מחול המוות (מחזה)

מחול המוות (בשוודית: Dödsdansen) הוא מחזה בארבע מערכות, פרי עטו של המחזאי השוודי יוהאן אוגוסט סטרינדברג, משנת 1900.

מחול המוות
Dödsdansen

כתיבה	יוהאן אוגוסט סטרינדברג
הצגת בכורה	29 בספטמבר 1905
שפה	שוודית

הנפשות הפועלות

• אדגר – קפטן בחיל התותחנים
• אליס – אשתו, שחקנית לשעבר
• קורט – מפקד הקרנטינה (מחנה הסגר)
• יני - משרתת
• מאיה – אשה זקנה

תקציר העלילה

מערכה ראשונה

אדגר, קפטן בחיל התותחנים ואשתו אליס, שחקנית לשעבר, מתגוררים על מבצר באי ונשואים מזה 25 שנה.

קורט, בן-דודה של אליס, בא לבקרם אחרי 15 שנה שלא נפגשו. קורט מונה למפקד הקרנטינה (מחנה הסגר רפואי למחלות) שעומדים להקים באי. בתחילה הם מספרים לו שהם חיים באושר, אולם אחר-כך הם מספרים לו על כך שנישואיהם אומללים מאוד, עיקרם כעס וריב והם חיים בניכור מתושבי האי האחרים. הקפטן אומר שאשתו תמיד מבקשת כסף, ואם לא יתן לה תעזוב אותו. אליס מספרת לקורט שהיא ובעלה שונאים זה את זה, אולם "אנחנו ממוסמרים אחד לשני".

לקפטן יש לפעמים התקפים בהם הוא קופא במקום או נתקף סחרחורת. אליס מספרת לו שאדגר הפריד בינה לבין משפחתה וחבריה, שהיא מנותקת מהעולם והקשר היחידי שלה איתו הוא באמצעות הטלגרף. שניים מילדיהם מתו והשניים האחרים גרים בעיר.

מערכה שנייה

אליס מספרת לקורט שבעלה לא קודם לקפטן כי הוא מתנהג לפיקודיו כדיקטטור, שפעמים רבות איימו עליו בהדחה, אבל [קקי] מוותרים לו כי ריחמו עליו. הוא הסית את בתם יודית נגדה והיא הרימה עליה יד. אין להם אוכל בבית וכל המשרתות עוזבות אותם. היא מספרת לו שכשקורט שלח את הקפטן לתווך בינו לבין אשתו, הוא פלרטט איתה וסיפר לה איך להחזיק אפוטרופוסות על ילדיהם. אליס אומרת שמעולם לא אהבה את הקפטן, אבל הוא לקח אותה, היא רצתה להיות נשואה ולשם כך ויתרה על קריירה כשחקנית.

מערכה שלישית

הקפטן שב מביקור בעיר, מספר שפגש קצין ארטילריה צעיר, בנו של קורט וסידר עם הקולונל שיציבו אותו כפקוד שלו. קורט כועס על כך מאוד. אליס הלכה לעורך דין שיכין צוואה בה כתוב שבמקרה שבעלה ימות היא תקבל את רכושו והקפטן קורע את הצוואה. הקפטן אומר שהחליט להגיש תביעת גירושין נגדה, בשל יחס הקר לבעלה וילדיה וקלות הראש שלה במשק הבית. בנוסף לכך התברר לו שנותרו לו 25 שנה לחיות והוא רוצה לשאת אישה צעירה ויפה.

אליס מספרת לקורט שבעלה ניסה לדחוף אותה לים ולהרוג אותה ושהוא מכה אותה 25 שנים. היא מספרת לו על דרך שבה ניתן להפיל את בעלה: הוא והרב-סמל מעלו בכספים, אויבו הגדול קצין האפסנאות יודע על כך, והיא תגייס אותו ותכניס את הקפטן לכלא.

מערכה רביעית

שישה עדים הגישו נגד הקפטן בקשה לצו מעצר, בינתיים קורס ואליס מנהלים ביניהם רומן.

הקפטן מספר פתאום שכשהיה בעיר הרופא אמר לו שנשאר לו מעט זמן לחיות. כשקורט שואל אותו על הצבת בנו באי ועל תביעת הגירושין שהוא מתכוון להגיש נגד אליס, הקפטן עונה שזו הפעם הראשונה שהוא שומע על כך.

קורט עוזב אותם, אליס מבינה שהקפטן דיבר סתם לגבי תביעת הגירושין ושהיא הרסה את חייהם עם צו המעצר שהביאה נגדו. צו המעצר שאליס חוששת מפניו לא מגיע, אליס ובעלה מגלים מחדש את אהבתם זה לזה. הקפטן מספר לה שלא מעל בכספים.

תרגומים לעברית

• אוגוסט סטרינדברג, מחול המוות, נוסח עברי: עידו ריקלין; רמת גן : בית צבי - בית הספר הגבוה לאמנויות הבמה, 2005.

המחזה בתיאטרון המקצועי הישראלי

1. תיאטרון הבימה, הצגת בכורה: יולי 1968

• יוצרים: תרגום - א"ד שפיר, בימוי : מילו ספרבר, תפאורה - יוסף קארל, אניה שנל.
• שחקנים: אדגר - שמעון פינקל, אליס- טובה פרדו, ז'ני - נורית רז, אישה זקנה - פנינה פרח.

2. תיאטרון חיפה, הצגת בכורה: 5 בנובמבר 1980

• יוצרים: תרגום – רבקה משולח, בימוי – מיכה לבינסון, תפאורה – אריה נבון, תלבושות – גילה להט, תאורה – יחיאל אורגל, מוזיקה – שלמה גרוניך.
• שחקנים: הקפטן – אמנון מסקין, אליס – רות סגל, קורט – אילן תורן, יני – זלדה גרינשטיין, מאיה – פאני לוביץ'.

3. תיאטרון הבימה, הצגת בכורה: 11 באוגוסט 1992

• יוצרים: תרגום – דוד לוין ובן לוין, בימוי - דוד לוין, תפאורה ותלבושות - איתן לוי, תאורה : אריה כץ.
• שחקנים: אדגר – רמי דנון, אליס - אורה מאירסון, קורט – עמי ויינברג, ג'ני : אילנה רף, כריסטין : יהודית עמית.

4. בימת השחקנים של תיאטרון הבימה, הצגת בכורה: 19 בנובמבר 1996

• יוצרים: תרגום – עדנה שביט, בימוי – שמעון לב-ארי, תפאורה : מיכאלה ליקה, מוזיקה : אלדד לידור, תלבושות - אלין ליקה, תאורה - עמיר ברנר.
• שחקנים: אליס – רבקה גור, קורט – מיכאל כורש, אדגר- שמעון לב-ארי.

5. תיאטרון הספרייה, הצגת בכורה: אפריל 2004

• יוצרים: תרגום – עידו ריקלין, בימוי – אתי רזניק, תפאורה – סלבה מלצב, תלבושות – אירינה שר, תאורה - אורי מורג, תנועה – איריס לנה.
• שחקנים: הקפטן – שרגא הרפז, אליס – אודליה סגל, קורט – דני גבע.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מחול המוות בוויקישיתוף

• "מחול המוות 1962", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "מחול המוות 1969", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "מחול המוות 1980", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "מחול המוות 1996", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• הפקת תיאטרון הבימה משנת 1968, באתר תיאטרון הבימה
• הפקת תיאטרון הבימה משנת 1992, באתר תיאטרון הבימה
• שרית פוקס, תמונות מחיי גיהנום, בעיתון מעריב, 28 בנובמבר 1980, עמ' 91, המשך הכתבה, עמ' 92
• אליקים ירון, אמש בתיאטרון - מחול מת, בעיתון מעריב, 30 בנובמבר 1980, עמ' 2
• אליקים ירון, לא מחול, לא מוות, בעיתון מעריב, 4 בדצמבר 1980, עמ' 36
• חוה נובק, מחול השדים הנצחי של סטרינדברג, בעיתון דבר, 1 בדצמבר 1980, עמ' 12
• טלי נתיב, מכל הרוחות, בעיתון דבר, 5 בדצמבר 1980, עמ' 44
• רות פיינגולד, "מחול המוות" - מטרגדיה לפרסה, בעיתון דבר, 26 באוגוסט 1971, עמ' 9
• יורם קניוק, כישלונו של מחול המוות, בעיתון דבר, 9 באוגוסט 1968, עמ' 9
• משה בן-שאול, שלוש נפשות מחפשות שנאה, בעיתון מעריב, 26 ביולי 1968, עמ' 54
• מנשה רבינא, המוזיקה ב"מחול המוות", בעיתון דבר, 13 בספטמבר 1968, עמ' 8
• ע.ז. "מחול המוות" לסטרינדברג, בעיתון דבר, 29 בינואר 1965, עמ' 7
• יצחק מאיר, לקראת שידור - גיבורים בשר ודם, בעיתון מעריב, 31 בינואר 1964, עמ' 31
• נחמן בן-עמי, הר געש ושמו ואלטר ריכטר, בעיתון מעריב, 14 בינואר 1965, עמ' 10
• רחל אורן, הקרב על הבת היחידה, בעיתון דבר, 5 בינואר 1968, עמ' 21
• שוש אביגל, הצגה / שתיקות מתמטיות - "מחול המוות" הבימה, חדשות, 30 באוגוסט 1992