מיכה לבינסון
מיכה לבינסון (באנגלית: Micah Lewensohn; 27 באוגוסט 1952 – 20 במרץ 2017) היה שחקן ובמאי תיאטרון וקולנוע ישראלי. כיהן כמנהלו האמנותי של פסטיבל ישראל בשנים 1994–2001 וכמנהלו של בית הספר לאמנויות הבמה בית צבי בשנים 2009–2014.
מיכה לבינסון בטקס זיכרון לגרי בילו בבית צבי, 21 בדצמבר 2012 | |
לידה |
27 באוגוסט 1952 ירושלים |
---|---|
פטירה |
20 במרץ 2017 (בגיל 64) תל אביב-יפו, ישראל |
מדינה | ישראל |
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכהלבינסון נולד בירושלים בשנת 1952. בנם של אברהם לבינסון, צייר, גרפיקאי ומחלוצי ענף הפרסום בישראל, ושל הצ'לנית רות לבינסון. גדל בתל אביב, ובנעוריו שיחק בתיאטרון "הבימה" והפיק מספר סרטים, בשיתוף עם הבמאי יעוד לבנון והסופר אריה קרישק. למד בקונסרבטוריון למוזיקה וניגן ג'אז. את שירותו הצבאי עשה בגלי צה"ל, שם הפיק, ערך והגיש תוכניות בנושאי אקטואליה, תרבות ומוזיקה. שימש גם ככתב צבאי במלחמת יום כיפור ובמלחמת לבנון הראשונה. לאחר סיום שירותו הצבאי למד באוניברסיטת ניו יורק, שם סיים לימודי תואר ראשון במחלקה לקולנוע ולימודי תואר שני במחלקה לבימוי תיאטרון. עם סיום לימודיו זכה במלגה מטעם הקרן האמריקאית הלאומית לאמנות ושימש כבמאי-הבית וכמשנה למנכ"ל התיאטרון הציבורי בפיטסבורג, פנסילבניה (אנ').
קריירת בימוי
עריכהמאז שובו ארצה ב-1980 ביים לבינסון ברוב התיאטראות בארץ. ב-1985 זכה בפרס כינור דוד, ובאותה שנה הוזמן לביים את ההצגה "בת הגדוד" בבית האופרה של בוסטון. האופרה "דון ג'ובאני" בבימויו פתחה את עונת 2000/01 של האופרה הישראלית החדשה[1].
לצד עבודתו בתיאטרון, ביים לבינסון תוכניות בידור, מופעים מוזיקליים וסרטוני פרסומת. בין הפרויקטים שלו:
- קריינות - "לא תשקוט הארץ", סדרה תיעודית במלאת 40 שנה למלחמת יום הכיפורים, בהפקת עמית גורן, 2013
- במאי ומספר - "שרשרת הדורות", מיצב וידאו ותאורה, רחבת הכותל המערבי, נפתח בשנת 2006 (זוכה פרס Thea האמריקאי, 2008)[2][3]
- קריינות - "עידן הגנרלים" (Slaves of the Sword), סדרה דוקומנטרית בהפקת בלפילמס (ישראל), BBC (בריטניה) ו-ZDF/Arte (גרמניה/צרפת), 2003[4]
- ניהול אמנותי - "עושים אהבה בירושלים", פסטיבל מוזיקה, 2002[5]
- ניהול אמנותי - "By My Spirit", טקס בינלאומי לציון 500 שנה לגירוש ספרד, טולדו, ספרד, 1992
- רעיון ובימוי - "הבטלנים", אירוויזיון 1987
ב-1990 זכה במלגת השתלמות לבימוי טלוויזיה ב-BBC בלונדון.
לבינסון לימד משחק ובימוי באוניברסיטת תל אביב, בבית צבי, בבית הספר סם שפיגל ובסמינר הקיבוצים. בשנים 2009–2014 ניהל את בית צבי[6][7].
קריירת משחק
עריכהבשנת 1991 שיחק בסרט המלחמה של חיים בוזגלו "עונת הדובדבנים" בכיכובם של גיל פרנק ואלון אבוטבול.
בשנת 2007 גילם עורך דין בעונתה השנייה של הסדרה הקומית בכיכובה של אורנה בנאי, "אמא'לה" ששודרה במסגרת שידורי קשת בערוץ 2.
בשנת 2011 שיחק בסרטו של הבמאי יוסף סידר "הערת שוליים". הסרט היה מועמד לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר[8].
בשנת 2012 שיחק בעונתה השנייה של סדרת הדרמה "ילדי ראש הממשלה" בHOT3.
בשנת 2015 שיחק בסדרת המתח של HOT3, "הצורף" בכיכובם של ליאור אשכנזי, יהורם גאון ואדיר מילר.
ב-2017 שיחק ב"שבאבניקים" אך נפטר במהלך הצילומים. הדמות שגילם - ראש הישיבה (הרב מרדכי בלוך), נראתה רק בקטע הפתיחה בפרק הראשון, ובו נהרג בנפילת הנברשת בישיבה. הפרק הראשון בסדרה הוקדש לזכרו[9].
חיים אישיים
עריכהלבינסון היה הבכור בין ארבעה אחים - הפרופ' המלחין גדעון לבינסון ראש המחלקה לקומפוזיציה באוניברסיטת בר-אילן, עודד - עורך דין במקצועו ואיש גלי צה"ל, וג'ימי - יועץ שיווק לחברות. היה נשוי לרחל ולהם שני בנים.
לבינסון נפטר בביתו ב-20 במרץ 2017[10].
עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתו ברחוב אליהו ספיר 2.
הצגות שביים
עריכה- מחול המוות מאת אוגוסט סטרינדברג, התיאטרון העירוני חיפה, 1980
- התשה (תיאטרוק) מאת בני הדר, התיאטרון העירוני חיפה, 1981
- תופים בלילה מאת ברטולט ברכט, תיאטרון באר שבע, 1982[11]
- אליל ההמונים מאת סטיבן פוליאקוף, תיאטרון באר שבע, 1983
- בין הצלצולים מאת דן אלמגור, תיאטרון בית ליסין, 1984
- איש הפיל מאת ברנרד פומרנץ, תיאטרון באר שבע, 1984[12]
- כותרת ראשית מאת בן הכט וצ'ארלס מקארתור, תיאטרון באר שבע, 1984
- אותו ואת בנו מאת יצחק דב ברקוביץ, תיאטרון באר שבע, 1985[13]
- בת הגדוד, אופרה מאת דוניצטי, בית האופרה של בוסטון, ארצות הברית, 1985
- המתאבד מאת ניקולאי ארדמן, תיאטרון באר שבע, 1986[14]
- ביבוף מאת יוסי הדר, תיאטרון הבימה, 1987[15]
- תמונות ציד מבוואריה תחתית מאת מרטין שפר, תיאטרון באר שבע, 1987
- מותו של סוכן מאת ארתור מילר, תיאטרון באר שבע, 1987[16]
- לכודים ברשת מאת ג'וליה קירסלי, תיאטרון באר שבע, 1988[17]
- לשבור את הצופן מאת יו וויטמור, התיאטרון הקאמרי, 1988[18]
- קומדיה של טעויות מאת שייקספיר, תיאטרון באר שבע, 1989[19]
- אורח בא מאת לארי שו, תיאטרון בית ליסין, 1989
- להרוג את הזמן מאת פיטר שאפר, התיאטרון הקאמרי, 1990
- מפיסטו מאת הלל מיטלפונקט על פי רומן מאת קלאוס מאן, תיאטרון באר שבע, 1990
- הזוג המוזר (הגרסה הנשית) מאת ניל סיימון, תיאטרון בית ליסין, 1990
- באופן יחסי מאת אלן אייקבורן, תיאטרון בית ליסין, 1991
- ברנשים וחתיכות מאת פרנק לסר, התיאטרון העירוני חיפה, 1991
- זינגר מאת פיטר פלאנרי, תיאטרון באר שבע, 1992
- אנדורה מאת מקס פריש, התיאטרון העירוני חיפה, 1993
- אני לא רפפורט - הרב גרדנר התיאטרון האידי ,1993
- .M באטרפליי מאת דייוויד הנרי וואנג, תיאטרון באר שבע, 1994
- שמריהו מאת אילנה לופט, תיאטרון הילדים והנוער, 1994
- ביאנקה מאת מרים קייני, תיאטרון בית ליסין, 1995
- המנצח מאת רונלד הארווד, התיאטרון הקאמרי, 1996
- קופר מאת יוסף בר-יוסף, תיאטרון בית ליסין, 1998
- מראה מעל הגשר מאת ארתור מילר, תיאטרון הבימה, 1999
- דון ג'ובאני, אופרה מאת מוצארט, האופרה הישראלית החדשה, 2000
- קופנהגן מאת מייקל פריין[20], (פרס במאי השנה על שם יוסף מילוא), התיאטרון הקאמרי, 2001[21]
- רומנטיקאים מאת חנוך לוין, התיאטרון הקאמרי, 2002[22]
- רמבטיקו מאת קוסטאס פריס, התיאטרון העירוני חיפה, 2002
- גבירתי הנאווה מאת פרדריק לאו ואלן לרנר, האופרה הישראלית החדשה, 2002
- המלביש מאת רונלד הארווד, התיאטרון הקאמרי, 2003[23]
- מירל'ה אפרת מאת יעקב גורדין (פרס הצגת השנה), תיאטרון בית ליסין, 2003
- מקווה מאת הדר גלרון (פרס הצגת השנה), תיאטרון בית ליסין, 2004
- ביבר הזכוכית מאת טנסי וויליאמס, התיאטרון הקאמרי, 2004
- פלדה מאת רונה מונרו, תיאטרון בית ליסין, 2005
- המפיקים מאת מל ברוקס (פרס מחזמר השנה ופרס במאי השנה על שם יוסף מילוא), התיאטרון הקאמרי, 2006
- באדנהיים 1939 (בשיתוף עם עמרי ניצן) מאת אהרן אפלפלד וגיל שוחט, התיאטרון הקאמרי, התזמורת הקאמרית ותיאטרון קליפה, 2006
- מותו של סוכן מאת ארתור מילר (פרס הצגת השנה - העלאה מחודשת), התיאטרון הקאמרי, 2007[24]
- נערי ההיסטוריה מאת אלן בנט, תיאטרון בית ליסין, 2007[25]
- מייק - חייו ומותו של מייק ברנט מאת גדי ענבר, תיאטרון בית ליסין, 2008
- עלמה ורות מאת גורן אגמון, תיאטרון בית ליסין, 2008
- מי מפחד מווירג'יניה וולף? מאת אדוארד אלבי, התיאטרון הקאמרי, 2009
- השוטר אזולאי מאת דניאל לפין על פי סרטו של אפרים קישון, התיאטרון הלאומי הבימה, 2009
- סיפור הפרברים מאת ארתור לורנץ וסטיבן סונדהיים, בית צבי, 2010
- למות או לא מאת סרג'יו בלבל, בית צבי, 2012
- אבודים ביונקרס מאת ניל סימון, תיאטרון באר שבע, 2016
- סוס אחד נכנס לבר על פי דויד גרוסמן, עיבוד למחזה של לבינסון, אבנר בן-עמוס ודרור קרן, התיאטרון הקאמרי, 2017. לבינסון החל בבימוי המחזה, אך בעקבות פטירתו דרור קרן המשיך בבימוי.[26]
תרגומים
עריכה- תינוק קבור מאת סם שפרד
- לדבר עם מאת ג'יין מרטין
- המלביש מאת רונלד הארווד
- פלדה מאת רונה מונרו
- ביבר הזכוכית מאת טנסי וויליאמס
- מי מפחד מווירג'יניה וולף? מאת אדוארד אלבי
- משחק הקלפים מאת דונלד קובורן
תפקידים ציבוריים
עריכה- חבר הוועד המנהל, מרכז סוזן דלל
- חבר הוועד המנהל, AICE הקרן לחילופי תרבות אוסטרליה-ישראל
- ICExcellence, הקרן למצוינות בתרבות
- קרן שץ
- חבר הנאמנים, האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל
- מנהל אמנותי, פסטיבל ישראל, ירושלים (2001-1994)[27]
- מנכ"ל בית צבי - בית הספר לאמנויות הבמה (2014-2009)
קישורים חיצוניים
עריכה- מיכה לבינסון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- מיכה לבינסון, דף שער בספרייה הלאומית
- מיכה לבינסון, בארכיון הבימה
- מיכה לבינסון באתר הבמה
- ציפי שוחט, מיכה לבינסון, בדרך אל האי המסתורי, באתר הארץ, 3 במאי 2009 - ריאיון
- מרב יודילוביץ', בית צבי מציג: מסך הזהב-לכבוד המחזור ה-50 שתכף יוצא לדרך, נפגשנו לשיחה עם מנהל בית הספר למשחק מיכה לבינסון..., באתר ynet, 3 במאי 2009
- טל פרי, לא בא לשחק, ראיון, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2009
- אורי קליין, "מיכה לבינסון, איך הפכת מבמאי לשחקן בסרט שמתמודד כעת בפסטיבל קאן?", באתר הארץ, 13 במאי 2011
- אבנר שביט, מיכה לבינסון, כוכב "הערת שוליים": "צריך לנשוך את היד שמסבסדת", באתר וואלה, 2 ביוני 2011
הערות שוליים
עריכה- ^ ציפי שוחט, דון ג'ובאני, באתר הארץ, 20 ביולי 2005
- ^ יונתן סידון, כל העיר, ירושלים, איזה כותל מגניב, באתר הארץ, 7 בפברואר 2006
- ^ שני שילה, איך מנציחים את השואה? תשאלו את דיסני, באתר הארץ, 17 באפריל 2008
- ^ שגיא גרין, אשת האיכר - עידן הגנרלים, 21:00, ערוץ 8, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2003
- ^ עכבר העיר, המלצות לסוף השבוע - פסטיבל "עושים אהבה בירושלים", באתר הארץ, 12 בספטמבר 2002
- ^ ציפי שוחט, המנהל הבא של "בית צבי": הבמאי מיכה לבינסון, באתר הארץ, 24 באפריל 2009
- ^ יאיר אשכנזי, מיכה לבינסון מסיים את תפקידו בבית צבי, באתר הארץ, 16 ביולי 2014
- ^ אורון שמיר, עכבר העיר, "הערת שוליים": עוצמה מטלטלת ומבלבלת, באתר הארץ, 2 ביוני 2011
- ^ איתי שטרן, "שבאבניקים" מיטיבה לתאר את העולם החרדי בלי חרדת קודש, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2017
- ^ יאיר אשכנזי, במאי התיאטרון מיכה לבינסון מת בגיל 64, באתר הארץ, 20 במרץ 2017
- ^ שוש אביגל, רק בית־המטבחיים הוא אמיתי - 'תופים בלילה', מאת ברטולד ברכט, בתיאטרון באר־שבע; בימוי: מיכה לבינסון, כותרת ראשית, 1 ביוני 1983
- ^ שוש אביגל, ביקורת תיאטרון - מעבר לכיעור 'איש הפיל' - התיאטרון העירוני באר־שבע, כותרת ראשית, 3 באוקטובר 1984
- ^ שוש אביגל, תיאטרון - יהודים חדשים בפלסטינה, בלי זקן 'אותו ואת בנו' -עפ"י י"ד ברקוביץ; התיאטרון העירוני באר־שבע, כותרת ראשית, 29 בינואר 1986
- ^ עדנה אלוני, תיאטרון- למה התכוון המשורר? - "המתאבד" בתיאטרון באר שבע, "העולם הזה", גיליון 2555 מ-20 באוגוסט 1986, עמוד 27
- ^ עדנה אלוני, תיאטרון- מה שיכע את הבחור - "ביבוף" בתיאטרון הבימה, "העולם הזה", גיליון 2571 מ-10 בדצמבר 1986, עמוד 31
תום שגב, יוסי הדר נגד הזמן - 'ביבוף ־' מאת: יוסי הדר; 'הבימה', כותרת ראשית, 14 בינואר 1987 - ^ ביקורות
אליקם ירון, למות בכבוד, מעריב, 28 במרץ 1988
חיים נגיד, אשת הסוכן, מעריב, 7 במרץ 1988
שוש אביגל, בכורה - האשה שאיתו - מותו של סוכן לארתור מילר, תיאטרון באר־שבע, חדשות, 28 במרץ 1988 - ^ רחלה זנדבנק, גבר ואשה - 'לכודים ברשת', 'עקרונות הכתיבה' - תיאטרון באר־שבע, כותרת ראשית, 29 ביוני 1988
- ^ רחלה זנדבק, חידה אנגלית - 'לשבור את הצופן' - התיאטרון הקאמרי: תל־אביב, כותרת ראשית, 16 בספטמבר 1988
- ^ שבח פרידלר, תיאטרון - בלי התחייבויות ’קומדיה של טעויות־׳, תרגום ועיבוד: דן אלמגור, בימוי: מיכה לוינסון, הפקת תיאטרון באר־שבע, כל העיר, 14 באפריל 1989
- ^ מיכאל הנדלזלץ, חוויה רגשית במעמקי האטום, באתר הארץ, 27 במאי 2001
- ^ במאי השנה למיכה לבינסון ואלון אופיר, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2001
- ^ מיכאל הנדלזלץ, מחכים למתוק-מר-המוות, באתר הארץ, 8 בינואר 2002
- ^ "המלביש" מאת רונלד הארווד בתיאטרון הקאמרי. תרגום ובימוי: מיכה לבינסון, באתר הארץ, 6 באפריל 2003
מיכאל הנדלזלץ, רגעים של גדולה, באתר הארץ, 3 ביוני 2003 - ^ מיכאל הנדלזלץ, מותו של חלום, באתר הארץ, 23 בינואר 2007
- ^ ציפי שוחט, שיעור לחיים, באתר הארץ, 6 במרץ 2007
- ^ רן בוקר, דרור קרן יחליף את מיכה לבינסון המנוח בבימוי ההצגה "סוס אחד נכנס לבר", באתר ynet, 28 במרץ 2017
- ^ ציפי שוחט, ואגנר לא זקוק לסובסידיה - מיכה לבינסון מסיים קדנציה של שמונה שנים כמנהל האמנותי של פסטיבל ישראל, באתר הארץ, 9 במאי 2001