מסדר השחרור
מסדר השחרור (בצרפתית: Ordre de la Libération) הוא אות כבוד הניתן על מנת לציין גבורה במהלך השירות בצבא צרפת החופשית במלחמת העולם השנייה.
פרטים | |
---|---|
מדינה | צרפת |
סוג | מסדר אבירות |
מפקד המסדר | שארל דה גול |
למען | התנהגות אמיצה וראויה לציון במיוחד בצבא צרפת החופשית במהלך מלחמת העולם השנייה |
דרגות וסוגים | "חבר מסדר השחרור" |
נוסד | 15 בנובמבר 1940 |
הענקות | |
הוענק לראשונה | 29 בינואר 1941 |
הוענק לאחרונה | 23 בינואר 1946 |
סה"כ הוענקו | 1061 |
היררכיה | |
עיטור גבוה יותר | לגיון הכבוד |
עיטור נמוך יותר | המדליה הצבאית |
אות כבוד זה נחשב השני בחשיבותו מבין אותות הכבוד המוענקים בצרפת, לאחר אות מסדר הכבוד. 1,061 אנשים קיבלו אות זה. אות דומה, מדליית ההתנגדות, מוענק עבור מעשים שנעשו על ידי תנועת ההתנגדות הצרפתית במהלך מלחמת העולם השנייה, אולם חשיבותו נמוכה מזו של אות מסדר השחרור.
היסטוריה
עריכההמסדר הוקם ב-16 בנובמבר 1940 על ידי הגנרל שארל דה גול בצו מס' 7 עליו חתם בהיותו בבראזוויל. מטרת המסדר הייתה "לציין לשבח מיוחד אישים או קהילות אזרחיות אשר הצטיינו במעשיהם למען שחרור צרפת והאימפריה שלה". אין דרישות גיל, מין, דרגה או לאום לקבל האות - והוא ניתן לאור המעשים של מקבל האות.
במסדר דרגה אחת בלבד - "חבר מסדר השחרור" ("Compagnon de la Libération"). לשארל דה גול, מייסד המסדר ניתנה הדרגה "המאסטר הגדול" של המסדר (Grand Maître).
אות המסדר
עריכההמדליה המוענקת לחברי המסדר נקראת "צלב השחרור" (Croix de la Libération). צורתה מלבנית ועליה צלב לורן (סמל צבא צרפת החופשית). בצידה האחורי של המדליה מופיע המוטו בלטינית: “PATRIAM SERVANDO VICTORIAM TULIT” ("על ידי שירות המולדת הוא/היא הביאו ניצחון").
צבעי האות הם: ירוק, המסמל תקווה, ושחור המסמל אבלות.
המדליה והאות הוענקו בטקס צבאי בו מוענקים המדליה והאות ונאמר: "Nous vous reconnaissons comme notre Compagnon pour la libération de la France dans l’honneur et par la Victoire" (“אנו מכירים בך כחבר למען שחרור צרפת, בכבוד ובניצחון”).
מקבלי המדליה
עריכההמדליה הוענקה ל-1,061 חברי המסדר:
- 1,038 אישים;
- 18 יחידות מצבא צרפת, חיל האוויר הצרפתי, וחיל הים הצרפתי;
- 5 יישובים: נאנט, גרנובל, פריז, ואסיו-אן-ורקור ואיל דה סן.
אישים שקיבלו את האות
עריכהכ-105 ממקבלי האות היו מתחת לגיל 20, הצעיר שבהם הוא מאתורין הנריו אשר הוצא להורג בהיותו בן 14 בסירובו לגלות מיקום של חיילי צבא צרפת. 260 ממקבלי האות קיבלו אותו לאחר מותם, ו-65 נפלו לאחר קבלת האות.
6 נשים קיבלו את האות.
שני אישים שאינם בעלי אזרחות צרפתית קיבלו את האות - וינסטון צ'רצ'יל (בשנת 1958) וג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת (בשנת 1960 - לאחר מותו). המסדר, שנסגר בשנת 1946 נפתח במיוחד לצורך מתן אותות אלה.
יחידות שקיבלו את האות
עריכה- מכוחות היבשה:
- Bataillon de Marche n°2
- חצי חטיבה ה-13 של לגיון הזרים
- Bataillon d’Infanterie de Marine et du Pacifique
- Régiment de Marche du Tchad
- גדוד חיל הרגלים הקולוניאלי השני
- גדוד הארטילריה הימית הקולוניאלי הראשון
- גדוד הארטילריה הקולוניאלי ה-1-3
- 1er Régiment de Marche de Spahis Marocains
- 501ème Régiment de chars de Combat
- מכוחות הים:
- אוניית הצי רוביס
- קורבטה FS Aconit
- 1er Régiment de Fusiliers Marins
- מחיל האוויר:
- 1ère Escadrille de Chasse
- רגימנט נורמנדי-ניימן
- 2ème Régiment de Chasseurs Parachutistes de l’Armée de l’Air
- Groupe de Bombardment Lorraine
- Groupe de Chasse Ile-de-France
- טייסת אלזס
יישובים וערים שקיבלו את אות המסדר
עריכה- אות המסדר הוענק לעיר נאנט ב-11 בנובמבר 1941 בשל התנגדותה לכיבוש הגרמני.
- האות הוענק לעיר גרנובל ב-4 במאי 1944 בשל מאבקה בגרמנים שהביאה להוצאה להורג של אישים רבים בעיר בעקבות מתקפה שנערכה ב-14 בנובמבר וב-2 בדצמבר 1943.
- פריז קיבלה את אות המסדר ב-24 במרץ 1945 בשל מאבק תושביה ב-19 באוגוסט באותה שונה למען שחרור העיר.
- ואסיו-אן-ואקור קיבל את האות ב-14 באוגוסט 1945 בשל סיוע של תושבי הכפר לצנחנים של בעלות הברית, ובשל מתקפה ב-14 ביולי על חיילים גרמנים שבעקבותיה נרצחו 72 מתושבי הכפר על ידי הגרמנים וכל בתי הכפר הועלו באש.
- איל דה סן קיבל את אות המסדר ב-1 בינואר 1946 בשל העובדה שתושבי הכפר שלחו את ילדיהם להילחם בשורות צבא צרפת החופשית.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של מסדר השחרור (בצרפתית)
- מסדר השחרור, ברשת החברתית פייסבוק
- מסדר השחרור, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- מסדר השחרור, ברשת החברתית אינסטגרם
- רשימת מקבלי האות