מיקלוש רדנוטי

משורר יהודי הונגרי

מיקלוש רַדְנוטי (במקור גלאטר, בהונגרית: Radnóti Miklós;‏ 5 במאי 1909, בודפשט9 בנובמבר 1944, אָבְּדָה, היה משורר יהודי-הונגרי מומר, מגדולי המשוררים ההונגרים של המאה העשרים. נספה בשואה. זכה בפרס באומגרטן (1937).

מיקלוש רדנוטי
Radnóti Miklós
לידה 5 במאי 1909
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 9 בנובמבר 1944 (בגיל 35)
אבדה, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Glatter Miklós עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קרפשי עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת סגד (1934) עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק ניוגט עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג פאני דיארמטי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

רדנוטי נולד בשם מיקלוש גְלָאטֶר (Glatter Miklós) בשנת 1909 בבודפשט למשפחה יהודית מתבוללת. בלידתו נפטרו אמו ואחיו התאום, דבר שהשפיע עליו והתבטא ביצירותיו. אגנש ארדאי החותו למחצה.

בשנותיו האחרונות נדחה על ידי החברה ההונגרית על רקע היותו יהודי. ב-1943 עם אשתו פאני דיארמטי קיבל עליו את הנצרות הקתולית.

בשנים 1930-1934 הוא למד באוניברסיטת סגד. לאחר סיום הלימודים הוא שינה את שמו ל"רדנוטי". בשנת 1935 הוא התחתן והחל לעבוד בבית הספר בבודפשט.

בראשית שנות הארבעים נלקח למחנות שרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). בין היתר עבר במפעל לסוכר באלשד. בהמשך עבד במחנה הריכוז בור. על פי עדות ראייה, בנובמבר 1944, במהלך צעדה של קבוצת יהודים, הוכה קשות ועונה על ידי שומר שיכור. לאחר מכן היה פצוע וחלש מכדי לעבוד ולכן נורה ונקבר בקבר אחים ליד הכפר אבדה, בצפון-מערב הונגריה.

כמה מספריו תורגמו לעברית. שיר בכתב ידו שכתב בהיותו בעבודת כפייה בתקופת השואה מוצג ביד ושם.

Il faut laisser

עריכה

אחד משיריו הנודעים של רדנוטי נקרא "Il faut laisser" (צרפתית: 'צריך לעזוב'); זאת על שם השורה הפותחת שיר משנת 1586 של המשורר הצרפתי פייר דה רונסאר. רונסאר טוען כי "צריך לעזוב בית ובוסתן וגן" ("Il faut laisser maisons et vergers et jardins"), קרי להתנזר מהדאגה לרכוש ושאר הבלות העולם הגשמי. רדנוטי מהרהר בקול על פסיקה נושנה זו:

מקור: דוד גלעדי, תרגומים מהשירה ההונגרית, 1997 הונגרית

Il faut laisser maisons et vergers et jardins

בשורה הזאת פתח רונסאר את שירו האחרון

ואותה אני מהמה בחלל פי והשביל החום מאזין

ומשיחי הוורדים נושר ומרחף עלה קמל

ושני שיחים ערומים עוקבים אחרי תמהים,

נראה שהנוף הזה מבין מעט שפת צרפת,

Il faut laisser - תוהה גם האלון המדקלם,

ומשיר בלוט לאה על אדי השלכת,

בין עבים יושבת החמה ותיש קשור לחבל

יוצא והולך בזקן לבן ויגון

לסחור-סחור ומבוסס בשלוליות השדה,

להקת ציפורים מתרוממת לנדוד בחלל רקיע

ומופיעה ונעלמת בערפלי השקיעה,

צעיפי גשם קר מתבדרים בין בדים דלילים

Il faut laisser - זה הלחש ורונסאר נטמן ברגבים.

אל תירא, גם עליך יקפאו פניני זעת אפיך.

Il faut laisser maison, et vergers et jardins,

egyik utolsó versét e sorral kezdte Ronsard,

morgom magamban és fülel a barna ösvény

s a kerti rózsafákról egy-egy holt szirom száll;

két meztelen bokor mélán utánam bámul,

úgy látszik ért a táj egy kissé franciául;

il faut laisser, - mereng a tölgyfa is szavalva

s egy fáradt makkot ejt a gőzölgő avarra.

Felhők közt ül a nap, egy bak kötélre fűzve

elindul s mint fehér, szakállas mélabú jár

köröskörül s a rét tócsáiban taposgat;

az égi téreken madárhad vé-je úszkál

és néha eltünik a lassu szürkületben;

a ritkás lomb között hűs eső fátyla lebben,

il faut laisser, - susog, Ronsard-t a földbe tették,

s majd megfagy rajtad is, ne félj a gyöngy verejték.

יצירתו

עריכה

בשנות העשרים החל לכתוב שירה דאדאיסטית, אך עבר לכתיבה סימבוליסטית-אקספרסיוניסטית. שלושה מסלולים לכתיבתו: האישי, ההגותי והפוליטי. בשנות השלושים נרתם למאבק בפאשיזם, באנטישמיות ובאפליה הגזעית. ביצירתו ניכרת השפעתו של ברטולט ברכט. שיריו האחרונים המשקפים נפש שסועה בין תקווה וגעגוגים לביתו ולאוהביו לבין חשש מניצחון האלימות, נמצאו על גופתו והתפרסמו בקובץ "שמי סופה". הוא כתב גם יצירה אוטוביוגרפית בשם "מזל תאומים (1940).[1]

יצירתו שתורגמה לעברית

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מיקלוש רדנוטי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יהושע פראוור (עורך), האנציקלופדיה העברית, כרך ל., ירושלים - תל-אביב: החברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, תשל"ח