ויקיפדיה

מסוט אוזיל

כדורגלן גרמני ממוצא טורקי

מסוט אוזיל (בטורקית ובגרמנית: Mesut Özil; נולד ב-15 באוקטובר 1988) הוא כדורגלן עבר גרמני ממוצא טורקי, ששיחק בעמדת הקשר ההתקפי.

מסוט אוזיל
Mesut Özil
אוזיל במדי נבחרת גרמניה, 2018
אוזיל במדי נבחרת גרמניה, 2018
מידע אישי
לידה 15 באוקטובר 1988 (בן 36)
גלזנקירשן, מערב גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.8 מטרים
עמדה קשר התקפי
מועדוני נוער
1995–1998
1998–1999
1999–2000
2000–2005
2005–2006 		וסטפאליה 04 גלזנקירכן
טוטוניה שאלקה נורד
פלקה גלזנקירכן
רוט-וייס אסן
שאלקה 04
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2006–2008
2008–2010
2010–2013
2013–2021
2021–2022
2022–2023
סך הכול: 		שאלקה 04
ורדר ברמן
ריאל מדריד
ארסנל
פנרבחצ'ה
איסטנבול בשאקשהיר 		30 (0)
71 (13)
105 (19)
184 (33)
32 (8)
4 (0)
426 (73)
נבחרת לאומית כשחקן
2009–2018 נבחרת גרמניה בכדורגל גרמניה 92 (23)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אוזיל במדי ריאל מדריד, 2010
אוזיל במדי ארסנל, 2013

קריירת מועדונים

עריכה

אוזיל נולד וגדל בגלזנקירכן שבמערב גרמניה, כנכד למהגרים מטורקיה.

בצעירותו שיחק בקבוצות ילדים שונות בגלזנקירכן וברוט-וייס אסן שבגרמניה. בשנת 2005 עבר לשחק בקבוצת הנוער של שאלקה 04, ובעונת 2006/2007 הועלה לקבוצה הבוגרת של המועדון. ב-29 ביולי 2006 ערך את הופעת הבכורה שלו בקריירה, במשחק נגד באייר לברקוזן במסגרת הסיבוב הראשון של גביע הליגה הגרמני, בו ניצחה שאלקה 9–10 בדו-קרב בעיטות עונשין. אף על פי כן, ארבעה ימים לאחר מכן הפסידה הקבוצה 1–4 לבאיירן מינכן והודחה מהמפעל. את הופעת הבכורה שלו בבונדסליגה ערך ב-12 באוגוסט, כאשר נכנס כמחליף לחמיט אלטינטופ בדקות הסיום של המשחק נגד איינטרכט פרנקפורט, שהסתיים בתיקו 1-1. עד סיום העונה שותף ב-18 משחקי ליגה נוספים וסייע לקבוצתו לסיים במקום השני בליגה.

עם תחילת עונת 2007/2008 הבקיע את שערו הראשון במדי שאלקה, בניצחון 0–9 על איינטרכט טריר בסיבוב הראשון של הגביע הגרמני. גם בבונדסליגה הפגין יכולת טובה עם שלושה בישולים ב-11 המשחקים הראשונים של העונה. בעקבות יכולתו המרשימה, הועבר אוזיל ב-31 בינואר 2008 לוורדר ברמן תמורת 4.3 מיליון אירו,[1] וב-2 בפברואר ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה, במשחק הליגה נגד באיירן מינכן. ב-4 באפריל כבש את שערו הראשון במדי ברמן ושער הבכורה שלו בבונדסליגה וסייע לקבוצתו לסיים בתיקו 3-3 נגד קרלסרוהה. עד סיום העונה עבד בעיקר על השתלבותו בהרכבה של ברמן וסייע לקבוצה לסיים במקום השני בליגה.

בעונת 2008/2009 הוא הפך לאחד השחקנים המשמעותיים בברמן ואף סיים את העונה כסגן מלך הבישולים של הבונדסליגה עם 15 בישולים, שני רק לזויסן מיסימוביץ' שזכה בתואר עם 20 בישולים. כמו כן, כבש שלושה שערי ליגה, אולם ברמן סיימה את העונה במקום העשירי בלבד. אף על פי כן, הוא סייע לקבוצתו לזכות בגביע הגרמני באותה עונה, כשכבש את שער הניצחון בגמר 0–1 על באייר לברקוזן. גם בליגת האלופות הפגין אוזיל יכולת מרשימה, ואת שלב הבתים סיים עם ארבעה בישולים, כולל שלושה בצמד המשחקים נגד אינטר מילאנו. עם זאת, ברמן סיימה במקום השלישי בלבד בבית, לאחר שסיימה בתיקו 0-0 נגד אנורתוסיס פמגוסטה הקפריסאית והובסה 0–3 על ידי פנאתינאיקוס. בשלב 32 האחרונות של גביע אופ"א, אליו שובצה לאחר שהודחה מליגת האלופות, הצליחה ברמן להדיח את מילאן שהייתה הפייבוריטית לזכות בתואר. בהמשך ניצחה ברמן את סנט אטיין, אודינזה (נגדה בישל אוזיל שני שערים) והמבורג והעפילה למשחק הגמר, בו הפסידה 1–2 בהארכה לשחטיור דונצק.

בעונת 2009/2010 עזב דייגו את ברמן ואוזיל הפך לשחקן המוביל של הקבוצה יחד עם קלאודיו פיסארו. כבר במשחק הפתיחה של הבונדסליגה נגד איינטרכט פרנקפורט כבש את שערו הראשון בעונה זו והוביל את קבוצתו לניצחון 2–3. כשבועיים לאחר מכן הבקיע צמד שערים ובישל שניים נוספים בניצחון 3–6 על אקטובה במשחק הראשון של סיבוב המוקדמות השלישי של הליגה האירופית. במשחק הגומלין בישל אוזיל לפיסארו את שערה הראשון של ברמן בדרך לניצחון 0–2 ולהעפלה לשלב הבתים של הליגה האירופית. בשלב הבתים המשיך אוזיל להפגין יכולת מצוינת ועם שלושה בישולים הוביל את ברמן למקום הראשון בבית.

במשחק הגומלין של שלב 32 האחרונות נגד טוונטה אנסחדה הוא בישל שני שערים והוביל את ברמן לניצחון 1–4 (2-4 בסיכום שני המשחקים) ולהעפלה לשמינית הגמר. על אף היכולת המרשימה בסיבובים הראשונים, ברמן הודחה מהליגה האירופית כבר בסיבוב הבא, לאחר שסיימה בתיקו 5-5 בסיכום שני המשחקים נגד ולנסיה והודחה בעקבות שערי חוץ. גם בליגה הציג יכולת שיא ועם תשעה שערים ו-17 בישולים זכה בתואר מלך הבישולים של הבונדסליגה והוביל את קבוצתו למקום השלישי. בין היתר במחזור ה-33, בהופעתו ה-100 בבונדסליגה, אוזיל כבש את השער הראשון בניצחון 0:2 נגד קבוצת נעוריו שאלקה, שפגע בשאיפות האליפות של הרויאל-בלוז. כמו כן, הוביל את ברמן שוב לגמר הגביע הגרמני, עם בישולים בשמינית הגמר נגד קייזרסלאוטרן ובחצי הגמר נגד אאוגסבורג. עם זאת, ברמן הובסה במשחק הגמר 0–4 על ידי באיירן מינכן.

בעקבות הצלחתו הרבה במדי ברמן ויכולתו המרשימה במדי נבחרת גרמניה במונדיאל 2010, הפך אוזיל לאחד השחקנים המבוקשים באירופה בפגרת הקיץ של עונת 2010/2011 כאשר ברצלונה, ארסנל וריאל מדריד היו מהמתעניינות הבולטות. כוכב מנצ'סטר יונייטד, ווין רוני, אף ביקש מפרגוסון באופן אישי להחתימו בקבוצה. ב-14 באוגוסט 2010 ערך את הופעתו האחרונה במדי ברמן, בסיבוב הראשון של הגביע הגרמני נגד רוט-וייס אאכן, ואף בישל לפיסארו את השער הראשון במשחק, בדרך לניצחון 0–4. שלושה ימים לאחר מכן עבר לשחק בריאל מדריד הספרדית תמורת 15 מיליון אירו[2] ואמר: "כאשר ריאל רוצה אותך, אין מקום להתלבטויות. לא ניתן לסרב למועדון זה. ריאל היא מוסד, מועדון עם היסטוריה מפוארת, אצטדיון וסגל ברמה הגבוהה ביותר". תחילה קיבל את המספר 26, אך לאחר עזיבתו של ואן דר וארט לטוטנהאם, קיבל את המספר 23.

אוזיל הגיע תחילה כמחליף לקאקה, אך הפך לשחקן הרכב לאחר שהברזילאי עבר ניתוח. את הופעת הבכורה שלו בקבוצה ערך במחזור הפתיחה של הליגה כשהחליף בדקה ה-62 את די-מריה בתיקו 0:0 אצל מאיורקה.

ב-3 באוקטובר 2010 הבקיע את שערו הראשון במדי ריאל, בניצחון 1–6 על דפורטיבו לה קורוניה. בעונתו הראשונה בקבוצה זכה עמה בגביע המלך הספרדי, לאחר ניצחון על ברצלונה במשחק הגמר ובפן האישי סיים את העונה כשיאן הבישולים באירופה עם 25 בישולים בכל המסגרות.

בעונת 2011/2012 החל ללבוש את החולצה מס' 10 כאות לעלייה במעמדו בקבוצה לאחר העונה הראשונה המוצלחת מבחינתו. במשחק הראשון של הסופרקופה הספרדי נגד ברצלונה בברנבאו כבש את שער הקלאסיקו הראשון שלו בקריירה, אך בגומלין הורחק לקראת הסיום לאחר עימות מילולי עם דויד וייה. באותה עונה ריאל מדריד זכתה באליפות ה-32 בתולדותיה כשאוזיל סיים כשיאן הבישולים בליגה(17).

בפתיחת עונת 2012/2013 אוזיל זכה עם הבלאנקוס בסופרקופה אך חל פיחות במעמדו עם הגעתו של לוקה מודריץ' מטוטנהאם. למרות זאת הוא סיים את העונה עם 26 בישולים.

ב-2 בספטמבר 2013 חתם לחמש עונות בארסנל, ששילמה עבורו 50 מיליון אירו, ובכך הפך לשחקן הגרמני היקר בהיסטוריה (שיא שנשבר מאז כמה פעמים). ב-14 בספטמבר ערך את הופעת הבכורה שלו בפרמייר ליג, בניצחון 1–3 על סנדרלנד, ובישל לאוליבייה ז'ירו את השער הראשון במשחק. ב-1 באוקטובר כבש את שער הבכורה שלו במדי ארסנל, בניצחון 0–2 על נאפולי במסגרת שלב הבתים של ליגת האלופות. בליגה כבש בעונה זו חמישה שערים והוסיף תשעה בישולים, ובתום העונה זכה עם הקבוצה בגביע האנגלי.

ב-31 בינואר 2018 האריך את חוזהו בארסנל עד לשנת 2021.[3]

לקראת עונת 2020\2021 לא נכלל אוזיל ברשימת הסגל של ארסנל למשחקי הפרמייר ליג, לאחר שלא שיחק מאז מרץ 2020. ב-15 בינואר 2021 סיכמו ארסנל ואוזיל על התרת חוזהו במועדון ועל שחרורו המיידי.[4]

ב-17 בינואר 2021 עבר לפנרבחצ'ה מליגת העל הטורקית, כשחתם במועדון לשלוש שנים.[5] ב-2 בפברואר 2022 ערך הופעת בכורה בניצחון קבוצתו 1–2 על הטייספור.

ב-13 ביולי 2022 חתם באיסטנבול בשאקשהיר מליגת העל הטורקית.[6] ב-3 בפברואר 2023 התיר את חוזהו בקבוצה.[7] ב-22 במרץ 2023 הודיע על פרישה ממשחק פעיל.[8]

נבחרות גרמניה

עריכה
 
אוזיל אוחז בגביע העולם בכדורגל בו זכתה נבחרתו הגרמנית במונדיאל 2014

כמי שהיה רשאי לבחור לשחק עם נבחרת טורקיה[9] או עם נבחרת גרמניה[10], לאחר התלבטות רבה,[11][12][13] אוזיל בחר בנבחרת של מולדתו הגרמנית.[14]

בספטמבר 2006 זומן אוזיל לראשונה לסגל נבחרת גרמניה עד גיל 17. מאוחר יותר באותה השנה החל לשחק עבור נבחרת גרמניה עד גיל 19, במדיה ערך אחת עשר הופעות וכבש ארבעה שערים.

בשנת 2007 זומן לסגל הנבחרת הצעירה של גרמניה עד גיל 21, וכשנתיים לאחר מכן הוביל אותה לזכייה באליפות אירופה עד גיל 21, עם שער במשחק הגמר נגד אנגליה, בו ניצחה גרמניה 0–4, ונבחר לשחקן המצטיין של משחק הגמר.

מספר חודשים לפני כן, ב-11 בפברואר 2009, ערך אוזיל את הופעת הבכורה שלו בנבחרת גרמניה הבוגרת, במשחק ידידות נגד נורווגיה, בו הפסידה גרמניה 0–1. את שערו הראשון במדי הנבחרת הבקיע ב-5 בספטמבר 2009, והוביל אותה לניצחון 0–2 על דרום אפריקה.

אוזיל נכלל בסגל נבחרת גרמניה הבוגרת, למונדיאל 2010 וכבר במחזור הפתיחה של הטורניר נגד אוסטרליה, בישל לקאקאו את השער הרביעי בניצחון 0–4. במשחק השלישי של שלב-הבתים נגד גאנה, הבקיע עבור גרמניה את השער היחיד במשחק והוביל אותה להעפלה לשמינית-הגמר. גם בשלבים הבאים הפגין יכולת מעולה ואף בישל פעמיים (פעם אחת בכל משחק) בניצחונות 1–4 ו-0–4 על אנגליה ועל ארגנטינה בשמינית ורבע-הגמר בהתאמה. על אף היכולת המצוינת, גרמניה הפסידה 0–1 לספרד בחצי-הגמר. אולם זכתה במדליית הארד, לאחר ניצחון על אורוגוואי במשחק על מקומות 3–4. אוזיל שפתח בהרכב בכל אחד ממשחקיה של גרמניה בטורניר ואף בישל שלושה שערים, סיים כמלך הבישולים של המונדיאל ביחד עם ארבעה שחקנים נוספים, ואף היה אחד מעשרת המועמדים לפרס כדור הזהב (השחקן המצטיין), בו זכה דייגו פורלאן האורוגוואי.

לקראת המשחק נגד נבחרת טורקיה ב-8 באוקטובר 2010 במסגרת מוקדמות יורו 2012, מחאו אוהדי טורקיה ובראשם שחקן הנבחרת הטורקית חמיט אלטינטופ נגד אוזיל, אשר מוצאו טורקי, ולטענתם "משחק עם גרמניה בגלל הכסף",[15] ובמהלך המשחק אף שרקו בוז בכל פעם שנגע בכדור.[16] אוזיל הבקיע במשחק את שערו השלישי בנבחרת והוביל את גרמניה לניצחון 0–3.

בחצי-הגמר של יורו 2012, הבקיע אוזיל את שערה היחידי של נבחרתו בפנדל, בהפסדה של גרמניה 1–2 לאיטליה.

במשחקי מוקדמות מונדיאל 2014 היה אוזיל מלך השערים של נבחרת גרמניה, עם שמונה שערים, ובמהלך המונדיאל כבש שער אחד, בניצחון 1–2 על אלג'יריה בשמינית הגמר. במשחק הגמר, בו ניצחה נבחרתו 0–1 את ארגנטינה בהארכה, הוחלף אוזיל בדקה ה-120 והיה שותף מלא לזכייתה של גרמניה בגביע העולם.

במחזור הפתיחה של יורו 2016 בישל את השער שכבש בסטיאן שוויינשטייגר בניצחון 0–2 מול אוקראינה.[17] במחזור השני, מול צפון אירלנד, זכה אוזיל בתואר איש המשחק, כאשר הוא יוצר שישה מצבי הבקעה עם 99% דיוק במסירות. ברבע הגמר מול איטליה הבקיע שער עבור גרמניה. המשחק הוכרע בבעיטות הכרעה בתוצאה 5–6, זאת למרות שאוזיל החמיץ את בעיטתו.[18]

במונדיאל 2018 שיחק בשניים משלושת משחקיה של גרמניה, לפני הדחתה בשלב הבתים. אוזיל יצר במשחקים אלה 11 מצבי הבקעה ב-180 דקות, המהווים 5.5 מצבים ב-90 דקות, יותר מכל שחקן אחר שהשתתף בטורניר.

פרישתו מהנבחרת

עריכה

ב-23 ביולי 2018 הודיע אוזיל על פרישה מנבחרת גרמניה, בעקבות טענות להתנהגות גזענית מצד גורמים בכירים בנבחרת הגרמנית.[19] שרשרת האירועים שהובילה לפרישתו, החלה כמספר חודשים קודם כן, כשאוזיל ועמיתו לנבחרת הגרמנית, הכדורגלן אילקאיי גונדואן שכמותו ממוצא טורקי, הצטלמו יחדיו עם נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, במהלך קמפיין הבחירות של ארדואן בטורקיה. התצלום עורר ביקורת בקרב הגרמנים, ופורש כהבעת תמיכה פוליטית בארדואן ומדיניותו, ואף כהבעת חוסר-נאמנות כלפי גרמניה מצד צמד הכדורגלנים. אולם פדרציית הכדורגל הגרמנית (ה-DFB) העדיפה להימנע מביקורת רשמית, על מנת להתמקד בהכנה למונדיאל.[20] לאחר הדחת הנבחרת הגרמנית מהטורניר, פרסם אוזיל פוסט בו טען כי התצלום אינו יותר מהבעת כבוד כלפי הסמכות הרשמית הגבוהה ביותר בארצה של משפחתו, וכי במהלך פגישתם, שוחחו השניים על נושאי כדורגל בלבד.[21] בהמשך טען אוזיל כי סיקור מעשיו בררני, והציג כדוגמה את הסיקור המצומצם של תצלומיו של הכדורגלן לותר מתאוס עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.[22] למחרת אוזיל פרש מנבחרת גרמניה, תוך האשמת מספר בכירים בכדורגל הגרמני בגזענות ובחוסר כבוד, וביניהם נשיא פדרציית הכדורגל הגרמנית (ה-DFB), ריינהארד גרינדל(אנ').[23]

סגנון משחק

עריכה

אוזיל שיחק לרוב כקשר התקפי, מאחורי החלוץ. ומעמדה זו משמש כ"פליימייקר" הלוקח חלק בבניית משחק ההתקפה של הקבוצה ומכין מצבי הבקעה לחלוצים. אוזיל נמצא לרוב בשטח שבין קשרי היריבה לבלמי היריבה, ובנוסף הוא ידוע ביכולתו להיחלץ ממצבי לחץ.

מיומנויות אלו הובילו לכך שבשנים 2010–2013 הוא בישל את מספר השערים הגבוה באירופה, 120 בישולים.

חיים אישיים

עריכה

ב-2019 נישא לדוגמנית והשחקנית הטורקית ילידת שוודיה, ומלכת היופי של טורקיה לשנת 2014, אמינה גולשה-אוזיל(אנ'), כשבחתונתם נכח גם נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן. במרץ 2020 נולדה בתם הבכורה, ובספטמבר 2022 נולדה להם בת נוספת.

אוזיל הוא מוסלמי אדוק.[24]

תארים

עריכה
ורדר ברמן
ריאל מדריד
ארסנל
נבחרת גרמניה
תארים אישיים

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מסוט אוזיל בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ פרופיל באתר Transfermarkt
  2. ^ Real Madrid confirm signing of Germany star Mesut Ozil, באתר ה-BBC
  3. ^ מערכת וואלה! ספורט‏, רשמית: מסוט אוזיל האריך את החוזה שלו בארסנל בשלוש שנים נוספות, באתר וואלה, 1 בפברואר 2018
  4. ^   עוזי דן, ארסנל סיכמה עם מסוט אוזיל על עזיבתו. הגרמני בדרך לפנרבחצ'ה, באתר הארץ, 16 בינואר 2021
  5. ^ ‏אוזיל הוצג בפנרבחצ'ה, רודג'רס מועמד להחליף את למפארד, באתר ספורט1, 24 בינואר 2021
  6. ^ רשמי: מסוט אוזיל חתם באיסטנבול בשקשהיר, באתר ערוץ הספורט, 13 ביולי 2022
  7. ^ מסוט אוזיל התיר את חוזהו בבשאקשהיר: "צפוי להודיע על פרישה", באתר וואלה, 3 בפברואר 2023
  8. ^ מסוט אוזיל הודיע על פרישה בגיל 34: "זה נהיה ברור שהגיע הזמן", באתר וואלה, 22 במרץ 2023
  9. ^ "Geht Özil dem DFB von der Fahne?". Sport1 (בגרמנית). 15 בדצמבר 2008. נבדק ב-18 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Mesut Özil". Real Madrid CF. אורכב מ-המקור ב-28 באפריל 2012. נבדק ב-27 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Sporx. "Mesut Özil'den Türkiye - Almanya itirafı! - Sporx Galeri". Sporx (בטורקית). נבדק ב-13 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Özil neden Almanya'yı seçti?". sampiy10.gazetevatan.com. נבדק ב-13 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Mynet. "Mesut Özil, milli takımı neden reddettiğini açıkladı!". Mynet Spor (בטורקית). נבדק ב-13 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Ozil – Q&A – Interviews". FourFourTwo. ביוני 2010. נבדק ב-22 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ ynet, אלטינטופ: "אוזיל משחק בגרמניה בגלל כסף", באתר ynet, 6 באוקטובר 2010
  16. ^ 0:3 לגרמניה על טורקיה, 1:3 לאסטוניה בסרביה, באתר ONE‏, 8 באוקטובר 2010
  17. ^ "Germany 2-0 Ukraine". BBC Sport (באנגלית בריטית). נבדק ב-2022-10-13.
  18. ^ Raidió Teilifís Éireann, Germany seal dramatic shoot-out victory, RTÉ Sport, 2016-07-02
  19. ^ ynet ספורט, מסוט אוזיל הודיע על פרישה מנבחרת גרמניה, באתר ynet, 22 ביולי 2018
  20. ^ Philip Oltermann, Özil and Gündoğan's Erdoğan picture causes anger in Germany, הגרדיאן, ‏16.05.2018 (באנגלית)
  21. ^ מסוט אוזיל, Meeting president Erdogan, טוויטר, ‏22.07.2018
  22. ^ Sir Drake Hills, Özil speaks, defends meeting with Turkish president and calls out DFB for double-standards, Bavarian Football Works, ‏2018-07-22 (באנגלית)
  23. ^ Mesut Özil walks away from Germany team citing ‘racism and disrespect’, the Guardian, ‏2018-07-23 (באנגלית)
  24. ^ Andrew Anthony, Mesut Özil, the playmaker who spoke out when football stayed silent, The Guardian, ‏6 בנובמבר 2019


נבחרת גרמניה – מונדיאל 2010 (מקום שלישי)

1 נוייר • 2 ינסן • 3 פרידריך • 4 אאוגו • 5 טשצ'י • 6 ח'דירה • 7 שוויינשטייגר • 8 אוזיל • 9 קיסלינג • 10 פודולסקי • 11 קלוזה • 12 ויזה • 13 מילר • 14 באדשטובר • 15 טרוחובסקי • 16 לאם • 17 מרטסאקר • 18 קרוס • 19 קאקאו • 20 בואטנג • 21 מרין • 22 בוט • 23 גומז • מאמן: לב

גרמניה 
נבחרת גרמניה – יורו 2012

1 נוייר • 2 גונדואן • 3 שמלצר • 4 הובדס • 5 הומלס • 6 ח'דירה • 7 שוויינשטייגר • 8 אוזיל • 9 שורלה • 10 פודולסקי • 11 קלוזה • 12 צילר • 13 מילר • 14 באדשטובר • 15 בנדר • 16 לאם • 17 מרטסאקר • 18 קרוס • 19 גצה • 20 בואטנג • 21 רויס • 22 ויזה • 23 גומז • מאמן: לב

גרמניה 
נבחרת גרמניה – מונדיאל 2014 (אלופת העולם)

1 נוייר • 2 גרוסקרויץ • 3 גינטר • 4 הובדס • 5 הומלס • 6 ח'דירה • 7 שוויינשטייגר • 8 אוזיל • 9 שורלה • 10 פודולסקי • 11 קלוזה • 12 צילר • 13 מילר • 14 דראקסלר • 15 דורם • 16 לאם • 17 מרטסאקר • 18 קרוס • 19 גצה • 20 בואטנג • 21 מוסטפי • 22 וידנפלר • 23 קראמר • מאמן: לב

גרמניה 
נבחרת גרמניה – יורו 2016

1 נוייר • 2 מוסטפי • 3 הקטור • 4 הובדס • 5 הומלס • 6 ח'דירה • 7 שוויינשטייגר • 8 אוזיל • 9 שורלה • 10 פודולסקי • 11 דראקסלר • 12 לנו • 13 מילר • 14 ג'אן • 15 וייגל • 16 טאה • 17 בואטנג • 18 קרוס • 19 גצה • 20 זאנה • 21 קימיך • 22 טר שטגן • 23 גומז • מאמן: לב

גרמניה 
נבחרת גרמניה – מונדיאל 2018

1 נוייר • 2 פלטנהארדט • 3 הקטור • 4 גינטר • 5 הומלס • 6 ח'דירה • 7 דראקסלר • 8 קרוס • 9 ורנר • 10 אוזיל • 11 רויס • 12 טראפ • 13 מילר • 14 גורצקה • 15 זולה • 16 רודיגר • 17 בואטנג • 18 קימיך • 19 רודי • 20 בראנדט • 21 גונדואן • 22 טר שטגן • 23 גומז • מאמן: לב

גרמניה 
אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=מסוט_אוזיל&oldid=39462914"