משתמש:Amirosan/טיוטת מדיניות - חשיבות ערכי מפלגות ומועמדים ישראלים/הצבעה

הצבעה - קביעת מדיניות לערכי רשימות, מפלגות ומועמדים ישראלים

הקדמה

מטרתה של ההצעה הנוכחית היא קביעת מדיניות לחשיבות ערכי רשימות, מפלגות ומועמדים ישראלים.

דיון

דיונים קודמים

• ויקיפדיה:מזנון/ארכיון 404#מדיניות ויקיפדיה בנוגע לערכים אודות מפלגות שמעולם לא עברו את אחוז החסימה.
• וק:מזנון#החלטה בנוגע לערכים אודות מפלגות ואודות מועמדים אשר מעולם לא נבחרו.
• שיחת משתמש:Amirosan/טיוטת מדיניות - חשיבות ערכי מפלגות ומועמדים ישראלים.
• בנוסף, ראו טיוטת ההצעה בארגז חול.

דיון נוכחי

כיום אין בוויקיפדיה העברית מדיניות קבועה רשמית בעניין, אך המדיניות בפועל היא שכל מפלגה/רשימה המתמודדת בבחירות זכאית לערך באופן אוטומטי.

כאשר מציבים על כף המאזניים את המדיניות הנוהגת הנ"ל, אל מול החסמים הנמוכים לרישום מפלגה - התוצאה היא מצב בלתי רצוי, לפיו מידי מערכת בחירות נוצרים ערכים על מפלגות קיקיוניות (ראו בעניין זה קטגוריה:מפלגות בישראל שמעולם לא עברו את אחוז החסימה). הכשל הנ"ל גורם לירידת הרמה האנציקלופדית, וחמור מכך, מכלה את משאבי הקהילה כשבכל מערכת בחירות נאלצת לדון שוב ושוב בחשיבותם של ערכים כאמור.

המדיניות עליה אנו מצביעים באה לפתור את חוסר הקורלציה הנ"ל, ולקבוע, אחת ולתמיד, קווים מנחים בעניין. ההצעה גובשה תוך השקעת זמן ומחשבה של עורכים רבים. כן במתכונתה הנוכחית היא מאזנת בין הגישה המכלילנית לגישה המחקנית, כאשר היא מכסה את כל הקריטריונים שהובאו ככאלו שעשויים להקנות חשיבות. יתרון נוסף של ההצעה הוא שמצד אחד היא תאפשר להכריע במהרה ברוב הדיונים באמצעות קריטריונים כמותיים ברורים; ומצד שני - היא משאירה לעורכים מרחב שיקול דעת באמצעות סעיף 1.ה המאפשר להקנות חשיבות גם למפלגות/רשימות שיצרו עניין ציבורי או השלכות לפעילותן.

כמו כן ההצעה תאשרר באופן רשמי את המדיניות הקיימת למועמדים, לפיה תהיה חשיבות למועמדת בבחירות לכנסת או לראשות רשות מקומית. אמירו • שיחה 10:18, 6 בנובמבר 2019 (IST)

נוסח ההצעה

1. די בהתקיימות אחד מהתנאים הבאים בכדי שרשימה/מפלגה תהיה זכאית לערך:

1.א. אם כיהן/ה מטעמה לפחות נציג/ה אחד/ת בכנסת.

1.ב. אם עברה את אחוז החסימה לפי סך מצטבר של X סקרי בחירות, במערכת בחירות אחת או יותר, שלא הוזמנו מטעם המפלגה ובוצעו על ידי מכונים שונים, בתאריכים שונים ובשיטות סטטיסטיות מקובלות.

1.ג. אם התמודדה, מבלי לפרוש עד יום הבחירות, לפחות ב-X מערכות בחירות.

1.ד. אם קיבלה בבחירות לפחות X% מהקולות הדרושים על מנת לעבור את אחוז החסימה.

1.ה. בסעיף זה, הקהילה תבחר אחת או יותר מבין ארבע אפשרויות חלופיות:

1.ה.1 - אם יצרה עניין ציבורי חריג. אם העניין נובע מפרסומו של ראש המפלגה תסוקר הרשימה/המפלגה בערכו ותתווסף לשם הפניה משם המפלגה.

1.ה.2 - אם קיימים מקורות איכותיים, מרובים, מהימנים ובלתי-תלויים, המעידים על השלכות מעשיות שיש לפעילות הרשימה/המפלגה/הפועלים מטעמה, הגם שמעולם לא נבחרה בבחירות.

1.ה.3 - אם הרשימה/המפלגה יצרה עניין ציבורי רב, אשר חצה את גבולות הבחירות, ובא לידי ביטוי בהשפעה ממשית על סדר היום הציבורי ו/או הפוליטי וזאת בהתבסס על מקורות מהימנים.

1.ה.4 - אף אחד מהנ"ל (אינו מספיק להבטחת חשיבות).

2. די בהתקיימות אחד מהתנאים הבאים בכדי שלמועמד/ת תהיה זכאות לערך:

2.א. אם התמודד/ה ונבחר/ה בבחירות לכנסת או לראשות רשות מקומית.

מפלגות/מועמדים שאינם זכאים לערך - ניתן להזכירם בערכים הרלוונטיים אודות הבחירות בשנים שבהן התמודדו.

הערה: ההצעה הנוכחית אינה שוללת ערכים על מפלגות או מועמדים שאינם עומדים בתנאים הנ"ל, אם יש להם חשיבות אנציקלופדית מסיבות אחרות.

שיטת ההצבעה וההכרעה

כיצד מצביעים

• ההצבעה תתבצע ביחס לכל סעיף בנפרד.
• סעיף 1:
  • 1.א - הצבעת "בעד" (התנאי מספיק) או "נגד" (התנאי אינו מספיק ולכן לא יופיע ברשימה).
  • 1.ב - מהו המספר הקטן ביותר של סקרים המספיק להבטיח חשיבות. מ-1 (די בסקר אחד) ל-"אינסוף" (אף מספר סקרים אינו מספיק כדי להבטיח חשיבות).
  • 1.ג - מהו המספר הקטן ביותר של התמודדויות המספיק להבטיח חשיבות. מ-1 (די באחת) ל-"אינסוף" (אף מספר אינו מספיק כדי להבטיח חשיבות).
  • 1.ד - איזה חלק של אחוז החסימה מספיק להבטיח חשיבות. (כגון - 30%, שפירושו שלושים אחוזים של אחוז החסימה).
  • 1.ה - בחר אחת או יותר מהאפשרויות; "אף אחד מהנ"ל" פירושו שאף אפשרות מאלה אינה מספיקה להבטחת חשיבות.
• סעיף 2- הצבעת "בעד" (התנאי מספיק) או "נגד" (התנאי אינו מספיק ולכן לא יופיע ברשימה).

כיצד מכריעים

• סעיף 1:
  • 1.א - רוב רגיל.
  • 1.ב - חציון. (אם החציון הוא "אינסוף" פירושו שאף מספר סקרים אינו מספיק, והסעיף לא יופיע ברשימה).
  • 1.ג - חציון. (כנ"ל).
  • 1.ד - חציון. אם המספר שנבחר הוא "100%" - הסעיף לא יתקבל, בשל החפיפה עם 1.א.
  • 1.ה - שיטת שולצה בין ארבע האפשרויות.
• סעיף 2- רוב רגיל.

הצבעה

• תאריך תחילת ההצבעה: -
• תאריך סיום ההצבעה: -

רק משתמש רשום בעל 100 עריכות במרחב הראשי או במרחבים המשיקים לו במהלך 90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה (עריכות דפי שיחה, שיחות תמונות, שיחות קטגוריות, שיחות תבניות, דפי מדיניות וכדומה – אינן נספרות) ו־30 ימים של פעילות הוא בעל זכות הצבעה. כל קול שווה למשנהו, אלא אם כן ברור שמדובר בבובת קש או טרול. על מנת שההחלטה תהיה מחייבת, חייבים להצביע בה לפחות 9 ויקיפדים. היות שאין מדובר בשינוי מדיניות קיימת שהתקבלה במזנון, נדרש רוב של למעלה מ-50% כדי לאשר כל סעיף.

1.א. אם כיהן/ה מטעמה לפחות נציג/ה אחד/ת בכנסת

הצבעת "בעד" (התנאי מספיק) או "נגד" (התנאי אינו מספיק ולכן לא יופיע ברשימה). ההכרעה תהיה ברוב רגיל.

1.ב. אם עברה את אחוז החסימה לפי סך מצטבר של X סקרי בחירות, במערכת בחירות אחת או יותר, שלא הוזמנו מטעם המפלגה ובוצעו על ידי מכונים שונים, בתאריכים שונים ובשיטות סטטיסטיות מקובלות.

מהו המספר הקטן ביותר של סקרים המספיק להבטיח חשיבות. מ-1 (די בסקר אחד) ל-"אינסוף" (אף מספר סקרים אינו מספיק כדי להבטיח חשיבות). ההכרעה תתבצע לפי שיטת החציון. (אם החציון הוא "אינסוף" פירושו שאף מספר סקרים אינו מספיק, והסעיף לא יופיע ברשימה).

1.ג. אם התמודדה, מבלי לפרוש עד יום הבחירות, לפחות ב-X מערכות בחירות.

מהו המספר הקטן ביותר של התמודדויות המספיק להבטיח חשיבות. מ-1 (די באחת) ל-"אינסוף" (אף מספר אינו מספיק כדי להבטיח חשיבות). ההכרעה תתבצע לפי שיטת החציון. (אם החציון הוא "אינסוף" פירושו שאף מספר מערכות בחירות אינו מספיק, והסעיף לא יופיע ברשימה).

1.ד. אם קיבלה בבחירות לפחות X% מהקולות הדרושים על מנת לעבור את אחוז החסימה.

איזה חלק של אחוז החסימה מספיק להבטיח חשיבות. (כגון - 30%, שפירושו שלושים אחוזים של אחוז החסימה). הצבעה בשיטת החציון על האחוז המינימלי של הקולות הדרושים על מנת לעבור את אחוז החסימה. ההצבעה תהיה על המספרים בין 1% ל-100%. אם המספר שנבחר הוא "100%", פירושו שהמצביעים אינם מסתפקים במעבר אחוז החסימה. במקרה זה הסעיף לא יופיע בשל החפיפה עם 1.א.

1.ה. עניין ציבורי/השלכות מעשיות

בחר אחת או יותר מהאפשרויות; "אף אחד מהנ"ל" פירושו שאף אפשרות מאלה אינה מספיקה להבטחת חשיבות. ההצבעה תתבצע בשיטת שולצה בין ארבע אפשרויות חלופיות:

• אפשרות א' - אם יצרה עניין ציבורי חריג. אם העניין נובע מפרסומו של ראש המפלגה תסוקר הרשימה/המפלגה בערכו ותתווסף לשם הפניה משם המפלגה.
• אפשרות ב' - אם קיימים מקורות איכותיים, מרובים, מהימנים ובלתי-תלויים, המעידים על השלכות מעשיות שיש לפעילות הרשימה/המפלגה/הפועלים מטעמה, הגם שמעולם לא נבחרה בבחירות.
• אפשרות ג' - אם הרשימה/המפלגה יצרה עניין ציבורי רב, אשר חצה את גבולות הבחירות, ובא לידי ביטוי בהשפעה ממשית על סדר היום הציבורי ו/או הפוליטי וזאת בהתבסס על מקורות מהימנים.
• אפשרות ד' - אף אחת מהן (אינו מספיק להבטחת חשיבות).

יש לדרג את כל האפשרויות העומדות להצבעה. אפשרויות שתתעלמו מהן ייחשבו לאחרונות בתור. הדירוג יכול להיות חלקי, ואסור לו לכלול סתירות פנימיות.

את ההעדפות אפשר לנסח באופן מילולי, למשל "אפשרות א', ואם לא אז ב' או ג', ואם לא אז ד'". אפשר גם להשתמש בקיצורים המקובלים:

• ד – העדפת אפשרות ד' על פני כל אפשרות אחרת.
• בגא - העדפת אפשרות ב', ואם לא אז ג' ואם לא אז א' ואם לא אז כל אפשרות אחרת.
• ב(גא) - העדפת אפשרות ב' כאפשרות ראשונה ולאחר מכן א' או ג' ללא העדפה ביניהן ואותן על פני כל אפשרות אחרת.
• גד(אב) – העדפת האפשרויות ג' ו-ד' על פני אפשרויות א' ו-ב', כשאפשרות ג' עדיפה על פני ד' ולאחריהן א' ו-ב' ללא ההעדפה ביניהן ואותן על פני כל אפשרות אחרת.
• (דה)(אבג) – העדפת אפשרויות ד' או ה' (ללא העדפה ביניהן) על פני אפשרויות א', ב' או ג' (ללא העדפה ביניהן) ואותן על פני כל אפשרות אחרת.

הקולות ישוקללו לפי שיטת שולצה למציאת זוכה יחיד.

2.א. למועמד/ת תהיה זכאות לערך - אם התמודד/ה ונבחר/ה בבחירות לכנסת או לראשות רשות מקומית.

הצבעת "בעד" (התנאי מספיק) או "נגד" (התנאי אינו מספיק ולכן לא יופיע ברשימה). ההכרעה תתבצע ברוב רגיל.