משפחת מלבסקי
משפחת מַלַבְסקי (באנגלית: Malavsky Family) הייתה משפחה יהודית-אמריקאית אשר הופיעה ברחבי העולם היהודי בתפילות ובתוכניות של חזנות ומוזיקה יהודית עממית בשנות ה-30 וה-50 של המאה ה-20. אבי המשפחה, שמואל מלבסקי, (1894–1985) חזן ומלחין, שימש כסולן, ואותו ליוו כמקהלה ארבע בנותיו ושני בניו.
משפחת מלבסקי | |
סוגה | חזן |
---|---|
שמואל מלבסקי
עריכההחזן שמואל מלבסקי נולד בעיירה סמילא (Смела) שבקרבת קייב, בדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה) בשנת 1894. כבר באוקראינה נודע כילד פלא וזכה לכינוי "שמוליק'ל מסמילא". בשנת 1914, בהיותו בן 20, היגר לארצות הברית, שם פרש עליו את חסותו החזן המפורסם יוסל'ה רוזנבלט, בביתו גר כשמונה שנים. מלבסקי החל את דרכו בקהילה אורתודוקסית ברובע בנסונהרסט בברוקלין, ניו יורק, לאחר מכן בקהילת "מגן אברהם" בדטרויט, וכן התפלל בבורו פארק. הוא הקליט פרקי חזנות בליווי אורגן וללא מקהלה, ואף הקליט ארבעה דואטים עם מורו ורבו רוזנבלט. רוזנבלט אף הכיר לו את אשתו לעתיד – הפסנתרנית הארייט (אַלטֶה).
שמואל מלבסקי התאפיין בקול שתואר כרחב, חם ורווי רגש. הוא ניחן בכישרון הלחנה ואלתור, ורבות מיצירותיו נמנות עם הקלאסיקות של עולם החזנות.
המקהלה המשפחתית
עריכהכאשר גדלו ילדיו, החליט שמואל מלבסקי להופיע יחד עם משפחתו, כאשר בניו (אברהם ומורטון) ובנותיו (גולדל'ה, גיטל'ה, רות ומנוחה) מלווים אותו כמקהלה; תחילה הופיע רק לצד שלושת בניו הבוגרים, ורק לאחר מכן נוספו שאר בני המשפחה. לחבורת זמר זו קרא "The Singers of Israel". היה זה צעד מהפכני שחזן המגדיר עצמו אורתודוקסי ישתף נשים בשירת פרקי חזנות ובפרט בתפילה עצמה, מאחר שההלכה קובעת כי "קול באישה ערווה". בתי הכנסת האורתודוקסים סירבו לאפשר למלבסקי להתפלל מלווה במקהלה המעורבת, ואילו הוא עצמו לא חפץ במשרה בבתי כנסת קונסרבטיבים מכיוון שנוסח התפילה הנהוג בהם עבר שינויים "ברוח הזמן", דבר שלא היה מקובל עליו כאיש אורתודוקסי. ברם, הפופולריות של האנסמבל המשפחתי לא נפגע כלל והשילוב התקבל היטב בקרב הציבור. משפחת מלבסקי הופיעה בקונצרטים ברחבי ארצות הברית ובעולם בפרקי חזנות, שירי עם יהודיים, שירי ג'אז בעברית, יידיש ואנגלית ואף בתפילות, שלרוב נערכו באולמות ובבתי מלון שנשכרו לשם כך.
הבת גולדה'לה מלבסקי, התפרסמה כזמרת, והופיעה לבדה או עם אחותה גיטה'לה כצמד "האחיות מרלין" (Marlin Sisters) החל משנות הארבעים. הן הופיעו אף לצד בוב הופ, פרנק סינטרה ופרי קומו.[1] ביצועיה הקונצרטנטיים והמוקלטים לפרקי חזנות של גולדה'לה הקנו לה שם של "חזנית" בפני עצמה, על אף שמעולם לא עברה לפני העמוד בתפילה.
משפחת מלבסקי ביקרה פעמיים בישראל (בשנת 1952[2] ובשנת 1967 ליום העצמאות[3]), הופיעה בקונצרטים ואף התארחה בטלוויזיה הישראלית. מודעת רחוב משנת 1952 שבישרה על קונצרט בכורה שיתקיים באולם "קולנוע אדיסון" בירושלים, הגדירה את משפחת מלבסקי כ"סנסציה המוזיקלית הגדולה ביותר בארצות הברית על במות הקונצרטים, הרדיו, הטלוויזיה, ובתקליט".
משפחת מלבסקי הקליטה מספר תקליטי חזנות ופולקלור יהודי, שהיו ללהיטים בכל רחבי העולם היהודי. השיר שהתפרסם ביותר בקרב כלל הציבור הוא "הבן יקיר לי אפרים", שבו שימשו הבנות כסולניות. גרסאות כיסוי רבות הוקלטו לשיר זה, והוא פורסם בישראל במיוחד על ידי להקת הנח"ל עם מירי אלוני כסולנית.
קישורים חיצוניים
עריכה- הקלטות של משפחת מלבסקי, בארכיון ההקלטות של האוניברסיטה האטלנטית של פלורידה
- תקוה וינשטוק, משפחת חזנים, מעריב, 2 במאי 1952
- רפאל בשן, עזי וזמרת המשפחה, מעריב, 14 באפריל 1967
- דוד אסף, פניני חזנות: משפחת מַלַבְסְקִי, בבלוג "עונג שבת", ספטמבר 2015
- משפחת מלבסקי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- משפחת מלבסקי, דף שער בספרייה הלאומית
סרטונים נדירים של משפחת מלבסקי:
- צור משלו אכלנו, סרטון באתר יוטיוב
- וכל באי עולם (נתנה תוקף), סרטון באתר יוטיוב
- צאנה צאנה, סרטון באתר יוטיוב
- לשנה הבאה בירושלים, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
עריכה- ^ רפאל בשן, עזי וזמרת המשפחה, מעריב, 14 באפריל 1967
- ^ משפחה מוסיקלית, דבר, 27 באפריל 1952
- ^ תכניות ליום העצמאות, דבר, 5 במאי 1967