אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי

חיל ההנדסה הקרבית (צה"ל)
דחפור D9R משוריין ונמ"ר הנדסי
חיל ההנדסה בצה"ל
חיל ההנדסה הקרבית (ערך ראשי) היסטוריה כלים הנדסיים ואמצעי לחימה דחפור משוריין D9 נגמ"ש הנדסה פומ"ה נגמ"ש הנדסה נמ"ר הנדסי אמצעי אב"כ יהל"ם גדודי חיל ההנדסה הקרבית מערך הצמ"ה בית הספר להנדסה צבאית מייסד החיל עמנואל שחר הממציא והמהנדס דוד לסקוב
ראו גם
קטגוריה:חיל ההנדסה הישראלי הנדסה קרבית צבא הגנה לישראל

חיל ההנדסה הישראלי מצויד בנשק קל וברכב קרבי משוריין כמו שאר חילות השדה בזרוע היבשה, ובנוסף להם מצויד חיל ההנדסה גם בציוד מכני הנדסי (צמ"ה), אמצעי גישור וצליחה, אמצעי סילוק פצצות, אמצעי פריצת שדות מוקשים, מיקוש ואמצעי חבלה, אמצעי גילוי, זיהוי וטיהור בפני לוחמה כימית וביולוגית, ואמצעים מיוחדים.

השימושים באמצעים נעשים לפי היחידות והמקצועות: הפלסים והרובאים שבגדודי ההנדסה הקרבית מפעילים נשק קל, ציוד חי"ר, מטעני וציוד חבלה, מיקוש, רק"ם ואמצעי תת-קרקע; פלוגות וגדודי הצמ"ה מפעילים ציוד מכני הנדסי כבד (דחפורים, מחפרים, שופלים, מקדחי בורות וכו'); יהל"ם מפעילה נשק קל ואת כלל אמצעי ההנדסה אך גם אמצעים מיוחדים נוספים הייחודיים לה, כאשר כל פלגה מפעילה אמצעים ייעודיים וייחודיים בהתאם לייעודה (כך למשל פלגת סייפן מפעילה ציוד טיהור והגנת אב"כ ופלגות הס"פ מפעילה רובוטי חבלה).

נשק קל

עד המאה ה-21 לוחמי חיל ההנדסה היו חמושים ברובה שירות מסוג רובה סער מדגמי גליל, M16A2 ארוך, M16A1 מקוצרים ורובי CAR15 מקוצרים. מאז שנות ה-2000 רובי השירות של לוחמי ההנדסה הקרבית הם רובי M16 מקוצרים ורובי M4A1 ("פלאט-טופ"). למרות זאת, עדיין ניתן למצוא רובי CAR15 מקוצרים בקרב חיילים בתפקידים עורפיים או חיילי מילואים. לוחמי יהל"ם חמושים גם ברובי תבור X-95 פלאט-טופ ובאקדחים.

הנשק של גדודי ההנדסה הקרבית דומה ברובו לשאר כלי הנשק של גדודי החי"ר בצה"ל וכולל מטול רימונים מדגם M-203, מטולי רקטות כתף מדגמי לאו M-72, מקלע נגב לרבות נגב קומנדו ונגב NG7, מקלע בינוני מאג, ומקלע כבד מדגם M2 בראונינג 0.5.

גדודי ההנדסה כוללים גם מפעילי בארט: מדובר בלוחמים החמושים ברובה נגד ציוד מדגם בארט M82A1 בקליבר 12.7x99 מ"מ נאט"ו (0.5 BMG) עם כוונת טלסקופית וטווח ירי של עד 1,800 מטר, אך עברו הכשרה בירי לצורכי הנדסה קרבית וסילוק פצצות במקום קורס צלפי חי"ר.

• 
  רובה M16A2 ארוך
• 
  רובה סער M4A1 קרבין "פלאט-טופ" - הנשק האישי של לוחמי ההנדסה
• 
  מקלע קל נגב
• 
  בארט M82A1 - רובה צלפים כבד ורובה נגד ציוד
• 
  רובה M16 מקוצר
• 
  מימין: נגב, משמאל: מאג
• 
  מק"כ M2 בראונינג
• 
  רובה M4A1 עם מטול רימונים M-203

כלי רכב משוריינים

נגמ"ש הנדסה פומ"ה בתצוגה

נמ"ר הנדסי בתצוגה

כמו כל חטיבות צה"ל, גם חיל ההנדסה (חה"ן) מצוידים ברכבי שטח ממוגנים (כדוגמת ההאמר) ובנגמ"שי M-113 (הנחשבים למיושנים ופגיעים, ובעלי מיגון לא מספק). בנוסף לנגמ"ש זה מצוידים הגדודים בנגמ"שים מבוססי שוט, הלא הם הנגמחון והנקפדון. נגמ"שים אלה הם בעלי מיגון כבד יותר מאשר ה-M-113 וממוגנים גם כנגד מטעני גחון וטילי נ"ט. תפקידם המקורי היה הנדסי, לרבות פתיחת צירים, אך בשל מיגונם הכבד עברו לשימוש חיל הרגלים בפעילות בט"ש באזורים רוויי איומים מסוכנים במיוחד.

בנוסף לכלים סטנדרטיים אלה, בחיל ההנדסה משרת רכב ייחודי - זהו נגמ"ש ההנדסה פומ"ה (פורץ מכשולים הנדסי) הממוגן בכבדות ובעל אמצעים (חלקם מסווגים) בתחום ההנדסה, הפריצה, המיקוש והחבלה. בנוסף לאלה, את הפומ"ה אפשר לדגם בכף דחפור, מגוב לפריצת שדות מוקשים, צפע שריון, תא לוחמים עילי ממוגן, מנוף טלסקופי, מערכת רקטות ריצוף לפינוי שדות מוקשים, עמדת דרקונית חמושה במקלע כבד ועוד. הגיוון והתחכום הרב של הפומ"ה הפכו אותה לגאוותם העיקרית של לוחמי החיל.

בעשור השני של המאה ה-21 נעשו ניסויים באבטיפוס של נגמ"ש הנדסי המבוסס על הנמ"ר (נגמ"ש מרכבה). בסוף 2016 נכנס הנמ"ר ההנדסי לשירות גדודי ההנדסה הקרבית. הנמ"ר ההנדסי (מכונה לפעמים "נמר"ה") הוא הסבה של נגמ"ש המרכבה לרק"מ הנדסי הכולל מיגון משופר, מערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח", אמצעים הנדסיים שונים ומגוונים (כגון רקטות ריצוף, מגוב נוכרי ואמצעי גישור), עמדת "קטלנית" חמושה הנשלטת מתוך הכלי ומערכת ניהול קרב דיגיטלית (מענ"ק) המשתלבת במערכת התקשוב, השליטה והבקרה צי"ד של זרוע היבשה. בנוסף לשיפורים אלה בנמ"ר ההנדסי יש יותר מקום - הוא יכול לשאת 10 לוחמים-פלסים והכניסה לכלי נעשית מדלת כניסה אחורית (בדומה לנגמ"שים כמו האכזרית וה-M113 ובניגוד לפומ"ה שמבוסס על טנק צנטוריון). קליטת הנמ"ר ההנדסי החלה בגדוד 603 בסוף 2016 ובגדוד 601 בסוף 2021.

צמ"ה

ערך מורחב – מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית

חיל ההנדסה מפעיל ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) מסוגים שונים, כגון דחפורים, מחפרים, יעים אופניים, טרקטורים ועוד. תחום עבודתם, פעילותם, ייעודם והאמצעים של יחידות ולוחמי הצמ"ה הם שונים ביחס לשאר הפלוגות בחיל. מפעילי הצמ"ה, המכונים "צמ"הייניקים", עושים עבודה שונה לגמרי ביחס לשאר יחידות ההנדסה. אף על פי שמפעילי הצמ"ה זוכים להכשרת רובאי 05 בלבד לעומת רובאי 07 של הגדודים, לעיתים קרובות הם משתתפים בפעילות לוחמתית בקו האש, ולוקחים חלק ישיר בהכרעת המערכה ובפריצת הדרך לכוחות הלוחמים. בעוד חלק מכלי הצמ"ה נועדו לעבודות בינוי ותחזוקה בבסיסיים עורפיים, כלים אחרים יועדו לעבוד בבסיסים שבאזורי עימות ואף בחזית עצמה, ולפיכך זכו למיגון הולם.

דחפור קטרפילר D9 משוריין

מחפר צבאי ממוגן, מדגם קטרפילר 349E

יעה אופני (שופל) ממוגן מדגם CAT-966 של קטרפילר

טאטרה-דרילר: מקדח בורות על משאית טאטרה הוא אחד מכלי הצמ"ה העיקרי של צה"ל בחשיפת מנהרות הטרור של רצועת עזה.

"חופר תעלות"

בין כלי הצמ"ה של צה"ל, ניתן למצוא את אלו:

• דחפור משוריין D9: זהו דחפור ממוגן מדגם קטרפילר די-9, כיום מדגמי D9R ו-D9T (גם דגמי D9N ו-D9L עדיין בשימוש) שמיוצר על ידי חברת קטרפילר המשמש לפריצה הנדסית, עבודות עפר ומשימות בנייה והריסה תחת אש. הדחפור ממוגן במיגון כבד מתוצרת ישראל שהוכיח את עצמו כיעיל ביותר באינתיפאדה השנייה, גם כנגד רקטות נ"ט. למרות פשטותו היחסית של הכלי, הוא שימושי ביותר למגוון רב של משימות - בהן עבודות עפר, פריצת מכשולים, פתיחת צירים, חילוץ כלי רכב ורכב קרבי משוריין (כגון גרירת טנקים), ניקוי זירות מטענים, חישוף צבאי והריסת מבנים - ואף נחשב על ידי צה"ל כאמצעי יעיל וחיוני במלחמה בטרור.
• רעם השחר: זהו דחפור ממוגן בלתי-מאויש מדגם D9N המופעל באמצעות שלט רחוק. זהו הרובוט הגדול ביותר בשירות צה"ל.
• פנדה (דחפור D9T): זהו דחפור ממוגן בלתי-מאויש מדגם D9T. ניתן להפעילו הן בשלט רחוק והן על ידי מפעיל הנמצא בתוך הכלי. זהו הרובוט הגדול ביותר בשירות צה"ל, ומצויד במערכות בקרה מתקדמות יותר לעומת "רעם השחר".
• מחפר (באגר) ממוגן: זהו מחפר ממוגן מדגמי 225 ו-245 (סדרה 2 הישנה יותר) ו-330 תוצרת קטרפילר, המשמש לעבודות חפירה והריסה תחת אש, בייחוד של בתים רבי-קומות. את היעה האחורי על זרוע החפירה התלת-מפרקית אפשר להחליף במקדח הידראולי המשמש לקדיחת בורות או בפטיש הידראולי המשמש להריסת בתים. מחפרים נטלו חלק בהריסת המוקטעה ברמאללה ובמבצע הבאת ביכורים וכן בהריסת מנהרות בציר פילדלפי.
• באגר E-349: זהו מחפר ממוגן גדול מדגם E-349 תוצרת קטרפילר, הגדול והמתקדם ביותר בין המחפרים של צה"ל. ייעודו הוא לחשוף מנהרות וביצורים תת-קרקעיים של האויב, להרוס מבנים ולבנות ביצורים.
• יעה אופני (שופל): זהו "שופל" ממוגן מסדרת קטרפילר 966, בעיקר מדגמי 996E, 996F ו-966G, שמיוצרים על ידי חברת קטרפילר. הוא מיועד בעיקר למשימות בניה, הנדסה, הובלת חומרים ופינוי צירים. הוא ממוגן כנגד אבנים, בקבוקי תבערה ונשק קל. היעה האופני מסוגל לנוע במהירות גבוהה יותר מכלי צמ"ה אחרים כיוון שהוא מצויד בגלגלים במקום בזחל.
• לביא"ה (ראשי תיבות של לוחם הנדסי ביעה אופני הנדסי): שופל מדגם 966G ממוגן עם עמדת מפקד מיוחדת החמושה במקלע. נועד לפינוי מכשולים והריסת בתים בעת לוחמה בשטח בנוי. המקלע מוסיף לו אפשרות להשבת אש והסתערות. יתרונותיו: גדול מספיק בשביל להרוס מבנים קטנים, בעל עבירות גבוהה בכבישים ולא גורם נזק לאספלט עליו הוא עובר.
• מיני-מחפרון ממוגן: מיני-מחפרון משוריין מדגם 1CX תוצרת חברת JCB עם קבינה ממוגנת ולוחות שריון על הבוכנות. המיני-מחפרון נועד לחפור ולפנות מכשולים בשטח בנוי ובעיקר בסמטאות צרות, איפה שכלים גדולים יותר כמו סופה, שופל ממוגן או דחפור די-9 יתקשו לעבור או יגרמו נזק לתשתיות בגלל גודלם הרב. הכלי שימש למשימות הנדסיות בלב הערים הפלסטיניות במבצע שובו אחים.
• יעה זחלי: יעה זחלי מדגם 963 תוצרת קטרפילר, המיועד בעיקר לעבודות עפר בתוואי שטח קשים ומשלב בין היכולות של השופל (מעמיס קדמי) לבין העבירות של כלי זחלי.
• מפלסת ממוגנת: מפלסת ממוגנת המשמשת לפינוי צירים, הכשרת דרכי עפר ופינוי שלג בעת הצורך.
• דרילר ממוגן: כלי צמ"ה כבד הדומה למחפר, אך במקום זרוע חפירה הוא מצויד בזרוע שבקצה שלה מותקן מקדח הידראולי גדול, המשמש לחפירת פירים באדמה. הדרילרים הממוגנים פעלו בעיקר בציר פילדלפי כדי להכין בורות לפיצוץ מנהרות הברחה.
• טאטרה-דרילר: מקדח בורות המותקן על גבי משאית טאטרה עם תא מפעיל ממוגן. הדרילר משמש לגילוי וחשיפת מנהרות תת-קרקעיות המשמשות לטרור ברצועת עזה.
• חודר קוני: כלי לאיתור מנהרות תת-קרקעיות הנגרר על ידי דחפור D9. מופעל על ידי אבירי הפלדה.
• חופר תעלות: כלי צמ"ה כבד מדגם טרנצ'ר המיועד לחפור תעלות. מדובר בכלי צמ"ה זחלי במשקל 100 טונות המסוגל לחפור תעלות צרות בעומק של כ-5–10 מטרים בקצב מהיר מאוד. הוא נועד במקור לפעול בעיקר בציר פילדלפי כנגד מנהרות ההברחה והתופת, אך יכול לשמש גם לחפירת שוחות, חפירים ותעלות נ"ט.
• טרנקור רואדמיינר (Trencor Roadminer) - כלי כבד לחציבה ופינוי מוקשים, הכלי מכיל התקן ובו גלגלי שיניים החופר את הקרקע, וגורס ומפוצץ את המוקשים בהם הוא נתקל.
• "עמי": מחפרון ממוגן HMEE תוצרת JCB הבריטית שנועד למשימות פריצה ופתיחת צירים בשטח עירוני. הכלי נחשב לזריז במיוחד ומתאים לרחובות צרים. הכלי נקרא על שמו של סא"ל עמוס כהן שישמש כסגן האגדי של בהל" צ.
• חלוץ או פרונט רנר: מיני-מעמיס זחלי קומפקטי "מיני-קאט" מדגם MTL-257B של קטרפילר ממוגן הנשלט מרחוק שפותח על ידי מפעל רמתא של התעשייה האווירית וחברת זוקו שילובים. מיועד לפינוי מכשולים והרמת חפצים חשודים בסמטאות ובשטחים בעלי מרחב תמרון מוגבל.
• "חתול חולות": מיני-מעמיס זחלי לא-מאויש של בובקאט המצויד בכף, קלשון או מחרשה, הנשלט מרחוק על ידי לוחמי הנדסה. נועד לטפל במטעני חבלה בשטח חולי.
• סה"ר - סייר הנדסי רובוטי: רובוט צבאי וכלי רכב בלתי מאויש על בסיס מיני-מעמיס זחלי של בובקאט המצויד בכף, מגרפה-קלשון או מחרשה, הפועל באופן אוטונומי או הנשלט מרחוק על ידי לוחמי הנדסה. נועד לטפל במטעני חבלה ומוקשים. לדברי התעשייה האווירית המייצרת את הכלי: "סהר היא מערכת אוטונומית לחלוטין שפותחה על מנת לבצע מגוון רחב של משימות מבצעיות בזירות שונות הכוללות פריצת צירים, מיפוי סביבה, גילוי ופינוי מוקשים, מטענים וחסימות צירים ועוד."
• כלי צמ"ה מסוגים שונים לבנייה ולעבודות עפר, כגון: מכבשים, מגרדות, מנופים, משאיות עפר, משאיות פרקיות ועוד.

• 
  מחפר ממוגן מדגם קטרפילר 349 וברקע פומ"ה, טאטרה-דרילר ושופל
• 
  יעה אופני ממוגן מדגם CAT 966G
• 
  "טאטרה-דרילר" - מקדח בורות על גבי משאית טאטרה
• 
  דחפור D9L הורס בית באינתיפאדה השנייה
• 
  דחפור D9T עם מיגון מדור רביעי הכולל מיגון כלוב

טבלה השוואתית

כלי צמ"ה ממוגנים עיקריים במערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית
שם	דחפור די־9 ("דובי") – IDF Caterpillar D9	שופל ממוגן / לביא"ה	באגר ממוגן
תמונה
סוג	דחפור זחלי משוריין	יעה אופני ממוגן	מחפר זחלי ממוגן
דגם הכלי	קטרפילר די־9 (L/N/R/T)	קטרפילר 966 (E/F/G/H)	קטרפילר 330, קטרפילר 349E
ייעוד ומשימות	עבודות עפר בניית מגננים פריצה הנדסית, פריצת ופתיחת צירים השמדת מטעני חבלה וניקוי זירות מטענים חישוף צבאי בנייה והריסה תחת אש הריסת מבני טרור וביצוע "סיר לחץ" הריסת בתי מחבלים תמיכה וסיוע בלוחמה בשטח בנוי חילוץ כלי רכב וגרירת רק"ם	עבודות עפר בניית ביצורים, מגננים, מחסומים וחסימות עפר פריצת מכשולים פינוי כבישים ממתרסים, מטעני חבלה וסלעים הריסת מבני טרור קטנים סיוע למעצרים בשטח בנוי תמיכה וסיוע בלוחמה בשטח בנוי	עבודות עפר חפירת תעלות חשיפת מנהרות תת־קרקעיות הריסת מבנים רבי־קומות הריסת בתי מחבלים גיזום עצים וחוטי חשמל
מסה (משקל)	כ־48 טונות ללא שריון, 56 טונות עם שריון (בדגם D9R)	23 טונות ללא שריון	53 טונות ללא שריון (349E)
הספק מנוע	405 כ"ס (302 קילוואט) נטו (בדגם D9R)	276 כ"ס (206 קילוואט)	395 כ"ס (295 קילוואט) (349E)
ביצועים הנדסיים	כושר דחיפה: 716 קילוניוטון (73.0 טון-כוח)	כוח שבירה: כ־17.3 קילוניוטון (1.76 טון-כוח). מומנט מרבי: 1526 ניוטון־מטר	מומנט מרבי: כ־14 טון־מטר. עומק חפירה מקסימלי: כ־7 מטר.
מהירות מרבית	כ־12 קמ"ש בהילוך קדמי ו־14.7 קמ"ש בהילוך אחורי	כ־40 קמ"ש	כ־5 קמ"ש
סוג כף	סכין 9SU או 9U בקיבולת של כ־13 עד 16 מטר מעוקב + מעקר אחורי עם עומק חדירה של 123 ס"מ + אפשרות למגוב רציף במקום הסכין	יעה קדמי משונן בקיבולת של 4 עד 8 מטר מעוקב (תלוי בדגם)	יעה חפירה בקיבולת של כ־3 מטר מעוקב, או פטיש חציבה
חימוש	מקלע מאג על הגג, חרך ירי ומדוכות עשן	חרך ירי (בדגם לביא"ה)	אין
ראו גם:	חיל ההנדסה הקרבית • ציוד מכני הנדסי • מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית • אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי • צה"ל • (כתמונה)

אמצעי גישור וצליחה

אחד מתפקידיו החשובים של מערך הצמ"ה בעת מלחמה הוא לאפשר לכוחות השריון לחצות תעלות נ"ט ומכשולי מים רחבים בעת מלחמה. לשם כך, עליו להקים גשרים מעל התעלות והנחלים, לעיתים תחת אש, שעליהם ינועו הטנקים וכלי הרכב הצבאיים. על אמצעים אלו אחראים פלוגות הציוד המכני ההנדסי והוא תחום ייעודי רק להם.

"תמסח" (ז'ילואה)

גשר הגלילים

• טנק גישור: מדובר בטנקים מדגם M60 פטון שצריחם הוסר ועליהם הותקנו מערכות גישור שונות: כגון גשר צמד, גשר כפול, גשר נפתח ועוד.
• גשר מישר: גשר לחציית תעלות נ"ט צרות, ניתן לגרירה ופרישה בידי טנקים ונגמ"שי הנדסה רגילים.
• גשר "יעד": גשר מישר משופר רחב יותר, בטיחותי יותר בעל יכולת נשיאה גדולה יותר. את הגשר תכננה ומייצרת התעשייה הצבאית.
• גשר ביילי: מדובר בגשר מודולרי פריק בעל נתיב ברוחב 3.28 מטר הניתן להרכבה ופירוק באופן מהיר למדי בתנאי שדה.
• גשר כלובים: גשר שפיתחה יחידת יפת"ח עבור חיל ההנדסה ומורכב מכלובי מתכת מודולריים שניתן להרכיבם לגשר במכשולי מים רדודים.
• גשר חי"ר קל: גשר שפיתחה יחידת יפת"ח ונועד רק למעבר לוחמי חי"ר בחתימה נמוכה. הגשר כולל מסבך פלדה עם פרופיל משולש עליו נעים הלוחמים. את הגשר ניתן להרכיב ולקפל בזמן קצר.
• סירות גומי: למעבר נהרות ומכשולי מים, על מנת לשגר כוחות הנדסה וקומנדו שיתפסו ראש גשר בגדה השנייה.
• דוברות: משטחים צפים, חלקם ממונעים, המאפשרים נשיאת טנקים על פני מכשולי מים. על ידי חיבור דוברות זה לזה אפשר ליצור גשר.
• תמסח (ז'ילואה): כלי רכב אמפיבי ישן עם מצופים מתנפחים בצידיו, המסוגל לשאת שני טנקים. התמסח מסוגל לנוע באופן עצמאי ביבשה ובמים. דוברה זו נטלה חלק במלחמת יום כיפור וצליחת התעלה. התמסחים היו הראשונים שהגיעו לתעלה.
• גשר הגלילים: גשר למכשולי מים רחבים המורכב מגלילים הצפים על המים, פרי המצאתו של דוד לסקוב ופיתוח של יחידת יפת"ח שבראשותו. הגלילים נגררים למקום באמצעות טנקים, טנקי-דחפור ודחפורים זחליים ומחוברים בהתאם לאורך מכשול המים. הגשר שימש בצליחת התעלה במלחמת יום הכיפורים, אף כי התעכב בדרך ואף נקרע. קיומו היה סודי ביותר עד למלחמת יום הכיפורים. על פיתוח הגשר זכה לסקוב בפרס ביטחון ישראל.
• גשר דוברות: מדובר בגשר שהורכב מדוברות "יוניפלוט" שהוצמדו זו לזו.

חלק מאמצעי הגישור ההיסטוריים של חיל ההנדסה ניתן למצוא במוזיאון "יד לשריון" בלטרון ובמוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל ביפו.

אמצעים לסילוק פצצות וגילוי מוקשים

רובוט סילוק פצצות מדגם "אנדרוס" הנמצא בשירות יהל"ם

אלה אמצעים המשמשים את הפלס, הסלק או החבלן הבודד בטיפול במטעני חבלה, מוקשים, נפלי תחמושת או חפצים חשודים אחרים.

רובה בארט M82A1 משמש את חיל ההנדסה לסילוק פצצות ופירוק מטעני חבלה מרחוק.

ערך מורחב – סילוק פצצות

• רובוט חבלה וס"פ: זהו רובוט הנשלט מרחוק והוא בעל זרוע, מצלמה ורובה shotgun. הרובוט נע על זחלים והוא בעל עבירות גבוהה. מטרתו היא לטפל בחפצים חשודים, להעבירם למקום בטוח, לבדוק את תכולתם ואף לנטרלם במקרה הצורך. בחיל ההנדסה משרתים מספר דגמים שונים של רובוטים.
• רונ"י: רובוט צבאי קטן המשמש למטרות סיור וסריקה.
• ניידת ס"פ המכילה את הציוד הדרוש לחבלן בעבודתו בשטח.
• רכב "כולא פיצוץ" ("כספת").
• רובה צלפים/נגד חומרים בארט M82A1 לפיצוץ מטעני חבלה מרחוק. בנוסף לשימוש זה הבארט יעיל גם לפגיעה במבנים, כלי רכב ומחבלים שמסתתרים מאחורי מחסה.
• מגמ"ק: מגלה מוקשים אלקטרומגנטי. שימושי גם לאיתור אמל"ח מוסתר או מוטמן.
• דקר: מוט ארוך המאפשר גילוי מוקשים על ידי דקירת הקרקע והתחושה האופייניים לפגיעה בעצם מתכתי או פלסטי קשיח, כגון מוקש. משמש גם לגילוי תיל ממעיד (סוג של מילכוד המחובר למוקשים או מטענים).קיימים שני סוגי דקרים: דקר חבלנים - בעל שני חלקים שמורכבים בהברגה, ודקר מתקפל - מורכב מפרקים שנפתחים.
• סכין פלסים: סכין המשמשת לדיקור הקרקע ובדיקת מילכודים.
• כיפת סימון: משמשת לסמן אזור בו הוטמן מוקש.
• סנדלי חבלה: משמשים לפיזור משקלו של אדם ההולך בשדה מוקשים. דומות בתפקודן לנעלי שלג.
• C-Guard RJ: מערכת ישראלית נגד מטעני חבלה שמופעלים בשלט רחוק (כגון בשידור גלים אלקטרומגנטיים בהם גלי רדיו ואפילו Wi-Fi). המערכת מונעת את הפעלתם מרחוק באמצעות לוחמה אלקטרונית וחסימת תדרי שידור, ומאפשרת גם איכון של המטען.

אמצעי פריצת שדות מוקשים

אלה אמצעים המשמשים את הכוח המתמרן והמסתער הקיימים על רכבים קרבים משוריינים. להבקעת שביל נקי דרך שדות מוקשים ביעילות ובמהירות. אמצעים אלה תוכננו לעבוד עם רכב קרבי משוריין, ללא צורך שהפלסים יצאו מהכלי ויטפלו במוקשים ידנית.

דחפור D9 משוריין של צה"ל עם מגוב רציף מפנה מוקשים בבקעת הירדן.

רקטת ריצוף (CARPET)

• מגוב רציף: זוהי מעין כף פריקה המותקנת על דחפורי D9 משוריינים ותפקידה לפלס ציר רחב הנקי ממוקשים. המגוב בנוי ממסגרת משולשת בצורת V, שבקצהו שיניים חדות הננעצות בקרקע. כאשר הדחפור מתקדם המגוב חופר בקרקע ודוחף את העפר עם המוקשים הצידה ובכך מותיר מסלול נקי שרוחבו הוא בין 4 ל-5 מטרים.
• מגוב נוכרי: זהו מגוב המותקן על נגמ"שי הנדסה או טנקים ונועד לנקות לכלי את הדרך לפני הזחלים. מגוב זה מורכב מזוג גלגלים כבדים בעלי בליטות הנמצאים במרחק מה לפני הזחלים ו"חורשים" את הקרקע על מנת לפוצץ מוקשים הנמצאים בדרכו של הכלי. קיימת לדגם זה גרסה מתקדמת "מגוב נוכרי דור ג'" וכן דגם נוכרי קל השונה ממנו באופן ניכר.
• נוכרי קל: זהו מגוב המותקן על נגמ"שי הנדסה או טנקים ונועד לנקות לכלי את הדרך לפני הזחלים. מגוב זה מורכב מזוג מערכות גלגלים בעלי בליטות שנמצאים במרחק מה לפני הזחלים ולוחצים על הקרקע באמצעות קפיצים חזקים על מנת לפוצץ מוקשים הנמצאים בדרכו של הכלי. זוהי גרסה קלה ומתקדמת יותר של הנוכרי.
• צפע : פיתוח של יחידת יפת"ח בפיקודו של דוד לסקוב משנות ה-70 של המאה ה-20. מדובר בהתקן המשגר רקטה מלאת חומר נפץ הודף המחוברת לשרשרת ועליה מטענים רבים. הרקטה משוגרת עם השרשרת אל קצה שדה המוקשים ואז מתפוצצת ביחד עם שרשרת המטענים שעליה. עוצמת הפיצוץ המשולב יוצרת לחץ חזק מאוד בקרקע הגורם לפיצוץ כל המוקשים בסביבה. קיים דגם לחי"ר, ודגם לשריון הנקרא צפע שריון או צפ"ש. הצפ"ש מאוחסן בעגלה הנגררת מאחורי רק"מ כגון טנק או נגמ"ש הנדסי.
• רקטות ריצוף (CARPET): מערכת לפריצת שדות מוקשים שניתן להתקין על נגמ"שי פומ"ה ונמ"ר הנדסי. המערכת יורה רקטות דלק-אוויר היוצרות הדף רב הגורם לפיצוץ שדות מוקשים ומטענים. את המערכת פיתחה רפאל - מערכות לחימה מתקדמות והיא שודרגה על ידי צה"ל.
• חטפן - אמצעי פריצה שמותקן על גבי נגמ"שים של כוחות המילואים. ה"חטפן" נישא בעגלה בירכתי הנגמ"ש ובו שרשרת מטענים באורך 100 מטר, המפוצצים נתיב נקי בשדה מוקשים.

מיקוש ואמצעי חבלה

• מוקשים מסוגים שונים
• חומרי נפץ מסוגים שונים.
• לבנות חבלה תקניות.
• חומר נפץ C-4.
• נפצים
• פתיל רועם
• פתיל השהיה
• צבת צימות
• מאיצים
• מיני-שרייק, מכשיר המשלב פצץ וגלוונומטר, נכנס לשירות בשנת 2009.
• אקדח מסמרים "הילטי" להצמדת מטעני חבלה למשטחים וקירות.
• "אוזן אורי" - אמצעי ותיק לפריצת דלתות. זהו התקן פלסטיק בצורת חצי אליפסה (ומכאן השם "אוזן") בו חרוטה מסילה לתוכה מכניסים פתיל רועם ומצמידים לדלת סביב המנעול והידית. יזימת הפתיל הרועם אמורה לנתק את המנעול מהדלת ולאפשר את פתיחתה.
• "מסגרת פריצה" - אמצעי לפריצת דלתות וקירות שפותח על ידי יחידת יפת"ח.
• "הרעם" - מטען רסס נגד אדם, נועד להחליף את הכלימגור.
• מטעני קלע נגד טנקים ורכב קרבי משוריין.

אמצעי לוחמת מנהרות

מאז 2014 חיל ההנדסה התעצם בתחום לוחמת המנהרות, בצה"ל מכונה התחום "לוחמת תת-קרקע", בראשי תיבות: לת"ק, והצטייד באמצעים רבים, חלקם מסווגים. בין האמצעים שהותרו לפרסום:

• אמצעי חישה מסווגים של המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות של פיקוד דרום והמעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות של פיקוד צפון.
• חודר קוני נייד.
• מקדחי-בורות ומחפרים לחישוף מנהרות (טאטרה דרילר).
• מציצן: אמצעי לסריקת מנהרות וקבלת מידע חוזי עליהן.
• רובוטים לסריקת מנהרות.
• מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות - מערכת הזרקת חומר נפץ למנהרה לשם השמדתה בפיצוץ.
• אמצעי איטום מהיר לפירי מנהרות המבוסס על אמולסיה.
• אמצעי נשימה ומיכלי חמצן ללוחמי סמו"ר.

אמצעים לפינוי שלג

במסגרת חטיבת החרמון פועלת יחידת פינוי שלגים של חיל ההנדסה, שהיא יחידת מילואים. היחידה מפעילה מספר כלים ייחודים לצורך פתיחת צירים מושלגים בתקופת החורף באזור חרמון והגולן.

• 
  יעה אופני (שופל) מדגם קטרפילר לפינוי שלג
• 
  מפוח שלג (Snow blower) על בסיס טרקטור אופני מדגם קטרפילר
• 
  רכב זחלי Bandvagn 206

אב"כ

ערך מורחב – אמצעי אב"כ של חיל ההנדסה הישראלי

אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי להתגוננות מפני איומי אב"כ.

• מסכת גז: מסכה אישית המגינה על מערכת הנשימה מפני נשק כימי ונשק ביולוגי.
• בגד מגן ייעודי (במ"י): בגד מיגון המגן על העור מפני חומרי לחימה כימיים, בעיקר במצב נוזל או אירוסול.
• בגד מגן פחמי (במ"פ): חליפת מיגון ללוחמים שנועדה להגן עליהם מרוב איומי החל"כ הידועים. עקרון העבודה של החליפה שהיא מסננת בעזרת שכבת פחם דחוס את האוויר החיצוני ולא נותנת לחלקיקים להיכנס.
• סרבל ייעודי לאב"כ (סי"ל): סרבל קל ונוח לפעולות יחידת האב"כ, גרסה נוחה לבמ"י.
• מנו"ר: משאית הנושאת אמצעי טיהור ומפזרת חומרי טיהור כנגד אב"כ.
• תיק גו"ז (גילוי וזיהוי): אמצעי לאימות נוכחות חומרי לחימה כימיים (חל"כ).
• סיגל: מערכת מתוצרת ישראל לזיהוי וגילוי חל"כ, בעבר המערכת הייתה פק"ל על אחד הלוחמים בגלל משקלה הרב הוחלט מאוחר יותר שהמערכת תורכב על רכב הגו"ז.
• הרנוג: מערכת מתקדמת לזיהוי וגילוי חל"כ, מסוגלת לבצע 50 בדיקות מדגמיות. מיועדת להחליף את ה"תיק גו"ז" בהדרגה.
• ערכת דגימה: ערכה המיועדת לאיסוף דגימות המיועדות לבדיקה במכון למחקר ביולוגי.
• מקל"שים: מקלחות שדה נידות המשמשות לקירורם של הלוחמים בחליפות המיגון וגם לטיהור הפצועים והחיילים שחזרו מהשטח הנגוע בחל"כ. ישנם מקל"שים כחלק מהנו"ר וישנם מקלשים ניידים אשר נגררים על ידי רכב האמר.
• ערכה מטאורולוגית: מערכת לקבלת נתונים מטאורולוגים באזור הפגיעה כגון: מזג האוויר, כיוון ועוצמת הרוח, לצורך ביצוע הערכת סיכונים.
• מחשב הערכת סיכונים: מחשב עליו מותקנת תוכנה להערכת גודל ומיקום הזיהום הלא קונבנציונלי בשטח.

אמצעים הנדסיים מיוחדים

ערך מורחב – נשק ואמצעים של יהל"ם

רובוט חבלה וסילוק פצצות של יהל"ם מדגם טאלון

חיל ההנדסה מפעיל גם אמצעים הנדסיים מיוחדים. רובם מופעלים על ידי יהל"ם - היחידה ההנדסית למשימות מיוחדות. אמצעים אלה כוללים כלי נשק נדירים, אמצעי טיפוס וגלישה, ציוד קומנדו, חומרי חבלה, ציוד מתקדם לסילוק פצצות ומגוון רובוטים בשלט רחוק בגדלים שונים, לרבות האמר בשלט רחוק ("פיקאצ'ו") ודחפור די-9 בשלט רחוק ("רעם השחר" ו"פנדה"). לוחמי סמו"ר מפעילים את מערכת אמולסיה - מערכת שנועדה להשמדת מנהרות טרור על ידי הזרקה אחידה של חומר נפץ לכל אורך המנהרה. המערכת נישאת על גבי משאית ובעתיד תותקן כנגרר מאחורי טנק או דחפור.

ב-2023 נחשף שיהל"ם מפעילה רחפן תוקף בשם "קרנף" החמוש במטול רימונים 40 מ"מ, שפותח על ידי יחידת יפת"ח.

ביצורים

• קוביות לסקוב - חלקי בנייה מודולריים לבניית ביצורים פרי פיתוחו של דוד לסקוב. הקוביות מורכבות משלד חיצוני של פח בעובי 2 מ"מ אותן מרכיבים בשטח וממלאים בעפר וחצץ. קוביות לסקוב שימשו להקמת ביצורים ומוצבים בשנות ה-60 ושנות ה-70 של המאה ה-20.
• סלי הסקו - בביצורים ניידים תוצרת חברת Hesco. סל הסקו מורכב מאריג על גבי שלד מתכת בצורת קובייה הפתוחה מצידה העליון. הסל ניתן לקיפול ופרישה מהירה בשטח. ניתן לבנות מהסלים ביצורים שונים כגון חומות, מגננים, מוצבים ואף בנייה לגובה. כדי שהסל יגן יש למלא אותו בעפר, באדמה, בחצץ, או בחומר אחר הזמין בשטח. הסל אמור להגן מפני פצמ"רים ורקטות קלות. הסל נרכש על ידי משרד הביטחון בזמן מבצע עופרת יצוקה בעקבות מלחמת לבנון השנייה והניסיון החיובי של הכוחות המזוינים של ארצות הברית במלחמה באפגינסטן ומלחמת עיראק. סלי הסקו ישמשו את לוחמי חיל ההנדסה הקרבית לבניה מהירה של ביצורים ומגננים בשטח.
• ביצורים ניידים כגון עמדת "מגן שמואל", מיגונית "מירב", עמדות שמירה ממוגנות ועוד.

קישורים חיצוניים

• אמצעי הלחימה של חיל ההנדסה - באתר זרוע היבשה
• שי לוי, ‏מה בעצם מסתתר מאחורי הכותרת "לוחמי ההנדסה הקרבית השמידו זירת מטענים"?, באתר ‏מאקו‏, 7 באפריל 2017
• שי לוי, ‏מפוצצים והורסים: האמצעים החדשים של חיל ההנדסה, באתר ‏מאקו‏, 25 במרץ 2012
• מעבר רגלים בשדה מוקשים: סקירה על אמצעי הפילוס האישיים של חיל ההנדסה: דקר, סנדלי חבלה, סכין פלסים ועוד (פורום צבא וביטחון, פרש)
• כלי צמ"ה של אבירי הפלדה (צמ"ה עזה) - פורום צבא וביטחון, פרש
• אמצעי גישור וצליחה בצה"ל - פורום צבא וביטחון, פרש (כולל תמונות מצליחת התעלה)
• רעם ראש-האי, פנו דרך, על כלי הצמ"ה החדשים של חיל ההנדסה הישראלי - מתוך "ביבשה", ביטאון זרוע היבשה
• איתמר שגב, הצמ"ה של חיל ההנדסה – עובדות ומספרים, אתר זרוע היבשה
• סמדר קרמפף, מלחמת הרובוטים, ביבשה (אתר זרוע היבשה, 19 במאי 2011
• הרובוטים של חיל ההנדסה הקרבית, הבלוג הרשמי של צה"ל
• מחפר צה"לי מחשף מנהרה: כך מפוצץ צה"ל פתח מנהרה בעזה. צפו, באתר ynet, 19 ביולי 2014
• אור גינזבורג, אתר צה"ל, מוהנדס? אלו הכלים שאתה חייב להכיר, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 22 בנובמבר 2015
• מתגייסים להנדסה קרבית? הכירו מקרוב את הכלים שעליהם תוכשרו, אתר צה"ל, 16 בנובמבר 2017
• Hamas Terror Tunnel Uncovered in Southern Israel, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל, 18 באפריל 2016
• שי לוי, ‏מה בעצם מסתתר מאחורי הכותרת "לוחמי ההנדסה הקרבית השמידו זירת מטענים"?, באתר ‏מאקו‏, 7 באפריל 2017
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
  סוג לא תואם [ 3 ] עמית מלמד, מערכת אתר צה"ל, מדריך החבלה המלא למוהנדס הטרי, באתר צה"ל, 26 בנובמבר 2018
• יואב זיתון, ציפור גן עדן, מציצן וקלשון: המהפכה במלחמה מול מנהרות הלחימה של חמאס, באתר ynet, 29 בנובמבר 2018
• תצוגת אמצעי לחימה חדשים של חיל ההנדסה ברמת הגולן, ערוץ היוטיוב של ynet, נובמבר 2018