מנחם מנדל קרוכמל
הרב מנחם מנדל קרוכמל (נולד בערך בשנת ה'ש"ס, 1600 - ב' בשבט ה'תכ"א, 1661) היה רב ומנהיג בולט במזרח ומרכז אירופה. מפורסם על שם ספר השו"ת שלו, "צמח צדק"[1].
| לידה |
1600 ה'ש"ס קרקוב, האיחוד הפולני-ליטאי  |
|---|---|
| פטירה |
1661 (בגיל 61 בערך) ב' בשבט ה'תכ"א |
| תקופת הפעילות |
?–1661 |
| רבותיו |
יואל סירקיש |
| תלמידיו |
גרשון אשכנזי |
| חיבוריו | שו"ת צמח צדק |
  | |
תולדותיו
עריכהנולד בקרקוב. היה תלמידו של רבי יואל סירקיש (הב"ח). בצעירותו התמנה לדיין בעיר ורבו מינהו לראש ישיבה. לאחר שהחלו פרעות הקוזקים עזב ובשנת שצ"ו (1636) התמנה לאב"ד בקרמזיר שבמוראביה. בהמשך כיהן בפרוסניץ ובשנת ת"ח החל לכהן כרבה של ניקלשבורג והגלילות, עד לפטירתו. בכהונתו זו תיקן תקנות רבות ברחבי מוראביה בענייני הנהגת הקהילות וענייני מיסוי. בין תקנותיו הייתה תקנה למניעת הפקעת מחירי הדגים, שלא לקנות למשך תקופה דגים עד שיורידו את המחירים. עמד בראש האספה בדרז'ניץ בשנת תי"ט בה התייצב לטובת העניים והתנגד לראשי הקהילות והעשירים. כמו כן פעל בנושא התרת עגונות לאחר פרעות ת"ח ות"ט.
היה משיב גדול. אחת התשובות המפורסמות שלו היא בנוגע ל"דם יהודי אינו הפקר" - והצורך להשתתפות הקהילה בהוצאות על מנת להביא רוצחי יהודים על רקע לאומי ודתי לבית המשפט של המדינה, ואף להשתתף בהוצאות על מנת להשיג צדק מבית משפט כזה, אף על פי שזו "מסירה לערכאות"[2]. עמד בקשר מכתבים עם רבי יום טוב ליפמן הלר ("התוספות יום טוב"), רבי דוד הלוי סגל (בעל הט"ז, חברו ללימודים אצל הב"ח), רבי אהרן שמעון שפירא רבה של פראג ובוהמיה, ורבי יהושע העשיל ("המגיני שלמה").
רוב דברי תורתו אבדו בזמן הגירוש מווינה בשנת ת"ל (1670) או נשרפו בשריפה בניקלשבורג בשנת תע"ט (1719). ספרו החשוב הוא "צמח צדק", שו"ת על סדר השולחן ערוך.
את מקומו ברבנות ניקלשבורג מילא תלמידו וחתנו (בזיווג שני) רבי גרשון אשכנזי. לאחר מעברו של רבי גרשון לווינה, כיהן ברבנות ניקלשבורג בנו של רבי מנחם מנדל.
ספריו
עריכה- ספרו שאלות ותשובות צמח צדק לרב מנחם מענדל מניקלשבורג, תל"ה (1665) נדפס בא"ד (אמסטרדם). קרא שם ספרו צמ״ח צד״ק על פי הפסוק בירמיהו כג, ה, ״והקמתי לדוד צמח צדיק״ ולרמוז על שם המחבר כנהוג אצל הרבה מחברים, כי צמ״ח בגמטריא עולה מנח״ם (138), וצד״ק עולה מענד״ל (194) (לפי כללי כתיבה ביידיש כותבים מענדל עם האות ׳ע׳ המשמשת כתנועת סגול). עוד רומז לשמו כי צמח הוא אחד משמות המשיח ככתוב בזכריה ג, ח, ויש אומרים בסנהדרין צח ב ששמו של המשיח הוא מנחם.
- זמר נאה לכבוד התורה הודפס לאחר מותו בשנת תל"ה (1674)[3], דפוס די קאשטרו - אמשטרדם.
- פי צדיק ספר המיוחס לרב מנדל מניקלשבורג, הודפס בוורשה, תרמ"ד (1884)
קישורים חיצוניים
עריכה- דוד הלחמי, רבי מנחם מנדל קרוכמל מניקלשפורג (בעל שו"ת „צמח צדק”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ע"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
מנחם מנדל בן אברהם (1600-1661), מניקולסבורג, דף שער בספרייה הלאומית- שו"ת צמח צדק (קרוכמל), באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
הערות שוליים
עריכה- ^ כיום מכונה בדרך כלל "צמח צדק הקדמון" להבדילו משו"ת צמח צדק של רבי מנחם מנדל שניאורסון האדמו"ר השלישי מחב"ד.
- ^ צמח צדק, סימן קי"א
- ^ הודפס כנראה בתחילת השנה העברית
