משה בצלאל אלתר
הרב משה בצלאל אלתר (תרכ"ט, 1869 - כ"ג באלול תש"ב, אוגוסט 1942) היה בנו של האדמו"ר מגור בעל השפת אמת ואחיו של האדמו"ר בעל האמרי אמת. נתמנה בצוואת אחיו כיורשו והיה הסמכות העליונה בקרב החסידים לאחר צאת אחיו את פולין. נרצח בטרבלינקה ב'האקציה הגדולה' שהתקיימה בגטו ורשה יחד עם רוב בני משפחתו.
 | |
| רבי משה בצלאל אלתר | |
| לידה |
1869 גורה קלוואריה, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
1942 (בגיל 73 בערך) טרבלינקה, גנרלגוברנמן |
| תקופת הפעילות |
?–1942 |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בשנת תרכ"ט (1869) בגור. היה בנו השני של האדמו"ר ה"שפת אמת". נולד בשבוע של פרשת ויקהל ולכן נקרא שמו על שם משה רבנו ובצלאל בן אורי המוזכרים בפרשה. היה חתנו של דודו הרב שמעון חיים אלתר. חי כל שנותיו בגורה קלוואריה ועסק בלימוד תורה בישיבת גור. היה ידוע כשקדן ומתמיד גדול ונחשב אחד מגדולי התורה בפולין[1]. לאחר פטירת אביו השפת אמת הוא קיבל את מרותו המליאה של אחיו האמרי אמת[2] שימש יד ימינו של אחיו האמרי אמת, אשר היה נעזר בו בעניינים שונים הנוגעים להנהגת עדתו הגדולה, ואף הכתירו כיורשו[3]. בצוואתו הראשונה שנכתבה בשנת תרצ"ו (1936) כתב: ”והנה העדה צריכה מנהיג. נמנה ונגמר אצלי להשאיר ההנהגה בידי אחי משה בצלאל שליט"א. הוא קשור אצלי בליבי ורוחי ונשמתי. הוא ימשיך לבכם לאבינו שבשמים... וימשיך חסד וברכה והצלחה מן השמים לטוב לכם כל הימים”.
בתרפ"ה (1925) ביקר בארץ ישראל שם פגש את חסידי גור שהחלו לעלות ארצה באותה תקופה. בתרצ"ז (1939) עמד לעלות לארץ ישראל ואף קיבל סרטיפיקט, אך ויתר עליו לטובת נכדו. על צניעותו ניתן ללמוד מ"פתקה" שכתב לאחיו בשנת תרצ"ט (1939) עם הגיעו לגיל 70: ”כאשר היה בדעת כבוד קודשו להורות אותי גדולות, ובעוונותי הרבים לא זכיתי לזה, מבוקשי על כל פנים - יאציל נא עלי רוח טהרה, רוח דעת ויראת שמיים לשוב בתשובה שלמה ולזכות להשיב לשולחי אמרי אמת כרצונו יתברך”[4].
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עבר יחד עם אחיו בעל ה"אמרי אמת" לוורשה. לאחר עזיבתו של אחיו את פולין ב-1940 הפך להיות הסמכות העליונה לחסידי גור בפולין[5]. רבי משה בצלאל ואחיו רבי מנחם מנדל אלתר סיפקו משענת ותמיכה ליהודים בגטו. הם עודדו המשך לימוד התורה בתנאי החיים הקשים הן בקרב חסידי גור והן אצל חסידים אחרים. במכתב שכתב רבי מנחם מנדל והופץ בכמה גטאות בפולין הוא קרא לארגן שיעורי תורה בציבור, וציין כי התייעץ עם אחיו רבי משה בצלאל ושניהם החליטו ללמד שיעורי תורה בציבור. קיימות כמה עדויות על פעילותו הציבורית בתקופת השואה. הוא פסק שאין לבטל נישואין שכבר נקבעו[6]. עדות אחרת מוסרת שתמך ביוזמה של חבורת ה"מתיסוביצים"[7] להשיא צעירים, באמרו שזוהי מעלה באמונה ושיש מקור בתלמוד שמצווה זו עמדה לעזר לעם ישראל ממצרים[8]. במקרה אחר פעל למניעת התנהגות לא נאותה של קבוצה מחסידי גור בגטו.[9][10].
כמו רבנים אחרים, מצא גם רבי משה בצלאל עבודה בבית החרושת לנעליים של התעשיין הגרמני "שולץ" בניהולו של אברהם הנדל[11]. על פי העדויות במשך רוב הזמן ישב רבי משה בצלאל ולמד, ורק כאשר ערכו הגרמנים ביקורת העמיד פנים שהוא דופק מסמרים בסוליות הנעליים.
באחת מהביקורות נתפס ונלקח לאומשלגפלאץ יחד עם יהודים נוספים. ביומנו מתאר הלל זיידמן אירוע זה: ”גם היום נתפסה אישיות דתית חשובה, ר' משה בצלאל אלתר, אחיו של האדמו"ר מגור. שוב השתדלו להצילו, שיגרו שליחים, הוציאו כספים, ר' אברהם הנדל נתן 8000 זהוב, ולאחר עמל ויגיעה החזירו אותו מן האומשלגפלאץ”. באקציה הגדולה נלקח שוב לאומשלגפלאץ. על פי עדויות ניצולים מעשה זה עורר רעש גדול בגטו ורק בעזרת סיוע של אחד השוטרים היהודים הצליחו להוציאו מן הקרונות ברגע האחרון ממש. כעבור כמה ימים נתפס פעם נוספת ומשניסו לשחררו עוד פעם מן המשלוח סירב ואמר 'די'[12]. באלול תש"ב (אוגוסט 1942) כשהוא בן 74 הובל רבי משה בצלאל אלתר לטרבלינקה ושם מת.
תיאור אישיותו וקורותיו נכתבו והוצפנו בגטו. בתיאור זה מציין הכותבמוני כי רבי משה בצלאל נודע כצדיק שכל חייו קודש לתורה ולעבודת ה'. הוא תיאר את עבודתו בבית החרושת ואת שילוחו באקציה. הכותב סיפר כי כאשר נלקח בזמן האקציה הגדולה, הסביר כי למושג מת מצווה יש משמעות נוספת: ”יש זמנים שגם ללכת למות זו מצווה. אם הולך האדם בשמחה לקיים את רצון ה' הרי הוא "מת מצווה"”[13].
משפחתו
עריכה
לרבי משה בצלאל היו ארבעה בנים וארבע בנות.
- בנו בכורו היה רבי יצחק מאיר חתן דודו האמרי אמת. נהרג מפגיעת פגז במלחמת העולם השנייה בי"ג בתשרי ה'ת"ש.
- הרב לייב, חתן דודו - אח אביו רבי מנחם מנדל אלתר. נרצח בשואה.
- הרב שמעון נפתלי, התגורר בירושלים. חתן הרב מאיר יוסקוביץ[14].
- הרב בנימין מנחם התגורר בתל אביב. סבו ויתר על הסרטיפיקט שלו בשבילו.
- בנו הרב דוד חתן רבי עזריאל מאיר איגר מלובלין.
- בנו הרב יואל חתן דודו רבי נחמיה אלטר.
- בנו הרב אברהם מרדכי, חתן הרב שאול משה זילברמן מוורישוב. חותנם של הפני מנחם ושל הרב פנחס מנחם בורזיקובסקי.
- בתו לאה אשת רבי אברהם ישכר בנימין אליהו מפאביניץ בן אחיו רבי מנחם מנדל אלטר.
- בתו יוכבד רבקה אשת הרב אליהו לוין בן הרב מבנדין.
- פרומטשא.
- הדס.
על שמו ישיבת "תפארת משה בצלאל" בירושלים השייכת לחסידות גור.
לקריאה נוספת
עריכה- הנהגה רבנית בתקופת השואה - חסידות גור, ממנהיג למנהיגות חזון ודרך עד לאחר השואה, הוצאת מכון שם עולם, תשס"ד 2004
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ את הסכמותיו ניתן למצוא לדוגמה על הספרים: זכות אבות, טוב עין, אוסף מכתבי ה"אמרי אמת"
- ^ אברהם מרדכי סגל, ראש גולת אריאל על האמרי אמת מגור, (ירושלים תש"נ) עמ' ק"צ - קצ"ב.
- ^ א"י ברומברג, מתוך מאמר על ה"אמרי אמת"
- ^ ה"פתקה" נמצאה בתוך צוואתו של אחיו, רבי אברהם מרדכי אלתר, ה"אמרי אמת". ראו: צוואת ה"אמרי אמת" בתוך ירחון הפרדס, שנה כ"ב חוברת י"א
- ^ אסתר פרבשטין, בסתר רעם, הוצאת מוסד הרב קוק תשס"ב, עמ' 103 ועמ' 42
- ^ בסתר רעם, שם
- ^ מתיתיהו (מאתיס') גלמן
- ^ משה פראגר, "אלה שלא נכנעו" עמוד עא, עדותו של לייבל יוד. המקור מהתלמוד הוא מסכת סוטה דף י"א עמוד ב'.
- ^ שמעון הוברבאנד, קידוש השם, תל אביב: זכור, תשכ"ט 1969, עמ' 82
- ^ מתוך אתר 'זכור' הקישור אינו פעיל!
- ^ אודות אברהם הנדל ובית החרושת שלו ראו: אברהם הנדל, באתר יד ושם
הנתיב האחרון של גדולי התורה בגיטו ווארשה, בית יעקב, גיליון 47, ניסן תשכ"ג (1963), עמ' 9-6, באתר היברובוקס - ^ משה פראגר, אלה שלא נכנעו, עמ' לב
- ^ בסתר רעם, עמ' 103
- ^ חתנו של רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמן מפילץ שהיה גיסו ובן דודו של "השפת אמת", אביהם של ה"אמרי אמת" ורבי משה בצלאל סביו של הרב שמעון נפתלי, וכן היה גיסו של הרב שמעון חיים אלתר חמיו של רבי משה בצלאל.