מעברת חרובית
מעברת חרובית הייתה מעברה שהוקמה סמוך לכפר מנחם בחבל לכיש[2], יחד עם משואה, בתחילת שנת 1955, לצורך שיכון זמני של עולים מצפון אפריקה שיועדו להתיישב במושבים בחבל.
מדינה | ישראל |
---|---|
תאריך ייסוד | 1955 |
תאריך נטישה | 1959 |
אוכלוסייה | |
‑ במעברה | 2,000[1] (1955) |
קואורדינטות | 31°44′37″N 34°51′05″E / 31.743717°N 34.851361°E |
באפריל 1955 נתמלאה המעברה, ובה ובמשואה התגוררו כ-2000 נפשות. תושבי המקום הועסקו על ידי הקרן הקיימת[3] אשר נטעה בקרבת מקום את יער חרובית וקיימה במקום משתלה[4]. מחרובית יצאו מקימי עוצם במאי 1955[5].
במאי 1955 קיימו כ-50 ממתיישבי חרובית הפגנה בירושלים בדרישה למדריכים דתיים והתיישבות דתית וכנגד מה שהם כינו: "אורח החיים הבלתי דתי שכופים עליהם מדריכיהם"[6].
לקראת סוף שנת 1959 נותרו בחרובית כ-60 משפחות שלא היו מעוניינות לעבור להתיישבות ועל כן יועדו לעבור לשיכונים בערי פיתוח כדי לאפשר את סגירת המעברה[7].
לא תמיד שבעו עולים נחת משיבוצם במעברת חרובית והיו מספר מקרים של פעולות מחאה של עולים שבקשו לעבור למקום אחר[8]. כמו כן היו זמנים של מתיחות בין תושבי המעברה למנהלי העבודה מטעם הקרן הקיימת[9] וביוני 1959 עלו טענות שקופחו בשכרם על ידי הקק"ל[10].
הערות שוליים
עריכה- ^ יחד עם משואה
- ^ מפות מ-1955 עד 1959 עליהן ציון 'חרובית', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ תעסוקה מלאה לתושבי שני מחנות המעבר בחבל לכיש, דבר, 27 באפריל 1955
- ^ 31 מיליון עצי יער נטעו מאז קום המדינה, דבר, 7 בפברואר 1958
- ^ הוקמו שני מושבים בחבל לכיש, דבר, 25 במאי 1955
- ^ מנהל חבל לכיש מאשים את "הפועל המזרחי" בהסתה פרועה של העולים, דבר, 31 במאי 1955
- ^ מחנה חרובית יחוסל, דבר, 30 בנובמבר 1959
- ^ ראו למשל מפה ומשם, דבר, 9 ביולי 1957 ומפה ומשם, דבר, 10 ביוני 1956
- ^ התערבות המשטרה בסכסוך עבודה בחרובית, דבר, 27 בדצמבר 1957
- ^ עובדי הייעור בשגב וחרובית עומדים להכריז שביתה, דבר, 25 ביוני 1959