מחלוקת ביטבורג
מחלוקת ביטבורג הייתה סערה ציבורית שפרצה בשנת 1985 בארצות הברית ובמדינות נוספות סביב כוונתו של נשיא ארצות הברית רונלד רייגן לבקר בבית קברות צבאי בגרמניה המערבית, שבו נקברו גם חיילים של הוואפן אס אס, במסגרת אירועי ציון מלאת 40 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה באירופה. רייגן הוציא את הביקור לפועל למרות המחאה.
המחלוקת
עריכההנשיא רייגן הוזמן להשתתף בפסגת מנהיגי ארגון שבע המדינות המתועשות (G7) בבון בירת גרמניה המערבית בראשית מאי 1985, במהלך השבוע בו חל יום השנה ה-40 לסיום מלחמת העולם השנייה באירופה. במהלך ביקור בבית הלבן בנובמבר 1984 הציע קאנצלר גרמניה המערבית הלמוט קוהל לרייגן להצטרף אליו במהלך הביקור בגרמניה לביקור בבית קברות צבאי גרמני, וזאת על מנת להמחיש את הפיוס בין גרמניה וארצות הברית, האויבות לשעבר, ואת עוצמת הידידות ביניהן. הוצע שהביקור יתקיים בבית הקברות קולמסהוהה (Kolmeshöhe) שליד העיירה ביטבורג במדינת ריינלנד-פפאלץ, סמוך לגבולה המערבי של גרמניה. אתר זה נבחר בשל קרבתו לעיר בון ולבסיס חיל האוויר ביטבורג, שאנשי הצבא האמריקאים המוצבים בו חיו בשכנות טובה עם שכניהם הגרמנים. רייגן הסכים להצעה. בהמשך ציין בפני אחד מעוזריו שהוא חש עצמו כבעל חוב לקוהל, אשר תמך בו במהלך של הצבת טילי פרשינג II בגרמניה המערבית וזאת למרות התנגדות ציבורית ופוליטית רבה.
בפברואר 1985 ערך סגן ראש סגל הבית הלבן מייקל דיוור סיור הכנה בגרמניה ובין היתר ביקר גם בבית הקברות קולמסהוהה. המצבות באתר היו מכוסות בשלג. אפשר שבשל כך לא הבחינו דיוור וצוותו בעובדה שאתר קבורים גם 49 חיילי וואפן אס אס - ארגון שאנשיו ביצעו במהלך המלחמה מעשי זוועה רבים ושהוכרז כארגון פושע על ידי בית הדין הצבאי בנירנברג. צוותו של רייגן גם החליט שלא לכלול בביקורו של רייגן ביקור באתר מחנה ריכוז, כפי שהציע קוהל קודם לכן. ההחלטה התקבלה כיוון שרייגן ביקש "לא לעורר רגשות מהעבר" כדי שלא לפגוע במארחיו הגרמנים.
ב-11 באפריל 1985 הודיע דובר הבית הלבן לארי ספיקס לעיתונאים על הביקור המתוכנן בבית הקברות. הוא נשאל מי קבור באתר והשיב שסבר כי קבורים בו אמריקאים וגרמנים. העיתונאים גילו במהרה כי במקום אין קברי אמריקאים (למעשה, גופות כל האמריקאים שנקברו בגרמניה הוצאו ממנה לאחר המלחמה) וכי בקרבת מקום הטקס המיועד בבית הקברות מצויות מצבות של חיילי וואפן אס אס. בקשר לכך ציין ראש עיריית ביטבורג כי בכל בית קברות צבאי גרמני צפויים להימצא לפחות קברים אחדים של חיילי וואפן אס אס.
הידיעה על הביקור המתוכנן בבית הקברות עוררה כעס רב מחוץ לגרמניה. אישי ממשל רבים, קציני צבא ואח"מים אחרים מחו על הכוונה לקיימו. 53 סנאטורים, ובהם 11 רפובליקאים, חתמו על מכתב לנשיא שבו הוא נקרא לבטל את הביקור. 257 חברי בית הנבחרים ובהם 84 רפובליקאים פנו לקאנצלר קוהל במכתב שבו ביקשו כי יחזור בו מן ההזמנה לבקר באתר. אחד מוותיקי המלחמה בארצות הברית שלח אל רייגן את עיטוריו מן המלחמה כאות מחאה, לרוב כוכב הכסף וכוכב הארד. הסופר וניצול השואה אלי ויזל ניצל הזדמנות שבה הוזמן בסוף אפריל לבית הלבן לטקס בו הוענק לו פרס. הוא פנה אל רייגן בדברים נרגשים, באומרו "אני מפציר בך לעשות משהו אחר, למצוא דרך אחרת. אותו מקום, אדוני הנשיא, איננו מקומך. מקומך הוא עם קורבנות האס אס.".[1] גם אשת הנשיא ננסי רייגן ביקשה ממנו שלא לערוך את הביקור בבית הקברות.
הקאנצלר קוהל מצדו הודה כי הפרשה יצרה מתיחות רבה ביחסי ארצות הברית וגרמניה, אך לא ויתר ואמר בריאיון עיתונאי כי אם הביקור לא ייצא אל הפועל ייפגעו רגשות עמו באופן עמוק. סקר דעת קהל העלה כי 72% מהמערב גרמנים סברו שהביקור בבית הקברות צריך לצאת לפועל כמתוכנן.
הנשיא רייגן הגן על החלטתו לבקר בבית הקברות בדברים אלו:
הם [חיילי האס אס] היו הנבלים, כפי שאנו יודעים, שערכו רדיפות וכל זה. אבל יש שם 2,000 קברים, ואצל רובם הגיל הממוצע הוא 18 בערך. אני חושב שאין כל רע בביקור בבית הקברות הזה שהאנשים הצעירים שבו גם הם קורבנות הנאציזם, גם אם הם לחמו במדים גרמנים, הם גויסו כדי לבצע את שאיפות השנאה של הנאצים. הם היו קורבנות, לבטח כפי שהיו קורבנות מחנות הריכוז.
רייגן ספג ביקורת על הצהרתו זו. הרב אלכסנדר שינדלר, נשיא איגוד הקהילות היהודיות באמריקה, אמר כי ההשוואה בין החיילים הנאצים לבין ניצולי השואה הייתה פגיעה חסרת רגישות בעם היהודי. היו שייחסו את ניסוח ההצהרה למנהל התקשורת בבית הלבן פט ביוקנן, אך הוא הכחיש זאת.
ימים מעטים לפני מועד הביקור המתוכנן הגיע הקאנצלר קוהל לבית הלבן כדי לוודא שרייגן איננו נסוג מתוכנית הביקור בלחץ הביקורת. יועצו לביטחון לאומי של רייגן רוברט מקפרלן ציין לאחר מכן כי כאשר הבין רייגן כי לקוהל ייגרם נזק ממשי אם יבוטל הביקור בבית הקברות, אמר רייגן "לא אוכל לעשות זאת, אני חייב לו."
בלחץ הביקורת נעשה שינוי אחד בתוכנית הביקור הנשיאותי בגרמניה, ונוסף לה ביקור באתר מחנה הריכוז ברגן-בלזן.
הביקור
עריכהביום ראשון, 5 במאי 1985, ביקרו הנשיא רייגן והקאנצלר קוהל באתר מחנה ברגן-בלזן. מאוחר יותר הגיעו לבסיס חיל האוויר ביטבורג וממנו יצאו אל בית הקברות קולמסהוהה. האבטחה הייתה הדוקה: לאורך הדרך בת 5.5 הקילומטרים בין שני האתרים ניצבו 2,000 שוטרים גרמנים. מפגינים מעטים ניצבו ליד בית הקברות, וביניהם הבמאי מייקל מור וחבר יהודי שלו, שהוריו נכלאו באושוויץ. הם נשאו שלט שנקלט במצלמות הטלוויזיה ששידרו בשידור חי מהמקום, ובו נכתב: "באנו ממישיגן, ארצות הברית, כדי להזכיר לך: הם הרגו את משפחתי.".
המצבות בבית הקברות קושטו בפרחים על ידי תושבים מקומיים. עיטורים על מצבות חיילי הוואפן אס אס ומזכרות שהונחו עליהן הוסרו לפני ביקור הנשיא רייגן והוחזרו למקומם לאחריו.
רייגן שהה בבית הקברות שמונה דקות. עמו ועם קוהל הגיעו שני ותיקי מלחמת העולם השנייה - גנרל מת'יו רידג'וויי בן ה-90, שפיקד במלחמה על הדיוויזיה המוטסת ה-82 וגנרל יוהנס שטיינהוף, בן 71, אשר שירת במלחמה בלופטוואפה ולימים מילא תפקיד בכיר בברית נאט"ו. הארבעה השתתפו בהנחת זר הנשיא לרגלי כותל הזיכרון באתר ועמדו דום בעת שחצוצרן השמיע תרועת אבל. לאחריה פנה שטיינהוף בצעד בלתי מתוכנן ולחץ את ידו של רידג'וויי.
בהמשך היום נשא רייגן נאום בפני קהל של 7,500 צופים בבסיס חיל האוויר ביטבורג. נאום זה - כמו הנאום שנשא מוקדם יותר בברגן-בלזן - נוסח באופן שכיוון להכיר ברגשותיהם של קרבנות הנאצים וותיקי המלחמה האמריקאים ולנסות לתקן את חלק מנזקי המחלוקת סביב הביקור בבית הקברות. הקאנצלר קוהל אמר באותו מעמד שהביקור בבית הקברות לא היה קל לעשייה, והודה לרייגן על שקיבל על עצמו לערוך אותו.
קישורים חיצוניים
עריכה
- נוסח נאומו של רייגן בבסיס חיל האוויר ביטבורג
- על המעמד שבו הפציר אלי ויזל בנשיא רייגן שלא לבקר בבית הקברות (הרשימה פורסמה לאחר פטירת ויזל)
הערות שוליים
עריכה- ^ אנשי צוותו של רייגן דרשו מוויזל לפני הטקס שלא להתייחס בדבריו שם למחלוקת ביטבורג, אך ויזל השיב כי אם לא יינתן לו להתבטא בחופשיות הוא לא ישתתף בטקס.