| מקרא | שמות, כ"ג, ל"ג |
|---|---|
| משנה תורה | ספר המדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק י', הלכה ו' |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, לאו נ"א ספר החינוך, מצווה תכ"ו |
לא ישבו בארצך
עריכהאיסור לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לתת לגוי שלא קיבל עליו שבע מצוות בני נח לשבת בארץ ישראל.
אסור זה נוהג רק בזמן שיד ישראל תקיפה על אומות העולם.
מקור המצווה
עריכה"לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי כִּי תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם כִּי יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ". (ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק ל"ג)
טעם המצווה
עריכהבתורה נאמר שטעם המצווה כדי שהגויים לא יחטיאו אותנו.
בפשטות הכוונה שלא יחטיאו אותנו בעבודה זרה, ומצווה זו היא בכלל איסורי הרחקת עבודה זרה. לכן היה מקום לדון להתיר גוי שאינו עובד עבודה זרה[1].
אמנם יש המבינים שכל חטא כלול בזה ולכן גם גוי שאינו עובד ע"ז אסור להכניסו לארץ[2].
דיני המצווה
עריכההישיבה האסורה
עריכהלדעת הרמב"ם כל גוי שלא קיבל עליו שבע מצוות בני נח, אסור לו להכנס לארץ ישראל אפילו עובר בה רק לסחורה לזמן קצר. לעומת זאת הראב"ד סובר שכל האיסור רק שרוצה לשבת בארץ ישיבת קבע אבל ישיבת עראי אין בזה איסור.
האנשים שישיבתם אסורה
עריכה
ערך מורחב – גר תושב
לדעת הרמב"ם כל הגוים בזמננו בכלל האיסור, היות וגם אם יקבל עליו שבע מצוות בני נח היות ואין מקבלים גר תושב בזמן שהיובל אינו נוהג אין לו דין גר תושב, וממילא הוא בכלל האיסור (משנה תורה לרמב"ם, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק י', הלכה ו').
לדעת הראב"ד גוי שמקיים שבע מצוות בני נח, אפילו שלא קיבל אותם בבית דין, אינו בכלל האיסור.
יש המקילים אף יותר וסוברים שאפילו שלא קיבל עליו בפועל שבע מצוות בני נח, אם הוא מקיים אותם מצד מנהג מדינתו נחשב הוא גר תושב לענין איסור זה. ולכן רצו הם להקל שאין במוסלמים איסור זה[3]. לעומת זאת החזון איש סבר שכל שאינו מכיר באמונת ישראל שהתורה היא האמת והיא מחייבת את עם ישראל בתרי"ג מצוות ואת בני נח בז' מצוות אין לו דין גר תושב ואסור להניחו בארץ[4].
האיסור בזמן הזה
עריכהלדעת הרב ישראלי היות ולא ניתן לקיים מצווה זו היום בכל פרטיה, שאין לנו אפשרות לסלק את כל הגויים מארצנו, לכן מצווה זו כלל לא נוהגת בזמן הזה[5].
לעומת זאת יש הסוברים שמה שאיננו יכולים לקיים לא נוהג, אבל כל מה שיש אפשרות צריך לקיים ולכן אסור להביא לארץ עובדים זרים, אם לא במקום פיקוח נפש[6].
יש הסוברים שאף שאין בידינו לקיים את המצווה בפועל בכל פרטיה, עלינו להשתדל לקיימה ככל האפשר, לכן מצווה עלינו לעודד את הגירתם של הגוים בדרכים המקובלות בעולם[7].
מצוות ישוב ארץ ישראל - בית בארץ ישראל
עריכה
מצוות יישוב ארץ ישראל מחולקת לשני חלקים: א. לדאוג שהארץ תהיה מיושבת (וזה אפשר גם על ידי תמיכה כספית מחו"ל). ב. לדאוג שהאדם עצמו יהיה מיושב בארץ[8][9].
לכן מלבד המצווה לגור בארץ ישנה מצווה נוספת לקנות בית בארץ, ולא לגור בבית שכור שיהיה ישובו קבוע וחשוב.
מצווה זו נלמדת מהפסוק הנאמר בתורה לגבי היוצאים למלחמה: ”וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ”[10] התורה פוטרת את החייל משירות צבאי אם בנה בית בארץ ישראל ועדיין לא זכה לגור בו כדי שיזכה להשלים את המצווה[11].
בשו"ת המרחשת (ח"א סי' כב אות ז) לומד שקנית בארץ היא חלק ממצוות ירושת הארץ וז"ל: "מצות ישוב ארץ ישראל נוהגת בנשים כבאנשים, אבל מצווה זו אינה מתקיימת בישיבה לבדה, כי אם גם כן בקנין קרקע בארץ ישראל. כמפורש בפסוק "וירשתם אותה וישבתם בה", שצריך ירושה וישיבה (הקנין – הוא הירושה, והדירה – היא הישיבה) ויש צורך בשניהם עבור קיום המצווה".
מחמת מצווה זו נפסק להלכה שסעודת חנוכת הבית בארץ ישראל היא מצווה. כשם שעושים שמחה ומשתה ויום טוב בסיום לימוד תורה או השלמת קיום מצווה, כך יש לעשות סעודה על המצווה לבנות בית בארץ ישראל ולגור בו[12].
מחמת חשיבות המצווה של בנית בית בארץ ישנה מצווה נוספת לדעת הרמב"ם להיות שמח בקנינו ולהודות לה' על שזכה לבנות בית בארץ ישראל במשך שנה שלמה[13]. כדי לקיים את מצוות השמחה בשלימות התורה פוטרת את החייל משירות צבאי במשך השנה הראשונה. פטור זה אינו תקף למלחמת מצווה.[14] גם סעודת חנוכת הבית היא גם חלק ממצוות השמחה שהיא מן התורה. לכן אם לא עשה סעודת חנוכת הבית מיד בהיכנסו לדירה, יכול לעשות כל השנה הראשונה[15],[16].
ראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ משמעות דברי הרמב"ן (דברים כ י) וכן גם בשו"ת הרשב"א (ח"א סימן ח).
- ^ משמעות דעת הרמב"ם לקמן, וכן כתב הכתב והקבלה שמות כג לג.
- ^ דעת הרב קוק בשו"ת משפט כהן סימן סא.
- ^ החזון איש (יו"ד סה, ג).
- ^ ספר התורה והמדינה עמוד ק"ה
- ^ הרב יצחק זילברשטיין חשוקי חמד מסכת עירובין דף סב עמוד א
- ^ הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה, העם והארץ » ה - שמירת הארץ » ה – המדיניות הראויה למצבנו
- ^ זיסברג יעקב, נחלת יעקב ישוב ארץ ישראל ב, עמ' 522, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ ספר בית ראובן עמ' 70.
- ^ ספר דברים, פרק כ', פסוק ה'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, פרק ח', הלכה ד': "יכול הבונה בית בחוצה לארץ יהא חוזר (מעורכי המלחמה)? ת"ל "ולא חנכו" את שמצווה לחנכו (משום יישוב ארץ ישראל – פני משה), יצא זה שאינו מצווה לחנכו".
- ^ שות באר שבע סימן ע, הובא במ"א תקסח ס"ק ה
- ^ ראו בהרחבה בפרק ח בספר בית ראובן
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ז', הלכה י'
- ^ שות יד אליהו א, לז
- ^ ספר בית ראובן עמוד 100 בשם ספר בית דניאל.