מיכה לבינסון

במאי ומנהל בית הספר לאמנויות הבמה בית צבי

מיכה לבינסוןאנגלית: Micah Lewensohn; ‏27 באוגוסט 195220 במרץ 2017) היה שחקן ובמאי תיאטרון וקולנוע ישראלי. כיהן כמנהלו האמנותי של פסטיבל ישראל בשנים 1994–2001 וכמנהלו של בית הספר לאמנויות הבמה בית צבי בשנים 2009–2014.

מיכה לבינסון
מיכה לבינסון בטקס זיכרון לגרי בילו בבית צבי, 21 בדצמבר 2012
מיכה לבינסון בטקס זיכרון לגרי בילו בבית צבי, 21 בדצמבר 2012
לידה 27 באוגוסט 1952
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 במרץ 2017 (בגיל 64)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עדי בילסקי, יונה אליאן ושלומי טפיארו ב"עלמה ורות", תיאטרון בית ליסין
לוחית זיכרון בכניסה לביתו של מיכה לבינסון בתל אביב

ביוגרפיה

עריכה

לבינסון נולד בירושלים בשנת 1952. בנם של אברהם לבינסון, צייר, גרפיקאי ומחלוצי ענף הפרסום בישראל, ושל הצ'לנית רות לבינסון. גדל בתל אביב, ובנעוריו שיחק בתיאטרון "הבימה" והפיק מספר סרטים, בשיתוף עם הבמאי יעוד לבנון והסופר אריה קרישק. למד בקונסרבטוריון למוזיקה וניגן ג'אז. את שירותו הצבאי עשה בגלי צה"ל, שם הפיק, ערך והגיש תוכניות בנושאי אקטואליה, תרבות ומוזיקה. שימש גם ככתב צבאי במלחמת יום כיפור ובמלחמת לבנון הראשונה. לאחר סיום שירותו הצבאי למד באוניברסיטת ניו יורק, שם סיים לימודי תואר ראשון במחלקה לקולנוע ולימודי תואר שני במחלקה לבימוי תיאטרון. עם סיום לימודיו זכה במלגה מטעם הקרן האמריקאית הלאומית לאמנות ושימש כבמאי-הבית וכמשנה למנכ"ל התיאטרון הציבורי בפיטסבורג, פנסילבניה (אנ').

קריירת בימוי

עריכה

מאז שובו ארצה ב-1980 ביים לבינסון ברוב התיאטראות בארץ. ב-1985 זכה בפרס כינור דוד, ובאותה שנה הוזמן לביים את ההצגה "בת הגדוד" בבית האופרה של בוסטון. האופרה "דון ג'ובאני" בבימויו פתחה את עונת 2000/01 של האופרה הישראלית החדשה[1].

לצד עבודתו בתיאטרון, ביים לבינסון תוכניות בידור, מופעים מוזיקליים וסרטוני פרסומת. בין הפרויקטים שלו:

ב-1990 זכה במלגת השתלמות לבימוי טלוויזיה ב-BBC בלונדון.

לבינסון לימד משחק ובימוי באוניברסיטת תל אביב, בבית צבי, בבית הספר סם שפיגל ובסמינר הקיבוצים. בשנים 2009–2014 ניהל את בית צבי[6][7].

קריירת משחק

עריכה

בשנת 1991 שיחק בסרט המלחמה של חיים בוזגלו "עונת הדובדבנים" בכיכובם של גיל פרנק ואלון אבוטבול.

בשנת 2007 גילם עורך דין בעונתה השנייה של הסדרה הקומית בכיכובה של אורנה בנאי, "אמא'לה" ששודרה במסגרת שידורי קשת בערוץ 2.

בשנת 2011 שיחק בסרטו של הבמאי יוסף סידר "הערת שוליים". הסרט היה מועמד לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר[8].

בשנת 2012 שיחק בעונתה השנייה של סדרת הדרמה "ילדי ראש הממשלה" בHOT3.

בשנת 2015 שיחק בסדרת המתח של HOT3, "הצורף" בכיכובם של ליאור אשכנזי, יהורם גאון ואדיר מילר.

ב-2017 שיחק ב"שבאבניקים" אך נפטר במהלך הצילומים. הדמות שגילם - ראש הישיבה (הרב מרדכי בלוך), נראתה רק בקטע הפתיחה בפרק הראשון, ובו נהרג בנפילת הנברשת בישיבה. הפרק הראשון בסדרה הוקדש לזכרו[9].

חיים אישיים

עריכה

לבינסון היה הבכור בין ארבעה אחים - הפרופ' המלחין גדעון לבינסון ראש המחלקה לקומפוזיציה באוניברסיטת בר-אילן, עודד - עורך דין במקצועו ואיש גלי צה"ל, וג'ימי - יועץ שיווק לחברות. היה נשוי לרחל ולהם שני בנים.

לבינסון נפטר בביתו ב-20 במרץ 2017[10].

עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתו ברחוב אליהו ספיר 2.

הצגות שביים

עריכה

תרגומים

עריכה

תפקידים ציבוריים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ציפי שוחט, דון ג'ובאני, באתר הארץ, 20 ביולי 2005
  2. ^ יונתן סידון, כל העיר, ירושלים, איזה כותל מגניב, באתר הארץ, 7 בפברואר 2006
  3. ^ שני שילה, איך מנציחים את השואה? תשאלו את דיסני, באתר הארץ, 17 באפריל 2008
  4. ^ שגיא גרין, אשת האיכר - עידן הגנרלים, 21:00, ערוץ 8, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2003
  5. ^ עכבר העיר, המלצות לסוף השבוע - פסטיבל "עושים אהבה בירושלים", באתר הארץ, 12 בספטמבר 2002
  6. ^ ציפי שוחט, המנהל הבא של "בית צבי": הבמאי מיכה לבינסון, באתר הארץ, 24 באפריל 2009
  7. ^ יאיר אשכנזי, מיכה לבינסון מסיים את תפקידו בבית צבי, באתר הארץ, 16 ביולי 2014
  8. ^ אורון שמיר, עכבר העיר, "הערת שוליים": עוצמה מטלטלת ומבלבלת, באתר הארץ, 2 ביוני 2011
  9. ^ איתי שטרן, "שבאבניקים" מיטיבה לתאר את העולם החרדי בלי חרדת קודש, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2017
  10. ^ יאיר אשכנזי, במאי התיאטרון מיכה לבינסון מת בגיל 64, באתר הארץ, 20 במרץ 2017
  11. ^ שוש אביגל, רק בית־המטבחיים הוא אמיתי - 'תופים בלילה', מאת ברטולד ברכט, בתיאטרון באר־שבע; בימוי: מיכה לבינסון, כותרת ראשית, 1 ביוני 1983
  12. ^ שוש אביגל, ביקורת תיאטרון - מעבר לכיעור 'איש הפיל' - התיאטרון העירוני באר־שבע, כותרת ראשית, 3 באוקטובר 1984
  13. ^ שוש אביגל, תיאטרון - יהודים חדשים בפלסטינה, בלי זקן 'אותו ואת בנו' -עפ"י י"ד ברקוביץ; התיאטרון העירוני באר־שבע, כותרת ראשית, 29 בינואר 1986
  14. ^ עדנה אלוני, תיאטרון- למה התכוון המשורר? - "המתאבד" בתיאטרון באר שבע, "העולם הזה", גיליון 2555 מ-20 באוגוסט 1986, עמוד 27
  15. ^ עדנה אלוני, תיאטרון- מה שיכע את הבחור - "ביבוף" בתיאטרון הבימה, "העולם הזה", גיליון 2571 מ-10 בדצמבר 1986, עמוד 31
    תום שגב, יוסי הדר נגד הזמן - 'ביבוף ־' מאת: יוסי הדר; 'הבימה', כותרת ראשית, 14 בינואר 1987
  16. ^ ביקורות
    אליקם ירון, למות בכבוד, מעריב, 28 במרץ 1988
    חיים נגיד, אשת הסוכן, מעריב, 7 במרץ 1988
    שוש אביגל, בכורה - האשה שאיתו - מותו של סוכן לארתור מילר, תיאטרון באר־שבע, חדשות, 28 במרץ 1988
  17. ^ רחלה זנדבנק, גבר ואשה - 'לכודים ברשת', 'עקרונות הכתיבה' - תיאטרון באר־שבע, כותרת ראשית, 29 ביוני 1988
  18. ^ רחלה זנדבק, חידה אנגלית - 'לשבור את הצופן' - התיאטרון הקאמרי: תל־אביב, כותרת ראשית, 16 בספטמבר 1988
  19. ^ שבח פרידלר, תיאטרון - בלי התחייבויות ’קומדיה של טעויות־׳, תרגום ועיבוד: דן אלמגור, בימוי: מיכה לוינסון, הפקת תיאטרון באר־שבע, כל העיר, 14 באפריל 1989
  20. ^ מיכאל הנדלזלץ, חוויה רגשית במעמקי האטום, באתר הארץ, 27 במאי 2001
  21. ^ במאי השנה למיכה לבינסון ואלון אופיר, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2001
  22. ^ מיכאל הנדלזלץ, מחכים למתוק-מר-המוות, באתר הארץ, 8 בינואר 2002
  23. ^ "המלביש" מאת רונלד הארווד בתיאטרון הקאמרי. תרגום ובימוי: מיכה לבינסון, באתר הארץ, 6 באפריל 2003
    מיכאל הנדלזלץ, רגעים של גדולה, באתר הארץ, 3 ביוני 2003
  24. ^ מיכאל הנדלזלץ, מותו של חלום, באתר הארץ, 23 בינואר 2007
  25. ^ ציפי שוחט, שיעור לחיים, באתר הארץ, 6 במרץ 2007
  26. ^ רן בוקר, דרור קרן יחליף את מיכה לבינסון המנוח בבימוי ההצגה "סוס אחד נכנס לבר", באתר ynet, 28 במרץ 2017
  27. ^ ציפי שוחט, ואגנר לא זקוק לסובסידיה - מיכה לבינסון מסיים קדנציה של שמונה שנים כמנהל האמנותי של פסטיבל ישראל, באתר הארץ, 9 במאי 2001