מעבדת קוונדיש
מעבדת קוונדיש (באנגלית: Cavendish Laboratory) היא המחלקה לפיזיקה בפקולטה לפיזיקה וכימיה שבבית הספר למדעי הפיזיקה של אוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה. המעבדה הוקמה ב-1871 כמעבדת לימודים ורק שלוש שנים מאוחר יותר כמעבדת מחקר. מיקומה ההתחלתי היה באתר המוזיאונים שבאוניברסיטה, אך בשנות ה-70 של המאה ה-20 היא הועתקה למיקומה הנוכחי, במערב קיימברידג'. ראש המעבדה הנוכחי הוא אנדי פארקר.
 | |
| הכניסה לבניין הישן של מעבדת קוונדיש | |
| מכון | |
|---|---|
| על שם |
הנרי קוונדיש  |
| תקופת הפעילות |
1874–הווה (כ־150 שנה) |
| מיקום | |
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
| קואורדינטות | 52°12′33″N 0°05′33″E / 52.209166666667°N 0.0925°E |
|
www | |
|
(למפת קיימברידג'שייר רגילה) | |
  | |
בין המחקרים החשובים שנעשו במעבדות אלו ניתן למנות את גילוי האלקטרון, ופענוח מבנה הדנ"א. נכון ל-2019, 30 מהחוקרים במעבדה זכו בפרס נובל.
היסטוריה
עריכהעד לסוף המאה ה-19 באוניברסיטת קיימברידג', שנודעה בתרומה הגדולה שלה לפיזיקה התאורטית (בזכות מדענים כמו אייזק ניוטון), לא התבצע מחקר בולט בפיזיקה נסיונית. בשנת 1868 קבע דו"ח של ועדה אוניברסיטאית שיש מקום להקים באוניברסיטה מעבדות נסיוניות. את הכסף להקמת המבנה תרם ויליאם קוונדיש, הדוכס השביעי מדבונשייר, שהיה רקטור אוניברסיטת קיימברידג', והמעבדה נקראת על שמו. עם הקמת הבסיס למעבדה, ב-1871, מונה ג'יימס קלרק מקסוול, מדען הנחשב לאחד הפיזיקאים התאורטיים החשובים בהיסטוריה של הפיזיקה, לעמוד בראש המעבדה. לאחר מותו של מקסוול בשנת 1879 מונה לתפקיד ג'ון ויליאם סטראט הידוע יותר בתור הלורד ריילי. ריילי היה אחד הניסיונאים החשובים של התקופה וחקר מגוון רחב של בעיות בעיקר באופטיקה והידרודינמיקה. הלורד ריילי צייד את המעבדה במכשירים מתקדמים, הקים בית מלאכה ודאג להתיר לנשים ללמוד במוסד (החל מ-1882). בשנת 1884 ריילי התפטר מתפקידו בצעד מפתיע, במקומו מונה פיזיקאי צעיר בשם ג'יי ג'יי תומסון. תקופת כהונתו נחשבת לתחילת תור הזהב של המעבדה, בזכות המחקרים החשובים בשפופרות קתודיות שהובילו לגילוי האלקטרון, אבל גם בזכות המספר הגדול של פיזיקאים צעירים ומוכשרים שעבדו תחתיו, הכוללים בין השאר פיזיקאי ניו זילנדי בשם ארנסט רתרפורד, לימים מנהל מעבדת קוונדיש בעצמו.
מחקרים חשובים
עריכהפיזיקה גרעינית
עריכהבזמן מלחמת העולם השנייה, נעשו במעבדות מחקרים בפיזיקה גרעינית עבור ועדת MAUD (פרויקט האטום הבריטי, בטרם הצטרפה בריטניה לפרויקט מנהטן האמריקאי). בין החוקרים שעסקו בכך היו ניקולס קמר, אלן נאן מיי, אנתוני פרנץ' וכן החוקרים הצרפתים לב קוברסקי והנס פון הלבן. חלק מהחוקרים עברו לקנדה ב-1943.
בשנת 1940, שני צוותים חזו בנפרד את הפקת הפלוטוניום והנפטוניום על ידי הפגזת אורניום 238 בנייטרונים: אגון ברטשר ונורמן פידר במעבדת קוונדיש ואדווין מקמילן ופיליפ אייבלסון באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.
ביולוגיה
עריכהלמעבדת קוונדיש הייתה השפעה חשובה במחקר ביולוגי, בעיקר בשל השימוש בקריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן במחקרים בביולוגיה מולקולרית. בין השאר הצליחו החוקרים במעבדת קוונדיש לפענח את מבנה ההמוגלובין, והמיוגלובין. גולת הכותרת של המחקר במעבדת קוונדיש הייתה פענוח מבנה ה-DNA. פרנסיס קריק וג'יימס ווטסון השיגו פריצת דרך בתחום זה בזמן עבודתם במעבדה ועל כך זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה ב-1962 (יחד עם מוריס וילקינס מקינגס קולג' בלונדון).
חוקרי המעבדה שזכו בפרס נובל
עריכה- ג'ון ויליאם סטראט ריילי (פיזיקה, 1904)
- סר ג'וזף ג'ון תומסון (פיזיקה, 1906)
- ארנסט רתרפורד (כימיה, 1908)
- סר ויליאם לורנס בראג (פיזיקה, 1915)
- צ'ארלס גלובר ברקלה (פיזיקה, 1917)
- פרנסיס ויליאם אסטון (כימיה, 1922)
- צ'ארלס וילסון (פיזיקה, 1927)
- ארתור קומפטון (פיזיקה, 1927)
- סר אוון וילאנס ריצ'רדסון (פיזיקה, 1928)
- סר ג'יימס צ'דוויק (פיזיקה, 1935)
- סר ג'ורג' פג'ט תומסון (פיזיקה, 1937)
- סר אדוארד אפלטון (פיזיקה, 1947)
- פטריק בלקט (פיזיקה, 1948)
- סר ג'ון קוקרופט (פיזיקה, 1951)
- ארנסט וולטון (פיזיקה, 1951)
- פרנסיס קריק (פיזיולוגיה או רפואה, 1962)
- ג'יימס ווטסון (פיזיולוגיה או רפואה, 1962)
- מקס פרוץ (כימיה, 1962)
- סר ג'ון קנדרו (כימיה, 1962)
- דורותי קרופוט הודג'קין (כימיה, 1964)
- בריאן ג'וזפסון (פיזיקה, 1973)
- סר מרטין רייל (פיזיקה, 1974)
- אנתוני הייוויש (פיזיקה, 1974)
- סר נוויל מוט (פיזיקה, 1977)
- פיליפ אנדרסון (פיזיקה, 1977)
- פיוטר קפיצה (פיזיקה, 1978)
- אלן מקלאוד קורמאק (פיזיולוגיה או רפואה, 1979)
- עבדוס סלאם (פיזיקה, 1979)
- סר אהרון קלוג (כימיה, 1982)
- דידיה קלו (פיזיקה, 2019)
לקריאה נוספת
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מעבדת קוונדיש- רשימת חוקרי המעבדה שזכו בפרס נובל
- היסטוריית המעבדה, 1871–1910
- עבר, הווה, עתיד באתר cambridgephysics.org
- קוונדיש הישן - "עשר השנים הראשונות" באתר מעבדת קוונדיש
- קוונדיש הנוכחי - המעבר למערב קיימברידג' באתר מעבדת קוונדיש
