מסטיסלב רוסטרופוביץ'

מסטיסלב רוסטרופוביץ'
**Мстисла́в Леопо́льдович Ростропо́вич**
לידה	27 במרץ 1927; באקו, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אזרבייג'ן, ברית המועצות
פטירה	27 באפריל 2007 (בגיל 80); מוסקבה, רוסיה
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה
מוקד פעילות	ברית המועצות, רוסיה
תקופת הפעילות	מ-1942
מקום לימודים	הקונסרבטוריון של מוסקבה, האקדמיה הרוסית למוזיקה על שם גנסין
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	רוסית
כלי נגינה	צ'לו
חברת תקליטים	דויטשה גרמופון, Erato Records, דקה רקורדס, Warner Classics, מלודיה, EMI קלאסיקס, פיליפס רקורדס
בן או בת זוג	גלינה וישנבסקאיה
צאצאים	Elena Rostropovich
פרסים והוקרה	פרס סטלין, דרגה 2 (1951); פרס ארנסט פון סימנס (1976); ליטריס אט ארטיבוס (1984); פרס לאוני סונינג למוזיקה (1981); פרימיום אימפריאל (1993); דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לאוול (1983); פרס קטלוניה הבין-לאומי (1992); פרס וולף לאמנויות (2004); מדליית הזהב של החברה הפילהרמונית המלכותית (1970); דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פריז-סורבון (10 ביוני 1994); פרסי נסיכת אסטוריאס להסכמה (1997); פרס גרמופון למפעל חיים (1997); אזרחות כבוד (1993); אזרח כבוד של וילנה (2000); מפקד מסדר האמנויות והספרות; מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין; פרס מרכז קנדי; פרס לנין; אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית; מסדר התהילה של אזרבייג'ן; פרס דיטסון לניצוח; הצלב הגדול של מפקדים במסדר הדוכס גדימינאס הגדול הליטאי; דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת חיפה; דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת הרווארד; דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פרדריק שופן למוזיקה; עיטור ההצטיינות של הרפובליקה של פולין בדרגת מפקד; דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב; מסדר היידר אלייב; מסדר איסתיקלאל; הצלב הגדול דרגה ראשונה של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה; מסדר המשחרר הגנרל סן מרטין; אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית; מפקד במסדר האריה של הולנד; מפקד במסדר שארל הקדוש; מדליית החירות הנשיאותית; אמן העם של ברית המועצות; מסדר פרנסיסקו דה מירנדה; מנהיגות במסדר דנבורג; עיטור מסדר המולדת דרגה ראשונה; מפקד במסדר איזבלה הקתולית; צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה; אביר מפקד במסדר האימפריה הבריטית; קצין גבוה בלגיון הכבוד; מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945; הצלב הגדול של מסדר החרב של יעקב הקדוש; עיטור ארבע החירויות - חירות הדיבור; מדליה על הכשרת קרקעות בתולות; Commander of the Order of Adolphe of Nassau; קצין בכיר במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית; מפקד במסדר ההצטיינות של דוכסות לוקסמבורג; מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945; הצלב הגדול במסדר ההצטיינות של הונגריה; מדליית מגן רוסיה החופשית; קצין גבוה במסדר הארז; מדליה להנצחת 60 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945; מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה; Classic Brit Awards ;
	פרופיל ב-IMDb

מסטיסלב רוסטרופוביץ (ברוסית: Мстисла́в Леопо́льдович Ростропо́вич;‏ 27 במרץ 1927 – 27 באפריל 2007) היה צ'לן ומנצח יהודי רוסי בעל אזרחות אמריקאית, הנחשב בין טובי הצ'לנים בכל הזמנים.

ילדות ונעורים

רוסטרופוביץ' נולד בבאקו, אזרבייג'ן (אז חלק מברית המועצות). אביו, לאופולד רוסטרופוביץ' היה מוזיקאי ידוע בן לאצולה פולנית. אימו הייתה פסנתרנית קונצרטים יהודייה רוסית^[1]. בגיל 4, למד נגינה בפסנתר אצל אמו. לנגן בצ'לו החל בגיל 10 עם אביו, שלמד אצל פבלו קזאלס, וגם הוא עצמו היה בן לצ'לן. בשנת 1943, בן 16, נכנס לקונסרבטוריון של מוסקבה, שם למד פסנתר וצ'לו, לצד ניצוח וקומפוזיציה. בין מוריו היו דמיטרי שוסטקוביץ' וסרגיי פרוקופייב. הוא למד שם עד 1948 והתמנה לפרופסור לצ'לו בשנת 1956. בשנת 1955 נשא לאשה את גלינה וישנבסקאיה, זמרת סופרן בתיאטרון בולשוי, לה היה נשוי עד יום מותו.

קונצרטים ראשונים

רוסטרופוביץ' הופיע לראשונה כצ'לן בשנת 1942. הוא זכה בפרס ראשון בתחרויות פראג ובודפשט (ביחד עם דניאיל שפרן) בשנים 1947, 1949 ו-1950. בשנת 1950, בגיל 23, זכנה במה שנחשב אז לאות ההצטיינות הגבוה ביותר בברית המועצות, פרס סטלין. אותו זמן כבר התפרסם רוסטרופוביץ' בארצו ובד בבד עם טיפוח הקריירה שלו כסולן, גם לימד בקונסרבטוריון של לנינגרד (כיום סנקט פטרבורג) וקוסרבטוריון מוסקבה.

הקריירה הבינלאומית שלו התחילה בשנת 1964 במה שהיה אז גרמניה המערבית. מאז יצא לכמה מסעות קונצרטים באירופה המערבית ופגש כמה מלחינים, ביניהם בנג'מין בריטן. בשנת 1967 ניצח על האופרה יבגני אונייגין של צ'ייקובסקי בבולשוי, ובכך נתן ביטוי למשיכה שלו הן לניצוח והן לאופרה.

גלות

רוסטרופוביץ' נאבק על אמנות ללא גבולות, חופש דיבור וערכים דמוקרטיים, ובכך הביא עליו נזיפה מן המשטר הסובייטי. ידידותו עם הסופר אלכסנדר סולז'ניצין ותמיכתו בדיסידנטים הובילו לגינוי רשמי בראשית שנות ה-70. נאסרה עליו הנגינה עם כמה הרכבים מוזיקליים ואזרחותו הסובייטית נשללה בשנת 1977 בגלל התנגדותו הפומבית להגבלות שהטילה ברית המועצות על החירות התרבותית. רוסטרופוביץ' עזב את ברית המועצות בשנת 1974 עם אשתו וילדיו והתיישב בארצות הברית.

המשך הקריירה

כישרונו הניב יצירות מכמה וכמה מלחינים, כמו שוסטקוביץ', פרוקופייב, בריטן, אנרי דיטייה, ליאונרד ברנשטיין וקשישטוף פנדרצקי. יחד עם המלחין הסובייטי דמיטרי קבלבסקי השלים את הקונצ'רטינו לצ'לו של פרוקופייב אחרי מות המלחין, ורוסטרופוביץ' ניגן בהשמעת בכורה את שני הקונצרטים לצ'לו של שוסטקוביץ'. הוא הביא את הקונצרט הראשון של שוסטקוביץ ללונדון והחל בקשר עם בנג'מין בריטן, שכתב את הסונטה לצ'לו, 3 סוויטות לצ'לו סולו וסימפוניה לצ'לו מתוך מחשבה עליו.

משנת 1977 עד 1994 כיהן כמנהל מוזיקלי ומנצח של התזמורת הסימפונית הלאומית של ארצות הברית בוושינגטון. הוא גם מנצח ומייסד של פסטיבלי מוזיקה רבים, למשל פסטיבל אלדבורו, שייסד בריטן ופסטיבל רוסטרופוביץ', ובמקביל המשיך להופיע עם מוזיקאים מפורסמים כמו סביאטוסלב ריכטר וולדימיר הורוביץ.

בליל ה-21 באוגוסט 1968 ניגן רוסטרופוביץ' בפסטיבל המוזיקה הפרומס בלונדון את הקונצ'רטו לצ'לו מאת המלחין הצ'כי דבוז'אק. באותו יום פלשה ברית המועצות לפראג ומחוץ לאולם התקיימו הפגנות. בנגינתו ובתומה הביע רוסטרופוביץ' סולידריות עם העם הצ'כי על הסיום האלים של האביב של פראג. כהדרן ניגן סרבנד מאת באך, באומרו שיצירה זו הוא מקדיש לאנשים בשעת עצב.

הופעתו הלא-מתוכננת בזמן נפילת חומת ברלין תוך כדי ההתרחשויות זיכתה אותו בתהילה בינלאומית ושודרה בטלוויזיה בכל העולם.

אזרחותו הרוסית הושבה לו בשנת 1990, אם כי הוא ומשפחתו היו כבר לאזרחי ארצות הברית .

רוסטרופוביץ' זכה בפרסים בינלאומיים רבים, ביניהם אות לגיון הכבוד הצרפתי, ותוארי דוקטור לשם כבוד מרוב האוניברסיטאות היוקרתיות בעולם. הוא היה פעיל במאבק לחופש הביטוי באמנות ובפוליטיקה. בתפקידו כשגריר אונסק"ו תמך במפעלי חינוך ותרבות רבים. רוסטרופוביץ' ואשתו, גלינה וישנייבסקאיה, יזמו קרן, שמטרתה לקדם מיזמים ופעילויות בתחום החברתי. מוזיאון הבית של רוסטרופוביץ' נפתח ב-4 במרץ 2002 בבאקו, אזרבייג'ן.

רוסטרופוביץ' ניגן בצ'לו סטרדיוואריוס.

רוסטרופוביץ' הלך לעולמו בגיל 80, לאחר מאבק במחלה קשה ב-27 באפריל 2007.

פרסים ואותות הוקרה

פרס גראמי על הביצוע הטוב ביותר של מוזיקה קאמרית:
- מסטיסלב רוסטרופוביץ' ורודולף סרקין על ברהמס: סונטה לצ'לו ופסנתר במי מינור, אופ. 38 וסונטה בפה מז'ור, אופ. 99 (1984).
פרס וולף באמנות (2004)
פרס נסיך אסטוריאס בשנת 1997
פרס ארנסט פון סימנס (1976)

גלריה

אנדרטה למסטיסלב רוסטרופוביץ (רו'), בכיכר על שמו, במרכז מוסקבה.
פרוטומה של מסטיסלב רוסטרופוביץ בקרונברג, הסן, גרמניה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מסטיסלב רוסטרופוביץ' בוויקישיתוף

מסטיסלב רוסטרופוביץ', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מסטיסלב רוסטרופוביץ', באתר AllMovie (באנגלית)
מסטיסלב רוסטרופוביץ', באתר ספוטיפיי
מסטיסלב רוסטרופוביץ', באתר AllMusic (באנגלית)
מסטיסלב רוסטרופוביץ', באתר MusicBrainz (באנגלית)
מסטיסלב רוסטרופוביץ', באתר דיזר
מסטיסלב רוסטרופוביץ', באתר Discogs (באנגלית)
מסטיסלב רוסטרופוביץ', באתר Songkick (באנגלית)
רשימת המעוטרים במדליית החירות הנשיאותית
חגי חיטרון, מסטיסלב רוסטרופוביץ': הצ'לן שהיה חביב המשטר הסובייטי ואז נהפך לדחוי, באתר הארץ, 18 במרץ 2019
על סרט תעודה עליו: "מטיסלב רוסטרופוביץ', הקשת העשויה ללא חת" (2018) (צרפתית ועוד), באתר IMDb
מסטיסלב רוסטרופוביץ', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מסטיסלב רוסטרופוביץ', באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ מסטיסלב רוסטרופוביץ', באתר IMDb

[1] מסטיסלב רוסטרופוביץ', באתר IMDb

[1]


לידה	27 במרץ 1927 באקו, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אזרבייג'ן, ברית המועצות
פטירה	27 באפריל 2007 (בגיל 80) מוסקבה, רוסיה
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה
מוקד פעילות	ברית המועצות, רוסיה
תקופת הפעילות	מ-1942
מקום לימודים	הקונסרבטוריון של מוסקבה, האקדמיה הרוסית למוזיקה על שם גנסין
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	רוסית
כלי נגינה	צ'לו
חברת תקליטים	דויטשה גרמופון, Erato Records, דקה רקורדס, Warner Classics, מלודיה, EMI קלאסיקס, פיליפס רקורדס
בן או בת זוג	גלינה וישנבסקאיה
צאצאים	Elena Rostropovich
פרסים והוקרה	פרס סטלין, דרגה 2 (1951) פרס ארנסט פון סימנס (1976) ליטריס אט ארטיבוס (1984) פרס לאוני סונינג למוזיקה (1981) פרימיום אימפריאל (1993) דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לאוול (1983) פרס קטלוניה הבין-לאומי (1992) פרס וולף לאמנויות (2004) מדליית הזהב של החברה הפילהרמונית המלכותית (1970) דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פריז-סורבון (10 ביוני 1994) פרסי נסיכת אסטוריאס להסכמה (1997) פרס גרמופון למפעל חיים (1997) אזרחות כבוד (1993) אזרח כבוד של וילנה (2000) מפקד מסדר האמנויות והספרות מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין פרס מרכז קנדי פרס לנין אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית מסדר התהילה של אזרבייג'ן פרס דיטסון לניצוח הצלב הגדול של מפקדים במסדר הדוכס גדימינאס הגדול הליטאי דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת חיפה דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת הרווארד דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פרדריק שופן למוזיקה עיטור ההצטיינות של הרפובליקה של פולין בדרגת מפקד דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב מסדר היידר אלייב מסדר איסתיקלאל הצלב הגדול דרגה ראשונה של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה מסדר המשחרר הגנרל סן מרטין אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית מפקד במסדר האריה של הולנד מפקד במסדר שארל הקדוש מדליית החירות הנשיאותית אמן העם של ברית המועצות מסדר פרנסיסקו דה מירנדה מנהיגות במסדר דנבורג עיטור מסדר המולדת דרגה ראשונה מפקד במסדר איזבלה הקתולית צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה אביר מפקד במסדר האימפריה הבריטית קצין גבוה בלגיון הכבוד מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945 הצלב הגדול של מסדר החרב של יעקב הקדוש עיטור ארבע החירויות - חירות הדיבור מדליה על הכשרת קרקעות בתולות Commander of the Order of Adolphe of Nassau קצין בכיר במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית מפקד במסדר ההצטיינות של דוכסות לוקסמבורג מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 הצלב הגדול במסדר ההצטיינות של הונגריה מדליית מגן רוסיה החופשית קצין גבוה במסדר הארז מדליה להנצחת 60 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה Classic Brit Awards
פרופיל ב-IMDb