מעל פסגת הר הצופים

משירי ירושלים

"מעל פסגת הר הצופים" (ובשמו המקורי: "ירושלים") הוא שיר נודע שעיבד אביגדור המאירי על פי שיר יידי - בשם "חצות", שכתב ברוך שפיר ופורסם בקרקוב בשנת 1886. החלק שנודע ממנו בציבור הוא הבית הראשון והבית האחרון שלו, המבטאים כיסופים ומחויבות לירושלים ואמונה בביאת המשיח.

מעל פסגת הר הצופים

מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים, אֶשְׁתַּחֲוֶה לָךְ אַפָּֽיִם.[1]
מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים, שָׁלוֹם לָךְ ירוּשָׁלָֽיִם
מֵאָה דּוֹרוֹת חָלַֽמְתִּי עָלָֽיִךְ,
לִזְכּוֹת לִרְאוֹת בְּאוֹר פָּנָֽיִךְ.
יְרוּשָׁלַֽיִם, יְרוּשָׁלַֽיִם, הָאִֽירִי פָנַֽיִךְ לִבְנֵךְ;
יְרוּשָׁלַֽיִם, יְרוּשָׁלַֽיִם, מֵחׇרְבוֹתַֽיִךְ אֶבְנֵךְ.[2]

מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים, שָׁלוֹם לָךְ ירוּשָׁלָֽיִם;
אַלְפֵי גוֹלִים מִקְּצוֹת כׇּל תֵּבֵל, נוֹשְׂאִים אֵלַֽיִךְ עֵינָֽיִם.
בְּאַלְפֵי בְרָכוֹת הֲיִי בְרוּכָה,
מִקְדַּשׁ מֶֽלֶךְ עִיר מְלוּכָה.[3]
יְרוּשָׁלַֽיִם, יְרוּשָׁלַֽיִם, אֲנִי לֹא אָזוּז מִפֹּה;
יְרוּשָׁלַֽיִם, יְרוּשָׁלַֽיִם, יָבֹא הַמָּשִֽׁיחַ, יָבֹא.

הבתים האמצעיים

בְּלֵב בּוֹטֵחַ בָּאתִי הֲלוֹם, הָקִים אֶת הֲרִיסוֹתַיִךְ
אַךְ אֵיךְ אֶבְנֶה אֶת בֵּית מִקְדָּשֵׁךְ, אִם אֵין שָׁלוֹם בֵּין בָּנַיִךְ?
סְפָרַדִּים, אַשְׁכְּנַזִּים, תֵּימָנִים, פָלָשִׁים
אוּרְפָלִים וְגוּרְגִ'ים וַחֲרֵדִים וְחָפְשִׁים
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם, לֹא זֹאת חָזִיתִי בַּחֲלוֹם!
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם, בֵּין בָּנַיִךְ הַשְׁרִי נָא שָׁלוֹם!

עִיר-פְּרָזוֹת הָיִית עִיר קָדְשִׁי, נִשְׁבַּר בָּךְ כָּל בָּרִיחַ;
אַךְ עוֹד נִשְׁאַר בָּךְ שַׁעַר סָגוּר, זֶה שַׁעַר הַמָּשִׁיחַ.
רִבְבוֹת בָּנַיִךְ שְׁלָחוּנִי אֵלַיִךְ
לִמְסֹר לְיָדִי אֶת מַפְתְּחוֹתַיִךְ.
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם, נִשְׁבַּעְתִּי בְּשֵׁם אֲדֹנָי:
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם, הָאִירִי פָּנַיִךְ אֵלַי!

מילות השיר בשלט הנצחה למחברו בגן הבוטני הלאומי בהר הצופים בירושלים

הבית השני בשיר מקונן על ריבוי העדות והסכסוכים בעם ישראל. בגרסה המולחנת הושמטו הבית השני והבית השלישי. בגרסה זו, שיר זה שימש (ועדיין משמש, בצד שירה של נעמי שמר, ירושלים של זהב) מעין המנון לירושלים.[4]

אחד הביצועים הנודעים לשיר הוא ביצועו של יהורם גאון. ביצוע נוסף ביצע אבי בניון באלבומו אדם אחר.

הר הצופים מוזכר בשיר כמקום גאוגרפי שבשל הטופוגרפיה שלו, ניתן לראות ממנו את ירושלים, ומלבד זאת רומז שם ההר "צופים" לציפייה לישועה. המשמעות הזו של הר הצופים מוזכרת כבר במסכת שמחות[5]: ”הרואה את ירושלים מן הצופים חייב לקרוע.”[6]

ביצועים נוספים

עריכה

השיר בספרי תווים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ על פי לשון הפסוק בספר ישעיהו, פרק מ"ט, פסוק כ"ג: "אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ".
  2. ^ הביטוי "מֵחׇרְבוֹתַֽיִךְ אֶבְנֵךְ" בנוי על ההבטחה המובאת בספר ישעיהו, פרק מ"ט, פסוק י"ט: "כִּי חָרְבֹתַיִךְ וְשֹׁמְמֹתַיִךְ וְאֶרֶץ הֲרִסֻתֵיךְ כִּי עַתָּה תֵּצְרִי מִיּוֹשֵׁב", והביטוי "אבנך" רומז ללשון הפסוק ספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק ג' :"עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית".
  3. ^ מילים אלה שאובות משירו הידוע של רבי שלמה אלקבץ, לכה דודי.
  4. ^ אביגדור המאירי, ירושלם, ירושלם (רומאנס חלוץ), דואר היום, 26 באוקטובר 1928
  5. ^ מסכת שמחות פרק ט הלכה יט
  6. ^ וראו גם בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקס"א, סעיף א': "הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר: ערי קדשך היו מדבר, וקורע". ומוסיף הרמ"א: "ואינו חייב לקרוע אלא כשמגיע סמוך להם כמו מן הצופים לירושלים".