מצודת זאב
מצודת זאב, או "בית ז'בוטינסקי", המכונה בקצרה "המצודה", הוא מגדל משרדים בסגנון ברוטליסטי השוכן ברחוב המלך ג'ורג' 38 בתל אביב. המבנה בן 16 קומות וגובהו 60 מטר. הוא קרוי על שמו של זאב ז'בוטינסקי, מכונן הציונות הרוויזיוניסטית.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בניין משרדים  |
| על שם |
זאב ז'בוטינסקי |
| כתובת |
המלך ג'ורג' 38 |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1966 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1966 |
| אדריכל |
משה בן-חורין, מרדכי בן-חורין |
| סגנון אדריכלי |
ברוטליזם |
| מידות | |
| גובה |
60 מ' |
| קומות |
16 |
| קואורדינטות | 32°04′23″N 34°46′30″E / 32.07293333°N 34.77495833°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   מצודת זאב  | |
  | |
היסטוריה
עריכההמצודה היא אחד המגדלים הוותיקים בתל אביב. המגדל הוקם במקום שבו עמד בשנות ה-30 צריף אשר שימש את אנשי התנועה הרוויזיוניסטית, נוער תנועת בית"ר, ובסתר גם מקום מפגשם של לוחמי מחתרת האצ"ל. באותן שנים התארגן "הועד להקמת מצודת זאב" ותכנון הבניין החל בשנת 1936.[1] הבניין הראשון שהוקם במקום בתכנונו של האדריכל הארי לוריא היה בן שלוש קומות והושלם ב-1948.[2] בשנים בהן היה הבניין בן שלוש קומות, היו צעירי בית"ר מקיימים את פגישותיהם בחצר הפנימית היכן שהייתה כתובת גדולה על הקיר "קשת בית"ר לא נסוג אחור וחרב ראש בית"ר לא תשוב ריקם, אמן!".[דרוש מקור]
בשנת 1963 החליטה תנועת החרות להרחיב את הבניין ונערכה תחרות אדריכלים סגורה לבחירת האדריכל, בתחרות זכו משה בן-חורין ובנו מרדכי.[3] בשנת 1966 נסתיימה בנייתו של המגדל שנבנה מאחורי הבניין הקיים. מאז היה הבניין מוקד הפעילות של תנועת החרות וגופים נוספים הקשורים אליה, ובכללם מכון ז'בוטינסקי בישראל.
במהלך הבחירות לכנסת העשירית בעצרת המסכמת של המערך, התייחס הבדרן דודו טופז בנאומו למצודת זאב כמקומם של "הצ'חצ'חים", במה שנודע כנאום הצ'חצ'חים. בליל המהפך ב-1977 הגיע מנחם בגין לאולם השמחות "עצמאות" בקומה 2, שפעל עד שסופח ב-2015 למכון ז'בוטינסקי, ונשא נאום ניצחון דרמטי בפני פעילי המפלגה.
כיום מאכלסים את הבניין מנגנוני תנועת הליכוד ושוכרים שונים, ביניהם משרדי עורכי דין ובעלי מקצועות חופשיים.[דרוש מקור]
דיירים
עריכהבקומות הבניין השונות פועלים גופים המשויכים רעיונית או היסטורית לתנועת הליכוד, בהם:
- תנועת הנוער בית"ר (ההנהגה הארצית)
- נשות חרות בישראל
- משקי תנועת חרות
- מכון ז'בוטינסקי ומוזיאון ז'בוטינסקי
- מוזיאון האצ"ל
- עמותת ברית חיילי האצ"ל
- מוזיאון הלוחמים והפרטיזנים.
חלק מהבניין מושכר לשוכרים מסחריים.
-
מצודת זאב במתכונתה הראשונה -
סורג ברזל בחזית מפלס הקרקע בעיצובו של הפסל משה שטרנשוס -
דיוקן זאב ז'בוטינסקי מעשה ידי הפסל יצחק דנציגר המצוי בבניין -
בית ז'בוטינסקי במצודת זאב -
הבניין לאחר שהושחת בידי אלמונים בעקבות אירועי 7 באוקטובר 2023 -
עינב צנגאוקר, שבנה נחטף לעזה בהפגנה בפתח מצודת זאב, באפריל 2024
לקריאה נוספת
עריכה- יוסי קליין-עברי, רוויזיוניזם, ארכיטקטורה ועירוניות מגויסת בתל אביב, 1940-1925, הוצאת כרמל, 2022
- מיכאל יעקובסון, שתי מצודות - סיפורה של מצודת זאב, עת-מול 270, ינואר 2021, עמ' 33–36
קישורים חיצוניים
עריכה
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית ז'בוטינסקי בתכנון מרדכי בן חורין, באתר 'חלון אחורי', 6 באוגוסט 2016
- מיכאל יעקובסון, המבצר שמסמל את מהפך 77': מה אנחנו יודעים על מצודת זאב, באתר Xnet, 16 במאי 2017
- מיכאל יעקובסון: סקירה על הספר החדש שעוסק במצודת זאב, באתר 'חלון אחורי', 27.12.22
הערות שוליים
עריכה- ^ לקראת הקמת "מצודת־זאב", הירדן, 30 באוקטובר 1936
- ^ יציקת גג קומה ג' של "מצודת זאב", המשקיף, 13 במאי 1948
- ^ מרידוד קורא לאוהדי התנועה לסייע בהשלמת בנין מצודת זאב, חרות, 24 בינואר 1963