TRILCE
- שקית הממתקים של אלוהים, עם יגאל עוזרי, הוצאת מרכז מאנה לאמנות מודרנית, ניו-יורק 2021
- מכתבים מדומיינים, תרגום: מישל אליעל, הוצאת segust 2021
- קריסטל בלוז, תרגום: מישל אליעל, הוצאת segust 2022
- אני אוהב אותה ושישרף העולם, תרגום: רים ע'נאים הוצאת Raya 2022
- שירה היא לא מטאפורה, תרגום: מישל אליעל, הוצאת LEVANT 2023
על שירתו פורסמו:
- אקרובט פואטי, יאיר מזור, ארצות הברית 2008
- שני ילדים מבגדד, ז'יל רוזייה, צרפת 2015.
- המשורר שכותב בלוז, יאיר מזור, ארצות הברית 2016
- מילת הכבוד של הרחוב - עיונים בשירתו של רוני סומק, עורכים: נועה שקרג'י, יגאל שוורץ, קציעה אלון, ישראל 2019
- בעקבות הזמן האבוד עם סרט מדידה, רפי וייכרט, הוצאת ספרי עתון 77 וכנרת זמורה דביר 2022.
עריכה
עריכה- לואיזה, שמואל שתל, הוצאת מקור, 2000
- מורה עובדת קבלן, מיטל נסים, הוצאת פרדס, 2016
- נפח, מורן דייגי, הוצאה עצמית, 2017
- אין שיר שהוא לא שיר אהבה, רענן אליעז, הוצאת עתון 77, 2017
- עשרים ושבע 27, אמיר סומר, הוצאה עצמית, 2018
- סנונית בחורף, אביבית לוי, הוצאת אבן חושן, 2019
- חלומות שהתכווצו בכביסה, שרה מלול, הוצאת עתון 77, 2019
- פסטיבל הספר המזרחי, דוד ברבי, הוצאת עמדה, 2024, בשיתוף רן יגיל
עבודות אמנות
עריכה- "קיר האושר", מוזיאון האמנים, תערוכה קבוצתית, לודז', פולין, 1993
- "יסמין", תערוכה קבוצתית, הגלריה באום אל פחם, 1996
- "בית חרושת של הטבע" (עם בני אפרת), גלריית "המומחה" מטעם מוזיאון ישראל, ירושלים, 1998
- "הבלדה על עמק האלכוהול", הטריאנלה הבינלאומית למיצב, תערוכה קבוצתית, מוזיאון חיפה לאמנות, 1999
- "נקמת הילד המגמגם" - Markers 1, תערוכה קבוצתית, הביאנלה של ונציה לאומנות, 2001
- "האש נשארת באדום" - Markers 2, תערוכה קבוצתית, דוקומנטה, 2002
- "הספרייה הנודדת" - Markers 4, תערוכה קבוצתית, הביאנלה של ונציה לאומנות, 2003
- "חוואג'ה ביאליק - 10 רישומים ושיר בעקבות 9 שירים של ביאליק", המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן, תערוכת יחיד, 2004
- "Impermanenza"9, תערוכה קבוצתית, ונציה, 2005
- "ולידו במסגרת דומה" - 15 צלמים מתכתבים עם שירי רוני סומק, מכללת ויצו-חיפה, 2005
- "שיר אהבה פיראטי" - Markers 5, תערוכה קבוצתית, הביאנאלה לאמנות בוונציה, 2005
- "גמלים" - Markers 6, ונציה וקאסל, 2007 (תערוכה קבוצתית)
- "ריה"ל מדריד" - 12 רישומים ושיר בעקבות 9 שירים של רבי יהודה הלוי", המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן, תערוכת יחיד, 2007.
- "הספרייה הנודדת 2", גלריה קארגו, פריס, 2008
- "Acqua" ספר אמן Markers 7, גלריה Scala Mata, ונציה, 2009 (תערוכה קבוצתית)
- "מפית", המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן, תערוכת יחיד, 2010
- "אגם הברבורים", המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן, תערוכת יחיד, 2012
- "רחוב מותנאבי מתחיל כאן" ספר אמן במרכז לספרי אמן, ניו יורק, 2013
- "נוצה ועופרת" - התכתבות צילומית עם שירי הריקוד של רוני סומק, אוצר: מיכה קירשנר, המרכז האקדמי ויצו חיפה, 2013
- "שריטה במרפק השירה" המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן, תערוכת יחיד, 2014
- "תמונה קבוצתית עם חברים", אוצר: מאיר אהרונסון, המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן, תערוכת יחיד, 2014
- "פעמיים ח"י", אוצר: עמיחי חסון, בית אבי חי, ירושלים, תערוכת יחיד, 2016
- "אבות המזון", אוצר: דורון פולק, אוניברסיטת תל אביב, דיוקנאות סופרים ועטיפות ספרים מאת רוני סומק, 2018
- "רקוויאם לנמר האחרון בעולם" (מיצג משותף עם בני אפרת) מוזיאון פ"ת, 2018. אוצרים: דרורית גור אריה ואבשלום סולימאן
- "ז'אק ברל וחברים" תערוכת יחיד ב-INTERPOLE ASBLE. בריסל, בלגיה, 2018. אוצר: ראשיד ברגותי
- "תלה אותם גבוה", תערוכת יחיד גלריה זימאק, תל אביב, 2018
- "רוני סומק - אבות המזון", תערוכת יחיד, Maison Blanche, מרסיי, צרפת, 2018
- "ראשים מדברים", תערוכת יחיד, מכללת סמינר הקיבוצים, תל אביב, 2018
- "יותר מאלף מילים. תערוכת יחיד. יריד הספרים הבינלאומי מקסיקו סיטי. אוצרת טל נעים
- "מחנה שבויים". (בשיתוף עם שחר שריג) סמינר הקיבוצים, תל אביב 2019
- "יותר מאלף מילים." תערוכת יחיד Cineteca Nuevo León, מונטריי, מקסיקו (2019)
- "טאבולה ראסה" - פרויקט המחברות הגדול. אוצר ד"ר גיא מורג צפלביץ', גלריה על הצוק, נתניה 2019 (תערוכה קבוצתית)
- "קו על תו" אמנים יוצרים על דפי תווים. בית ראובן, תל אביב, 2019 (קבוצתית)
- "ראשים מדברים", אוניברסיטת בר-אילן הפקולטה למדעי היהדות, רמת-גן (2019) (תערוכת יחיד)
- “ק.ר.ל.ה.ב.ת.ח.ת.“ אוצרת רעיה זומר-טל. מוזיאון ינקו-דאדא, עין הוד 2019 (קבוצתית)
- יריד ספרי אמן, ספר אמן עם יגאל עוזרי, MOMA PS1 ניו יורק, ארצות הברית 2019 (קבוצתית)
- "לאה G". תערוכת ציורי לאה גולדברג ורוני סומק. משכנות שאננים, ירושלים, 2020.
- "שירים בדיו שחורה", אוצר: דר' אורי הולנדר מוזיאון ראלי, קיסריה, 2021 (תערוכת יחיד)
- "יוצרים הופכין את היוצרות", אוצרות: הדס ארזי ודר' תמי ישראלי, מכללת לוינסקי, ת"א, 2021 (תערוכת יחיד)
- "ואלה השמות", אוצר: אלי שיינברג, ספריית בלפר, רמלה, 2021 (תערוכת יחיד)
- "חברים בדיו", אוצר: פיליפ רנצר, אוניברסיטת חיפה, חיפה, 2021 (תערוכת יחיד)
תקליטים
עריכה- "נקמת הילד המגמגם" (עם אליוט שארפ). "Tzadik Records”, ניו-יורק, 1997.
- "קו העוני" (עם אליוט שארפ). "Zuta Music", תל אביב, 1999
- "קיצור תולדות הוודקה" (עם אליוט שארפ). "Zuta Music-N.M.C", תל אביב 2001
- "סולו תופים" (עם להקת פגועי מח). "הצימר ת"א" 2011
- "מדרכות מפיקות חשמל" (בהפקת חיים רחמני) "קמע" 2019
פרסים והוקרה
עריכה- פרס אמנות לעם עבור פעילות מצטיינת בתחום הספרות, 1984
- פרס היובל של אקו"ם ליוצר צעיר על הישג מיוחד, 1986
- פרס קוגל, 1986 ו-1992
- פרס אפרת לשירה, 1999
- פרס אח"י, 1999
- פרס ראש הממשלה, 1989 ו-2000
- פרס יהודה עמיחי לשירה עברית, 2004
- פרס ראשון בתחרות שירי יין בפסטיבל השירה בסטרוגה מקדוניה, 2005
- פרס הנס ברגהאוס - פסטיבל בינלאומי לשירה, מסטריך, הולנד 2006.
- צלב "אבירי השירות המופתי" של הרפובליקה הפולנית, 2012
- עיטור מסדר האמנויות והספרות של צרפת, 2013
- פרס קליף בייקר על תרגום ספרו "מחתרת החלב" לאנגלית. ארצות הברית, 2015
- פרס איש המופת של ארגון "הליונס", 2016
- פרס הוקרה ליוצרים ולסופרים מטעם המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל, 2017
- פרס אריק איינשטיין בתחום הספרות, 2017
- פרס מאיר אריאל על יצירתיות בשפה העברית, 2019
- פרס ארז ביטון מטעם עיריית רמת השרון, 2024
חיים אישיים
עריכהנשוי לליאורה ומתגורר ברמת גן. השניים הורים לשירלי - בתם היחידה, איתה סומק כתב שניים מספריו לילדים: "כפתור הצחוק" ו-"הקוף שלוף והקוף בלוף". אחיינו הוא המשורר יקיר בן-משה.
סומק חבר במועצה של הקרן החדשה לישראל.[7]
לקריאה נוספת
עריכה- אורי הולנדר, "בלוז על רצפת המשחטה: על אפוס וקיטש בשירת רוני סומק", מחקרי ירושלים בספרות עברית כ"ג, תש"ע (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה).
- גלעד מאירי, "סלאלום-שירה: על אלג'יר לרוני סומק", פופואטיקה 1, הוצאת מקום לשירה. 2020. עמ' 39–44.
- גלעד מאירי, "לִתְפֹּר כַּפְתּוֹרֵי חֲלוֹם עַל חֻלְצוֹת הַיּוֹם־יוֹם: על העממי והפופולרי בכוח סוס לרוני סומק", פופואטיקה 1, הוצאת מקום לשירה. 2020. עמ' 45–52.
- יגאל סרנה, יונה וולך, הוצאת כתר, ירושלים 2009, עמ' 307–314.
- יגאל שוורץ, מכאן ומכאן: מסות ומאמרים על ספרות ישראלית, פרדס הוצאה לאור, 2020, הפרק "משורר נחמה: הערות המשך לדיון בפואטיקה של רוני סומק", עמ' 203–224.
- נוית בראל, צובע את קיר המזרח במברשת השמש. על הספר "אלג'יר" מאת רוני סומק. בתוך: כתב העת "עתון 77". גיליון 339 (שנה ל"ב). סיוון-תמוז 2009. עמ' 12
- רוני סומק, "המילים שפעם נתקעו לי בפה", בתוך רות קרטון-בלום (עורכת), מאין נחלתי את שירי - סופרים ומשוררים מדברים על מקורות השראה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2002, עמ' 181–191
- רוני סומק, שיר אושר, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 454-454, הוצאת כרמל, 2017.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של רוני סומק
- רוני סומק, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- רוני סומק, דף שער בספרייה הלאומית
- רוני סומק, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- אודותיו
- רוני סומק, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- רוני סומק, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- רוני סומק, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- רוני סומק, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
- רוני סומק, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- משיריו של רוני סומק באתר "שירשת"
- רוני סומק באתר בננות
- אלי אשד, רוני סומק בקצוות העולם המוכר, 30.9.2008, באתר רשימות
- אורי הולנדר, בלוז למברשת השמש, באתר הארץ, 27 במרץ 2009
- אלי הירש, על "אלג'יר", ידיעות אחרונות, 17/4/09
- אלמוג בהר, קיר המזרח ומברשת השמש, באתר הארץ, 20 במאי 2009
- רן יגיל, רוני סומק שוב עשה את זה, באתר nrg, 4 ביוני 2009
- שחר גולן סריג, רוני סומק מציג תערוכה חדשה ועונה על השאלון, באתר nrg, 12 בנובמבר 2012
- רן יגיל, שירה בציבור: רוני סומק, באתר nrg, 25 באפריל 2010
- רוני סומק באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית, באתר של נילי דגן
- שירלי ורוני סומק, מקריאים את הספר "הקוף שלוף והקוף בלוף"
- יהודה ויזן, רוני סומק, יאיר לפיד של השירה העברית, באתר הארץ, 13 באפריל 2017
- לרוני סומק מגיע יותר, באתר הארץ, 25 באפריל 2017
- אלי הירש, כל כך ישראלי: על ספרו החדש של רוני סומק, באתר ynet, 21 באפריל 2017
- יגאל שוורץ, הבת שלנו היא הגנב מבגדד, באתר הארץ, 19 במרץ 2018
- ליאת רגב משוחחת עם רוני סומק בתוכנית "70 פנים", בערוץ YouTube של כאן 11, 2018
- אביה בן-דוד על רוני סומק בפלטפורמת הבלוגים של אתר בננות, 5 ביוני 2009
- רן יגיל על נקמת הילד המגמגם בפלטפורמת הבלוגים של אתר בננות, 9 באפריל 2018
- מתי שמואלוף, השורשים הכהים של יצירת רוני סומק: האפשרויות החדשות בשירתו ובעבודתו החזותית, כתב העת גג, 2018
- חיטה, מערכי שיעור, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
- קו העוני, מערכי שיעור, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
- זיוה שמיר, על המשורר רוני סומק, באתר מב"ע - מחקרים בספרות עברית
- דויד פרץ, אופרת רוק על חייו של משורר, על הרמס, פנס מוסף לביקורת ספרות, מרץ 2023.
- כתיבתו
- רוני סומק, אז בבית הספר - של רוני סומק, באתר nrg, 3 בספטמבר 2008
- רוני סומק "תנו לי לצאת לפחות במילים" באתר בננות, 24 בפברואר 2005
- רוני סומק כותב על הספר "החיה שבלב" מאת אמיר אור, אתר בננות, 18 במרץ 2011
- רוני סומק, "תנו לי לצאת לפחות במילים" - קטע מיומן קריאה בבתי הכלא במילאנו, עתון 77, גיליון 298, ינואר 2005
- בלוז ליל גיוס, באתר הארץ, 25 בפברואר 2011
- המשורר רוני סומק מקריא מפרי עטו: "ארבעים" מתוך אתר הערוץ האקדמי
- רוני סומק מקריא מפרי עטו, צולם בבית ביאליק בתל אביב, נקמת הילד המגמגם, באתר הערוץ האקדמי
- גלעד מאירי על כוח סוס
- רוני סומק - שקספירה, באתר כתב העת אורות
- ראיונות
- שיחת סלון: רוני סומק, כתב עת החוטם, גיליון שני, 2008
- דפנה שחורי, שיר השכונה: ריאיון עם רוני סומק, באתר nrg, 27 במרץ 2009
- סיני גז, השאלון עם רוני סומק, באתר "השאלון"
- אסתי סגל, ואהבה בקצה הלילה היא כמו כיסא הפוך, במחשבה שנייה, 20 במרץ 2010
- עמיחי שלו, סומק בוער בלחיים, באתר ynet, 25 בספטמבר 2010
- יניב מגל, "בית-ספר הוא קודם כל הבית של הספר", באתר גלובס, 30 באוקטובר 2012
- כרמית ספיר ויץ, מי סופר: רוני סומק עולה על הסוס, באתר nrg, 19 בספטמבר 2013
- יוסי שיפמן, ריאיון - פרמונט וסומק מגישים: נבוכדנצר בלוז, באתר הבמה, 29 בינואר 2014
- הגר בוחבוט, עכבר העיר אונליין, רוני סומק: "פתאום קמה בארץ משטרת מחשבות", באתר הארץ, 25 בפברואר 2016
- אהרון ברנע מראיין את רוני סומק בתוכנית "מחוץ לזמן" של ערוץ הכנסת, באתר יוטיוב, 15 במאי 2016
- אלעד זרט, כבר לא מגמגם, באתר "ידיעות אחרונות", 23 במרץ 2017
- שיר זיו, "יש לי רק זיכרונות יד שנייה מבגדד", באתר ישראל היום, 25 במאי 2017
- שגיא בן נון, רוני סומק: "אני מנסה לחבר בין אש ומים בנקודת הרתיחה", באתר וואלה, 30 במאי 2019
- יעקב בר-און, "אנחנו שהבאנו לעולם את התנ"ך מידרדרים לרמה של ספר טלפונים", באתר מעריב אונליין, 25 בדצמבר 2021
- דפנה לוי, ראיון אישי עם רוני סומק בפודקאסט ״על החיים ועל המוות״, 30 ביוני 2023
- דורון בראונשטיין, רוני סומק: "אני לא יושב בחדר האטום וכותב שיר ואני חושב שהוא ישנה את העולם. אבל אני חושב שהשירה היא דרך שאני קודם כל מתכתב דרכה עם עצמי, זה מה שהכי חשוב.", בבלוג חי תרבות, 23 באוגוסט 2023
- רוני סומק: השירים יותר חכמים ממני, הפודקסט של שלומי אלדר, באתר All•in
- משיריו
- שיר: וריאציות על קין, מקור ראשון, מוסף "שבת", 16 באפריל 2012
- שיר מתוך ספרו "מחתרת החלב": תל אביב בלילה, באתר בננות, 27 במרץ 2005
- שירים באתר הארץ | טיוטה לדף תלוש מספר הבוטניקה של השירה (2017) | כל כך הרבה אלוהים, (2017) | בלוז לטרמפיסטית מחיל הים(2017) | קנאה. צד א', צד ב' (2018) | אֵיךְ נִרְאִים הָרִים בַּגֵּאוֹגְרַפְיָה שֶׁל הַגּוּף (2019) | קריאת שירה בפני מורי הספורט של מכללת וינגייט (2019) | En français 1 (2020) |Studio Ronny (2021) | שַׁרְשֶׁרֶת הַמָּזוֹן שֶׁל הַשִּׁירָה (2021) | סטנגה (2021) | רֶגֶל יְחֵפָה (2021) | נאום המכחול בו צייר גוסטב קורבה את "מקור העולם" (2021) | מדוע אינני צלם (2021) |
- רוני סומק, אֲבָל נוֹלַדְתִּי בְּבַּגְדָּד, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2024
- אלבומים
- רוני סומק וחיים רחמני: מדרכות מפיקות חשמל באתר בנדקמפ
הערות שוליים
עריכה- ^ מרב מיכאלי, רוני סומק מסביר מדוע הוא נמנה עם מייסדי מפלגת "עתיד", באתר הארץ, 4 במאי 2012.
- ^ מועמדי יש עתיד בבחירות לכנסת התשע עשרה באתר ועדת הבחירות המרכזית.
- ^ "בדמיונך כל מיטה היא אלונקה": השיר החדש והמצמרר של ערן צור, באתר וואלה, 14 בינואר 2024
- ^ שיר בחזרה: נמרוד לב מארח את רוני סומק, באתר וואלה, 16 בדצמבר 2013
- ^ חיים ברעם, "מכוערת, לעזאזל" - ביקורת - 7' שורות על פלא הירקון' מאת: רוני סומק, כותרת ראשית, 14 באוקטובר 1987
- ^ אורי הולנדר, לשלוף את השרוף מקופסת גפרורי ההיסטוריה, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2024
- ^ האנשים שלנו - חברי הוועד המנהל. אתר הקרן החדשה לישראל