מלך ראוויטש
זכריה חנא בֶּרגנֶר (ביידיש: זכריה־חנא בערגנער; 7 בנובמבר 1893, ראדימנו, גליציה – 20 באוגוסט 1976, מונטריאול, קוויבק, קנדה), שנודע בשם העט מלך ראַוויטש (רָבִיץ'), היה משורר יידיש, עורך, מבקר ומספר. בנוסף, ראַוויטש תיעד את רפובליקת היידיש הבינלאומית במאה העשרים בלקסיקוני-האישים ובאוטוביוגרפיות שכתב, וכן בארכיונו שנמצא כיום בספרייה הלאומית בירושלים.[1]
 | |
| מימין לשמאל: ישראל יהושע זינגר, מלך ראוויטש, פרץ מרקיש, אורי צבי גרינברג, פרץ הירשביין ומנדל אלקין, ב-1922 | |
| לידה |
27 בנובמבר 1893 ראדימנו, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
20 באוגוסט 1976 (בגיל 82) מונטריאול, קנדה |
| שם לידה |
זכריה חנא בערגנער |
| מדינה |
ישראל |
| שפות היצירה |
יידיש |
| פרסים והוקרה |
פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש |
  | |
תולדות חייו
עריכהמלך ראוויטש נולד בראדימנו שבגליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית, בנה של הממואריסטית הינדה ברגנר (הינדע בערגנער) לבית רוזנבלאט, אחיו הגדול של הרץ ברגנר.
החל לכתוב שירה ולפרסמה בגיל צעיר מאוד - בהיותו בן שש עשרה כבר ראו אור שיריו, בשנת 1912. הוא גויס לצבא הקיסרות האוסטרו-הונגרית, ושירת בו בעת מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1917, תוך כדי המלחמה, נדפס ספר שיריו הראשון ביידיש, "עשבי חורבות" (רואינענגראז).
מתום מלחמת העולם הראשונה הפך מלך ראוויטש למשורר נווד, "יהודי נודד" אמיתי. משנת 1921 עד שנת 1934 ישב בוורשה, והיה בין ראשי המדברים בספרות היידיש המודרנית החילונית. בוורשה ערך כמה קבצים ספרותיים (כמו כתב העת השבועי לספרות ותרבות "ליטערארישע בלעטער") והתחבר עם גדולי היוצרים בלשון יידיש. בשנת 1935 היגר עם משפחתו לאוסטרליה וישב בה כשנתיים, עד שנת 1937.
קודם להגירתו לאוסטרליה, נסע מלך ראוויטש למערב אוסטרליה בשנת 1933, באישור ממשלת אוסטרליה, במטרה לחפש מקום התיישבות בטוח ליהודים בחבל קימברלי שבצפון המדינה, במסגרת התוכנית שנודעה כ"תוכנית קימברלי". נסיעתו מומנה על ידי קבוצת אינטלקטואלים ואנשי עסקים יהודים, בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה והתגברות האנטישמיות בכל רחבי היבשת. מצויד בהיתר ממשלתי רשמי, וכשבאמתחו מכתב מאלברט איינשטיין ומצלמת קודאק, יצא ראוויטש מהיישוב אליס ספרינגס בליווי עוזר אבוריג'יני ונהג משאית ממוצא איטלקי. ראווטיש סקר את חבל קימברלי והסיק כי המקום מתאים להתיישבות יהודית מסיבית - בניגוד לארץ ישראל הקטנה, שבה אוכלוסייה ערבית משמעותית המתנגדת בתקיפות למפעל הציוני. כתוצאה מפרוץ מלחמת העולם השנייה, התחזקותה של התנועה הציונית בעקבות השואה והקמתה של מדינת ישראל, ירדה תוכנית קימברלי לטמיון.
מלך ראוויטש נסע וסייר בכל רחבי העולם היהודי. מנסיעותיו הרבות פרסם רשמי מסע בעיתונים, ולימים כתב את ספרו האוטוביוגרפי "ספר המסעות של חיי". בשנת 1941 התיישב בקנדה, ושמש כעורך כתב העת "קענעדער אדלער". בשנת 1954 עלה לישראל והצטרף לבנו, הצייר יוסל ברגנר.
מלך ראוויטש פרסם כארבעים כרכי שירה, סיפורת, מסה והגות ביידיש. ספריו נדפסו בערים וארצות שונות, ובהן בואנוס איירס שבארגנטינה, מונטריאול שבקנדה, וילנה שבליטא, ורשה, וינה ותל אביב. לעברית תורגמו רק ספרים בודדים. כן תורגמו ספריו לאנגלית וללשונות אחרות.
מבחר משיריו תורגם לאנגלית על ידי המשורר היהודי-קנדי סימור מיין, ויצאו לאור בקובץ בשם "Night Prayer" בקנדה בשנת 1993.
מכתבי מלך ראוויטש בעברית
עריכהמלך ראוויטש פרסם ביידיש כארבעים כרכים של שירה, רשמי מסע, זכרונות ביוגרפיות ועוד. לעברית תורגמו רק ספרים מעטים.
- על נהרות, עשרה מחזורי שירת יידיש, ובתוכם גם משירי ראוויטש, תרגם וערך שמשון מלצר, תל אביב, 1977.
- חמישים שירים, שירי מלך ראוויטש, בחר ותרגם א"ד שפיר, תל אביב תשכ"ט, 1969.
- ספר המעשיות של חיי, תרגם משה יונגמן, חיתוכי עץ אודרי ברגנר, תל אביב תשל"ו, 1976.
- המנודים אל הדלים, מבחר שירים מיידיש, תרגום: א"ד שפיר תל אביב, הוצאת קשב לשירה 2008
לקריאה נוספת
עריכה- יוסל בירשטיין, מלך ראוויטש לאור מכתבים שבארכיונו, נדפס בגשרים, א', תשמ"ג 1983.
- ישראל שטרן, מחשבות אחר מותו של מלך ראוויטש, נדפס בקאנאדער יידישער זאמלבוך, 1982.
קישורים חיצוניים
עריכה
- רשימת הפרסומים של מלך ראוויטש, בקטלוג הספרייה הלאומית
- יעפים ישורין (צוזאמענגעשטעלט), מלך ראוויטש ביבליאָגראפיע, מונטריאול: ראוויטש בוך קאָמיטעט ביי דער יידישער פאָלקסביבליאָטעק, 1954, עמ' 451–487, בארכיון האינטרנט (מתוך "די לידער פון מיינע לידער")
- מלך ראוויטש ותוכנית קימברלי
- הארץ הלא-מובטחת - תוכנית קימברלי ומלך ראוויטש
- אלי הירש, על "המנודים אל הדלים", ידיעות אחרונות, 8 בפברואר 2008
- מלך ראוויטש, דף שער בספרייה הלאומית
מיצירתו
עריכה- ספרי מלך ראוויטש בארכיון האינטרנט
- "ייִדיש" (ביידיש)
- נתן עק ומלך ראוויטש עמנואל רינגלבלום בגיטו ורשה באתר יוצאי בוצ'אץ'