משפחת שור
משפחת שור היא משפחה יהודית עתיקה ומיוחסת, בת כאלף שנים, שהצמיחה מתוכה רבנים, סופרים, מנהיגי ציבור, חוקרים ומלומדים. ראש שושלת משפחת שור הוא רבי יוסף בכור שור. המשפחה נדדה מאורליאן למרכז ולמזרח אירופה.
"תולדות משפחת שור", ספרו של חיים דובעריש פריעדבערג, המתאר בפירוט את קורות המשפחה לאורך הדורות, יצא לאור בפרנקפורט בשנת תרס"א (1901). ביוזמת פרופ' שמואל שור, נצר לשושלת בכור שור, נערך הספר מחדש בשנת 1988 על ידי הרב דוד אברהם מנדלבוים ויצא לאור בארץ בהוצאת גל-עד, מכון להנצחת מורשת חכמי פולין, בני-ברק. בנו של שמואל שור, רנן שור, מנהל בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים, קיבל בינואר 2017 אות "אביר הספרויות והאמנות" של הרפובליקה הצרפתית, תוך כדי סגירת "מעגל משפחתי".
ענף אחר של משפחת שור שאינו מיוחס למשפחת שור המקורית[דרושה הבהרה] הוא של משפחת שור מירושלים – שהקימה באמצע המאה ה-19 את יקבי משפחת שור, היקב המשפחתי הראשון בארץ ישראל. הם אימצו את שם משפחת שור מגיסם שנפטר צעיר, כדי לזכות ברישיון לייצור יין שהיה בבעלותו מהטורקים. יש המייחסים בטעות את מקור שם משפחתם שו"ר לראשי התיבות שוחט ורב.
מבני משפחת שור
עריכה- הרב אלכסנדר סנדר שור – בעל "תבואות שור".
- הרב אברהם חיים שור – בן הרב נפתלי צבי שור, שהיה תלמיד הרמ"א ורבו של הב"ח. מחבר הספר "תורת חיים".
- הרב אפרים זלמן שור – אחיו של הרב אברהם חיים שור. מחבר הספר "תבואת שור". נשא לאישה בגיל 70 את הנלי, בת הרב השר שאול וואהל.
- הרב יעקב שור - בנם של הרב אפרים זלמן והנלי שור. מחבר הספר "פלפולא חריפתא", ורבה של בריסק.
- הרב יעקב שור - "הגאון מקיטוב". נכדו של הרב מאיר ב"ר לוי שור, בעל "בית לוי".
- ד"ר אלכסנדר שור - בנו של הרב יעקב שור, הגאון מקיטוב. היסטוריון.
- פרופ' שמואל שור - בנו של ההיסטוריון ד"ר אלכסנדר שור. רופא. נישא ללאה הלר, בת הרב אברהם זיידה הלר.
- רנן שור - במאי וקולנוען, מנהל בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה.
- הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה הראשי של ארץ ישראל וראש ישיבת מרכז הרב. בשער ספרו "מדבר שור" הוא חותם אברהם יצחק הכהן שור המכונה קוק.
- החזן ישראל שור, הלחין את "שיבנה בית המקדש" הידוע כניגון חב"די.
דוגמה לאחד מענפי משפחת שור:
משפחת הרב שמואל יצחק שור
עריכהדור ראשון
עריכה- הרב שמואל יצחק שור - רבה של מונסטריץ' שבגליציה, בעל ספר שו"ת "מנחת שי", מגדולי המשיבים בדורו.[1][2]
- הרבנית גיטל שור - בתו של הרב שמשון (שמאי) מרגליות, בן אחיו ותלמידו של הרב אפרים זלמן מרגליות, בעל ה"בית אפרים".
דור שני
עריכה- בנם הרב אברהם צבי שור – בנם של הרב שמואל יצחק והרבנית גיטל שור. חתנו של רבי פנחס ברנדווין מברז'אן (חתנו של רבי אברהם מסטרטין). עלה לארץ ישראל וכיהן כראב"ד בבד"ץ כוללות החסידים בירושלים. מחבר ספר שו"ת שביבי אש.[3][4]
- בנם הרב זלמן לייב שור - שימש כשופט במדינת גאליציה.
- הרב צבי יהודה לאו - נישא ללאה הינדא, בתם של הרב שמואל יצחק וגיטל שור. היה רב בלבוב.
- הרב מרדכי הלפרין - נישא למרגלא, בתם של הרב שמואל יצחק וגיטל שור. נפטר שנים ספורות לאחר נישואיהם, והותיר בת יחידה.
- הרב יעקב שמשון שפירא – נישא למרגלא, בתם של הרב שמואל יצחק וגיטל שור, לאחר שהתאלמנה. מצאצאי רבי פנחס מקוריץ.
- הרב אריה בקנרוט - נישא לשרה עטיל, בתם של הרב שמואל יצחק וגיטל שור. נינו של הרב אריה לייב הלר מחבר ספר "קצות החושן".
דור שלישי
עריכה- הרב מרדכי הכהן – נישא לרבקה, בתו היחידה של הרב אברהם צבי שור. רב, סופר וחוקר, איש ירושלים.
- הרב משה חיים לאו – בנם של הרב צבי יהודה ולאה הינדא לאו. רב בפולין. נישא בזיווג ראשון לבתו של האדמו"ר מויז'ניץ' הרב ישראל הגר.
- הרב ישראל יוסף לאו - בנם של הרב צבי יהודה ולאה הינדא לאו. רבה האחרון של העיר קולומיאה בגליציה. נספה בשואה.
- הרב מרדכי פוגלמן – נישא לבלה, בתם של הרב צבי יהודה ולאה הינדא לאו. היה רבה של קטוביץ, ולאחר מכן רבה של קריית מוצקין.
- הרב מאיר שפירא – בנם של הרב יעקב שמשון ומרגלא שפירא. ראש ישיבת חכמי לובלין וממנהיגי היהדות החרדית בפולין. מחולל רעיון הדף היומי. כיהן כחבר הסיים הפולני מטעם תנועת אגודת ישראל. מחבר ספר שו"ת אור המאיר.[5]
- הרב אברהם שפירא - בנם של הרב יעקב שמשון ומרגלא שפירא. האדמו"ר מטלוסט. התיישב בארצות הברית, שם הקים בית מדרש על שמו של אחיו הרב מאיר שפירא. הוציא לאור את המהדורה האחרונה של ספרו של סבו, שו"ת מנחת שי (חלק א).
- דב ליקוורניק - נישא לרחל, בתם של הרב יעקב שמשון ומרגלא שפירא.
- מאיר ריגלר - נישא לעטל, בתם של הרב יעקב שמשון ומרגלא שפירא. היה פעיל ציוני, השתתף בקונגרס הציוני השני.
- הרב משה שפירא - בנם של הרב יעקב שמשון ומרגלא שפירא. מנהל ישיבת חכמי לובלין. נרצח במהלך השואה על ידי הנאצים עם אשתו פייגא (לבית שיינפלד) וכל ילדיהם.
דור רביעי
עריכה- הרב שמואל אבידור הכהן – בנם של הרב מרדכי ורבקה הכהן. רב, עיתונאי וסופר. שימש רבו של כפר שמריהו. נישא למשוררת אריאנה הרן.
- הרב פרופ' פנחס פלאי - בנם של הרב מרדכי ורבקה הכהן. משורר, סופר, עיתונאי והוגה. נישא לפנינה פלאי.
- פנינה פלאי - חלוצת הפמיניזם האורתודוקסי בישראל. נישאה לבן דודה הרב פרופ' פנחס פלאי
- מנחם הכהן - בנם של הרב מרדכי ורבקה הכהן. רב, סופר ועיתונאי, לשעבר רב ההסתדרות וחבר כנסת. נשוי לפרופ' דבורה הכהן, היסטוריונית.
- טובה וכטפוגל – בתם של הרב מרדכי ורבקה הכהן. עיתונאית. נישאה לרב יהושע וכטפוגל מפילדלפיה, נכדו של הרב יצחק יעקב וכטפויגל.
- יחזקאל פוגל – נישא לאמרמה, בתם של הרב מרדכי ורבקה הכהן. מייסד ומנהל "המרכז החרדי", המוסד הראשון להכשרה מקצועית לחרדים, ממובילי ההשכלה וההכשרה המקצועית בציבור החרדי.
- יהושע הגר-לאו – בנו של הרב משה חיים לאו. מחנך וסופר.
- נפתלי לאו-לביא - בנו של הרב משה חיים לאו. עיתונאי ודיפלומט.
- הרב ישראל מאיר לאו - בנו של הרב משה חיים לאו. הרב הראשי לתל אביב ולשעבר הרב הראשי לישראל. מחבר ספר שו"ת יחל ישראל.[6]
- פרופ' לאה-נעמי פוגלמן-גולדפלד – בתם של הרב מרדכי ובלה פוגלמן. מרצה לפילוסופיה.
- דב שפירא - בנו של הרב אברהם שפירא, האדמו"ר מטלוסט. עלה ארצה לאחר קום המדינה והתיישב בתל אביב. מהנדס, ממייסדי המרכז לטהרת המשפחה בשליחותו של החזון איש, אשר זכה להימנות על מקורביו. טיפח את זכרו של דודו הרב מאיר שפירא מלובלין מחולל הדף היומי ומייסד ישיבת חכמי לובלין, בהקימו את הסתדרות תלמידי יח"ל.
- יצחק ארצי - היה נשוי למרגלית (מימי), בתם של דב ורחל ליקוורניק. לשעבר חבר הכנסת וסגן ראש עיריית תל אביב.
- צפורה אבולעפיה - בתם של מאיר ועטל ריגלר. נישאה למהנדס בוסתנאי אבולעפיה.
- הרב אהרן לעבווהל - נישא לגיטל, בתו של הרב אברהם שפירא. היה תלמידו המובהק של דוד אשתו, הרב מאיר שפירא מלובלין, נחשב ליורשו וממשיך דרכו הפוטנציאלי, ואף שימש כמנהל רוחני בישיבתו, ישיבת חכמי לובלין. נרצח במהלך השואה על ידי הנאצים במחנה מיידנק, יחד עם אשתו גיטל וילדיהם התאומים יהודה מאיר ויונה טובסע.
- הרב מרדכי הרליג - נכדם של מרדכי הלפרין ומרגלא. שימש כאב בית דין קהילת בית דוד ברובע הברונקס שבעיר ניו יורק.
- הרב אריה בקנרוט - נכדם של אריה ושרה עטיל בקנרוט. היה מנהל מוסדות חסידות בויאן. חיבר את הספר "אביר המלכות" על תולדות חייו של האדמו"ר מסדיגורה הרב אברהם יעקב פרידמן (השני).
- הרב אברהם בקנרוט - נכדם של אריה ושרה עטיל בקנרוט. משמש כדובר "מרכז מורשת מרן הרב מלובלין".
דור חמישי
עריכה- הרב יעקב דוד הכהן – בנו של הרב שמואל אבידור הכהן. מילא את מקום אביו ברבנות כפר שמריהו.
- הרב אברהם צבי הכהן - בנו של הרב שמואל אבידור הכהן. דיין ומו"צ בבני ברק ומקורב לחסידות ויז'ניץ.
- ד"ר בטחה הר-שפי - בתו של פינחס פלאי. מרצה לתלמוד.
- אמונה אלון – בתו של פינחס פלאי. סופרת ועיתונאית. אלמנתו של הרב בני אלון.
- פרופ' אביעד הכהן – בנו של הרב מנחם הכהן. משפטן, נשיא המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט"
- אל"ם (מיל.) הרב משה הגר – בנו של יהושע הגר-לאו. ראש המכינה הצבאית ביתיר.
- הרב ד"ר בני לאו – בנו של נפתלי לאו-לביא. רב וחוקר. ראש בית המדרש לצדק חברתי.
- הרב משה חיים לאו – בנו של הרב ישראל מאיר לאו. רב שכונה בנתניה.
- הרב דוד לאו – בנו של הרב ישראל מאיר לאו. הרב הראשי לישראל ובעבר רבה של מודיעין. מחבר ספר שו"ת משכיל לדוד.[7]
- הרב אליעזר סורוצקין – נישא למרים, בתו של הרב ישראל מאיר לאו. רב שכונה בנתניה ויושב-ראש ארגון לב לאחים. נכדו של הרב זלמן סורוצקין.
- נאוה סמל – בתם של יצחק ומרגלית ארצי. סופרת ומחזאית. נשואה לנועם סמל.
- שלמה ארצי - בנם של יצחק ומרגלית ארצי. זמר.
- דליה אביאל - בתם של בוסתנאי וצפורה אבולעפיה. חיברה את הספר "יחפים על חולות הזהב", על תולדות משפחת אבולעפיה, ממייסדי נווה צדק. בעלה הוא המחנך והמשורר צבי אביאל.
- עו"ד משה שפירא - בנו של דב שפירא. כיהן כחבר מועצה בעיריית בני ברק בשנות השבעים והשמונים של המאה ה-20, ושימש כמרצה למשפט עברי בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטת תל אביב.
- הרב מאיר יהודה ישראל הרליג - בנו של הרב מרדכי הרליג. ממקורבי האדמו"ר מחב"ד הרב מנחם מנדל שניאורסון.
דור שישי
עריכה- מרגלית הר-שפי – בתה של בטחה הר-שפי.
- אבישר הר-שפי - בנה של בטחה הר-שפי. משורר. נשוי למשוררת סיון הר-שפי.
- סיון הר-שפי - משוררת. נשואה לבנה של בטחה הר-שפי אבישר הר-שפי
- אורי אלון - בנה של אמונה אלון. סופר ותסריטאי.
- אלחנן ניר - נישא לשרה - בתה של אמונה אלון. רב ומשורר.
- עמיחי חסון - נישא למרים - בתה של אמונה אלון. קולנוען ומשורר.
- שירי ארצי – בתו של שלמה ארצי. סופרת ותסריטאית. נשואה לשחקן יפתח קליין.
- בן ארצי – בנו של שלמה ארצי. זמר.
- שלהבת חסדיאל - נכדת דב שפירא, בנו של האדמו"ר מטלוסט. עיתונאית. הייתה נשואה ליאיר חסדיאל.
- הרב פנחס שפירא - בנו של משה שפירא. דיין, מחבר ספר שו"ת בריתי שלום.[8]
- רויטל פז-אבולעפיה - נכדת צפורה אבולעפיה. סופרת, חיברה את הספר "הערים שמעבר לפרגוד".
- הרב יהושע (שייע) הארליג - בנו של הרב מאיר הרליג. מנהל בית חב"ד בלאס וגאס.
הערות שוליים
עריכה- ^ הרב שמואל יצחק שור, ספר שו"ת מנחת שי חלק ראשון, באתר אוצר החכמה
- ^ הרב שמואל יצחק שור, ספר שו"ת מנחת שי חלק שני, באתר היברו בוקס
- ^ הרב אברהם צבי שור, ספר שו"ת שביבי אש חלק ראשון, באתר היברו בוקס
- ^ הרב אברהם צבי שור, ספר שו"ת שביבי אש חלק שני, באתר היברו בוקס
- ^ הרב יהודה מאיר שפירא, ספר שו"ת אור המאיר, באתר היברו בוקס
- ^ הרב ישראל מאיר לאו, ספר שו"ת יחל ישראל, באתר אוצר החכמה
- ^ הרב דוד לאו, ספר שו"ת משכיל לדוד, באתר היברו בוקס
- ^ הרב פנחס שפירא, ספר שו"ת בריתי שלום, באתר היברו בוקס