מרטין פיטרס

כדורגלן אנגלי

מרטין סטנפורד פיטרסאנגלית: Martin Stanford Peters; ‏8 בנובמבר 194321 בדצמבר 2019) היה כדורגלן אנגלי, ששיחק בעמדת הקשר.

מרטין פיטרס
Martin Peters
פיטרס, 2007
פיטרס, 2007
מידע אישי
לידה 8 בנובמבר 1943
ניוהאם, אנגליה, הממלכה המאוחדת
פטירה 21 בדצמבר 2019 (בגיל 76)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא מרטין סטנפורד פיטרס
גובה 1.84 מטר
עמדה קשר
מועדוני נוער
19591961 וסטהאם יונייטד
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1961 – 1970
1970 – 1975
1975 – 1980
1980 – 1981
סה"כ
וסטהאם יונייטד
טוטנהאם הוטספר
נוריץ' סיטי
שפילד יונייטד
302 (81)
189 (46)
207 (44)
24 (4)
722 (175)
נבחרת לאומית כשחקן
19661974 אנגליה 67 (20)
קבוצות כמאמן
1981 שפילד יונייטד
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיטרס היה שחקן נבחרת אנגליה שהייתה לאלופת העולם במונדיאל 1966. הוא גדל ופרץ במדי וסטהאם יונייטד, ושיחק בהמשך גם בטוטנהאם הוטספר, נוריץ' סיטי ושפילד יונייטד.

פיטרס נודע בתור "הקשר המושלם", מכיוון שהיה יעיל במסירות בשתי הרגליים, בכדורי גובה ובמצבים נייחים, וביצע תנועה בלתי מפסקת עם ובלי הכדור, שהפכה את השמירה עליו למשימה קשה מאוד. מאמן נבחרת אנגליה בעבר, אלף ראמזי, הגדיר אותו כשחקן ש"הקדים את זמנו בעשר שנים".

קריירת משחק

עריכה

מרטין פיטרס נולד בניוהאם והחל את דרכו המקצועית כשהצטרף לקבוצת הנוער של וסטהאם יונייטד. הוא החל לשחק בקבוצה הבוגרת לקראת סיום עונת 1961/1962, ועונה אחר כך השתלב בהרכב הקבוצה ורשם 36 הופעות ליגה. ב-8 בספטמבר 1962 כבש פיטרס את שער הבכורה שלו במדי וסטהאם, בניצחון 1:6 על מנצ'סטר סיטי, בדרך לשמונה שערים באותה עונה.

פיטרס שיתף פעולה בקבוצה עם שניים מכוכבי נבחרת אנגליה, בובי מור וג'ף הרסט, שהובילו את הקבוצה לזכייה בגביע ה-FA, התואר הראשון בתולדותיה, בעונת 1963/1964. פיטרס לא שותף במשחקי הגביע באותה עונה, כולל במשחק הגמר בו ניצחה וסטהאם 2:3 את פרסטון נורת' אנד, אך שמר על מקומו בהרכב הקבוצה בליגה ורשם 32 הופעות.

בעונת 1964/1965 השתתפה וסטהאם בגביע אירופה למחזיקות גביע. היא הדיחה בדרכה אל הגמר את גנט, ספרטה פראג, לוזאן וריאל סרגוסה, ובגמר ניצחה את מינכן 1860 בתוצאה 0:2 בדרך לזכייה ראשונה אי פעם של הקבוצה בתואר אירופי. פיטרס כבש שער אחד במהלך הטורניר, ופתח בהרכב בניצחון הקבוצה בגמר.

עונה אחר כך הגיעה הקבוצה לגמר גביע הפוטבול ליג, שם פגשה את וסט ברומיץ' אלביון. לאחר ניצחון 1:2 במשחק הגמר הראשון, הפסידה וסטהאם 1:4 בגומלין ולא זכתה בתואר. פיטרס כבש את שערה היחיד של הקבוצה בהפסד בגומלין. פיטרס הוסיף לשדרג את יכולותיו באותה עונה גם בליגה, כשכבש לראשונה מספר דו-ספרתי של שערי ליגה (11). הוא הוסיף לעשות כן גם בשלוש העונות הבאות, כשהשיא היה בעונת 1968/1969 בה כבש פיטרס 19 שערי ליגה. עם זאת, פיטרס הרגיש כי הוא יכול להיות שחקן מוביל בקבוצה כל עוד הרסט ומור משחקים בה, והחליט לעזוב. פיטרס רשם 364 הופעות במדי וסטהאם, מתוכן 302 בליגה, וכבש 100 שערים בכל המסגרות. הוא ממוקם במקום התשיעי בטבלת הכובשים במדי וסטהאם בכל הזמנים (ליגה בכירה בלבד).

לקראת סיום עונת 1969/1970, עבר פיטרס לטוטנהאם הוטספר. הייתה זו העסקה היקרה ביותר עד אז בכדורגל האנגלי, והראשונה שהוערכה ב-200 אלף ליש"ט, מתוכם 150 אלף ליש"ט במזומן והעברתו של חלוץ טוטנהאם, ג'ימי גריבס לווסטהאם (שוויו הוערך בכ-50 אלף ליש"ט). הוא ערך את הופעת הבכורה שלו ב-21 במרץ 1970 מול קובנטרי סיטי, וגם כבש את שער הבכורה שלו באותו משחק.

כבר בעונה המלאה הראשונה שלו בטוטנהאם זכה פיטרס בתואר ראשון עם הקבוצה, כשפתח בהרכב בניצחון טוטנהאם בגמר גביע הליגה, 2:0 על אסטון וילה. הייתה זו הזכייה הראשונה בתולדותיה של טוטנהאם בגביע הליגה. גם בליגה זכתה טוטנהאם להצלחה כשסיימה את העונה במקום השלישי בטבלה. עבור פיטרס, שלא זכה לאורך כל הקריירה בתואר אליפות, היה זה מיקום הליגה הגבוה ביותר אליו הגיע. בזכות המיקום, זכתה טוטנהאם לשחק בגביע אופ"א בעונת 1971/1972, עונת הבכורה ההיסטורית של המפעל. לאחר שהדיחה את קפלוויק עם 1–15 בסיכום שני המשחקים, פגשה טוטנהאם את נאנט. לאחר המשחק הראשון בצרפת שהסתיים בשוויון 0-0, כבש פיטרס את השער היחיד בניצחון טוטנהאם 0–1 בגומלין, שהעלה את הקבוצה לשמינית הגמר. בשלב זה פגשה טוטנהאם את ראפיד בוקרשט, וניצחה אותה 0–3 במשחק הראשון, כשפיטרס כובש כבר בדקה הראשונה, ו-0–5 בסיכום שני המשחקים. טוטנהאם התגברה גם על ארד ומילאן, בדרך לגמר כל-אנגלי מול וולברהמפטון וונדררס. היה זה הגמר האירופי הכל-אנגלי הראשון בהיסטוריה, מעמד ששוחזר רק 35 שנים לאחר מכן, כשמנצ'סטר יונייטד וצ'לסי נפגשו בגמר ליגת האלופות 2008. טוטנהאם גברה במפגש הכפול 2–3 על וולברהמפטון, וזכתה בתואר האירופי השני בתולדותיה. בעונת 1972/1973 הוביל פיטרס את קבוצתו כקפטן בגמר גביע הפוטבול ליג, וזכה עימה בתואר בפעם השנייה בתוך שלוש שנים, לאחר 0–1 בגמר על נוריץ' סיטי.

פיטרס שימש כקפטן הקבוצה גם בעונת 1973/1974. הקבוצה התמודדה באותה עונה בגביע אופ"א, ובשלב הראשון פגשה את גראסהופרס ציריך. טוטנהאם ניצחה 2–9 בסיכום שני המשחקים, ופיטרס תרם צמד שערים בניצחון בגומלין 1–4. פיטרס כבש גם בשלב הבא, בו פגשה טוטנהאם את אברדין. לאחר 1-1 במשחק הראשון, ניצחה טוטנהאם 1–4 בגומלין, ופיטרס כבש את השער הראשון במשחק. בשמינית הגמר מול דינמו טביליסי, לאחר שוויון 1-1 במשחק הראשון, כבש פיטרס צמד במשחק הגומלין שהסתיים בניצחון קבוצתו 1–5. ברבע הגמר פגשה טוטנהאם את פ.צ. קלן, וניצחה אותה 1–2 במשחק הראשון, כשאת שער הניצחון כובש פיטרס. בגומלין, שהסתיים ב-0–3, כבש פיטרס את השער השלישי. פיטרס כבש את שער היתרון של קבוצתו מול לוקומוטיב לייפציג במפגש הראשון של חצי הגמר בדרך לניצחון 1–2, ו-1–4 בסיכום שני המשחקים. טוטנהאם נעצרה רק בגמר, לאחר הפסד 2–4 בסיכום שני המשחקים מול פיינורד. פיטרס פתח בהרכב קבוצתו בכל משחקיה באירופה באותה עונה, וכבש בכל אחד מהשלבים למעט הגמר. בסך הכל, רשם פיטרס 12 הופעות באירופה באותה עונה, בהן כבש שמונה שערים, והיה לסגן מלך שערי המפעל באותה עונה.

לקראת סיום עונת 1974/1975, עזב פיטרס בן ה-31 את טוטנהאם, שהייתה מסובכת במאבקי תחתית, לנוריץ' סיטי מליגת המשנה. הופעת הבכורה שלו במדי נוריץ' הייתה באולד טראפורד מול אלופת ליגת המשנה באותה עונה, מנצ'סטר יונייטד, במשחק שהסתיים בשוויון 1:1. פיטרס רשם עשר הופעות ליגה, בהן כבש פעמיים, וסייע לקבוצתו לחזור לליגה הבכירה מהמקום השלישי בטבלה. במשך חמש העונות הבאות, ולמרות גילו המתקדם, היה פיטרס שחקן מפתח בקבוצה ששמרה על מקומה בליגה הבכירה. הוא סיים את דרכו בקבוצה לאחר חמש וחצי עונות בהן רשם 206 הופעות ליגה ו-44 שערים, והיה לשחקן הראשון שנכנס להיכל התהילה שחנכה הקבוצה בשנת 2002.

ב-31 ביולי 1980 עבר פיטרס לעונת פרישה כשחקן וחבר בצוות המקצועי של שפילד יונייטד מהליגה השלישית. ב-17 בינואר 1981 שיחק פיטרס את משחקו האחרון בקריירה, במשחק אליו מאמן הקבוצה היה חולה מדי כדי להגיע. יום למחרת התמנה פיטרס לתפקיד מאמן הקבוצה, ופרש בגיל 37 ממשחק פעיל, לאחר שרשם במהלך הקריירה 882 משחקים בכל המסגרות וכבש 220 שערים.

כמאמן הוביל פיטרס את שפילד לשלושה ניצחונות בלבד ב-16 המחזורים בהם אימן, והקבוצה ירדה לראשונה בתולדותיה לליגה הרביעית. בעקבות הירידה, התפטר פיטרס מתפקידו, ולא שב עוד לאמן.

נבחרת אנגליה

עריכה

מאמן נבחרת אנגליה, אלף ראמזי, זיהה את כישרונו של פיטרס וזימן אותו לנבחרת במאי 1966, עוד בטרם מלאו לו 23. פיטרס הצטרף לנבחרת שהתכוננה לטורניר מונדיאל 1966 הביתי, והיה אחד מהמצטיינים בהופעת הבכורה שלו בנבחרת, שניצחה 0–2 את יוגוסלביה. משחקו הבא של פיטרס היה מול פינלנד, וכבר בהופעתו השנייה במדי אנגליה הוא כבש את שער הבכורה שלו, השער הראשון בניצחון הנבחרת 0–3. אף על פי שערך שלוש הופעות בלבד במדי הנבחרת, כולן באותו חודש, זומן פיטרס על ידי ראמזי לסגל הסופי של אנגליה למונדיאל, לצדם של חבריו לקבוצת וסטהאם יונייטד, ג'ף הרסט ובובי מור (קפטן הנבחרת).

פיטרס לא שותף במשחק הראשון של אנגליה בטורניר, אך 0-0 מאכזב מול אורוגוואי גרם לראמזי לשנות את שיטת המשחק לשיטה נטולת אגפים, המתרכזת בשחקני מרכז שדה שיודעים לשלב היטב בין משחק הגנה להתקפה. פיטרס התאים לשיטה ולסגנון המשחק אותו רצה ליישם ראמזי, וכך הוא זכה לעלות בהרכב במשחקיה הבאים בשלב הבתים, בהם ניצחה אנגליה בתוצאה זהה, 2-0, את מקסיקו ואת צרפת. פיטרס הפך לחלק חשוב במרכז השדה של הנבחרת, ופתח בהרכב ברבע הגמר מול ארגנטינה, בו בישל להרסט את שער הניצחון בדקה ה-78, ובחצי הגמר בו ניצחה אנגליה 1–2 את פורטוגל.

פיטרס עלה בהרכב נבחרתו למשחק הגמר מול גרמניה המערבית. בדקה ה-78, במצב של שוויון 1-1, ניסה הרסט את מזלו בבעיטה מרחוק. הכדור נבלם ועלה גבוה בתוך הרחבה, ופיטרס היה הראשון לבעוט אותו בנגיעה אחת לרשת, ולקבוע 1–2 לאנגליה. גרמניה השיגה את השוויון דקה לסיום, ובהארכה השלים הרסט שלושער בדרך ל-2–4 ולזכייה ראשונה בהיסטוריה של אנגליה בתואר אלופת העולם.

הזכייה בטורניר, יחד עם היכולת הגבוהה, הפכה את פיטרס לאחד השמות הבכירים בסגל של ראמזי. הוא פתח בשני משחקיה של אנגליה ביורו 1968, בו סיימה במקום השלישי לאחר הפסד 0–1 ליוגוסלביה בחצי הגמר וניצחון 0–2 על ברית המועצות במשחק על המקום השלישי, וזומן על ידי ראמזי לסגל נבחרת אנגליה למונדיאל 1970 במקסיקו, אליו העפילה אוטומטית בעקבות זכייתה בטורניר הקודם.

פיטרס פתח בכל משחקיה של אנגליה בשלב הבתים, שהסתיים בניצחונות 0–1 על רומניה וצ'כוסלובקיה והפסד 0–1 לברזיל, ובמקום השני בבית. ברבע הגמר פגשה אנגליה את גרמניה המערבית, אותה ניצחה בגמר המונדיאל הקודם. בדקה ה-49, במצב של 0–1 לאנגליה, הסתנן פיטרס מאחור והגיע להגבהה מאגף ימין כדי לבעוט בנגיעה מתוך הרחבה, לפני השומר שלו, ולקבוע 0–2. בדקה ה-81, במצב של 1–2 לאנגליה ועשר דקות לאחר החלפתו של בובי צ'רלטון, החליט ראמזי לראשונה בטורניר להחליף גם את פיטרס. דקה אחר כך ספגה אנגליה את שער השוויון, בדרך להפסד 2–3 בהארכה.

פיטרס ואנגליה כשלו בניסיונותיהם להעפיל לשני הטורנירים הגדולים הבאים. הפסד בשלב רבע הגמר במוקדמות יורו 1972, שוב מול גרמניה המערבית, השאיר אותה מחוץ לארבע הגדולות של טורניר הגמר. ב-17 באוקטובר 1973, עלתה אנגליה למשחק הרביעי והמכריע שלה במוקדמות מונדיאל 1974. אנגליה נזקקה לניצחון על פולין כדי להעפיל למונדיאל 1974, ועלתה למשחק עם פיטרס כקפטן. למרות שליטה מוחלטת של האנגלים, הצליחה פולין להפתיע ולעלות ליתרון בדקה ה-57. שש דקות אחר כך נשרק פנדל לזכות אנגליה לאחר עבירה על פיטרס ברחבה. לימים הודה פיטרס כי התחזה כדי להשיג את הפנדל, ממנו השיגה אנגליה שוויון במשחק. אמנם, הפולנים הצליחו לשמור על תוצאת התיקו ולהעפיל למונדיאל על חשבון אנגליה.

מאז אותו משחק, רשם פיטרס שלוש הופעות נוספות בלבד במדי הנבחרת. הוא סיים את דרכו הבינלאומית במאי 1974. בשמונה שנים צבר פיטרס 67 הופעות במדי נבחרת אנגליה, בהן כבש עשרים שערים.

לאחר הפרישה

עריכה
 
דמותו של פיטרס (משמאל) ב"פסל האלופים" בניוהאם, סמוך לבוליין גראונד

בשנת 1984 עבר פיטרס לעסקי הביטוח, מקצוע בו המשיך לעסוק עד שיצא לגמלאות ביולי 2001.

ב-1998 הצטרף פיטרס לחבר המנהלים של טוטנהאם הוטספר, ולמרות שעזב את התפקיד, הוא הוסיף להיות אחד ממקבלי הפנים בצוות האירוח באצטדיון הבית של הקבוצה, ווייט הארט ליין. הוא עסק בתפקיד זה גם בבוליין גראונד, אצטדיון הבית של וסטהאם יונייטד, הקבוצה בה גדל ואותה אוהדת משפחתו, שלעיתים קרובות הגיעה איתו למשחקים באצטדיון.

בשנת 2003 נחשף "פסל האלופים" סמוך לאצטדיון הבית של וסטהאם. הפסל מוקדש לשחקני וסטהאם במונדיאל 1966, פיטרס, ג'ף הרסט ובובי מור, והשלושה מוצגים בו לצידו של ריי וילסון.

בשנת 2006 נכנס פיטרס להיכל התהילה של הכדורגל האנגלי. באותה שנה פרסם אוטוביוגרפיה שנקראה רוח הרפאים של 66' (באנגלית: The Ghost of '66).

נפטר ב-21 בדצמבר 2019.

תארים

עריכה
וסטהאם יונייטד
טוטנהאם הוטספר
נבחרת אנגליה

סטטיסטיקות

עריכה
 
פיטרס, 2015

מועדונים

עריכה
עונה קבוצה ליגה בליגה
הופעות שערים
1961/1962 וסטהאם יונייטד אנגליה הליגה הראשונה 5 0
1962/1963 36 8
1963/1964 32 3
1964/1965 35 5
1965/1966 40 11
1966/1967 41 14
1967/1968 40 14
1968/1969 42 19
1969/1970 31 7
1969/1970 טוטנהאם הוטספר אנגליה הליגה הראשונה 7 2
1970/1971 42 9
1971/1972 35 10
1972/1973 41 15
1973/1974 35 6
1974/1975 29 4
1974/1975 נוריץ' סיטי אנגליה הליגה השנייה 10 2
1975/1976 אנגליה הליגה הראשונה 42 10
1976/1977 42 7
1977/1978 34 7
1978/1979 39 10
1979/1980 40 8
1980/1981 שפילד יונייטד אנגליה הליגה השלישית 24 4
סך הכל קריירה 722 175

נבחרת לאומית

עריכה
נבחרת אנגליה
שנה הופעות שערים
1966 11 3
1967 4 2
1968 8 3
1969 8 3
1970 12 5
1971 8 2
1972 3 0
1973 11 2
1974 2 0
סה"כ 67 20

קישורים חיצוניים

עריכה


נבחרת אנגליהמונדיאל 1966 (מקום ראשון)

1 בנקס • 2 כהן • 3 וילסון • 4 סטיילס • 5 ג'. צ'רלטון • 6 מור • 7 בול • 8 גריבס • 9 ב. צ'רלטון • 10 הרסט • 11 קונלי • 12 ספרינגט • 13 בונטי • 14 ארמפילד • 15 ביירן • 16 פיטרס • 17 פלאוארס • 18 האנטר • 19 פיין • 20 קלהאן • 21 האנט • 22 איסטהאם • מאמן: רמזי

אנגליה 
נבחרת אנגליהיורו 1968 (מקום שלישי)

1 בנקס • 2 ניוטון • 3 וילסון • 4 מאלרי • 5 לאבון • 6 מור • 7 בול • 8 האנט • 9 ב. צ'רלטון • 10 הרסט • 11 פיטרס • 12 סטפני • 13 ווסט • 14 נואלס • 15 ג'. צ'רלטון • 16 רייט • 17 סטיילס • 18 סאמרבי • 19 האנטר • 20 בל • 21 גריבס • 22 תומפסון • מאמן: רמזי

אנגליה 
נבחרת אנגליהמונדיאל 1970

1 בנקס • 2 ניוטון • 3 קופר • 4 מאלרי • 5 לבונה • 6 מור • 7 לי • 8 א. בול • 9 ב. צ'רלטון • 10 הרסט • 11 פיטרס • 12 בונטי • 13 סטפני • 14 רייט • 15 סטיילס • 16 יוז • 17 ג'. צ'רלטון • 18 האנטר • 19 ק. בל • 20 אוזגוד • 21 קלארק • 22 אסטל • מאמן: רמזי

אנגליה