נאוארכוס
נָאוּאַרְכוֹס (ביוונית: ναύαρχος, בתעתיק ללטינית: nauarchus) היה תוארו של מפקד צי מלחמתי ביוון העתיקה ובמיוחד בספרטה.[1] השם הוא הלחם של naus (אונייה) ו-archos (מפקד). בספרטה נשא בתואר זה המפקד העליון של הצי, שכן הפיקוד העליון על הצבא היה מסור בידי מלכי ספרטה. באתונה, לעומת זאת, שימש המונח לציון מפקד שייטת ולא למפקד הצי המלחמתי כולו; הלה היה כפוף לסטרטגים, עשרת המצביאים שנבחרו מדי שנה כדי לעמוד בראש כוחות הצבא והצי גם יחד.
"נאוארכוס" על פי ההיסטוריון הרומי וגטיוס בן המאה ה-4 לספירה היה תוארו של מפקד ספינת מלחמה בצי הרומי בתקופת הקיסרות, מקביל לדרגתו של קנטוריון בלגיון הרומי: "לכל ליבורנה (liburna) ישנו מפקד (nauarchus), מעין קברניט (navicularius) אשר פטור ממילוי תפקידיהם האחרים של המלחים, ומופקד על אימון יומיומי של תופשי ההגה (gubernatores), החותרים וחיילי הצי."[2][3]
נָבְאַרְכוֹס (כפי שהשם מבוטא ביוונית מודרנית) הוא שם הדרגה המקבילה לאדמירל בצי היווני של ימינו.
הנאוארכיה בספרטה
עריכההפיקוד על הצבא בספרטה היה מסור לידי המלכים, ואילו בראש הצי עמד הנאוארכוס.[4] משרת הנאוארכוס, הנאוארכיה (nauarchia), ארכה שנה אחת בלבד, ואדם לא יכול היה להחזיק בה יותר מפעם אחת. במקרים מיוחדים ניתן היה לעקוף חוק זה: הנאוארכוס הנכנס לא היה מקבל את הפיקוד אלא זמן מה לאחר בחירתו, אשר התקיימה באמצע הקיץ, ובינתיים נותר קודמו מפקד הצי בפועל; אפשרות אחרת הייתה למנות את הנאוארכוס הפורש מיד עם סיום כהונתו לסגנו של הנאוארכוס החדש, לאפיסטולאוס (επιστολεύς, epistoleus). הנאוארכוס החדש נשא למעשה בתואר בלבד, והיה כפוף להוראותיו של האפיסטולאוס ולעיתים אף נשאר בספרטה עצמה ולא יצא עם הצי.
הנאוארכוס לא היה כפוף לשני מלכי ספרטה, אלא לאפורים בלבד; לא היו לו עמיתים לפיקוד ועל כן החזיק בידיו עוצמה פוליטית רבה. האפורים יכלו לשלול ממנו את התפקיד אם נכשל במילויו, אך על פי רוב לא עשו זאת אלא העדיפו במקרה שכזה לצרף אליו חבר יועצים (symbouloi). נאוארכוס יכול היה למנות את סגנו לפיקוד על חלק מן הצי או על כולו, ואם נהרג מילא סגנו את מקומו.
רשימת הנאוארכים בספרטה העתיקה[5] | ||||
---|---|---|---|---|
שנה | נאוארכוס | מלחמות וקרבות | ||
512 לערך | אנכימולוס (Anchimolus) | עמד בראש מסע המלחמה נגד היפיאס, טיראן אתונה.[6][7] | ||
481/480 | אוריביאדס (Eurybiades) | קרב ארטמיסיון וקרב סלמיס.[6] | ||
480/479 | לאוטיכידס השני (Leotychidas) | שימש גם כאחד משני מלכי ספרטה.[6] | ||
479/478 | פאוסניאס (Pausanias) | שימש גם כעוצר המלך. סולק מן הפיקוד בשל שיתוף פעולה עם הפרסים.[8] | ||
478/477 | דוֹרְקִיס (Dorcis) | החליף את פאוסניאס, אך נדחה על ידי בעלי הברית היוונים.[9][10] | ||
429/428–430 | קנמוס (Cnemus) | עמד בראש צי המשלוח נגד זקינתוס ואחר כך נגד האקארנאנים, אך נחל תבוסה בשתי הפעמים.[11] | ||
427 | אלקידס (Alcidas) | ברסידאס מונה להיות לו ליועץ.[12] | ||
426/425 | תרסימלידס (Thrasymelidas) | |||
413/412 | מלנקרידס (Melancridas) | |||
412/411 | אסטיאוכוס (Astyochus) | סולק מהפיקוד בשל חוסר כישרון.[13] | ||
411/410 | מינדרוס (Mindarus) | |||
410/409 | פסיפידס (Pasippidas) | הואשם בקשרים עם הסטרפ הפרסי טיספרנס.[14] | ||
409/408 | קרטסיפידס (Cratesippidas) | |||
408/407 | ליסנדרוס (Lysandros) | |||
407/406 | קליקרטידס (Callicratidas) | נהרג בקרב ארגינוסאי.[15] | ||
406/405 | אטאוניקוס (Eteonicus) | |||
405/404 | אראקוס (Aracus) | ליסנדרוס שירת כאפיסטולאוס שלו. | ||
404/403 | ליביס (Lybis) | אחיו של ליסנדרוס.[16] | ||
403/402 | פנתואידס? (Panthoidas) | |||
402/401 | סמיוס (Samius) | נשלח כדי לסייע לערים האיוניות שמרדו בפרס.[17] | ||
401/400 | אנקסיביוס (Anaxibius) | |||
398/397 | פרקידאס[18] (Pharacidas) | |||
397/396 | ארכלאידאס (Archelaidas) | |||
396/395 | פוליס (Pollis) | |||
395/394 | כייריקראטס (Cheiricrates) | |||
394/393 | פודנמוס (Podanemus) | |||
393/392 | הריפידס? (Herippidas) | |||
392/391 | טלאוטיאס[19] (Teleutias) | כהונה ראשונה במשרה. אחיו למחצה של אגסילאוס השני.[20] | ||
391/390 | אקדיקוס (Ecdicus) | |||
390/389 | טלאוטיאס[19] (Teleutias) | כהונה שנייה במשרה. | ||
389/388 | הִייראקס (Hierax) | |||
388/387 | אנטלקידס (Antalcidas) | ניסח את חוזה השלום עם פרס הקרוי על שמו.[21] | ||
387/386 | טלאוטיאס (Teleutias) | כהונה שלישית. | ||
377/376 | פוליס (Polis) | כפי הנראה הומונים של הנאוארכוס של שנת 396/395.[22] | ||
376/375 | ניקולוכוס (Nicolochus) | |||
375/374 | אריסטוקרטס (Aristocrates) | |||
374/373 | אלקידס (Alcidas) | |||
373/372 | מנסיפוס (Mnasippus) |
לקריאה נוספת
עריכה- Beloch, J., "Die Nauarchie in Sparta." Rheinisches Museum, vol. xxxiv (1879), pp. 117-130.
- Brownson, Carleton L., "The Succession of Spartan Nauarchs in Hellenica I." Transactions and Proceedings of the American Philological Association (TAPA), vol. 34 (1903), pp. 33-40.
- Sealey, Raphael, "Die spartanische Nauarchie". Klio 58 (1976), pp. 335-358
- Thommen, Lukas, "Xenophon und die spartanische Nauarchie".Historika, Storia Greca i Romana, vol 5: Great is the power of the sea, 2015, pp. 313–320.
קישורים חיצוניים
עריכה- "Nauarchia" in 1911 Encyclopaedia Britannica.
הערות שוליים
עריכה- ^ בתרגומי יצירות יוון העתיקה לעברית נקרא לעיתים בשם "שר הצי".
- ^ Vegetius, De re militari, iv.32. E-text in The Latin Library.
- ^ Milner, N.P. (1993). Vegetius: Epitome of Military Science. Liverpool University Press. Second revised edition 2006. p. 141.
- ^ Thommen (2015), p. 314.
- ^ הרשימה הראשונה במחקר המודרני הוכנה על ידי בֶּלוֹךְ ב-1879.
- ^ 1 2 3 Sealey, "Die spartanische Nauarchie", pp. 339–340.
- ^ Cartledge, Sparta and Lakonia, p. 126.
- ^ Rahe, Sparta's First Attic War, pp. 37, 38.
- ^ Poralla & Bradford, Prosopographie, p. 48.
- ^ Rahe, Sparta's First Attic War, p. 38.
- ^ Sealey, "Die spartanische Nauarchie", pp. 340, 341.
- ^ Sealey, "Die spartanische Nauarchie", p. 343.
- ^ Falkner, "Astyochus", p. 206.
- ^ Thommen, "Xenophon und die spartanische Nauarchie", p. 315.
- ^ Cartledge, Agesilaos, p. 82.
- ^ Cartledge, Sparta and Lakonia, p. 230.
- ^ Cartledge, Sparta and Lakonia, p. 232.
- ^ Cartledge, Sparta and Lakonia, p. 235.
- ^ 1 2 Thommen, "Xenophon und die spartanische Nauarchie", p. 315.
- ^ Cartledge, Agesilaos, p. 223.
- ^ Cartledge, Sparta and Lakonia, p. 245.
- ^ Cartledge, Agesilaos, p. 79.