שמואל קעלין
רבי שמואל הלוי קֶעלין (או קוֹלין; במקורות אחדים: שמואל לעוו, בגרמנית: Samuel Löw; ה'תפ"ד, 1724, קולין (אנ'), בוהמיה - א' בניסן ה'תקס"ו, 20 במרץ 1806, בוסקוביצה) היה ראש ישיבה ופוסק אשכנזי, פרשן התלמוד הבבלי וה"שולחן ערוך". נודע על שם ספרו ה"מחצית השקל".
 | |
| לידה |
1724 קולין, צ'כיה  |
|---|---|
| פטירה |
20 במרץ 1806 (בגיל 82 בערך) בוסקוביץ, צ'כיה |
| תקופת הפעילות |
? – 20 במרץ 1806 |
| צאצאים |
בנימין זאב וולף בוסקוביץ |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בשנת 1724 בקולין, בוהמיה (כיום בצ'כיה), לרב נתן נטע הלוי קעלין. משפחתם מיוחסת לרב נתן נטע שפירא מקרקוב, ה"מגלה עמוקות". כבר בגיל עשר כתב חידושי תורה שמצאו חן בעיני הרב המקומי. בנערותו נשלח ללמוד בבוסקוביצה בישיבה שבראשה עמד רבה של העיר, הרב אריה יהודה ליב ב"ר מנחם מנדל[1]. בערך בשנת 1738 הוא נישא לעלקל'ה בתו של רבי משה, בנו של ראש הישיבה, ונותר ללמוד בישיבה זו במשך ששים שנה. אשתו עסקה במסחר זעיר ופירנסה את המשפחה. במשך עשרות שנותיו בישיבה זו, העמיד אלפי תלמידים[2].
הוא סירב במשך השנים להצעות רבנות מקהילות יהודיות חשובות: רבנות פראג (לפני רבי יחזקאל לנדא), רבנות אובן (לפני משה מינץ), ורבנות פרשבורג (לאחר פטירת מהר"ם ברבי).
היה ידוע בתפילותיו המיוחדות ושימש כתובת לרבים לבקשות תפילה לחולים. נודע גם בפרישות מיוחדת והסתפקות במועט, וסופר עליו כי הרבה לצום ולבש תחת בגדיו במשך קרוב לחמישים שנה "שק של שיער" שנועד להעניק הרגשה לא נוחה.
הוא הרבה לטרוח בענייני צדקה, ובמיוחד טרח לדאוג לצורכי נישואיהם ומגוריהם של יתומים ויתומות ומשפחות עניים.
שיפר את מערכת החינוך התורנית בעירו, על ידי קרן מיוחדת שהקים שנועדה לדאוג לשכר מסודר למלמדים. הוא הקים גם קרן לביקור חולים שדאגה להוצאות לרופאים ותרופות עבור חולי הקהילה ונהג לבקר בעצמו את החולים פעמיים ביום.
בצוואתו הורה להניח על קברו מצבה מאבן פשוטה ושלא לכתוב תארים על גבה[3].
הוא נפטר ביום חמישי ראש חודש ניסן תקס"ו, 20 במרץ 1806[4].
הניח אחריו שלושה בנים ושתי בנות, בנו הבכור היה הרב בנימין זאב וולף בוסקוביץ', מחבר "סדר משנה".
חיבוריו
עריכה- מחצית השקל על פירוש מגן אברהם לשולחן ערוך אורח חיים. זה חיבורו העיקרי ועל שמו נתפרסם כמחצית השקל
- מחצית השקל על פירוש הש"ך לשולחן ערוך יורה דעה (נמצא רק לחלק ממנו)
- מחצית השקל - חידושים על כמה מסכתות מן התלמוד הבבלי: עירובין, שבת, ר"ה, סוכה, גיטין, קידושין, בבא מציעא, חולין, בבא בתרא, כתובות, פסחים, כתובות, מכות, עבודה זרה, ועוד[5]
- דרשות
- שיעורים על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה
- שיעורים על התלמוד
לקריאה נוספת
עריכה- הרב אברהם בנדיקט, לתולדות רבינו המחבר, בתוך: מחצית השקל - נדרים, ירושלים, תשנ"ב.
קישורים חיצוניים
עריכה
- "שמואל קעלין", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
שמואל בן נטע קעלין (1724-1806), דף שער בספרייה הלאומית
- ספריו
- מחצית השקל - חלק א, הרובשוב, תקע"ח, באתר היברובוקס
- מחצית השקל - חלק ב, הרובשוב, תקע"ח, באתר היברובוקס
- מחצית השקל - בבא בתרא, ירושלים, תשי"ח, באתר היברובוקס
- מחצית השקל - יורה דעה, מונקאטש, תרס"ו, באתר היברובוקס
- מחצית השקל - דרושים למועדים, קראקא, תרס"ו, באתר היברובוקס
הערות שוליים
עריכה- ^ רב זה שימש כרבן של ערים חשובות: מזריטש גדול ובוסקוביצה במורביה, ובסוף ימיו עמד בראש בית הדין בניקלשבורג, בה נפטר ונקבר בשנת תקט"ו, 1755. כתביו אבדו, ומוכר מהם רק שו"ת "פרי גינוסר" המכיל את פסקי בית הדין שבראשותו עמד בניקלשבורג.
- ^ ראו: רבי משה סופר, דרשות חת"ם סופר ח"ב, עמ' שי: ”וזה באמת נחמה גדולה לצרות ישראל בראותם אחר שנחרב בית המקדש השני זה היום אלף ותשל"ט שנים בעוונותינו הרבים ועדיין תודה לאל יתברך לא אלמן ישראל בראותם זקן וצדיק יושב ודורש כמשה מפי הגבורה ואלפים תלמידים כשתילי זיתים סביב לשולחנו הטהור וממש שכינה מדברת מתוך גרונו כמו אדונינו הגאון החסיד מהו"ר שמואל קעלין זצ"ל”.
- ^ האגדה מספרת כי בני הקהילה התעלמו מדבריו והכינו מצבת שיש הדורה, אך לאחר שהיא נסדקה בליל הצבתה, ראו בכך 'אות משמים' והסירו אותה.
- ^ הספדים עליו נדפסו בספריהם של: החתם סופר, רבי אלעזר לעוו ורבי אלעזר פלקלס.
- ^ הרבה ממנו עדיין בכתב יד
