מיכאל גורלובסקי
מיכאל גורלובסקי (נולד ב-24 בינואר 1963) הוא איש ציבור ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת מטעם הליכוד בכנסת ה-16 .
לידה |
24 בינואר 1963 (בן 61) דזיארז'ינסק, רוסיה | ||||
---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||
תאריך עלייה | 1988 | ||||
מפלגה | הליכוד | ||||
| |||||
ביוגרפיה
עריכהגורלובסקי נולד בעיר דזיארז'ינסק, בברית המועצות, שם למד הנדסת מכונות. הוא עלה לישראל בשנת 1988, והשתקע עם משפחתו בבאר שבע. הוא עבד מספר שנים כעצמאי עד שהצטרף לפעילות פוליטית כעוזרו ונהגו של אביגדור ליברמן, אשר שימש בזמנו כיד ימינו של בנימין נתניהו. גורלובסקי עמד בראש מטה העולים של הליכוד בין השנים 1993–1996.
לאחר ניצחון נתניהו בבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה, ומינוי ליברמן למנכ"ל משרד ראש הממשלה, מונה גורלובסקי לעוזר בכיר של ליברמן. כשפרש ליברמן מהליכוד והקים את ישראל ביתנו ב-1999, גורלובסקי נשאר בליכוד וב-2003, ארבע שנים לאחר מכן, בבחירות לכנסת ה-16, הוא נבחר מטעם הליכוד, לכנסת. כיהן כחבר ועדות הכספים, הפנים והכנסת.
במאי 2003, כשלושה חודשים אחרי בחירתו לכנסת היה מעורב בפרשת ההצבעות הכפולות, יחד עם חבר הכנסת יחיאל חזן. עם חשיפת הפרשה הודה שהצביע פעמיים בשתי הצבעות שונות. בעקבות ההודאה, ועדת האתיקה של הכנסת החליטה להטיל עליו עונש הרחקה של ארבעה חודשים מפעילות בכנסת[1]. גם בחקירת המשטרה, ביולי 2003, הודה שהצביע פעמיים[2]. בספטמבר 2003 היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין החליט להגיש כתב אישום נגדו על זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים[3], אך ועדת הכנסת החליטה בדצמבר 2003 שלא להסיר את חסינותו, כך שהוא לא הועמד לדין[4].
בעקבות ההחלטה לא להסיר את חסינותו עתרה התנועה למען איכות השלטון בישראל לבג"ץ. באוקטובר 2004 החליט נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, להעביר את הדיון בעתירה להסיר את חסינותו של גורלובסקי להרכב של 7 שופטים[5]. בפברואר 2005 ביטל בג"ץ את החלטת ועדת הכנסת לא להסיר חסינות של גורלובסקי והחזיר את הדיון לוועדה[6]. אך ביוני 2005 ועדת הכנסת הצביעה בשנית נגד הסרת חסינות גורלובסקי, בניגוד להנחיית בג"ץ[7]. שוב הוגשו עתירות לבג"ץ נגד ההחלטה[8], והרכב של 7 שופטי בג"ץ פסק פה אחד שניתן להחיל על המקרה חוק חדש המסיר את החסינות אוטומטית[9]. מיד אחר כך הודיע היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, כי בכוונתו להגיש כתב אישום כנגד גורלובסקי בפרשת ההצבעות הכפולות[10].
במסגרת עסקת טיעון, הוא הודה אז בעבירה של הפרת אמונים[11], ופברואר 2007 נידון לחודשיים עבודות שירות וחודשיים מאסר על תנאי[12].
בבחירות לכנסת ה-17 התמודד גורלובסקי ברשימת הליכוד לכנסת אך לא נבחר לאחר שמוקם במקום ה-54 הלא ריאלי ברשימה.
ב-2 בנובמבר 2015 נעצר גורלובסקי בחשד לסחיטה באיומים ושוחד, במסגרת חקירת "פרשה 618" - פרשת שחיתות בחברת נתיבי ישראל[13]. ב-8 בנובמבר 2015, מעצרו הוארך בשבוע[14]. המשטרה חשדה כי אלכס ויז'ניצר, שהיה יו"ר חברת "נתיבי ישראל", ובכירים נוספים בחברה יצרו מנגנון שחיתות שיטתי, שנוהל על-ידם, שבמסגרתו חברו לספקים חיצוניים, בהם גורלובסקי, וקידמו את העסקתם בפרויקטים של החברה. זאת, בתמורה לשוחד וטובות הנאה שונות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים[15]. כמו-כן נחשף כי גורלובסקי קיבל לא פחות מ-33 מיליון שקל בעבור שירותי ייעוץ לנתיבי ישראל במשך שש שנים[16]. באוקטובר 2017 הודיעה המשטרה כי גורלובסקי יועמד לדין בכפוף לשימוע[17], הוא הודיע בתגובה כי הוא "לא מסכים עם החשדות ושומר על זכות השתיקה"[18]. בפברואר 2021 הוגש כתב אישום נגד גורלובסקי על מתן שוחד והלבנת הון[19].
קישורים חיצוניים
עריכה- מיכאל גורלובסקי, באתר הכנסת
- מיכאל גורלובסקי, באתר כנסת פתוחה
- אורית בר-גיל, חבר הכנסת לשעבר מיכאל גורלובסקי הודה בהצבעות הכפולות, באתר גלובס, 6 בספטמבר 2006
- אבי בר-אלי, הח"כ שהרוויח 55 מיליון שקל, השכן של ליברמן שקיבל מיליון שקל - ועוד חשודים בפרשת מעצ, באתר TheMarker, 1 בספטמבר 2016
- גידי וייץ, כך השתלטו מקורביו של אביגדור ליברמן על התשתיות של ישראל, באתר הארץ, 17 בינואר 2018
הערות שוליים
עריכה- ^ גדעון אלון, ח"כ גורלובסקי הורחק ל-4 חודשים בשל זיוף ההצבעה, באתר הארץ, 11 ביוני 2003
צבי לביא, ועדת האתיקה של הכנסת השעתה ל-4.5 חודשים את ח"כ גורלובסקי מפעילות פרלמנטרית, באתר גלובס, 10 ביוני 2003 - ^ ברוך קרא, גורלובסקי הודה גם ביאח"ה שהצביע פעמיים, באתר הארץ, 11 ביולי 2003
כתב גלובס, ח"כ גורלובסקי נחקר באזהרה בפרשת ההצבעות הכפולות, באתר גלובס, 10 ביולי 2003 - ^ הדס מגן, רובינשטיין וארבל: כתבי אישום נגד חה"כ גורלובסקי וחזן בפרשת ההצבעות הכפולות, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2003
- ^ צבי לביא, ועדת הכנסת החליטה שלא להסיר את חסינותו של ח"כ מיכאל גורלובסקי בהצבעות הכפולות, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2003
צבי לביא, ברוב של 11 מול 6 קולות החליטה ועדת הכנסת שלא להסיר את חסינותו של ח"כ מיכאל גורלובסקי, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2003 - ^ שמואל דקלו, 7 שופטי בג"ץ ידונו בהסרת חסינות ח"כ גורלובסקי, באתר גלובס, 21 באוקטובר 2004
- ^ יובל יועז וגדעון אלון, בג"ץ ביטל החלטת ועדת הכנסת לא להסיר חסינות ח"כ גורלובסקי. השופט ברק: מתבקשת החלטה הפוכה, באתר הארץ, 24 בפברואר 2005
- ^ יובל יועז ומזל מועלם, ועדת הכנסת הצביעה בשנית נגד הסרת חסינות גורלובסקי, בניגוד להנחיית בג"ץ, באתר הארץ, 2 ביוני 2005
צבי לביא, ועדת הכנסת מצפצפת על בג"ץ: שוב החליטה לא להסיר חסינות גורלובסקי, באתר גלובס, 1 ביוני 2005 - ^ יובל יועז, עתירה נוספת בעקבות אי הסרת חסינות גורלובסקי, באתר הארץ, 6 ביוני 2005
- ^ שמואל דקלו, שנתיים אחרי ההצבעות הכפולות: מזוז יוכל להגיש כתב אישום נגד גורלובסקי, באתר גלובס, 9 באוקטובר 2005
- ^ הדס מגן, מזוז הכריע: יגיש שוב כתב אישום נגד גורלובסקי בפרשת ההצבעות הכפולות, באתר גלובס, 31 באוקטובר 2005
- ^ יובל יועז, ח"כ לשעבר גורולובסקי הודה בהצבעות הכפולות בהסדר טיעון, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2006
- ^ ניר חסון, עבודות שירות לח"כ לשעבר גורלובסקי, באתר הארץ, 12 בפברואר 2007
- ^ אלי סניור, השחיתות בנתיבי ישראל: ח"כ לשעבר חשוד שסחט באיומים, באתר ynet, 2 בנובמבר 2015
- ^ חן מענית, הוארך מעצרו של מיכאל גורלובסקי: "התווספו ראיות מפלילות", באתר גלובס, 8 בנובמבר 2015
- ^ אבי בר-אלי, דרמה בפרשת מעצ: המשטרה תפסה יומן שמתעד תשלומי שוחד מקבלנים לבכירים, באתר TheMarker, 9 בנובמבר 2015
- ^ שירות גלובס, ערוץ 10: נתיבי ישראל שילמה 33 מ' ש' לגורלובסקי על ייעוץ, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2015
- ^ אפרת נוימן, פרשת מע"צ: כתבי אישום בכפוף לשימוע יוגשו נגד 30 חשודים, בהם מקורבי ליברמן, באתר TheMarker, 24 באוקטובר 2017
- ^ חן מענית, ח"כ לשעבר גורלובסקי: "לא מסכים עם החשדות ושומר על זכות השתיקה"; בכיר לשעבר בנת"י: "לא שולם לי שוחד", באתר גלובס, 8 בנובמבר 2017
- ^ חן מענית, כתב אישום נוסף בפרשת נתיבי ישראל: קבלת ומתן שוחד והלבנת הון, באתר גלובס, 3 בפברואר 2021