מרדכי בנטוב

מרדכי בנטוב
	מרדכי בנטוב, 1966
לידה	28 במרץ 1900; אדר ב' ה'תר"ס; גרודז'יסק מזובייצקי, פולין הרוסית
פטירה	17 בינואר 1985 (בגיל 84); טבת ה'תשמ"ה; ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1920
מקום קבורה	בית העלמין, קיבוץ משמר העמק
השכלה	בית הספר המנדטורי למשפטים
מפלגה	מפ"ם
	14 במאי 1948 – 10 במרץ 1949; (301 ימים)
תחת ראש הממשלה	דוד בן-גוריון
	גולדה מאיר ←
	3 בנובמבר 1955 – 2 בנובמבר 1961; (6 שנים)
תחת ראש הממשלה	דוד בן-גוריון
	→ דב יוסף גיורא יוספטל ←
	12 בינואר 1966 – 15 בדצמבר 1969; (4 שנים)
תחת ראש הממשלה	לוי אשכול, יגאל אלון, גולדה מאיר
	→ לוי אשכול זאב שרף ←
	14 בפברואר 1949 – 22 בנובמבר 1965; (16 שנים)
כנסות	1 - 5
	18 בספטמבר 1951 – 15 באוגוסט 1955; (3 שנים)
	→ מנחם בדר בנימין אבניאל ←

מרדכי בנטוב (גוּטגֶלד) (28 במרץ 1900 – 17 בינואר 1985) היה פוליטיקאי ועיתונאי ישראלי, מראשי תנועת השומר הצעיר ומפ"ם, עורך ביטאון התנועה "על המשמר", חבר מנהלת העם, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת הראשונה עד החמישית, שר השיכון ושר הפיתוח בממשלות ישראל.

ביוגרפיה

מרדכי בנטוב נולד כמרדכי גוטגלד, בגרודז'יסק מזובייצקי שליד העיר ורשה שבפולין הרוסית, בנם של הלנה^[1] ויוסף גוטגלד.

נמנה עם מקימי תנועת השומר הצעיר בפולין, ראש קן ורשה וחבר הנהגת התנועה בפולין. בפולין למד בגימנסיה בוורשה ואחר כך שנתיים בפקולטה למשפטים.

בשנת 1920 עלה לארץ ישראל. על פי עדותו, נתקל לראשונה ב"בעיה הערבית־היהודית" במאורעות 1921: "העמידו אותי, חמוש אקדח, להגן על שכונה יהודית ביפו. ראיתי מרחוק המון כפריים ערביים עם מקלות ואבנים, הצועדים כדי לפרוע ביהודים. אחריהם ראיתי נשים נושאות שקים - לאסוף את הביזה"^[2].

בנטוב השלים את לימודי המשפטים בבית הספר המנדטורי למשפטים בירושלים. הוא נמנה עם מייסדי הקיבוץ הארצי וחבר קיבוץ משמר העמק. היה חבר ההנהגה העליונה של תנועת השומר הצעיר ונציגה במוסדות ההסתדרות^[3]. חבר הוועד הפועל הציוני מטעם השומר הצעיר משנת 1935. ממיסדי עיתון התנועה "משמר"^[4]. (אחר כך - על המשמר) ועורכו בשנים 1943–1948. מחבר תזכיר בזכות מדינה דו-לאומית, שהוגש לועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל בשנת 1946. היה חבר מנהלת העם. הצביע בעד הכרזת המדינה והיה מחותמי מגילת העצמאות. היה בין מנסחי מגילת העצמאות והוסיף את הפסקה: "זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם."

בנטוב היה שר העבודה והבינוי בממשלה הזמנית (1948–1949). בתוקף תפקידו הודיע על כוונתו לחוקק חוק שיבטיח מקומות עבודה מתאימים לנכים^[5]. כמו כן הקים את ועדת בן-סירה במטרה לנסח באופן משופר את ההצעה לפקודת בניין ערים חדשה כחוק התכנון והבנייה הישראלי^[6]. היה חבר בוועד לפירוז גרעיני של המזרח התיכון^[7].

בנטוב היה חבר כנסת מראשיתה ועד הכנסת החמישית. לא הועמד לבחירה לכנסת השישית בעקבות החלטת מפ"ם כי השרים לא יהיו חברי כנסת. שר הפיתוח בתקופת הכנסת השלישית והכנסת הרביעית (1955–1961), שר השיכון בתקופת הכנסת השישית (1966–1969).

משפחתו

אחותו הצעירה הייתה אשת התיאטרון שולמית (מיתה) בת-דורי. גם היא חברת קיבוץ משמר העמק.

אשתו הייתה צפורה בנטוב (1903–1988) ממייסדות קיבוץ משמר העמק. בתו, אורה רון עוסקת באמנות, הייתה נשואה לאמרי רון, חבר כנסת לשעבר ומראשי הקיבוץ הארצי.

פרסומיו

תשובה לד. בן-גוריון, תל אביב: השומר הצעיר, 1944. (על אודות העמדה של השומר הצעיר בעניין החתירה להסכם עם הערבים)
כלכלת ישראל על פרשת דרכים, תל אביב: ספרית פועלים ומפלגת הפועלים המאוחדת, 1966
ישראל, הפלשתינאים והשמאל; הביא לדפוס: ה[לל] פנימי, תל אביב: ספרית פועלים והמחלקות לתרבות ולהשכלה של הקיבוץ הארצי, תשל"ב 1971
הקץ לקפאון חברתי: הדרך הישראלית – השלישית לסוציאליזם, תל אביב: ספרית פועלים, תשמ"א 1981
ימים מספרים: זכרונות מהמאה המכרעת; רשם והביא לדפוס: רפל ברקן, תל אביב: ספרית פועלים, תשמ"ד 1984

לקריאה נוספת

יעקב חזן, 'חלוץ בכל מהותו (מרדכי בנטוב ז"ל)', ספר השנה של העיתונאים, 1985, 267–268

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מרדכי בנטוב בוויקישיתוף

מרדכי בנטוב, באתר הכנסת
מרדכי בנטוב, באתר כנסת פתוחה
דוד תדהר (עורך), "מרדכי בנטוב (גוטגלד)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 1002
רשימת הפרסומים של מרדכי בנטוב, בקטלוג הספרייה הלאומית
ארכיון קיבוץ משמר העמק, חומרי תיעוד בתחום המחול, בספרייה הלאומית
מידע על מרדכי בנטוב בקטלוג הספרייה הלאומית
השר מרדכי בנטוב אורח מערכת דבר, ממעטים לשים לב לערכים מוסריים בחיים מדיניים, דבר, 6 בדצמבר 1968, המשך
* יעקב עובד, 'מרדכי בנטוב והקומונות המודרניות', מפנה: במה לענייני חברה 36 (ינואר 2002), 54–57

הערות שוליים

^ י. ג., הלנה גוטגלד, דבר, 25 באפריל 1958 (נקרולוג). וכן תערוכת ציורים של ה. גוטגלד-הוישפיגל, דבר, 22 במאי 1958; מ. מ., הציירת – אמו של שר, מעריב, 22 במאי 1958
^ מרדכי בנטוב, ישראל, הפלשתינאים והשמאל, מבוא, עמ' 10
^ רשימת "השומר הצעיר" לועידה הרביעית של ההסתדרות, דבר, 23 בדצמבר 1932
^ ל. וילסון, בנטוב: אמריקה נדרשת לעזות, משמר, 26 בינואר 1945
^ דיוויד סלע, עבודה נגישה: הממשלה משריינת משרות לנכים, באתר ישראל היום, 9 בנובמבר 2018
^ ענת בר-כהן, הליך החקיקה של חוק התכנון והבנייה תשכ"ה-1965 בהקשרם של "מוסדות התכנון" (פרק ב' לחוק) ו"תוכניות" (פרק ג' לחוק), עבודת דוקטוראט, אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ח
^ סכנת המירוץ הגרעיני נידונה באסיפה בבירה, על המשמר, 12 ביולי 1964

[1] י. ג., הלנה גוטגלד, דבר, 25 באפריל 1958 (נקרולוג). וכן תערוכת ציורים של ה. גוטגלד-הוישפיגל, דבר, 22 במאי 1958; מ. מ., הציירת – אמו של שר, מעריב, 22 במאי 1958

[2] מרדכי בנטוב, ישראל, הפלשתינאים והשמאל, מבוא, עמ' 10

[3] רשימת "השומר הצעיר" לועידה הרביעית של ההסתדרות, דבר, 23 בדצמבר 1932

[4] ל. וילסון, בנטוב: אמריקה נדרשת לעזות, משמר, 26 בינואר 1945

[5] דיוויד סלע, עבודה נגישה: הממשלה משריינת משרות לנכים, באתר ישראל היום, 9 בנובמבר 2018

[6] ענת בר-כהן, הליך החקיקה של חוק התכנון והבנייה תשכ"ה-1965 בהקשרם של "מוסדות התכנון" (פרק ב' לחוק) ו"תוכניות" (פרק ג' לחוק), עבודת דוקטוראט, אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ח

[7] סכנת המירוץ הגרעיני נידונה באסיפה בבירה, על המשמר, 12 ביולי 1964

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]