מרדכי שרעבי

רב ישראלי

הרב מרדכי יהודה יפת שרעבי (תרס"ט / תרע"ב, 1909/ 1912 בערך – כ' בחשוון תשמ"ד, 27 באוקטובר 1983) היה מקובל יהודי תימני, מייסד וראש ישיבת המקובלים "נהר שלום" בירושלים. כונה "זקן המקובלים"[1] ו"ראש עדת המכוונים".

רבי מרדכי שרעבי
הרב מרדכי שרעבי
הרב מרדכי שרעבי
לידה 1912
תרס"ט/תרע"ב עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה כ' חשוון תשמ"ד
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות תימן וישראל
תקופת הפעילות ?–1983 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות מקובלים
תחומי עיסוק קבלה
תפקידים נוספים ראש ישיבת נהר שלום
רבותיו סבו, רבי אברהם יפת תעיזי, רבי חיים סינואני, רבי משומר נסים, הרב מרדכי עטיה
תלמידיו הרב מאיר יהודה גץ, הרב ישכר דב רוקח, הרב בניהו שמואלי, הרב שלמה פישר, הרב חיים אביהוא שוורץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ישיבת נהר שלום בסמוך לשוק מחנה יהודה בירושלים. (2019)
סמטת נהר שלום בסמוך לבית בו היה הרב גר
חצר ביתו (2019)

חייו

עריכה

נולד בתימן בשם מרדכי יפת-תעיזי. אביו רבי יהודה נפטר עוד קודם לידתו ובגיל שנתיים התייתם גם מאמו הרבנית מרים. יחד עם אחותו גדל בבית סבו, אבי אביו, הרב אברהם יפת תעיזי שלימדו תורה. לאחר פטירת סבו, בעודו ילד דאג הרב חיים סינואני לגדלו וללמדו תורה. בבחרותו נסמך לרבנות. עבר לעיר עדן, שם למד בישיבתו של הרב משומר נסים. בגיל 15 עבר בהצלחה מבחנים בגמרא, ברמב"ם, בטור ובשולחן ערוך.[2]

בשנת תרצ"ב (1932) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. למד גם בישיבת שערי ציון של הראשון לציון הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל. נמנה עם רבני ישיבת המקובלים בית אל. לימים, ייסד ישיבה בשם "נהר שלום" על שמו של גדול המקובלים רבי שלום שרעבי, בה לימד תורה, בנגלה ובנסתר, במשך עשרות שנים. הוא שינה את שם משפחתו לשרעבי גם משום ששם זה הוא גם ראשי תבות של שלום רב על בני ישראל.

הרב שרעבי התפרסם כבעל מופתים. רבים השכימו לביתו לעצה ולברכה. את הכספים שקיבל מציבור המבקרים הקדיש להחזקת הישיבה ולתמיכה בנצרכים, וכן חילק כסף לנערים על מנת למשכם ללימוד תורה.[3] חי בפשטות עם אשתו, הרבנית לאה (נפטרה בשנת ה'תשל"ט, 1979) שבעצמה הייתה דרשנית ופעילה חברתית. בני הזוג היו חשוכי ילדים. מסופר שלפני מלחמת העצמאות החביא ארגון האצ"ל נשק בביתו, בהנחה ששם לא יחפשו הבריטים.[4]

הרב שרעבי היה חלש מאוד פיזית ובשנותיו האחרונות היו רגילים תלמידיו לקחתו ממקום למקום כשהוא יושב על כיסא.

בין תלמידיו: הרב מאיר יהודה גץ, הרב חיים אביהוא שוורץ ר"מ בישיבות מרכז הרב ובית אל, הרב ציון ברכה, הרב משה צוריאל, רבי שלום שמואלי ובנו הרב בניהו שמואלי שממלא את מקום הרב שרעבי בראשות ישיבת נהר שלום.

מסופר כי גדולי המקובלים היו מציעים לפניו את ספקותיהם, בהם ראש ישיבת בית אל, הרב הדיין עובדיה הדאיה.[5] הרב עובדיה יוסף, שהרב שרעבי לימד אותו באופן אישי במשך פרק זמן מסוים, אמר על הרב שרעבי כי "הוא היה גדול הדור, וכמוהו לא היה בקבלה".

תלמידיו מספרים כי נהג לישון בלילות למשך כ-20 דקות בלבד,[6] הקפיד על טבילה במקווה מידי בוקר,[7] הקפיד על לבישת שני זוגות תפילין (לפי שיטות רש"י ורבינו תם) יחד,[8] הורה לומר בכל השנה את תפילת אבינו מלכנו,[9] ולקיים התרת נדרים בכל יום שישי.[10]

נקבר בהר המנוחות בירושלים. על שמו הוקמו מוסדות תורה, בהם בית מדרש בהרצליה ישיבת "חזון מרדכי" וישיבת "שערי מרדכי" בירושלים ומוסדות המייש"ר בבת-ים.

מדעותיו

עריכה

סבר כי הקבר המיוחס לתנא רבי מאיר הוא קברו של רבי מאיר ש"ץ בעל האקדמות.[11] טען כי מהקדמת תיקוני הזוהר מוכח כי אין חיים מחוץ לכדור הארץ.[12] אמר כי לימוד תורה בשבת במשך שעה שווה ללימוד תורה ביום חול במשך שנה.[13]

אחד מתלמידיו סיפר שענה לו כי דרכו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק נכונה מדרכו של הרב יוסף חיים זוננפלד, משום ש"כתוב 'דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום', הרב קוק קירב רחוקים, וזו דרכנו, ובדרכו צריך ללכת!".[14]

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מרדכי שרעבי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ בספר "הסבא קדישא" תולדות הבבא סאלי כרך ב' עמודים רל"ד-רל"ו מוזכר הרב שרעבי בתואר "זקן המקובלים", גם בספר "הרב שרעבי" בעמוד 210 פורסמה מודעת אבל על פטירת אשתו הרבנית לאה שרעבי בשנת 1978 ושם מוזכר שבעלה הוא "זקן המקובלים".
  2. ^ דרך צדיקים חלק ב' עמוד 71
  3. ^ דרך צדיקים חלק ב' עמוד 99
  4. ^ דרך צדיקים חלק ב' עמוד 190
  5. ^ כך העיד הרב עובדיה יוסף בהספידו את הרב שרעבי, עיין בספר "דרך צדיקים" על שני המקובלים הרב חיים סינואני והרב מרדכי שרעבי.
  6. ^ דרך צדיקים חלק ב' עמוד 177
  7. ^ דרך צדיקים חלק ב' עמוד 131
  8. ^ דרך צדיקים חלק ב' עמוד 295
  9. ^ דרך צדיקים חלק ב' עמוד 301
  10. ^ דרך צדיקים חלק ב' עמוד 303
  11. ^ דרך צדיקים חלק ב' עמוד 290
  12. ^ דרך צדיקים חלק ב' עמוד 211
  13. ^ דרך צדיקים חלק ב' עמוד 292
  14. ^ עדות הרב אברהם גברא בתוך: הרב יצחק דדון, אתחלתא היא, כרך ב', ירושלים תשס"ח, עמ' רמח-רמט