משכן האמנים (הרצליה)
משכן האמנים, הנקרא גם "בית הסופר", הוא מתחם לאמנות ותרבות בהרצליה, הכולל גלריה, תוכנית אירוח וחללי עבודה לאמנים מתחומים שונים.
 | |
| שני הבניינים הראשונים בגבעת הסופר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| כתובת |
רח' יודפת 7  |
| מיקום |
הרצליה |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 32°10′30″N 34°49′03″E / 32.17508889°N 34.81743889°E |
|
(למפת נתניה רגילה)   משכן האמנים  מצפון: __ רשפון (מועצה אזורית חוף השרון) מצפון-מזרח: __ רעננה ממזרח: __ גבעת ח"ן (מועצה אזורית דרום השרון), __ הוד השרון מדרום: __ רמת השרון, __ גליל ים (מועצה אזורית חוף השרון), __ תל אביב-יפו | |
  | |
היסטוריה
עריכהבשנת 1936 הציע ועד המושבה הרצליה אזור ג' לאגודת הסופרים, 10 דונמים של קרקע בחינם, כדי לבנות מקום מנוחה ועבודה לסופרים ויוצרים[1]. זמן רב אגודת הסופרים לא עשתה בנידון כלום, כלומר, הם הסכימו להצעה אך לא פעלו למען הקמת המתחם.
בשנת 1947, בנימין גיצ'קו, שהיגר מרוסיה לארצות הברית לפני מלחמת העולם הראשונה, ועבד עם סופרים, עלה ארצה. כשהגיע לארץ, שמע על הרעיון להקמת בית הסופר, והוא הציע את שירותו לטפל בהתנדבות ובגיוס כספים. עוד פעיל, ורדימון, מנהלו של קולנוע מוגרבי באותה תקופה, קיבל על עצמו את תפקיד הגשת תוכניות הבניין, והתקשורת עם הקבלנים. עוד פעילים שהיו חברים באגודת הסופרים והצטרפו היו - אשר ברש, יו"ר אגודת הסופרים דאז, אליעזר שטיינמן, ישראל כהן, דוד שמעוני, ראובן גרוסמן ושמעון הלקין. צורף גם בן ציון מיכאלי, ראש מועצת הרצליה.
התוכנית שאושרה על ידי האגודה כללה מבני מגורים לסופרים, חדרים לספריה וחדרי עיון, אולמות כנסים והרצאות, חדר אוכל ומטבח. אגודת הסופרים האמינה כי ימצאו תורמים שיממנו את הבנייה, מהארץ ומחו"ל. סכומים מעטים נאספו - בנימין גיצ'קו נסע לארצות הברית והצליח לגייס מעט כסף, בארץ נמצאו כמה תורמים, ומועצת הרצליה הקציבה למתחם 2,000 לירות[2].
אבן הפינה הונחה במאי 1952. במהלך הבנייה, העבודה הופסקה עקב מחסור בכספים. גיצ'קו נסע שוב, הפעם לארגנטינה, וחזר עם משלחת יהודית, שתרמה סכום נכבד. העבודה חודשה והחליטו לקרוא לאחד הבניינים ע"ש התורמים - "ביתן ארגנטינה". התורמים חזרו לארצם, בהבטחה לשלוח עוד כסף, אך לא קיימו את הבטחתם. העבודה נפסקה, ואחר חודשה ושוב הופסקה.
הבניינים עמדו ריקים, ולכן עיריית הרצליה השכירה את המקום והסבה אותו לבית ספר לילדי שגרירים. אחר כך הפך ל"מרכז נוער", כלומר, מעין מעון. בהמשך, הפך ל"בית המדרש למורי ציור" - חוג ציור למסיימי תיכון, ולאחריו, ננטשו הבניינים פעם נוספת. בהמשך, הוקמה בריכה בחלק מהמתחם.
רק בשנות ה-90, אחד המבנים הפך למתחם ספורט ואת השני החליטו להסב למשכן האמנים. ורדה גנוסר שהייתה מנכ"לית אגודת הסופרים אז, עסקה בפרויקט "דירות אירוח לסופרים" ברחבי הארץ, וכשעברה להרצליה, שמעה על המבנה שיועד להיות כמעט מה שהיא רצתה שיהיה. היא פנתה מיד לראש העיר דאז, אלי לנדאו והציעה לו לחדש את המבנה. "לשמחתי מצאתי אוזן קשבת והתלהבות לנושא. הוחל בשיפוץ הבניין והוא חולק לשלוש דירות אירוח ליצירה, עם חידוש שהוספתי - לא רק לסופרים, אלא ליוצרים מכל התחומים[3]." גנוסר ניהלה את משכן האמנים עד לשנת 2012, לאחריה ניהלו את המשכן טל קובו וד"ר אורי הולנדר.
החל מנובמבר 2015 מנהל משכן האמנים הוא האוצר רן קסמי-אילן.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- בן ציון מיכאלי, הרצליה ראשיתה והתפתחותה, הוצאת מלוא בע"מ, תשמ"ט, 1989
- מרדכי נאור, סיפורי הרצליה - ממושבה חקלאית למרכז היי-טק ומה"באסה" ועד פארק הרצליה, הוצאת ספריית יהודה דקל, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, תשע"ג, 2013
קישורים חיצוניים
עריכה- TheArtistsResidence.org - אתר האינטרנט של משכן האמנים
- משכן האמנים, באתר העיר הרצליה