מנפאואר (Manpower) היא חברה בינלאומית העוסקת בקבלנות כח אדם לעבודות משרדיות, וביישום מקצועי בתחומים נוספים, וניהול פרויקטים בשיטת מיקור חוץ.

מנפאואר
נתונים כלליים
בורסה הבורסה לניירות ערך בניו יורק (MAN) עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים Elmer Winter, Aaron Scheinfeld עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1948–הווה (כ־76 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה מילווקי עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה תעשיית כוח אדם וגיוס עובדים עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.manpowergroup.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

מנפאואר הוקמה על ידי שני עורכי דין, אלמר וינטר ואהרון שנייפלד במילווקי, שבויסקונסין בשנת 1948. בשנת 1976 מכר מייסד החברה, וינטר את החברה לחברת "פרקר פן"[1]. בשנת 1986 החלה החברה להיסחר בבורסת ניו יורק. בשנת 2001 רכשה החברה את חברת ג'פרסון ולס המעניקה שירותי העסקה בתחומי חשבונאות, טכנולוגיה ומיסוי.

החברה פועלת בערים נוספות בארצות הברית, וב-80 מדינות ברחבי העולם, ולה למעלה מ-4,500 סניפים, וכ-400,000 לקוחות בשנה. החברה מעסיקה 33,000 עובדים קבועים וכ -2,000,000 עובדים זמניים בשנה ומדורגת במקום ה-413 בדרוג 500 Fortune.

מנפאואר ישראל

עריכה

בתחילת 1967 הגיע מנכ"ל מנפאואר לישראל בכוונה להקים סניף של החברה בישראל[2]. המנכ"ל התקבל בקרירות על ידי שר העבודה יגאל אלון, שחשש שבכוונת מנפאואר להציע לישראלים עבודה בחוץ לארץ ובכך לעודד ירידה[3]. סניף של מנפאואר בתל אביב נפתח בתל אביב בשנת 1968. באותה שנה הגישה החברה בקשה להיתר בתחום השמת כח אדם, לשר העבודה[4]. החברה קבלה משירות התעסוקה מכתב התראה הדורש ממנה לחדול מלעבוד בשיטות המפירות את החוק המחייבות השמה דרך לשכות תעסוקה ממשלתיות בלבד[3]. בנובמבר 1971, לכבוד שלוש שנים לפעילות הסניף, נמסר שכמחצית העובדים הזמניים מסופקים לצורך מילוי מקום ומחצית אחרת מסופקת לצורך התגברות על עומס זמני. החברה לא עסקה בהשמת עובדים, דבר שהיה נתון אז למונופול של שירות התעסוקה[5].

בשנת 1975 החלה החברה לפרסם דו"ח רבעוני על מגמות ביקוש לעובדים בתחומים שונים על סמך מודעות דרושים בעיתונים[6].

בשנים הראשונות עסקה החברה בעיקר במתן שירותים משרדיים. בשנת 1976 הודיעה החברה על התרחבות לתחום של שירותי עבודה בתעשייה[7]. בנובמבר 1979 פתחה החברה סניף בחיפה[8] ובהמשך הקימה גם סניפים בירושלים ובאר שבע[9]. בשנת ה-80 החברה הפעילה מבחני רמה בהדפסה לעובדיה[10] וקורסי הכשרה מקצועית למי שיתחייב לעבוד בחברה לתקופה נדרשת[11]. באמצע שנות ה-80 הוקם סניף ברחובות[12] ובשנת 1988 הוקם סניף בהרצליה[13].

לחברה מספר חברות בנות ובהם חברת מנפאואר (המעסיקה כ-450 עובדים קבועים ולמעלה מ-50,000 עובדים חיצוניים בקרב 8,000 לקוחות).

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מנפאואר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ פרקר רכש את מנפאואר, מעריב, 15 בנובמבר 1976
  2. ^ חברת אמריקאנית לשרותים מסחריים תפתח סניף בארץ, על המשמר, 16 בינואר 1967
  3. ^ 1 2 יובל אליצור, המפעל אמנם מאושר - אך אין מניחים לו לעבוד, מעריב, 13 בינואר 1969
  4. ^ רוצים להקיפ לשכות עבודה, מעריב, 25 בנובמבר 1968
  5. ^ חברת "מנפאואר" שילשה פעילותה, דבר, 8 בנובמבר 1971
  6. ^ ירידה קלה בביקוש לעובדי משרדים ושירותים, דבר, 6 באוגוסט 1975
    חלה ירידה בביקוש לטכנאים ועובדי מתכת, דבר, 21 באוקטובר 1976
    אשתקד לא גדל מספר מודעות "דרושים" בעיתונים, דבר, 2 בפברואר 1977
    שיא בביקוש עובדים באמצעות מודעות "דרושים", דבר, 17 בינואר 1983
  7. ^ מנפאואר תספק לתעשייה עובדים טכניים וזמניים, מעריב, 7 בדצמבר 1976
  8. ^ סניף למנפאואר בחיפה, מעריב, 19 בנובמבר 1979
  9. ^ יעקב בירן, מנפאואר - כח האדם, מעריב, 9 בפברואר 1988
  10. ^ מנפאואר (ישראל) מיישמת מבדקי כתבניות שפותחו בארצות הברית, מעריב, 26 באוקטובר 1981
  11. ^ בחזרה למעגל העבודה, מעריב, 3 בספטמבר 1986
  12. ^ קפץ לאזרחות, מעריב, 17 בנובמבר 1986
  13. ^ תפקידים חדשים, מעריב, 26 ביולי 1988