משה שלי

איש צבא ישראלי, קצין הנדסה ראשי

משה שלי (נולד ב-31 ביולי 1966) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף. בתפקידו האחרון שירת כקצין הנדסה ראשי בשנים 20072011.

משה שלי
לידה 31 ביולי 1966 (בן 58)
רחובות, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19842011 (כ־27 שנים)
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים

המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון

האינתיפאדה השנייה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

שלי נולד להורים שעלו מתוניס. הוא גדל בעיר רחובות.

הוא בעל תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני מאוניברסיטת חיפה.

שלי התגייס לצה"ל בשנת 1984. בגלל בעיה רפואית שמנעה ממנו לצנוח הוא הוגדר כ"פסול חי"ר" ושובץ לשירות בחיל ההנדסה הקרבית. הוא שובץ לגדוד 601, אך הצליח לעבור לגדוד המועדף עליו, גדוד 605, שהיה אז הגדוד המרכזי בפעילות המבצעית בלבנון. בגדוד 605 הספיק שלי להשתתף בפעילות בלבנון לפני הנסיגה אל רצועת הביטחון, לדבריו: "נגמ"ש המ"פ שהייתי בו, היה האחרון לעבור מלבנון אל רצועת הביטחון".[1]

ב-1986 יצא שלי לקורס קצינים ובסיומו, הוצב כמפקד מחלקה בפלוגה המבצעית של גדוד 605. בתפקיד זה מצא את עצמו בפעם הראשונה כמפקד תחת אש. באותה שנה פיקד על מחלקתו למשך תקופה קשה במוצב של צבא דרום לבנון ברכס עלי טהר. בסופה של התקופה, קיבל צ'ופר ממפקד הפלוגה שלו ועל-אף הבעיה הרפואית, עבר קורס צניחה. הוא התקדם לתפקיד סגן מפקד פלוגה ועד שהגיע בגיל 24 לתפקיד סמג"ד (סגן מפקד גדוד). כשסיים למלא תפקיד זה יצא לחופשה אך כעבור חצי שנה שב לצה"ל לשירות ארוך בתפקידי פיקוד בכירים: מפקד יהל"ם מפקד ההנדסה הפיקודי (מהנ"פ) של פיקוד הצפון ומפקד בה"ד 14 בית הספר להנדסה צבאית.

קצין הנדסה ראשי

עריכה
 
משה שלי (משמאל) ומחליפו תא"ל יוסי מורלי, ביניהם גאולה דישון, יו"ר העמותה המאמצת את חיל ההנדסה הקרבית

בשנת 2007 מונה לקצין הנדסה ראשי במקום תא"ל שמעון דניאל ותחת פיקודו עבר החייל התעצמות מסיבית:[2]

  • נקלטו בחיל אמצעי לחימה, אמצעים הנדסיים ואמצעים טכנולוגיים רבים וחדשים. רוב דחפורי ה-D9 של החיל קיבלו תוספת מיגון כלוב נגד רקטות נ"ט וכן נרכשו דחפורים חדשים וכלי צמ"ה אחרים. בחיל נקלטו גם כלי צמ"ה רובוטיים, בעיקר נגד מטעני חבלה ושדות מוקשים המאפשרים הפעלה בשלט רחוק. כמו כן נקלטו אמצעי גישור וחבלה חדשים ומתקדמים.
  • חלק משמעותי מתורת הלחימה והתרגולות של החיל רועננו ונכתבו מחדש. פותחו תרגולות חדשות המתאימות לשדה הקרב המודרני ולאמצעים החדשים שבידי חיל ההנדסה.
  • החלה הגדלת סדר הכוחות של החיל והוספת תקני לוחמים ליחידות השונות.
  • שלי פעל להגברת המוטיבציה לגיוס ושירות בחיל. תחת כהונתו החל חיל ההנדסה במאמצי הסברה לחשיפת חיל ההנדסה למלש"בים ועידודם לשרת בו. מאמצים אלה כללו ביקורי בית מצד מפקדים בחיל, הרצאות בתיכונים, אפשרות לשירות עם חברים מהתיכון (שיטת חבר מביא חבר) וכן כתבות בכלי התקשורת. מאמצים אלה נשאו פרי ובתקופת שלי נרשם לראשונה יותר ביקוש לשרת בחיל ממספר המתגייסים הנדרש.
  • שלי פעל להגדלת המוטיבציה של חיילי ההנדסה להמשיך לקורסי פיקוד וקצונה, ובפרט הגדלת מספרם של יוצאי חיל ההנדסה בקצונה הבכירה.
  • בתקופת שלי גדלו באופן משמעותי אימוני יחידות החיל, הן של היחידות הסדירות והן של יחידות המילואים.

שלי פיקד על החיל במבצע עופרת יצוקה (דצמבר 2008 – ינואר 2009). על לחימתו זכה חיל ההנדסה הקרבית לשבחים רבים במהלך הלחימה ואחריה.

בשנת 2011 סיים את כהונתו בת 4 השנים והוחלף על ידי תא"ל יוסי מורלי.

לאחר סיום שירותו הצבאי

עריכה

בשנת 2020 הצטרף לתנועת "הביטחוניסטים", התומכת בהחלת ריבונות על יהודה ושומרון.[3]

ב-12 בדצמבר 2023 נפל בנו, רס"ן בן שלי, מפקד פלגה ביחידה 669, במהלך הלחימה ברצועת עזה במסגרת מלחמת חרבות ברזל.[4]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא משה שלי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה