צ'חצ'ח

צ'חצ'ח הוא כינוי גנאי בסלנג שמייחס התנהגות פרחחית, שובבה וחסרת נימוס – ילד, נער או אדם צעיר בריון ופרוע חסר דרך ארץ. הכינוי הוא ספציפי ליוצאי אזור מסוים, ובעיקר התהווה למול עולים יוצאי עיראק, שהדיאלקט הערבי שלהם מבטא את האות ك (כאף- כ') כהגייה צ', וכן בשל השימוש בח' גרונית, ולאחר מכן הורחב לעולים מארצות ערב (באופן דומה, המילה "ווזווז", מתארת עולים דוברי יידיש)

הכינוי ככל הנראה מבוסס על האופן שבו נשמע דיבורם של עולים מארצות האסלאם, שבו בולטות אותיות כמו צ' ו-ח', באוזני העולים מיהדות אירופה. במובן זה, הכינוי דומה לכינוי ברברים שהמציאו היוונים ביוון העתיקה להגדרת מי שאינם יוונים.^{[דרוש מקור]} בשני המקרים, התבסס הכינוי על רעיון אונומטופאי דומה של חיקוי להג בלתי מוכר ("ווזווז" - מלשון המילה היידית וואָס [מבוטאת אצל יוצאי פולין ווּס - vus], שפירושה "מה", הוא שם גנאי לאשכנזי, שנוצר בדרך דומה). במילונם של דן בן אמוץ ונתיבה בן-יהודה, "מילון עולמי לעברית מדוברת", מוגדרת המילה צ'חצ'ח כ"כינוי ליוצא צפון אפריקה".

"נאום הצ'חצ'חים"

ערך מורחב – נאום הצ'חצ'חים

הכינוי רווח בישראל לפחות משנות השבעים וזכה לפרסום רב במהלך הבחירות לכנסת העשירית בשנת 1981, כאשר הבדרן דודו טופז השתמש בו בנאום בעצרת בחירות של המערך שנערכה בכיכר מלכי ישראל ב-26 ביוני 1981 (שלושה ימים לפני הבחירות). טופז אמר: "תענוג לראות את הקהל הזה, ותענוג לראות שאין כאן צ'חצ'חים שהורסים אספות בחירות... הצ'חצ'חים הם במצודת זאב. הם בקושי שין גימלים, אם הם בכלל הולכים לצבא. כאן נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות". דבריו זכו לתשואות בעצרת. "הארץ" דיווח על דבריו הבוטים של טופז ועמד על משמעותם, והיה העיתון היחיד שעשה זאת.

למחרת נערכה במקום עצרת בחירות של המפלגה המתחרה, הליכוד, שבה מתח מנחם בגין ביקורת חריפה על האמירה הזו באומרו: "עד אתמול לא הכרתי את המלה צ'חצ'חים, אך אמש שמעתי את הבדרן..." וכאן הסתכל בגין בדף להיזכר בשם שקרא במלעיל ובעילגות מכוונת "דודו טופז", והמשיך: "...מכנה את אנשי הליכוד צ'חצ'חים". בגין פירש את דבריו של דודו טופז כמופנים בעיקר כלפי עדות המזרח, שנתפשו באותה תקופה כמצביעי ליכוד, והבליט בדבריו את היחס השונה של מפלגתו לעולים מארצות המזרח. הוא סיפר על עולי הגרדום, פיינשטיין וברזני - "הם פתחו בלבותיהם רימון יד: לחצו! אשכנזים? עיראקים? יהודים! אחים! לוחמים!". הוא אף קרא לנוכחים להתקשר אל כל מכריהם ברחבי הארץ: "רק תספרו להם מה אמר פה דודו טופז, כל העם חייב לדעת את זאת. זה משפט אחד בסך-הכל: הצ'חצ'חים כולם במצודת זאב. אשרינו שהם במצודת זאב".

בגין גם תקף את חברי המערך מעדות המזרח, ובמיוחד את חברת הכנסת שושנה ארבלי-אלמוזלינו, אשר לטענתו היו צריכים למחות על הפגיעה בעדות המזרח כפגיעה אישית. דבריו של בגין באו כשמן על מדורת עימות שיסודו עדתי במהלך מערכת הבחירות של 1981, שהייתה מערכת בחירות מהאלימות ביותר. יש המייחסים לדבריו תרומה מסוימת לניצחונו של הליכוד בבחירות אלו.

שימושים בולטים נוספים

בשנת 2008, במהלך הבחירות המקדימות לראשות מפלגת קדימה, כאשר מחנהו של שאול מופז האשים את מחנה ציפי לבני בשימוש בביטוי "צ'חצ'חים" בהתייחס לתומכיו של מופז, שרבים מהם נמנו עם יוצאי עדות המזרח.

ב-19 באפריל 2022, שלמה גרוניך אמר בהופעה בפסטיבל עין גב: "אתם כל כך אשכנזים כאלה, אין פה אפילו צ'חצ'ח אחד", אמירה שזכתה לביקורת רבה.

משמעות המושג כיום

מושג העגה "צ'חצ'ח" עבר שינוי משמעות בשנים שחלפו מאז 1981 וכיום אינו נתפש בעיני רבים ככינוי המכוון לעולים מארצות האסלאם אלא כהגדרה של התנהגות פרחחית באופן כללי. שינוי דומה התחולל בכינויי גנאי אחרים לעולים כמו "פרחה" (במקור, שם נפוץ לאישה בין עולי ארצות האסלאם ופירושו שמחה. זכור במיוחד גם שיר הפרחה שבוצע על ידי עפרה חזה), "פולנייה", "פרסי", "רומני", "יקה", "קייקוב" או "ערס". אישה המוגדרת "פרחה" על בסיס מראה והתנהגות, בלי התייחס למוצאה, או אדם המוגדר "פולני" כאשר נראה למגדיר כי הוא נוקט מניפולציות המכוונות לעורר רגשות אשם, לדוגמה. עם זאת, בחלק מהכינויים נשמרים עדיין סימנים ברורים לכיוונם כגנאי לעולי ארצות האסלאם. לדוגמה, אדם שמוצאו מארצות אירופה הנוהג כ"ערס" יכונה לעיתים "ערס אשכנזי", להבחנה בינו לבין "ערס רגיל". עם זאת, רבים חולקים על העמדה הזו ומתארים אותה כניסיון להלבין את המימד הגזעני שבכינויים.

ראו גם

• ערס
• פרחה
• פקצה
• ווזווז
• חוליגניות

לקריאה נוספת

• רפי מן, לא יעלה על הדעת – ציטוטים, ביטויים, כינויים ומטבעות לשון, הד ארצי הוצאה לאור, 1998, הערך "צ'חצ'חים", עמ' 253-252

קישורים חיצוניים

• נאום הצ'חצ'חים של מנחם בגין, באתר בית"ר
• הלקסיקון הישראלי - שבטי ישראל, באתר "הזירה הלשונית רוביק רוזנטל"