סרטבה
סָרְטָבַה או אלכסנדריון הוא מבצר קדום ששכן על כיפת הר גבוה, שהעניק את שמו להר, שנקראת "הר סרטבה"[1], או "קרן סרטבה"[2]. ההר הוא הפסגה הגבוהה ביותר בגוש-הררי בדרום מדבר שומרון, והוא מהווה גבול צפון-מערבי לערבות יריחו.
 | |
| הסרטבה ממצפור המוסטרה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 377 מטר |
| מדינה |
 (תחת שלטון צבאי ישראלי) |
| מיקום | הרי שומרון, ישראל |
| מסלול ההעפלה הקל | דרך לרכב 4X4 |
| קואורדינטות | 32°5′45.86″N 35°27′43.08″E / 32.0960722°N 35.4619667°E |
|
(למפת דרום השומרון רגילה)   סרטבה | |
פסגת הסרטבה מתנשאת לגובה כולל של 650 מטר מעל לבקעת הירדן, מתוכם 377 מטר מעל פני הים[3].
ב-1990 ההר וסביבתו אושרו כשמורת טבע ישראלית, שכולל שטח של 30860 דונם.[4]
היסטוריה
עריכהמקור השם סרטבה
עריכההשם "סרטבה" השתמר מתקופה קדומה (מוזכרת במשנה) ונותר גם כשמו הערבי של המקום, קרן סרטבא (سرطبا). המילה "קרן" בערבית משמשת לעיתים קרובות בשמן של פסגות בולטות. מספר סופרים נטו לזהות את השם "סרטבה" עם שמה של העיר המקראית "צרתן", אולם נראה כי הדמיון האטימולוגי בין שני השמות אינו מבוסס. החוקר הצרפתי שארל קלרמון-גנו הציע שמקור השם הארמי התלמודי "סרטבא" הוא בצמד המילים "שַׂר־צְבָֽא", הנזכרות בספר יהושע[5], לאור העובדה שחילוף האותיות בין צ ל-ט הוא בין השינויים הנפוצים ביותר במעבר של מילים מעברית לארמית[6].
הדלקת משואות
עריכהסרטבה מוזכרת כתחנה השנייה בשרשרת התחנות, בהן הודלקה משואה להעברת הידיעה על קידוש החודש בימי בית המקדש השני. תחנות אלו הוקמו על פסגות הרים בולטות, ואיפשרו העברה מהירה של הודעות מירושלים לשאר חלקי הארץ ואף ליהודי בבל:
לזכר אירוע זה, המושב שהוקם למרגלות ההר נקרא משואה.
תקופת מדינת ישראל
עריכהלוחמי הפלמ"ח, טרם קום המדינה, וכן לוחמי יחידות מובחרות בצה"ל[9] ובהן הצנחנים, סיירת חרוב[10] וסיירת מטכ"ל[11], לאחר כיבוש הבקעה והשומרון במלחמת ששת הימים, נהגו לערוך מסעות לראש קרן הסרטבה כמבחן עליון לכוח סיבולת.
מאז הוקמה מחדש סיירת חרוב בשנת 2017 השיבו לוחמי סיירת חרוב עטרה ליושנה; הסיירת שהתחדשה נוהגת לבצע בתום שבוע מסכמים מפרך, מסע העפלה לפסגה. בתום המסע מעניקים מפקדי היחידה ללוחמים הצעירים את סיכת היחידה שהשתמרה גם כן מתקופת הסיירת ההיסטורית.
לוחמי סיירת השריון של חטיבה 401 עולים את הסרטבה כאקט סיום למסלול המפרך שעברו, ובפסגה הם מתקבלים על ידי לוחמי היחידה, שעוזרים להם לעלות לפסגת השן וכך מקבלים אותם לפלוגת הלוחמים.
בנוסף לכך, ההר הוא גם סוף המסלול של "צוות ברקת" מסלול ייעודי לפיקוד וקצונה של חיל הגנת הגבולות שם הם מקבלים את סיכת המסלול.
המבצר החשמונאי אלכסנדריון (כיום סרטבה)
עריכה
הדעה המקובלת על רוב החוקרים היא כי המבצר בפסגת הסרטבה הוא המבצר "אלכסנדריון", שנבנה על ידי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי[12]. ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו כתב כי הורקניה, מכוור ואלכסנדריון היו שלושת המבצרים עליהם לא ויתרה שלומציון המלכה החשמונאית, אשתו של אלכסנדר ינאי, כשהעבירה את מבצרי המדבר לידי הצדוקים, מכיוון ש"שם היו אוצרות סגולתה".[13] כאשר ברח אלכסנדר השני מפני אולוס גביניוס, הוא "ביצר את מעוזי הארץ ובנה את חומת אלכסנדריון, הורקניה ומכוור אשר מול הרי ערב". בן מתתיהו מוסיף ומספר כי "עד כי נואש אלכסנדרוס מתקותו ושלח אליו צירים לבקש ממנו חנינה והסגיר אליו את המבצרים הנשארים, את הורקניה ואת מכוור, ואחר כך מסר בידו גם את אלכסנדריון. את כל המבצרים האלה הרס גביניוס בעצת אם אלכסנדרוס, לבל תפרוץ מלחמה חדשה".
לאחר שאלכסנדריון נהרס יחד עם שאר המבצרים על ידי גביניוס, ברח אריסטובולוס השני מרומא והתכוון לבנות מחדש את אלכסנדריון, אך גביניוס הקדימו ומנע ממנו לתפוס את המקום. אריסטובולוס נמלט למכוור וניסה לבצר את המקום מחדש. הוא החזיק מעמד יומיים ונכנע[14] אלכסנדריון מתואר כ"מבצר חזק ונהדר בראש הר גבוה".[15]
מקור נוסף המזכיר את הורקניה ומבצרים אחרים הוא ההיסטוריון היווני סְטְרָבוֹ, המציין כי "הוא (פומפיוס) ציווה להרוס את החומות כולן והשמיד, עד כמה שהיה בכוחו, את קני הליסטות ואת מבצרי המחסנים של הטירנים. כי היו שניים כאלה במעברים המוליכים ליריחו תרכס וטאורוס, וכן גם אלכסנדריון והורקניון ומכוור, וליזיאס ואלה שליד פילדלפיה וסקיתופוליס שבגליל".[16]
הורדוס ציווה על אחיו הצעיר פירורא להקים מחדש את חומות אלכסנדריון בזמן מאבקו בכוחותיו של המלך החשמונאי האחרון מתתיהו אנטיגונוס.[17] המבצר מוזכר גם בסיפור אודות חשדותיו של הורדוס בשני בניו - אלכסנדר ואריסטובלוס כמי שמנסים להתנקש בחיי אביהם. בפני הורדוס הוצג מכתב שבו פונה אלכסנדר בנו אל מפקד מבצר אלכסנדריון ומבקש ממנו כי לאחר ההתנקשות באביהם יתיר לו ולאחיו אריסטובלוס לבוא אל המבצר ולהשתמש בנשק ובכלי המלחמה שבו.[18] מאוחר יותר, לאחר שהורה על הריגת בניו, ציווה הורדוס להעביר את גופותיהם למבצר אלכסנדריון ולטמון אותם בקבר אלכסנדר השני, שהיה אביה של מרים החשמונאית - אמם של שני הבנים.[19]
בחפירות שנערכו בסרטבה נחשפו שרידים מהתקופה החשמונאית, בהם חלקי עמודים וכותרות. הארכאולוג אהוד נצר, שחפר במקום, הניח שגם בתקופה החשמונאית היו בסרטבה אגפים מפוארים, אך לא ניתן לאשש זאת בוודאות עד לעריכת חפירות נוספות במקום.
מערכת מים מרשימה הובילה מים מסכר בוואדי קרוב, דרך סיפוֹן, אל בורות מים גדולים המצויים למרגלות המבצר. קטעים רבים מן התעלה, הסיפון ובורות המים שרדו עד היום.
זיהויים נוספים
עריכהיש חוקרים (ויקטור גרן, ועוד) המזהים את אלכסנדריון בח'רבת ע'רבה - דרומית למעלה לבונה. נמצאו בחורבה זו לבנים מסותתות בסגנון חשמונאי, מקווה ומערכת מסתור מימי מרד בר כוכבא.
גלריית תמונות
עריכה
מצפור המוסטרה
עריכה.JPG)
מצפור המוסטרה הוא מצפור ממזרח לסרטבה, הצופה לכיוון בקעת הירדן. מהמצפור ניתן לראות בלילה את אורות רבת עמון, בירת ממלכת ירדן.
לקריאה נוספת
עריכה- עמנואל הראובני, פסגות - טיולים לפסגות ההרים ואל נקודות תצפית, כנרת בית הוצאה לאור, 1993.
- אהוד נצר, "מפעלי הבנייה של החשמונאים", בתוך חנן אשל ודוד עמית (עורכים), ימי בית חשמונאי, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 1995.
- "סרטבא (אלכסנדריון)", האנציקלופדיה העברית (כרך כו, עמ' 533), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשל"ד.
- ליקט משה רוזנפלד (צ'יקו), ערך עוזי פז, קרן סרטבה ומדבר שומרון, בית ספר שדה מעלה אפרים, תשמ"ד 1984
קישורים חיצוניים
עריכה
- מידע על סרטבה בקטלוג הספרייה הלאומית
- שמורת סרטבה באתר טבע ונופים בישראל
- תמונות של הסרטבה באתר גיתית
- תמונות של הסרטבה
- הצעה למסלול טיול באזור
- מבצר חזק ונהדר בראש הר גבוה כתבה מצולמת ותרשים באתר yoaView, של יואב אבניאון.
- מאיר בן דב, 'מסרטבא לגרפינא' – לזיהוי מקומה של סרטבא, השנייה בתחנות קו המשואות מירושלים לבבל, קתדרה 23, אפריל 1982
- עודד עיר-שי, אף על פי כן סרטבא היא אלכסנדריון - תגובה למאמרו של מ' בן דוב "מסרטבא לגרפינא", קתדרה 25, ספטמבר 1982
- עפרה גורי-רימון, בתי אוצר ומרכזי מנהל – ייעודם העיקרי של מבצרי המדבר, קתדרה 82, תשנ"ז, עמ' 7–16.
- צביקה צוק, סרטבה: פסגה גבוהה, מבצר ישן ואמת מים קדומה, באתר ynet, 17 ביולי 2011
- משה עינב, בנייתו, תפקודו ונטישתו של מבצר סרטבה/אלכסנדריון בשלהי התקופה החשמונאית ובימי הורדוס, חיבור לשם קבלת תואר, המחלקה למקרא, ארכאולוגיה והמזרח הקדום, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע"ד/ 2014.
מבט על הר סרטבה ממצפור המוסטרה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 00:46), דצמבר 17, 2017
סרטבה (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ הר סרטבה
- ^ שמורת סרטבה
- ^ קרן הסרטבה ומבצר אלכסנדריון, באתר תיירות בקעת הירדן
- ^ שמורת סרטבה באתר טבע ונופים בישראל
- ^ ספר יהושע, פרק ה', פסוקים י"ג–ט"ו.
- ^ Charles Clermont-Gannau, Archaeological researches in Palestine During the Years 1873-1874, Vol II, Chapter III - Second Excursion to Jericho, pp. 42-47.
- ^ המרחק בין הר הזיתים לסרטבה הוא כ-50 ק"מ אווירית.
- ^ משנה, מסכת ראש השנה פרק ב', משנה ד.
- ^ סיון פלג, בשריון, אבל מחוץ לטנקים, במחנה, 2010\08\23.
- ^ רותם קארו ויצמן, מפגש פסגה, במחנה, 2011\03\18.
- ^ אבנר שור, צוות איתמר, הוצאת כתר, 2003, עמוד 51.
- ^ לפי מרבית הדעות. לדעה אחרת, ראה, מאיר בן דב, 'מסרטבא לגרפינא' – לזיהוי מקומה של סרטבא, השנייה בתחנות קו המשואות מירושלים לבבל, קתדרה 23, אפריל 1982; הערות: עודד עיר-שי, אף-על-פי-כן סרטבא היא אלכסנדריון, קתדרה 25, ספטמבר 1982, עמ' 171-169
- ^ קדמוניות היהודים, יג, 417
- ^ קדמוניות היהודים, י"ד, ו' א'
- ^ מלחמת היהודים ברומאים, א', ו', ה'
- ^ סטרבו, גאוגרפיה, 40,2,16
- ^ מלחמת היהודים, א, 308
- ^ מלחמת היהודים, א, 528
- ^ מלחמת היהודים, א, 551