חוק מס רכוש וקרן פיצויים

חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961 אושר בכנסת הרביעית ב-28 במרץ 1961, וכרך יחדיו שני ענייני רכוש: הטלת מס רכוש ומתן פיצוי על נזקי מלחמה לרכוש ונזקי בצורת. החוק החליף חוקים אחדים שעסקו בנושאים אלה. בתיקון משנת 1981 בוטלו מרבית סעיפי החוק העוסקים במס רכוש. במימוש החוק עוסקת רשות המסים בישראל.

חוק מס רכוש וקרן פיצויים

פרטי החוק
תאריך חקיקה	28 במרץ 1961
תאריך חקיקה עברי	י"א בניסן תשכ"א
גוף מחוקק	הכנסת הרביעית
חוברת פרסום	ספר החוקים 337, עמ' 100
הצעת חוק	ממשלתית
משרד ממונה	משרד האוצר
מספר תיקונים	32
נוסח מלא	הנוסח המלא

היסטוריה חקיקתית

החוק אושר בכנסת הרביעית ב-28 במרץ 1961, והוא חל משנת המס 1961, שתחילתה ב-1 באפריל 1961. בגרסתו הראשונה כלל החוק מס על קרקעות, בניינים, מטעים, ציוד (כולל כלי רכב) ומלאי. שיעור המס השנתי נקבע לפי אופי הנכס, ונע בין 0.2% משוויו של בניין חקלאי ל-1.5% משוויה של קרקע עירונית. מס מופחת ניתן ליישובי ספר ולבניין עירוני או תעשייתי המושכר לפי חוק הגנת הדייר. 40% מהמס הנגבה יועדו לקרן לתשלום פיצויים בגין נזקי מלחמה ונזקי בצורת. תנאי לזכאות לפיצויים היה תשלום המס בגין הנכסים שניזוקו.

החוק ביטל חוקים אחדים שהטילו מיסים או תשלומי חובה אחרים על רכוש:

(1) פקודת מס הרכוש העירוני, 1940;

(2) חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות), תש"ט-1949;

(3) פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942;

(4) סעיפים 6–13 לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין), 1938;

(5) חוק הארנונה לפיצויי נזקי מלחמה, תשי"א-1951.

מיום חקיקתו ועד לשנת 2020 תוקן החוק 32 פעמים. 15 התיקונים הראשונים כללו שלל שינויים בפרטי החוק, ללא שינוי מהותי בו.

תיקון מס' 6 לחוק הסמיך את שר האוצר לקבוע כי ניתן יהיה לתת פיצויים לפי החוק גם בגין נזקים שנגרמו לנכסים מסוימים מחוץ לשטח מדינת ישראל. התיקון נוסף בשל פעולות הטרור שהחלו נגד מטרות ישראליות מחוץ לישראל.

בתיקון מס' 16 לחוק, שתחולתו משנת המס 1981, בוטלו מרבית סעיפי החוק העוסקים במס רכוש, ונותר בתוקף רק מס רכוש על קרקע (כהגדרתה בחוק). דברי ההסבר להצעת החוק מנמקים צעד זה:

כיום מוטל מס רכוש על סוגי נכסים רבים, כולל על אמצעי הייצור (ציוד, מלאי, נכסים חקלאיים, מבנים תעשייתיים ומסחריים ודירות להשכרה). מס הרכוש על אמצעי הייצור מוכר כהוצאה לעניין מס הכנסה ומשום כך תהיה לביטולו רק השפעה חלקית על צמצום ההכ­נסות; לעומת זאת חלק המס שנושאים בו בעלי הנכסים האמורים מכביד על המשק בהיותו גורם לייקור העלויות.

גביית המס המוטל על דירות כרוכה, בקשיים מינהליים ניכרים וההכנסה מהן איננה גדולה ­ מחד, והיא. גורמת סבל רב לאזרח ­ מאידך.

לגבי קרקעות מוצע להשאיר את המס, שכן המס עליהן מהווה כ­40% מכל מס הרכוש. בנוסף על כך מהווה המס על קרקעות גורם אנטי ספקולאטיבי, שכן מלאי הקרקעות הוא מוגבל והמס עליהן, שהוא %½2 משווין, מהווה גורם מדרבן להקדמת בניה.

בהתאם לביטול המס על מרבית הנכסים, בוטל התנאי לפיו פיצויים בגין נזק יינתנו בתנאי ששולם המס על הנכס שניזוק.

בתיקון מס' 27 לחוק, שתחולתו מ-1 בינואר 2000, נקבע שמס רכוש על קרקע יהיה בשיעור 0%, ובמקומו הונהג מס מכירה.

הוראות החוק התקפות כיום

מס רכוש

• מס רכוש ישולם על ידי בעלי קרקע, לכל שנת מס על קרקע שהייתה להם באותה שנה. "קרקע" לעניין זה היא:

(1) קרקע פנויה, לרבות קרקע שמחובר אליה נכס שאיננו בנין, למעט הנכס המחובר אליה ולמעט קרקע חקלאית;

(2) קרקע שעליה בניין ששטחו הכולל פחות מ-30% מהשטח הכולל שהיה מותר לבנות לפי תקנות תכנון ובניה, ואשר המחיר שניתן לקבל בעד הבניין לבדו במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון ב-1 באוקטובר שקדם לשנת המס היה פחות משווי הקרקע שעליה הוא עומד;

(3) קרקע שביום ד' בטבת תש"ן (1 בינואר 1990) היו עליה מטעים ואיננה קרקע חקלאית;

החל משנת 2000 מס רכוש על קרקע הוא בשיעור 0%.

• 25% ממס הרכוש וכן 15% ממס רכישה הנגבים בכל שנה יהיו קרן מיוחדת לתשלום פיצויים בעד נזק. שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות שיעורים אלה.

קרן פיצויים

ישולמו פיצויים בגין נזקים משלושה סוגים:

• נזק מלחמה: נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על ידי צה"ל.
• נזק עקיף: הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום יישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צה"ל.
• נזק בצורת: אי נביטת צמח פגיע או נביטתו ללא יבול או יבול מועט או כל נזק אחר שנגרם ליבול הצמח הפגיע באזור נפגע מחמת כמות משקעים בלתי מספקת או שלא בעתם.

כללי הזכאות לפיצויים וחישוב הפיצויים נקבעים בתקנות על ידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים. בין השאר קובעות התקנות את גובה הפיצוי שיינתן בעד נזק לחפצים ביתיים, ואת האפשרות לבטחם בסכום גבוה יותר תמורת פרמיה למדינה.

התקנות העיקריות העוסקות בתשלום פיצויים לפי חוק זה הן תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל״ג–1973, שהחליפו את תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזקי מלחמה ונזק עקיף), תשכ״ז–1967. הוראות שעה אחדות התאימו תקנות אלה לצרכים שעלו בעקבות מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן, מבצע שומר החומות ועוד.

בשנת 2014 הותקנו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי), תשע"ה-2014, המקנות זכות לפיצויים גם בגין נזק שנגרם ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי, שמטרתו העיקרית פגיעה בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני. תקנות אלה חלות לא רק על נזק לישראלים, אלא גם על נזק לנפגעים מפעולות "תג מחיר".

במימוש החוק עוסקת רשות המסים בישראל. כאשר נכס נפגע עקב אירוע מלחמה, שמאי הרשות מעריכים את גובה הנזק כדי לקבוע את גובה הפיצוי. במקרה של נזק עקיף, כגון אובדן רווחים כתוצאה מהשבתת העסק, נקבעו כללים להערכת גובה הנזק. במלחמת לבנון השנייה הוגשו כ-30,000 תביעות לפיצויים לפי חוק זה, ושולמו פיצויים בסך 3.7 מיליארד ש"ח.

לעיתים לא ברור בוודאות האם נזק הוא תוצאה של פעולת איבה. הסמכות לקבוע האם נזק כלשהו הוא בגדר נזק מלחמה נתונה לשר הביטחון. בעקבות גל השרפות בישראל בשנת 2016 פרסמה רשות המיסים רשימה של יישובים שבהם השרפות יוכרו כמעשי איבה ויזכו בפיצוי. עד דצמבר 2017 הסתיים הטיפול ב–99% מ–2,762 תביעות שהוגשו לרשות המיסים, ושולמו פיצויים בסך כולל של 227 מיליון ש"ח.

מי שרכושו מבוטח בביטוח רכוש אינו זכאי לפיצוי מחברת הביטוח, משום שפוליסת רכוש אינה מכסה נזקי מלחמה, אך בעקבות גל השרפות חברות הביטוח נענו לבקשת האוצר להשלים את הפיצוי למבוטחים שניזוקו, כאשר סכום ביטוח התכולה בפוליסה גדול מהפיצוי הממשלתי.

קישורים חיצוניים

• חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
• היסטוריית החקיקה של חוק מס רכוש וקרן פיצויים, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
• התחום הפיסקאלי - מידע שימושי - פיצויים לאזרח, באתר פרקליטות המדינה
• קרן פיצויים, באתר רשות המסים בישראל
• רועי ויינברגר, ‏נפגעתם מהמהומות או מהרקטות? כך תגישו תביעה, באתר גלובס, 13 במאי 2021
• רותם שטרקמן, ירדן בן גל הירשהורן, 1.5 מיליון שקל לבית, 90 אלף שקל לתכולה שלו. מאחורי הקלעים של קרן מס רכוש, באתר TheMarker‏, 24 בנובמבר 2023
• אהוד מנירב, מס רכוש וקרן פיצויים בישראל - מס מפלה הפוגע בעקרון השוויון, קרקע 45, אוקטובר 1998
• עבד אל-מאלכ דהאמשה - "ביטול מס רכוש", סרטון בערוץ "מוזיאון הכנסת", באתר יוטיוב (אורך: 02:50)