משה טמיר
משה טמיר (1924 – 13 בנובמבר 2004) היה צייר ומורה לאמנות ישראלי.
 | |
| משה טמיר, 1979 | |
| לידה |
1924 אודסה, ברית המועצות  |
|---|---|
| פטירה |
13 בנובמבר 2004 (בגיל 80 בערך) ישראל  |
| שם לידה | משה טולצ'ינסקי |
| לאום | ישראלית |
| תחום יצירה | ציור, הדפס |
| יצירות ידועות | "אמנון הפצוע" (1948) |
| בן או בת זוג |
תמרה תמיר  |
  | |
ביוגרפיה
עריכהמשה טמיר (טולצ'ינסקי) נולד באודסה, ברית המועצות (אוקראינה של ימינו), בשנת 1924. בשנת 1927 עלה עם משפחתו לארץ ישראל. באותה שנה נפטרה אמו. בתחילה התגוררה המשפחה בקריית חיים ובשנת 1939 עברה לירושלים. בשנת 1942 הצטרף להכשרה בקיבוץ בית אלפא ועבד כרועה צאן. בין השנים 1944-1943 שירת בפלמ"ח באזור הגלבוע. בין השנים 1948-1947 היה חבר בפלוגות חי"ש של ההגנה. לאחר הקמת צה"ל שירת ביחידה קרבית ובשנת 1949 נפצע בקרב על הגנת ירושלים. בשנת 1950 שינה את שמו ל"טמיר".
כמיהתו הגדולה לציור ולאמנות הביאה אותה לעזוב כנער צעיר את הקיבוץ. הוא הגיע חסר כל לירושלים, והתקבל ללימודים בבית הספר בצלאל החדש, שם למד בין השנים 1944–1947, כשהוא מפרנס עצמו בין השאר בהדרכת נוער במצוקה ובהדרכה בבית הספר לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית.
טמיר התבלט בכישרונו, וזכה כבר בשנתו השנייה בפרס "הרמן שטרוק". את הפרס העניק לו מנהל בית הספר, האמן מרדכי ארדון. בין השניים התפתחה חברות אמיצה שנשמרה עד פטירתו של ארדון.
כשהיה על סף סיום לימודיו פרצה מלחמת העצמאות. טמיר גויס לפלמ"ח והשתתף בקרות על הגנת ירושלים. באחת מההפוגות בלחימה נטל שק של פחמי עץ וצייר ציור קיר גדול של חיילי פלמ"ח, שזכה לציון בעיתונות של אותה תקופה.
בין השנים 1955–1960 ו-1961–1963 שהה בפריז, צרפת. עם שובו לישראל, בשנת 1963, התמנה לתפקיד המפקח על לימודי האמנות במשרד החינוך. במסגרת תפקיד זה פיתח סמינרים להוראה ויזם את "שבוע האמנות" בבתי הספר. הוא החזיק בתפקיד זה עד 1988.
יצירתו המוקדמת של טמיר, מסוף שנות ה-40 של המאה ה-20, הכילה דימויים הקשורים למלחמת העצמאות. ציורים אלו, כגון "אמנון הפצוע" (1948), הכילו דימויים של חיילים וקורבנות, ואופיינו בסגנון ציור אקספרסיבי ובשילוב בין הפשטה לריאליזם. בשנות ה-50 החל טמיר לעשות שימוש באימפסט כבד בציוריו, שהפכו לדקורטיביים. על הנושאים שהופיעו בעבודותיו נמנים דימויים של חיות וציפורים, לצד תיאורים מיסטיים וארכיטיפים.
בשנת 1968, נתלו במשכן נשיאי ישראל, שלושה שטיחים בנושאי מנורת המקדש ("אור"), ירושלים ולוחות-הברית, שנארגו על ידי אמן שטיחי הקיר ג'ורג' גולדשטיין, לפי ציוריו של משה טמיר.
היה נשוי לאמנית תמרה טמיר.
השכלה
עריכה- רישום אצל הרמן שטרוק ופאול ק. הניך, חיפה
- פיסול אצל זאב בן-צבי, ירושלים
- 1947-1944 - בית הספר בצלאל החדש לאומנות ולאמנות, ירושלים
- 1952-1949 - אקדמיה לאמנות, רומא, איטליה
- 1958-1955 - בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות יפות, פריז, צרפת.
הוראה
עריכה- 1954-1953 - בית הספר בצלאל החדש לאומנות ולאמנות, ירושלים
- 1954-1953 המכון לאמנות ע"ש אבני, תל אביב-יפו
- 1961 - מנהל-שותף, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
- 1988-1963 - המפקח הארצי על לימודי האמנות, משרד החינוך והתרבות.
פרסים
עריכה- 1947 - פרס הרמן שטרוק, בית הספר בצלאל החדש לאומנות ולאמנות, ירושלים
- 1949 - פרס על הציור "אמנות הפצוע", בית האמנים, תל אביב
- 1961 - פרס ראשון, הביאנלה של סן פאולו, סן פאולו, ברזיל.
קישורים חיצוניים
עריכה
- משה טמיר, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
ביקור בסטודיו של האמן משה טמיר, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1969- סמדר שפי, ניהיליזם מתש"ח - "משה טמיר - האפוס והמיתוס", באתר הארץ, 25 באוקטובר 2006
- תומר גנון ודיאנה בחור־ניר, העוקץ היה על הקיר, באתר כלכליסט, 2 במרץ 2019
- משה טמיר, דף שער בספרייה הלאומית
